מתני' ועל מורישיו. על שארי מורישיו:
יורשי האב אומרים הבן מת ראשון. ולא הניח כלום ואין ב"ח יכול להפרע מנכסים האלו שהרי לא זכה בהן הבן מעולם:
ובעלי החוב אומרים האב מת ראשון. וזכה הבן בירושתו ויש לנו לגבות מחלקו:
בית שמאי אומרים יחלוקו. דקסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי ויורשי האב ובעל חוב תרוייהו מוחזקים הוו לפיכך יחלוקו:
וב"ה אומרין נכסין בחזקתן. בחזקת יורשין ובעלי החוב באו להוציא מידן ועליהם להביא ראיה שהאב מת תחלה או ילכו להם בלא כלום:
האשה מתה ראשונה. ונמצאו הן יורשין כל הנכסים ואין ליורשי האשה כלום שהרי הבעל יורש את אשתו והוא מת אחרון:
נכסים בחזקתן. נכסי צאן ברזל בחזקתן הן ולא פירשו בית הלל בחזקת מי אי בחזקת יורשי האשה שהיו שלה אי בחזקת יורשי הבעל שאחריותן עליו והוי כשלו והלכך בנכסי צאן ברזל יחלוקו:
כתובה. מנה מאתים שהן העיקר וכן התוספת נשארים בחזקת יורשי הבעל:
ונכסין הנכנסין ויוצאין עמה. הן נכסי מלוג שבשעה שהיא נכנסת נכנסין עמה וכשהיא יוצאת יוצאין עמה אם פחתו פחתו לה ואם הותירו הותירו לה אלו הן בחזקת יורשי האב שהן יורשי אשה נמצאו יורשי אשה נוטלין כל נכסי מלוג וחצי נכסי צאן ברזל:
נפל הבית עליו ועל אמו. ואין לה בן אחר מאבי הבן אלא זה:
יורשי הבן אומרים האשה מתה תחלה. וירש הבן נכסיה ואנחנו יורשים הבן ויורשי האשה ממשפחת בית אביה אומרים הבן מת תחלה ולא ירש כלום ואנחנו יורשים את האשה:
אילו ואילו מודים. ב"ש וב"ה שיחלוקו דכיון דשניהם באים מכח ירושה הוי ספק וספק ויחלוקו ולא דמי לנפל הבית עליו ועל אשתו דהתם יש נכסים שהבעל מוחזק ויש שהאשה מוחזקת אבל הכא הכל בחזקת האשה כיון שהיתה אלמנה ושניהם באים מכח ירושה לירש הכל הלכך יחלוקו:
מודה אני בזה. דלדברי בית הלל הכא נמי אמרינן נכסים בחזקתן בחזקת יורשי האשה שהרי כל ימי חיי האשה לאחר שמת בעלה כל הנכסי' היו בחזקתה ונמצאו יורשיה שהן ממשפחת בית אביה יורשין ודאין הן אבל יורשי הבן ספק הן שאם הבן מת תחלה אין לאחיו מאביו בנכסי אמן כלום והלכך נשארים הנכסים בחזקת יורשי האשה:
על חלוקין אנו מצטערין. על מחלוקת דלעיל דבית שמאי ובית הלל אנו מצטערין שלא השוו דעתם ואתה אומר שגם בזה חלוקין ובאת לחלוק על ת"ק שאומר שהן שוין: