מתני' לוקחין גת בעוטה. שבעטה ודרכה הנכרי ואע"פ שהנכרי נוטל הענבים מתוך היין בידו ונותן לתפוח והוא אסיפת גל ענבים שתחת הקורה ש"ק בלע"ז דקסבר תנא דידן אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וזו משנה ראשונה היא כדקתני הכא במתני':
ירד לבור מה שבבור אסור. אם יגע בו הנכרי אח"כ והשאר מותר אף בשתיה ואין הלכה אלא כמשנה אחרונה דכיון שהתחיל היין להמשך נעשה יין נסך:
גמ' והוא שלא העלים ישראל את עיניו ממנו. בהא אמרו לוקחין ממנו גת בעוטה אבל העלים עיניו ממנו לא בדא התירו:
עד כדון. לא שמענו ממתני' דקתני סתמא אע"פ שהוא נוטל בידו אלא בשהיה נוטל יין וענבים כאחת ונותן על התפוח. כלומר שהוא נוטל הענבים ואינו מקפיד אם ניטל גם יין עמהן ולא הוי כנפרד היין ועומד לעצמו:
היה נותן אלו בפני עצמן ואילו בפני עצמן. מהו מי אמרינן הואיל ובורר הענבי' מן היין נעשה כאלו היין עומד בפני עצמו ונעשה יין נסך או לא וקאמר הש"ס דכן אמרינן אפילו מן מותרות הגממיות שבגת. שתחת האשכולות מותרו' שבצידיהן אסורות גרסינן. דהיין שתחת האשכולות אינו נפרד מן הענבים ואינו נעשה יין נסך אבל הגממיות יין שבצידיהם עומדות בפני עצמן ונפרד מן הענבים ונעשה יין נסך:
ר' יוסי בר' בון. פליג ואמר:
הן עצמן. אפילו הגממיות שתחת האשכולות מכיון שנוטל האשכולות משם ונותנן לתפוח נשאר היין לעצמו ונעשה יין נסך: