וצויתי את ברכתי, בדברי שאול, ושואל ומשיב תליתאה ח"ג סי' נ"ג, די"ל ע"פ זהר וט"ז סי' תר"ע, דברכה ל"ש על ריקן, ובאפוקי יהודה בדרוש מי מריבה כ' דדוקא בברכת הנביא ולא בברכת ה', ונעלם ממנו כי ברמב"ן תרומה (כ"ה כ"ג) כ' כזהר ואף בברכת ה', והביא ראי' משלחן, וז"ש הן לא נזרע דאף ספיחים נאסר, ומה נאכל דלא חל ברכה על ריקן ואין, ולז"א וצויתי את ברכתי בשנה הששית, ועפרד"י לך (צ'.) ובפ' תרומה רע"ו: ומלואים תכ"ב:): ואדמו"ר מגור שליט"א כ' בזה והובא בקובץ דרושים חוברת ד' סי' ל"ו, וז"ל לכאו' צ"ב דברי מד"ר ריש ויקרא גבורי כח בשומרי שבועות כו' כרמיי' בייר ויהיב ארנונא ושתיק, והרי הברכה מקדמת לבוא, הגם י"ל דדברי המדרש קאי בזמן שאין חיוב בשמיטה רק מדרבנן ואז ליכא וצויתי את ברכתי ושפיר הוי גבורי כח (איברא ראיתי בחי' הרי"מ גיטין ל"ו: בתד"ה ותיקון, הוכיח דגם בדרבנן הי' וצויתי, אבל ראייתו אינה מכרחת, די"ל על שנה, א' אפשר לעמוד, ותוס' איירי ביובל סמוך לשמיטה שהם ב' שנים וע"ז שפיר א"י לעמוד, וע"ש מילתא דתמיהא מה שרצה לחדש דגם בימי מלכות הורדס היו פטורין מדאורייתא בשביעית), אולם לי נראהעפמ"ש בת"כ בפסוק וצויתי א"ב בשנה הששית אין לי אלא ששית, בה' בד' בג' בב' כו' מנין ת"ל בשנה כו', לכן נראה שכל השנים היו בשפע (עד שנשאר תבואה בשנה ששית על שלש השנים) והרשעים אמרו מקרה היא ולא ברכה בזכות שביעית, אבל גבורי כח הבינו זה, אבל לא הי' ברכה מקדמת בערב שביעית טפי משאר השנים עכלה"ק:
שם) ועשת כמו ועשהת שאין דרך הה"א לבוא באמצע התיבה, ובר"ה (י"ג.) א"ת לשלש אלא לשליש עי' תו"ת ומקור ברוך דף קע"ז: