מתני' השוכר את הפועלין. אינו יכול לכופן. ואע"ג דטפא להו אאגרייהו משאר פועלים לא מצי אמר להו האי דטפי לכו אאגרייכו אדעתיה דמקדמיתו ומחשכיתו בהדאי דאמרי ליה האי דטפאת לן אדעתא דעבדינן לך עבידתא שפירתא:
מתיקה. לפתן:
הכל כמנהג המדינה. לאתויי במקום שנוהגין פועלין לאכול ולשתות בבוקר בביתו של בעל הבית קודם שיצאו למלאכתן ואי אמר להו בעל הבית צאו לעבודתכם בשדה ואביא לכם מאכלכם לשם יאמרו לו נאכל בבית קודם שנצא השדה כמנהג המדינה:
מעשה בר' יוחנן בן מתיה. בגמרא דהתם אמר חסורי מחסרא והכי קתני ואם פסק להם מזונו' ריבה להן דכיון דלא צריך לאתנויי שהרי ממנהג מדינה היו אוכלים ואתני בהדייהו מזוני יתירי קאמר ומעשה נמי בר' יוחנן וכו':
כסעודת שלמה בשעתו. בעת מלכותו:
שהן בני אברהם יצחק ויעקב. וסעודתו של אברהם גדולה משל שלמה דאלו אברהם שלשה פרים לשלשה אנשים ובסעודת שלמה כתיב יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים:
עד שלא יתחילו במלאכה. דאין כאן אלא דברים ואלו משיתחילו לא תוכל לחזור:
לא היה נריך. לזה דהכל כמנהג המדינה וכן הלכה: