ויקרב וגו' עי' אוה"ח ואמרי שפר, עפמ"ש המפו' דצריך לחשוב כאלו הקריב עצמו, ולפמש"ל שהי' השטן מראה לפני' דמות עגל וירא שלא יהי' ראוי לעבודה, וגם זה הי' מעשה שטן אם איש רוצה לעשות תשובה מראה לפני', כי חטא הרבה ולא יהי' תשובה מועיל, ולמה יצער עצמו בתשובה בחנם, לז"א משה קרב אל המזבח ואל תירא, ויתהפך לזכיות כי ישחט העגל, וכן נלמד לדורות שלא יבוש ולא ירא ממלעיגים, כמ"ש באו"ח ברמ"א ר"ס א': והמגיד מדובנא ז"ל אמר בסוף קהלת (י"א ט') שמח בחור בילדותך וגו', ודע כי על כל אלה יביאך ה' במשפט, וחז"ל אמרו עד כאן דברי יצה"ר וכו', וק' דבפסוק אחד יפסיק בשני אומרים יצה"ר ויצ"ט, וי"ל משל עני הי' רעב ופגשו חבירו וא"ל לך אתי ונאכל יחד ארוחת צהרים בבית תבשיל, והלך אתו, ואחר אכילה נשמט ממנו ונשאר רק העני, ובא בעה"ב שישלם, וענה אנכי אין לי מעות רק חבירי צוה ליתן הארוחה. ואמר הבעה"ב כבר לנו ידוע מעשיות כאלה ובכוונה עשיתם ככה שאחד מכם ישמוט מכאן, ותפשו בבגדיו ונטלו המורה - שעות שלו למשכון והוא הלך בפח הנפש. לאחר זמן רב פגשו שנית. וא"ל לך מאתי בליעל ונוכל - א"ל חבירו. סוף כל סוף יחלט המורה - שעות כי אין לך מעות לפדות אותו. עכ"פ אכול שמה עד הסכום ששוה. הוא הי' רעב שמע לקולו, והי' לו לאכול בריוח איזה ימים - כן כל הפסוק ידבר היצה"ר. וא"ל סוף סוף לא יהי' לך עוה"ב כי חטאת הרבה עכ"פ עשה עוד עבירות להנאתך. ודע כי בין כך ובין כך יביאך אלקים במשפט. ופח"ח. ועמש"ל בקדושים (י"ט ט'):
שם) אוה"ח כשחוטא אינו אדם. דארז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות (סוטה ג'.) ולפ"ז י"ל טעם בעכו"ם לא מהני תשובה (עפרד"י בראשית דף ל"ט.). משום דישראל שעשה תשובה עלה ממדרגת בהמה למדרגת אדם. ופנים חדשות בא לכאן ואין זה מי שחטא, משא"כ אוה"ע שאינם קרוים אדם ולעולם הם במדרגה אחת לכן ל"מ תשובה – ועי' יבמות (ס"ב:) כיון שנשא אדם אשה עונותיו מתפקדין וי"ל ג"כ על דרך זה עפמ"ש שם כל יהודי שאין לו אשה אינו אדם - ובזה אפ"ל המד' הובא בבני יששכר ניסן מאמר ג' אות ד' אדם שעבר עבירה ועשה תשובה מוחלין לו כל עונותיו, כיון דבשעה שעבר הי' במדרגת בהמה, וכשעשה תשובה אפילו רק בעבירה א' עלה למדרגת אדם, לכן מוחלין לו כל עונותיו ולכן נקרא שה"ג שאז לקחו שה, ודרשו משכו וקחו לכם משכו מע"ז, וכיון שעשו תשובה על ע"ז מחל ה' להם גם על שאר עונות. וגדולה מדת חסד שעושה חסד גם על מה שלא בקש ומשו"ה נקרא שה"ג: