1
תן לי זמן ונתן לו. דלבשת דלא חסריה ממונא יהבינן ליה זמן ב"ד אבל לנזקין דחסריה ממונא לא יהבינן זמן:
2
שימרה. המתין וארב לה עד שראה אותה עומדת על פתח חצירה:
3
ובו כאיסר שמן. שלא היה בו אלא שמן שיעור הקנוי באיסר:
4
והיתה מטפחת. בידה את השמן ומנחת ידה לסוך על ראשה:
5
לזו אני נותן ד' מאות זוז. שעל כאיסר שמן זלזלה בעצמה לגלות ראשה ומראה היא שאינה מקפדת על הבשת:
6
אע"פ שאינו רשאי. דאסור הוא לצעורי נפשיה:
7
אע"פ שאינו רשאי. לקצוץ נטיעותיו דאיכא משום בל תשחית:
8
פטור. דלא שייך ביה צד חיוב מה שהוא עושה לעצמו אחרים שעשו כן חייבין: