מתני' אגרות שום. ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה ברובו:
ואגרת מזון. שקבל עליו לזון את בת אשתו א"נ שכתבו ב"ד הורדה בקרקע שימכור למזון האשה והבנות:
ומיאונין. קטנה יתומה שהשיאוה אמה ואחיה מדעתה ויוצאת במיאון ואינה צריכה גט וכותבין בשטר בפנינו מיאנה פלונית בפלוני בעלה:
שטרי בירורין. זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד שידונו להם ומשכתבו אינן יכולין לחזור בהן:
מצא. שטרו' בחפיסה חמת של עור קטנה:
בגלוסקמא. כלי עור שהזקנים מצניעים בה כלי תשמישם שלא יצטרכו לחפש אחריהן:
תכריך של שטרות. שלשה שטרות או יותר כרוכין זה בתוך זה:
ואגודה. מושכבי' זה על זה ארכו של זה על ארכו של זה ואח"כ כורכן ביד:
הרי זה יחזיר. דדבר שיש בו סימן הוא שהכלי סימן הוא כשיאמרו הבעלי' בכלי פלוני מצאת אותם וכן תכריך ואגודה סימן הוא:
אחד הלוה משלשה. אם שלשה שטרות של לוה א' הן שלוה משלשה בני אדם:
יחזיר. המוצא ללוה דודאי הוא פרעם ומידו נפלו שאם מידם נפלו מי קבצם למקום אחד ודוקא שהשטרות כבר מקויימים בב"ד אבל אם אינם מקויימים חיישינן דילמא שלשה המלוים לקיומינהו הוליכום אצל סופר הדיינים ונפלו מיד הסופר אבל לאחר שקיימו אותם אין לחוש שמא נפלו מיד הסופר דלא משהי אינש קיומיה בידא דספרא:
שלשה הלווי'. ממלוה אחד יחזיר המוצא למלוה שהדבר ידוע שממנו נפל ואם הוה שלשתן כתיבת יד סופר אחד חיישינן שמא מיד הסופר נפלו ולא לוו מעולם ולפיכך לא יחזיר:
ואינו יודע מה טיבו אצלו. אם הלוה הפקודו אצלו או המלוה או שמא מקצתו פרוע ומסרוהו לו להיות שליש ביניהם:
יהא מונח. בידו עד שיבא אליהו ולא יחזיר לא לזה ולא לזה:
ואם יש עמהן סימפון. המוצא בין שטרות שלו סימפון והוא שובר שנכתב על א' משטרותיו:
יעשה מה שבסימפון. והשטר בחזקת פרוע הוא ואע"פ שהיה ראוי לשובר הזה להיות מונח ביד הלוה ולא ביד המלוה אמרינן האמינו הלוה להמלוה ושכח המלוה מליתנו לו והוא שמצא המלוה השטר הזה שנכתב עליו השובר בין השטרות קרועים שלו אע"פ שלא נקרע שטר הזה: