איש איש, בתיב"ע גבר טלי או גבר סיב עמש"ל במצורע (ט"ו ב'), וכאן י"ל אף שקטן אינו בר עונשין, אך כשיגדל ולא יעשה תשובה חל עלי' עונש אף שלא שחט אז בחוץ, ועשו"ת חת"ס אה"ע סי' קע"ב, ובית מאיר סי' קע"ח ס"ג, וחלקת יואב קמא סי' א', ובפרד"י וישב (רע"ז:), ובח"ב בהערות (תמ"ו:) מ"ש בזה הרבה, וע"ע בשו"ת דברי ישכר או"ח סי' י"ג וע"ג, ובס' אהבת יהונתן על תיב"ע כאן ובמלואים (דף קל"א:) הרבה מזה מהגאבד"ק גאלין נ"י - ובשפתי צדיק אות כ"א הביא דבס' מגיד מישרים מהב"י, שבשמים מענשים יותר לאדם שהוא יותר ממ' שנים וכבר הגיע לבינה, ויכול לשמור עצמו מעבירה, לכך הו"א שמענשים עונש חמור רק לגבר סיב אבל לגבר טלי לא:
שם) אשר ישחט רש"י במוקדשין, והק' בס' שמע שלמה, דמשמע דפסק כר"ע דבשר תאוה לא איתסר כלל כמ"ש ברש"י חולין (י"ז.), ובפ' ראה (י"ב כ') כ' אבל במדבר נאסרו להם בשר תאוה, והיכן איתסר כיון דקרא דעל פתח אה"מ בקדשים מיירי, ודוחק דהכא לר"ע ושם לר"י, והנכון דרש"י חזר בפי' התורה ממ"ש בחולין, וכמ"ש בתוס' שם ד"ה שבתחלה, ואיסור ב"ת נפק"ל לר"י מדאיצטריך לאשרוי' בפ' ראה, ובזה אתי' ת"כ שכ' בקדשים הכ' מדבר ולא סתרי דברי רש"י, ועי' תוה"מ סי' ב', ובהגהות חשק שלמה חולין בש"ס ווילנא - ובנדרים (ע"ח. וב"ב ק"כ) אי' שיש שאלה בהקדש ואם שחט קדשים בחוץ ואח"כ שאל לחכם, ועשאו כהקדש טעות, אגמ"ל דלא הי' הקדש ופטור מכרת, וה"ה בתרומות ומעשרות, וק' דהוי לעולם התראות ספק שמא ישאל, ועכצ"ל כתוס' גיטין (ל"ג.) ד"ה אפקעינהו דמקמינן אחזקה שלא ישאל, ועי' ט"ז יו"ד סי' שכ"ג סק"ב, ושו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סי' מ"ה: וענובי"ת אה"ע סי' ע"ז שכ' שמה שהזהירה תורה עיקר לאו על ספק וכמו זר לא יאכל קודש, והרי יש בידו לשאול על קריאת שם עש"ה, ושם באו"ח סי' ס"א ובהג"ה שם - ובאמת הוא קו' שעה"מ הל' תרומות, לפמ"ש תי"ט גיטין פ"ג מ"ח שפי' בדעת רמב"ם דגם לאחר שאכל מהני שאלה, וכ"כ ברש"י קידושין (ע"ט.) א"כ איך משכחת מלקות בטבל דהוי התר"ס שמא יפרוש אח"כ תרומה, ועי' בית יצחק יו"ד סי' ק"ג, ומה שכתבתי בזה דבר נכון בספרי פרי יוסף הנספח לספר חשרת מים על גיטין (דף מ"ז:), וע"ע בפרד"י תרומה (רס"ח:) ובפ' משפטים (רל"ד.) והגאבד"ק גאלין נ"י כתב לי לעי' בשו"ת נפש חי' יו"ד סי' צ"ח, טוטו"ד מהדו"ד סי' קפ"ג, וע"ע בחת"ס אה"ע ח"ב סי' צ"ב, מנחת משה סי' ז' חסד לאברהם מ"ת או"ח סי' כ"ד, פני מבין יו"ד סי' רל"ה, שד"ח ברכות סי' א' כ"ט ופאת השדה סי' ט', שו"ת פרי השדה ח"ד סי' ס"ד, ואור תורה ח"ב סי' צ':