מתני' השוכר את האומנין והטעו זה את זה. אחד מן האומנין ששלחו בעה"ב להשכיר את חבירו והטעה אותו כגון שא"נ בעל הבית לשכור אומנין כל אחד בד' דינרים ליום והלך הוא והשכירם בשלשה אין להם עליו אלא תרעומות דהא סבור וקביל בג' אלא שאומרים לו לית לך אל תמנע טוב מבעליו ובגמרא מפרש לה עוד בענין אחר:
ואת הקדר. בעל הקרון ועושה גם מלאכות כאלו:
פרייא פרין. עצים משופין לעשות אפריון ושכרו להחמר להביאן ואת הקדר לעשותן:
חלילים לכלה. לשמוח חתן וכלה או למת לקונן:
מן המשרה. מים ששורין בהן פשתן כשהוא בגבעולין:
מקום שאין אדם. שאינו מוצא פועלין אחרים לשכרן והפשתן או איזה דבר שיהיה אבד שוכר בני אדם עליהן לאשר ימצא בשיעור שכרן אבל לא ביותר:
או מטען. אומר להן שיתן להם יותר ואינו נותן להם אלא כפי שהתנה בתחלה:
מתני' השוכר את האומנין. בקבלנות לעשות כך מלאכה בכך וכך:
וחזרו בהן. לאחר שעשו מקצת: