והקריבו רש"י שאין מעכבו לאכול בקדשים וכו', עמ"ש בשערי תורה ח"ב סי' צ', ובראב"ע הכהן אינו אוכל חטאת העוף, וקשה דזה נגד הדין דכהן אוכל חטאת העוף, וי"ל דיש לפעמים דכהן אינו אוכל חטאת עוף, דהיינו חטאת העוף שבאה על הספק שאינו נאכל כמ"ש בכריתות (ז':) עש"ה, ובהנשר תרכ"ה דף מ"א:
זאת תורת העולה, ק' הא אח"כ בפסוק ח' איתא עוד דין יולדת באם לא תשיג ידה ולמה כ' כאן תורת היולדת, ובמצורע (י"ד ל"ב) זאת תורת נגע צרעת אשר לא תשיג ידו, ובכל"ח כ' בסוף מנחות (ק"י.) זאת תורת העולה מי שלומד פ' עולה כהקריב עולה, וכ' המפו' דבאמירה גם העני יאמר קרבן עשיר, דגם עני אם הקריב קרבן עשיר יצא, ונ' שכ"ז בקרבנות שבאין לכפרה, מי שא"י להביא ילמוד הפרשה, אבל בקרבנות שרק להתיר אכילת קדשים, וכיון שאין קרבן ל"ש אמירה כלל, וא"ש ביולדת שבא לכפר על שבועה שכורעת כו' וכ' תורה, זאת תורת קודם ואם לא תשיג ידה, להורות דבאמירה יאמר תמיד קרבן עשיר, משא"כ במצורע דאי' בשבועות (ח'.) דנגעו איכפר לי' וקרבן בא רק להתיר בקדשים ול"ש אמירה כלל, ופי' זאת תורת כפשטא דין מצורע וכ' אחר קרבן עני, ועי' תורה תמימה אות נ"ז: