1
באש תשרף, עי' פרד"י תצוה (דף ש'.), והנה בחטאת פשוטה שזורקין הדם על מזבח החיצון והבשר נאכל לכהנים, אבל בחטאת של צבור או כהן משיח, וגם פר של כ"ג ביה"כ שזורקין הדם על מזבח הפנימי בהיכל והבשר נשרף, והטעם שחטא בא על שוגג שחוטא רק במעשה בחומר לבד בלי שכל, הכפרה בא על מזבח החיצון שהוא נגד אברים חיצונים שבאדם, שלא נוכל לבטל לגמרי כחות הגוף שנצרכין לאדם, וצריך רק לחדש הכחות, כמו שכהנים אכלו הבשר בקדושה בעזרה, אבל חטאת צבור וכהן משיח שהובאו רק ע"י טעות בהוראה מצד סנהדרין או מצד כ"ג (העלם דבר) שזה עון בשכל, וגם פר של יה"כ שמכפר על חטאים שנעשו במזיד בדעת (זדון טומאת מקדש וקדשיו) צריך כפרה על מזבח פנימי, כמו ששכל פנימיות שבאדם, הבשר של קרבן כזה לא יוכל להאכל, כי טעות בשכל, טעות וחסרון בדעת צריך לגמרי לבטל משורש ולהסתלק, באש תשרף, עי' במשך חכמה: