בעה"ת הק' למה בצואה שלמי צבור קודמין למנחה ובמעשה מנחה קודמת, ובס' מקרא מפורש כ' שבאמת תמוה למה מנחה קודמת דהרי אפי' עוף קודם למנחה דהוא מין דמים מכש"כ בהמה, ואולי דשלמים באו בשביל המנחה והי' דינם בעומר וב' לחם דקודמים לשלמים, בשביל דבאו בשביל עצמם והקרבנות באו בשבילם וצ"ע, ועי' בשפת אמת בליקוטים תמה ג"כ בזה עש"ה, ועי' בפנים יפות: וברש"י כאן מלבד עולת הבקר כ' כל אלה עשה אחר עולת התמיד וצ"ב ועי' רא"ם, ובס' זכותא דאברהם אי' דבפקודי (מ' כ"ט) פרש"י דביום ח' למלואים הקריב משה כל הקרבנות צבור חוץ מאותן שנצטוה אהרן, וא"כ ק' דכ' מלבד עולת הבקר דמשמע דגם עולות הבקר הקריב אהרן ובאמת הקריב משה, ולכך פרש"י דאין הכוונה דאהרן הקריבו רק שאהרן הקריב אחר שקרב עולת התמיד שהקריב משה וז"ב ועי' רא"ם שהק' על רש"י לקמן דמשה נכנס עם אהרן ללמדו עבודת קטרת, ומדוע לא למדו כל ז"י מלואים, וכ' ר' ישעי' שמשה לא הקטיר כלל כל ז"י, רק שביום הח' הקריב אהרן ונכנס משה ללמדו, והרא"ם השיג עליו דמדוע הקריב משה כל הקרבנות ולא קטרת, וי"ל דבאמת כל ז"י לא הקריב כלל משה ק"צ רק הקרבנות של המלואים, רק שביום ח' שהוא יום הקמת המשכן שלא פרקו עוד והוא ר"ח ניסן, התחילו להקריב ק"צ והקריב משה כמ"ש בסוף פקודי, וראי' משבת (פ"ז.) ראשון לעבודה פי' לסדר עבודה צבור תמידין ושאר קרבנות של תרומת הלשכה, (ועדיין צ"ע מחגיגה (ו':) רע"א קרבה ושוב לא פסקה וכו') הרי מוכח דרק ביום ח' ר"ח ניסן התחילו להקריב ק"צ ולא קודם, רק הקרבנות של מלואים לבד הקריב משה בז"י: רק מ"ש ר' ישעי' שביום ח' הקריב אהרן הקטרת תמוה דבסוף פקודי אי' דמשה הקטיר בר"ח ניסן ואפשר ט"ס בדבריו ומה דפליגו בעירובין (ס"ג.) מה הי' חטא בני אהרן צ"ב אמאי לא נימא כיון דהמצוה הי' שמשה יקטיר בח' והם כזרים לגבי', וצ"ל דבאמת קטרת של יום הקטיר משה רק מה שהקטירו בני אהרן הי' קטרת נחשון דאינו מק"צ רק הוראות שעה, ועל מזבח החיצון כפרש"י נשא (ז' י"ט), וניחא שהקריבו שניהם הקטרת, ובאמת קטרת אינו נקטר רק בכהן א', רק בזה הקטרת הי' מהוראות שעה ועל מזבח החיצון, ולפ"ז צ"ל דמיתתן הי' אצל מזבח החיצון וגס הוא נקרא לפני ה', דגם חצר המשכן קרוי לפני ה', ועתו"ס עירובין (ס"ג.) דל"ה הקטרת של מזבח הפנימי משום דל"ה יורד מן השמים, וצ"ע דפשיטות מוכח מראיות הנ"ל וצ"ע, וע"ע במשל"מ פ"ז ה"א מתמידין מה שנשאר בצ"ע ברש"י הנ"ל: