מתני' המוכר פירות לחבירו סתם ולא פירש אם לאכילה או לזריעה:
אפי' זרע פשתן. דרובא דאינשי קונים אותו לזריעה מצי למימר אני לאכילה מכרתיו דאין הולכין בממון אחר הרוב:
זרעוני גינה. התם בגמרא מוקי לה כולה מתני' אליבא דרבן שמעון בן גמליאל וחסורי מחסרא והכי קתני אפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן דברי רשב"ג שרשב"ג אומר זרעוני גינה שאינן נאכלין דודאי לזריעה קננהו הוי מקח טעות וחייב:
הרי זה. הלוקח מקבל עליו רובע טנופת לכל סאה דדרך הפירות בכך ולא יותר:
עשר מתליעות. אכילות מהתולעים לכל מאה והוא הדין אחד לעשר:
עשר קוססות. יין רע שכבר התחיל להשתנות לכל מאה חביות או כדים ודוקא שאמר מרתף זה של יין אני מוכר לך למקפה כלומר לשום בתוך התבשיל ודרך להסתפק מעט מעט ממנו או שא"ל מרתף של יין סתם אבל אם א"ל מרתף זה של יין ולא א"ל למקפה נותן לו יין בינוני הנמכר בחנות ואם א"ל מרתף זה אני מוכר לך ולא הזכיר יין אפילו כולו חומץ הגיעו. ואם א"ל מרתף של יין אני מוכר לך למקפה ולא אמר זה או שא"ל חבית של יין אני מוכר לך אע"פ שלא אמר למקפה נותן לו יין שכולו יפה וראוי לתבשיל:
קנקנים בשרון. באותו המלכות:
עשר פיטסאות. שאינן מבושלות כל צרכן ושואבות את היין ומקבלן לכל מאה:
המוכר יין לחבירו והחמיץ. וכגון שנתנו הלוקח בכליו ואע"פ שא"ל למקפה אני צריך אינו חייב באחריותו אבל אם הוא בכליו של מוכר מצי א"ל הא חמרך והא קנקנך ולא מצי המוכר אומר לו לא איבעי לך לשהויי בקנקנים משום דאומר לו הרי הודעתיך שלמקפה אני צריך ולהסתפק ממנו מעט מעט:
ואם יודע שיינו מחמיץ. שאינו מתקיים וזה אמר ליה דלמקפה הוא צריך ולשהותו הרי זה מקח טעות דהוה ליה לאודועי שאין יינו מתקיים:
יין מבושם. שיתקיים חייב להעמיד לו שיתקיים עד העצרת ומשם ואילך החום מקלקל:
וישן. אם מכר לו יין ישן נותן לו משל אשתקד משנה שעברה הקודמת לזו:
מיושן. צריך ליתן משל שלש שנים משנה דקודם אשתקד וצריך שיתקיים ולא יחמיץ עד החג כדי שיהו שלשה שנים שלימות: