מתני' המשאיל אמר שאולה מתה. אשאל אחת ושכר אחת קאי ובמה דסיים פתח:
ביום וכו'. קאי אאינך בבי:
והלה אומר איני יודע חייב. למאי דקי"ל מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ישבע שבועת היסת שאינו יודע ופטור א"א לאוקמי המתני' כמשמעה ומוקי לה בגמרא התם כגון שיש עסק שבועה דאורייתא ביניהם ורישא משכחת לה בתרתי דא"ל שתי פרות מסרתי לך פלגא דיומא בשאלה ופלגא דיומא בשכירות אי נמי חד יומא בשאלה וחד יומא בשכירות ומתו תרווייהו בעידן שאלה וא"ל שואל חדא אין בעידן שאלה מתה ואידך לא ידענא אי בעידן שאלה אי בעידן שכירות מתה דה"ל כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם ודוקא מתו תרוייהו דאי בדקיימא חדא וקא"ל חדא שקלה ואידך לא ידענא הוי ליה בהא דמודה הילך וקי"ל כרב ששת דאמר הילך פטור משבועה דאורייתא וסיפא דשאל אחת ושכר אחת משכחת לה בתלת דאמר ליה שלשה פרות מסרתי לך שתים בשאלה וחדא בשכירות ומתו תרתי דבשאלה וא"ל שואל אין חדא דשאלה מתה ואידך לא ידענא אי דשאלה מתה והך דקיימא דשכירות היא ואי דשכירות מתה והך דקיימא דשאלה היא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם:
השוכר אמר וכו' והלה אומר איני יודע פטור. וישבע השוכר שכדבריו כן הוא:
זה אומר שאולה וכו'. הא נמי לא אפשר לאוקמה כמשמעה דהא קי"ל טענו חטין והודה לו בשעורים פטור אף מדמי שעורי' וה"נ מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ומה מקום לשבועה זו והלכך מוקי לה התם דשבועה זו ע"י גלגול היא דא"ל אשתבע לי שבועת שומרים שאתה חייב לישבע שמתה כדרכה ומגו דמשתבע על השכורה שמתה כדרכה מגלגל עליו לישבע שהשכורה היא שמתה:
יחלוקו. מתני' דתני יחלוקו מוקי לה התם כסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל לא קי"ל הכי אלא כחכמים דס"ל המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לא היתה שם ראיה ישבע השומר שאינו יודע ופטור: