ברכות (ס"א:) בגדולה מתחילין מגדול שנ' ויאמר משה וכו'. מהרש"א מה שהקדים באהרן שהוא אב לבנים ודאי אין ראי', וכן מה שהקדים אלעזר שהוא הגדול לאיתמר שקטן ממנו אין ראי', אלא מדכ' בניו הנותרים, לשתוק מאליעזר ואיתמר ולא הול"ל רק על אהרן ובניו הנותרים, וע"כ לאשמעי' דבגדול מתחילין, ועמ"ש בזה באסיפת זקנים שם:
שם) הנותרים. ע' תוה"מ סי' מ"א, ואילת השחר סי' תס"ו דיש הבדל בין נשאר ובין נותר, נשאר מציין שנשאר בכוונה, נותר מציין שנותר מעצמו שלא בכוונה, ועוד הבדל שהנשאר ל"ה משותף עם הכלל, והנותר הי' משותף עם הכלל עש"ה, אבל ק' מן והנותר ממנו עד בקר (בא י"ב ו') האם כשנשאר בכוונה אינו נותר ולא תשרף, אדרבה עיקר אזהרה על אדם שלא להותיר, וכן ק' מרות (א' ג') ותשאר היא ושני בני', האם לא היו הבנים והאשה משותפים עם אביהם ובעלה – ובס' פרי חיים כ' דק' דבפ"ו כ' ויאמר וכאן וידבר ולעיל לא נאמר הנותרים, דאמירה לשון רכה ודיבור קשה, והוקשה לרש"י מה קשות דיבר להם, לכן פי' הנותרים מן המיתה, ולעיל שלא דיבר קשה לא כ' הנותרים עש"ה, ועי' מה שהארכתי בלשון נותר בפרד"י תצוה (דף רצ"א:), ובענין אמירה ודבור עיי"ש בפרד"י יתרו (קמ"ו:):