ושמת מכל עניני לחם הפנים וציוריהם עי' מנחות (צ"ד.), ופרד"י תרומה (רע"ו:), ובס' תולדות אפרים בשם האר"י ז"ל מנורה רומזת לתורה, ב"ב (כ"ה.), לכן נרותי' ז' כימי השבת שבכל יום צריכין להשפיע החכמה, ובכל יום תהי' בעיניך כחדשה כרש"י עקב (י"א י"ג), ותבא (כ"ו ט"ז), והאמצעי נגד שבת כגיטין (ע"ז), ולכן כולם נוטים אל אמצעי לקבל ממנו ההשפעה, ורק בקשת פרנסה לששת ימים, דפרנסת שבת הוא בנס כביצה (ט"ז.) מזונותי' קצובין חוץ משוי"ט, ורמזה תורה כשירד המן בא חלק של שבת בלי טורח, וגם ביו"ט לא ירד המן, בתוס' ביצה (ב':) ד"ה והי', לכן לחה"פ הי' רק מערכת ששה והוכפלו, לרמז שלא רק בעד פרנסת עצמו לבד ידאג רק גם לזולתו:
שם) השלחן הטהור מלמד שמגביהין אותו לעולי רגלים, ואומרים להם ראו חבתכם לפני ה' סלוקו כסדורו לחם חם ביום הלקחו (חגיגה כ"ו: יומא כ"א: מנחות כ"ט.) הגביהו מרחוק ולא נתנו לקרב שלא לנגוע עמי הארץ ויטמאו במשנה שם, שאין יכולין לטבול השלחן לפי שאם יקחו אותו לטבול צריך ליקח ממנו החלות לחה"פ וכ' תמיד, "לחם פנים לפני תמיד", ומשו"ה צריך הלחם להיות תמיד על השלחן (רש"י במשנה), וק' דהדין דלוקחין חלות ישנות בבוקר ומסדרין לחם חדשה קודם ערב, וג"כ נקראת "תמיד", וא"כ הי' יוכל ליקח השלחן לטבול כל היום, רק במנחות (צ"ט:) אמר ר"ש, אפי' קרא ק"ש שחרית וערבית קיים והגית בו יומם ולילה ודבר זה אסור לאמרו בפני ע"ה, הגם שע"פ דין יוכל לקרות יומם ולילה, אבל לע"ה אין יכולין לומר כן, שיובנו שבק"ש לבד בבוקר וערב יוצא ול"צ ללמוד ולא יהי' חשיבות ללומדי תורה, א"כ א"ש למה צריך לע"ה לקרות, שלא יגעו בשלחן לפי שלא נוכל לטבלו משום "תמיד", ואם ידעו שנוכל לטבול השלחן לפי שבהנחת השלחן בבוקר וערב נקרא "תמיד" ממילא ידעו שבק"ש שחרית וערבית יוצאוהגית בו יומם ולילה וזאת אין אנו רשאים לומר להם - ולמה הראו לעולי רגל רק בנס לחה"פ שהי' חם, הלא הי' אז עוד נסים כאבות פ"ה מ"ה, וחז"ל השיבו על זה על השאלה ממן שהי' בכל יום ולא הי' פעם א' בשנה, מב' טעמים א' שיקבלו פני אביהם שבשמים בכל יום. כמו מלך יתן לבנו בכל יום צרכו על יום א', כדי שיראה אותו בכל יום. ועוד טעם כדי שיהי' להם בכל יום לחם חדש, ביומא (ע"ו.) - ומלחה"פ ראי' שטעם העיקר הא', כי אם לחה"פ הי' יכול להיות כל השבוע חם כמו יום א' הי' גם במן יוכל להיות כן, הגם שיפול רק אחת בשנה ויהי' חם וחדש לאכילה, להכי הראו לישראל לחה"פ חם כדי שיבינו מזה למה מן נפל בכל יום. רק מטעם הא' שה' רצה שיהי' להם בכל יום. כמו שמלך רוצה לראות בנו בכל יום, מזה נראה חבה הגדולה מה' לישראל שראו חבתכם לפני המקום (אמרי צבי):