ששים רש"י סבא בביתא כו' וי"ל בכבוד הזקנים, באבות פ"ג מי"ד שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של ע"ה מוציאין את האדם מן העולם, ובמדרש שמואל ימי נעורים היא השחרות ואז ישן ממצות ומע"ט, וימי אמצעים צהרים ואז מתענג בתענוגי התבל ושותה יין לרווי', ואם לא למד אז בזקנותו הוא מזקני ע"ה שאין בכחו להתענגמחולשתו, וכל היום יושב ומספר בשיחות ילדים, זאת מוציאין את האדם בע"כ ריקם מן העולם ומאומה אין בידו להוליך עמו לקבר ע"ש, וז"פ סבא בביתא ואין בידו לילך לבהמ"ד כי הוא ע"ה אז פחא בביתא, אבל סבתא טוב שתהי' בבית, אמנם זקן שהולך ועושה בביהמ"ד הוא מזקני ת"ח המוסיפים חכמה, וכאן מדבר מסתם זקן שאינו חכם, ועי' בזה בפרד"י וישלח דף ר"נ. - ובס' דבש השדה אות קכ"ב זקן בגימטרי' נקבה, כשאדם בא לזקנה הוא ממש כנקבה, ופרשת ערכין יוכיח, אולם דוקא זקני ע"ה אבל ת"ח נתוסף להם חכמה בינה ודעת, ובפרט סודות התורה, סוד בגימ' ע', ואם תצרף ע' לזקן מספרו "זכר" וזה אין זקן אלא מי שקנה חכמה, ע' עם ג' אתיות בגימ' חכמה, ואז זכר בגימ' חכמה, ועי' בפרד"י ויחי (של"ו:), ובפרשת קדושים (י"ט ל"ב) ובהקדמה כאן דף ו':