מתני' מרחיקין את האילן מן העיר. לפי שנוי הוא לעיר כשיש מקום מרחב לפניה:
והחרוב והשקמה. שענפיהן מרובי' חמשים אמה:
כל אילן סרק. מפני שהוא גנאי לעיר ואין הלכה כאבא שאול:
ונותן דמים. מי שהעיר שלו או בני העיר כולן נותנין דמים לבעל האילן:
ספק. קוצץ ואינו נותן דמים דכיון דדינא הוי דבין זה קדם ובין זה קדם קוצץ ולאח' שיקצוץ אמרינן ליה לבעל האילן זיל אייתי ראיה שהאילן קדם ושקול:
גורן קבוע. גורן שיש בו כרי גדול שזורין אותו ברחת קרוי גורן קבוע ושאין הכרי גדול ואין בו לזרות המוץ ברחת אלא הרוח מנשבת בכרי והמוץ נדף מאיליו קרוי גורן שאינו קבוע ובכזה שהיזק מיעט הוא לא חשו לחייבו להרחיק:
חמשים אמה. מפני המוץ שמזיק את בני העיר כשהוא זורה:
מרחיק מנטיעותיו של חבירו. מה טעם קאמר מה טעם לפי שצריך להרחיק מנטיעותיו ומנירו של חבירו בכדי שלא יזיק המוץ לנטיעתו ולנירו לפי שנעשה זבל ומייבש את הנטיעות ומקלקל את הניר. ניר חרישה שחורשין בימות הקיץ כדי שימותו שרשי הקוצי' והעשבים: