מתני' השולח יד בפקדון. שדינו להתחייב אף באונסין:
ילקה בחסר וביתר. במה שחסר הפקדון ובמה שהותיר כגון שהפקיד אצלו רחל טעונה צמר או מעוברת ונגנזה או ילדה לאחר ששלח בה יד משלם אותה ואת גיזותיה וולדותיה ונמצא שהוא לוקה במה שחסר אצלו:
וביתר. שאם נתעבר' או נטענ' אצלו משלם אותה טעונה ומעובר' כמות שהוא עכשיו והרי לוקה ביתר:
כשעת הוצאה. מבית הבעלים אם טעונה טעונה אם רקנית רקנית:
כשעת התביעה. כמו שהפקדון הוא בשעת העמדה בדין דכתיב לאשר הוא לו יתננה ביום אשמתו יתן כמו שהוא ביום אשמתו ביום שמתחייב בדין והלכה כב"ה:
החושב לשלוח יד. אמר בפני עדים אטול פקדונו של פלוני לעצמי:
ב"ש מחייבין וב"ה פוטרין. כדמפרש טעמא בגמרא:
כיצד. השתא מפרש למילתייהו דב"ה:
ונשברה. לאחר זמן דשליחות יד אינו מתחייב באונסין עד שימשוך או יגביה דהוי קנייה:
הגביה. על מנת ליטול דכי אגבהה ע"מ כן חייב באונסין אפי' לא נטל ממנה כלום. ואם נטל רביעית מן החבית והחמיץ היין הנשאר בחבית אחר כן אע"פ שלא הגביה החבית משלם כל היין שהוא גרם ליין שהחמיץ וגירי דידי' הוא דאהנו לו: