מתני' מדה בחבל. כלומר בצימצום כמו שתמדוד במדת החבל בית כור לא פחות ולא יותר:
פחת כל שהוא. שלא היה הבית כור שלם ינכה לו כפי הפחת והמקח קיים:
הותיר כל שהוא. על הבית כור יחזיר למוכר הקרקע שהותיר או הדמים כדלקמן:
אם חסיר או יתיר. אני מוכר לך בכך וכך ולא א"ל מדה בחבל:
אפי' אם פחת. או הותיר רובע הקב לכל סאה דהיינו שלשים רביעיות לבית כור הגיעו. והא דקאמר אפילו פחת רובע לסאה ולא קאמר אפי' פחת שבעה קבין ומחצה לכור לאשמועינן אתא דאפי' במכירה מועטת כגון בית סאה אני מוכר לך הן חסר הן יתר ואיכא חסר או יתר רובע הגיעו ומסקינן בגמרא התם דאם אמר בית כור עפר סתם ה"ז כמי שפירש הן חסר הן יתיר לענין פחת או הותיר:
יותר מכאן. אם הותיר יותר מרובע לכל סאה או שפיחת יותר מרובע:
יעשה חשבון. יחשוב עמו על כל הרבעין כולן שחסרו או הוסיפו וכל שפיחת מבית כור ינכה לו מן הדמים וכל שהוסיף על בית כור יחזיר לו:
ומהו מחזיר לו מעות. אם הוא לטובתו של מוכר כדמפרש ואזיל:
ולמה אמרו מחזיר לו מעות. שהרי מן הדין אין לו להחזיר לו אלא קרקע שלא קנה הלוקח אלא הבית כור בלבד:
לייפות כחו של מוכר. לא תקנו חכמים שיתן לו מעות כפי המותר אלא משום יפוי כח של מוכר שלא יפסיד אותו קרקע מועט דלא חזי ליה למידי:
שאם שייר בשדה. אם היה המותר בית תשעה קבין דהשתא חזי ליה האי קרקע כדאמרינן בפ"ק דבית תשעה קבין חשוב להיות נקראת שדה אז אין מחזיר לו מעות אלא המוכר נוטל את הקרקע שלו:
ולא את הרובע בלבד וכו'. אכולה מתני' קאי כדמפרשינן בגמרא: