ונתן ביומא (נ"ג.) שלא יתקן מבחוץ כצדוקים, וביומא (י"ח.) שהי' משביעין אותו שלא ישנה, עיי"ש בזה דבר נכון בפרד"י (נ"ח ס"ז.) - ובדברי רא"ם כאן עיי"ש בכל"ח בקו"א אות כ"ד אריכות ופלפול, וע"ע בתפארת ישראל יומא שם אות כ"ח. בחת"ס או"ח סי' קע"ו, ובס' ישמח משה, שו"ת אוריין תליתיאה סי' מ"ה, ברכת משה (חולין ד'.) ובס' פינות הבית בהקדמה הר הבית:. ושם ביומא בלא נתן מעלה עשן ח"מ, ופריך ות"ל משום ביאה ריקנית כו' שתי הקטרות כו', והק' בשאגת ארי' סי' ע"א הרי בהקטרה יש חיוב משום מבעיר ורק לצורך עבודת יום התורה התירה אבל הקטרה ב' יש איסור הבערה, והיתכן שכ"ג יעבור על הבערה, ובהדו"ע תי' דמשכחת דעייל ב' הקטרות א' שלימה וא' חסירה, והוי מקלקל ופטור עי' שבת (ק"ו.), אמנם למ"ש בקובץ על הר"מ פ"א הי"ז משבת בשם לחם שמים דאיסור תורה יש גם במקלקל (ועי' בית יצחק או"ח סי' צ"ו אות י') והדק"ל איך יעבור במזיד על איסור תורה, וי"ל דרק במלאכות שחייב מיתה י"ל גם במקלקל יש איסור תורה, אבל בהבערה לר' אסי בשבת (ע'.) דהבערה ללא' יצאה, י"ל שהיא קלה גם לענין מקלקל וליכא איסור דאו', וי"ל דר' אשי דתי' דעייל ב' הקטרות ס"ל כר' יוסי: ושם ביומא (נ"ג.) שנתנו גם מעלה עשן שגורם לעלות כמקל זקוף העשן, ובכריתות (ו'.) מעלה עשן כל שהוא, והובא בשם ס' שלטי הגבורים פפ"ו מר' אברהם הרופא ז"ל, דאין הכוונה דבר מיעוט ממש, רק כל שהוא בלי שיעור קבוע כמי שאר הסימנים רק כפי שהי' צריך, שאין להאמין שמשהו יספיק לשס"ח מנים של סמני קטרת ע"ש, ועי' ג"כ ב"ב (קמ"ט:) שייר קרבן כל שהוא מתנתו קיימת וכמה כ"ש קרקע כדי פרנסה, הרי שמצינו לשון כ"ש במובן כפי הצורך - וגם י"ל למ"ש במל"מ פ"ב ה"ג מכלהמ"ק שהקטרת של כל השנה ל"ה נותנים מעלה עשן ורק לקטרת יו"כ, וי"ל שלא הי' נותנים מעלה עשן רק לכ"ג מנים יתירים, שנשארו אחר נכיון שס"ה מנים קטרת שעלו לכל השנה, ולהג' מנים י"ל שהספיק מעלה עשן כ"ש ממש, וע"ל קדושים ("ט ט'):