לא תקרבו רש"י להזהר נקבה כזכר, ובתוס' יה"כ יומא (פ"ב:) הביא ראי' מזה לשי' ר"מ, ועתי"ט סופ"ג דכריתות ד"ה והנדה מה שהק' ארש"י ורע"ב, ועי' זרע יצחק כריתות (דע"ו:) - ועי' שערי תורה ח"ב סי' ב' וכ' ול"ז, בעבד אי שיעור גדלו בי"ג שנים או בי"ב כאשה, ועתו"ס ב"ק (פ"ח.) ד"ה יהי', וזבחים ק"ג ד"ה אין, (ועמל"מ פ"י ה"ז ממלכים, ופמ"א על ב"ק, ונובי"ת חו"מ סי' י"א, ובית אפרים יו"ד סי' ס') ועי' מה שכתבתי בזה בפ' ויקרא (א' ד'): הר"מ פכ"א ה"א מאסורי ביאה כ', הבא על הערוה או שחבק ונשק ונהנה לוקה מה"ת שנ' לא תקרבו, אבל רמב"ן בסה"מ ל"ת שנ"ג כ' דרק אסמכתא, ולשון קריבה יאמר רק על הביאה, וגם הביא ראי' משבת (י"ג:) ברוך המקום שהרגו שלא נשא פנים לתורה שנ' ואל אשה נדה לא תקרב, ואי קירוב איסור דאו' הול"ל שעבר על דברי תורה: דנשיאת פנים שייך רק על נדר וסייג ע"ש, ובאדר"נ ופ"ב איזהו סייג כו' שעשתה תורה, יכול יחבקנה ת"ל לא תקרב הרי דקירוב בשר רק מסייג ואעפ"כ הוא איסור מדאו', ועי' בזה בחמדת ישראל ח"ב (דף ע"ז:) ובענין דהוי לאו שבכללות, ובשאג"א סי' פ"ב, ומ"ש בדבריו בס' נחלת עזריאל חולין (ד"ב:), ובס' תוספת ברכה, ומצינו לשון תקרבו מל' הגשה, ולא קרב זא"ז (בשלח י"ד כ') - כי תקרב אל עיר להלחם (שופטים כ' י') - וגם מהוראות אישות, ואבימלך לא קרב אלי' (וידא כ' ד'), ואקרב אליה (תצא כ"ב י"ד), ואל אשה נדה לא יקרב (יחזקאל י"ח ו') ונקט לשון נקיה: