שבת שבתון היא לכם, אף דיו"כ קל משבת דבכרת ולא בסקילה, אבל כפל לשביתה מאכילה וממלאכה, וכאן כ' היא ביו"ד ובאמור (כ"ג ג') כ' הוא בוי"ו, וכ' רש"י יומא (פ"א:) ד"ה תשבתו דלשון מנוחה בל' זכר ונקבה, וי"ל דמרמז נמי אשבת, מה דאומרים בליל שבת ויניחו בה, וביום בו, ומלת לכם כאן ל' רבים לרמז תפלת מנחה שאומרים בם, ועמ"ש בזה הרבה בפרד"י יתרו (קס"ז: ויקהל שנ"ח:) - ומצינו עוד בוישלח (ל"ג כ"ב) בלילה ההוא, ומקץ (מ"א י"א) בלילה אחד, ובפ' בא כמה פעמים בלילה הזה, וגם היא הלילה, ובאיוב (ג' ז') כמה פעמים הלילה יהי' גלמוד, רננה בו, כוכבי נשפו, יקו לאור, ובאסתר (ו' א') בלילה ההוא, ודניאל (ה' ל') בי' בלילה קטל בלשאצר, ובמשנה איזהו מקומן שני ימים ולילה אחד, וגם י"ל בלילה אומרים בה וביום בו, דשבת ארוסת ישראל ואומרים פעם בה ופעם בו לכבוד הארוס וארוסה, ובמנחה על שניהם - וכאן כ' הוא לכם, ובשבת כ' שבת לה' (יתרו כ' י', ואתחנן ה' י"ד) שעיקר יו"כ בשבילכם בשביל כפרה, וזה לכם, אבל שבת הוא אות לה':