והוא אשה בבתולי' יקח, ובת"כ וירושלמי הוריות פ"ג ה"ב הוא ולא המלך ונזיר, ויבמות (נ"ט.) אחת ולא שתים, ובר"מ פי"ז הי"ג מאס"ב כ"ג אינו נושא ב' נשים, וביומא (י"ג) כ"ג ביו"כ וכפר בעדו ובעד ביתו ולא שתים, והראב"ד השיג מדהי"ב (כ"ד ג) ונשא לו יהודע נשים שתים והי' כ"ג, ותי' שנשא השני' לאחר שמתה ראשונה או לאחר שגירשה, או שזה הי' קודם שנתמנה לכ"ג, וע"ש בהה"מ ותוס' ישינים יומא (י"ג:), והאמת שהפשט דיהודע השיא ליואש שתי נשים ומצינו ותקח לו אמו אשה (בראשית כ"א כ"א) וקאי לישמעאל, וכ"כ בתולדות אדם להגר"ז מווילנא ח"א פ"ב, ומצאתי בברכי יוסף אה"ט סי' ל"א אות ז' שכ' זה בשם אחד, והוא השיב ע"ז דלא נעלם גם זה מראב"ד והה"מ ותו"י, וברור להם דקאי על יהודע דאל"כ הכי אתא הקרא להודיעני שעשה זה יהודע ליואש, ותו דמלך לוקח י"ח נשים ולמה לקח למלך ב', ועוד הול"ל וישיא לו, ועוד כ' שם ויתחזק אביהו וישא נשים י"ד, והתם ודאי פי' שאביו נשא נשים י"ד ה"נ כן ע"ש באריכות, ועמנ"ח מ' רע"ב אות ד', ותורה תמימה אות ע"ט - והגה"ק מאסטראווצא ז"ל אמר המילוי מן תיבת "הוא" שהם ע"פ חשבון שם ס"ג "י' א"ו ל"פ" עולה קכ"ז כמנין ולא מלך, ובס' פרפראות לחכמה הנספח לנחלת עזריאל כ' בזה הא דאמר דוד (תהלים כ"ה ט"ו) עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא כו' דרך הלצה, דהי' תירץ לדוד על בת שבע דגט כותב לאשתו, אך עדיין הי' עביד איסור, אם הי' מוזהר אבתולה, דהיא היתה בעולה, ואע"ג דאינו חייב מיתה משום א"א, מ"מ הי' נלכד ברשת מצודת איסור, לז"א עיני תמיד אפי' באותו פעם אל ה', כי הוא יוצאנו מרשת תיבת "הוא" למעט מלך שאינו מצווה על הבתולה: והחת"ס בתורת משה כ', הרמב"ם מונה זה למ"ע שיקח בתולה, ויש להסתפק אם לקח הכ"ג בתולה כשהי' כהן הדיוט ונעשה כ"ג אי מחויב אז ליקח שוב בתולה, וממילא לדעת הרמב"ם דסובר דבכל השנה ג"כ אסור כ"ג בב' נשים הי' צריך לגרש הראשונה וליקח בתולה מחדש וצ"ע עכ"ל, אבל ק' מיומא (י"ח.) דמרתא בת בייתות שנתנה תרקבא דדינרא לינאי מלכא, על מה דאוקמי' ליהושע בן גמלא בכהני רברבי ופרש"י שכבר קידשה, ומה תועלת הי' לה הא מוכרח לגרשה כשנעשה כ"ג, ועוד ק' דהא הר"מ בפי"ז הי"ב מא"ב פסק דבאירס אלמנה ונתמנה לכ"ג הרי זה יכנס לאחר שנתמנה, והיאך נימא דצריך לגרש את האשה כשהי' לו כשהי' כה הדיוט, ועי' הוריות (י"א:) וצע"ג - וע"ע בחי' רע"א או"ח סי' קפ"ו בקטן שעשה מצות ונתגדל אי צריך לעשות המצוה, מחדש, עי' טורי אבן ר"ה (כ"ח.) ד"ה למימרא, וכנסת חכמי ישראל סי' קי"ד, וקע"א אות ה' - וע"ע בשערי תורה ח"ג סי' ט"ו וכ"ו, קובץ דרושים חוב' ט' סי' כ"ה,קובץ קהילת אשר סי' כ"ב, שו"ת משיב דבר סי' י"ח, ושו"ת ארץ צבי או"ח סי' ו':
שם) ברמב"ן דמצ"ע ליקח בתולה ומוזהר על הבעולה, נשמע מדבריו דמ"ע עליו ליקח בתולה, אבל מתוס' ישינים יומא (פ"ג.) ד"ה ומצוה נראה דליכא מ"ע כלל, ואם אינו נושא בעולה אינו מוטל עליו לישא בתולה, ועי' סה"מ מל"ת ל"ח, ומר"מ פי"ז ה"ג מא"ב נראה כרמב"ן, וע"ע בחמדת ישראל ח"א מ"ע ל"ח בענין זה, ובשואל ומשיב רביעאה ח"א סי' ל"א בענין בתולה ובעולה אריכות, ובענין כהן משיח אי בעי בתולה עי' אמבוהי דספרי (דף ר"ס.), וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קל"ה, וגבעת שאול סי' ס"ט, ובשו"ת רדב"ז ב' אלפים ש', והרוצה יעיין בכל המקומות ויראה בזה חדשות, ומגודל אריכות לא העתקתי דבריהם: