אשת אביך, ר"ל אמו חורגת, וגם אשת אב מאירוסין בכלל וכפרש"י סנהד' (נ"ג.) דמשעת לקיחה נקראת אשתו, דארוסה נקראת אשתו בפ' תצא (כ"ב כ"ד) בנערה המאורסה אשת רעהו, ובפ' ויצא (כ"ט כ"א) הבה את אשתי, והארכתי בזה בפרד"י ח"א (דף כ"ז. רט"ו. ושס"ז. ובח"ב קצ"ה.) ע"ש ציונים מהרבה מקומות ובס' אבני שהם מביא לפמ"ש בסוטה (ב'.) אין מזווגין אשה אלא לפי מעשיו, ורק בזיווג שני, ואשת אביו היא זווג שני לכך אמרה תורה לא תגלה כי בזה ערות אביו הוא, שזווג שני לפי מעשיו, אך קדמה יענה אם בן זה מאשתו שני' ומזנה עם אשתו ראשונה שהוא אשת אביו, וא"כ לאו ערות אביו היא דזווג ראשון אינו לפי מעשיו, אמנם בס' ילקוט האורים כ' לפמ"ש בסוטה (י'.) כל המזנה אשתו מזנות, הד"א איהו בקרא ואיתתא בבוציני (מגילה י"ב.), וזש"ה ערות אשת אביך ל"ת, דיאמרו הבריות שג"כ הוא מזנה ועי' בס' בית אהרן על כתובות (דף ק"ג.) מהג' מפינסק שליט"א, בשם שד"ח כללים אות א' אי חייבים בכבוד אשת חבר לאחר מיתת בעלה, והביא ראי' משם שאינו מחויב, דאל"כ מה צורך הי' לרבי להזהיר בניו שיזהרו בכבודה תיפוק לי' שאשת חבר היא, אכן בעיקר הספק לא ידעתי דבשבועות ל', באשת ר' הונא שבאה לפני ר"נ וקם מקמה אע"ג דלאחר מיתת ר' הונא הי' כמו שפרש"י שם.