דְּרוּשׁ חֲמִישִׁי
פֶּרֶק קַמָּא דִבְרָכוֹת (ט ע"א): "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם" (שמות יא, ב). אָמְרִי דְבֵי רַבִּי יַנַּאי: אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, שַׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" (בראשית טו, יג) קִיֵּם בָּהֶם, "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (שם שם, יד) לֹא קִיֵּם בָּהֶם. עַד כָּאן.
מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת נוֹדַע יְיָ מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם תּוֹךְ זְמַנּוֹ כְּלִפְנֵי זְמַנּוֹ. קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים. וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (יא ע"ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכוֹת לִשְׁאֹב מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶם וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָגִים, וּבָאוֹת וְשׁוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת וְכוּ', וּמַשְׁקוֹת אוֹתָן וְנִזְקָקוֹת לָהֶם בֵּין שְׁפַּתָּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יד): "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף". בִּשְׂכַר תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִזַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף" וְכוּ'. וְהוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ וְכוּ'. וּכְשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". עַד כָּאן.
וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה, דְּבַתְּחִלָּה אָמַר בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְלֹא הֵבִיא רְאָיָה לִדְבָרָיו אֶלָּא דְבִזְכוּתָן זָכוּ לְבִזַּת מִצְרַיִם, אֲבָל עַל עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיְתָה בִּשְׂכַר הַנָּשִׁים צִדְקָנִיּוֹת לֹא הֵבִיא שׁוּם רְאָיָה לִדְבָרָיו, וְאַכַּתִּי אִיכָּא לְמֵימַר דְּאַף שֶׁבִּזַּת מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׂכָרָן מִכָּל מָקוֹם עִקַּר הַגְּאֻלָּה לֹא הָיְתָה בִּשְׁבִילָן. וְלָזֶה אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב עִם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן מב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים" (שמות ב, כה) — יָדַע שֶׁהֵן עֲתִידִין לוֹמַר "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" וְעָמַד וּגְאָלָם. עַד כָּאן. וְהִנֵּה רַבִּי עֲקִיבָא בְּסִיּוּם הַמַּאֲמָר כֹּה דִבֵּר, דְּאֵלּוּ הַיְלָדִים הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁרָאוּ שְׁכִינָתוֹ כְּבָר, וְאָמְרוּ זֶה אֵלִי שֶׁרָאִינוּ כְּבָר. הֲרֵי שֶׁאֵלּוּ הַנָּשִׁים צִדְקָנִיּוֹת הָיוּ סִבָּה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי בְּסִבָּתָם בָּאוּ לָעוֹלָם אוֹתָם הַיְלָדִים וְאָמְרוּ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", וּבִשְׁבִיל שֶׁיָּדַע הַשֵּׁם שֶׁעֲתִידִים לוֹמַר "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" גְּאָלָם.
אַךְ אַכַּתִּי יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ זְכוּת הַנָּשִׁים לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא כְּבָר הִבְטִיחַ הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה (פרשה א סימן טז) תֵּרֵץ לָזֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיָּעַד הַשֵּׁם לִפְדּוֹתָם, הַיְנוּ לְסוֹף אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אֲבָל בִּזְכוּת הַנָּשִׁים צִדְקָנִיּוֹת דִּלֵּג עַל הַקֵּץ, כִּי לֹא הָיוּ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא רְד"וּ שָׁנָה. עַד כָּאן. וְדִבְרֵי הָרַב זַ"ל נֶאֶמְנוּ מְאֹד, וְכִדְאָמְרִינַן בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ (פרשה ב סימן יט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" (שה"ש ב, ח). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא" — זֶה משֶׁה. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם יוֹצְאִים, אָמְרוּ לוֹ: משֶׁה רַבֵּנוּ, הֵיאַךְ אָנוּ נִגְאָלִים? וַהֲלוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", וַעֲדַיִן אֵין בְּיָדֵנוּ אֶלָּא רְד"וּ שָׁנָה. אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בִּגְאֻלַּתְכֶם אֵינוֹ מַבִּיט בְּחֶשְׁבּוֹנוֹתֵיכֶם, אֶלָּא "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת". וְאֵין הָרִים וּגְבָעוֹת הָאֲמוּרִים כָּאן אֶלָּא קִצִּים וְעִבּוּרִים. מְדַלֵּג עַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְעַל הַקִּצִּים, וּבַחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִים. עַד כָּאן. הֲרֵי מְבֹאָר שֶׁהַשֵּׁם דִּלֵּג עַל הַקֵּץ מִמַּה שֶּׁגָּזַר, וּסְבִירָא לֵהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁדִּלּוּג זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הַנָּשִׁים צִדְקָנִיּוֹת.
אַךְ אַכַּתִּי יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַה הִתְיַחֲסוּת יֵשׁ בִּפְעֻלַּת אֵלּוּ הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל פָּרִים וְרָבִים עִם בִּזַּת מִצְרַיִם, עַד שֶׁנֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זְכוּתָם זָכוּ לְבִזַּת מִצְרַיִם.
וְהִנֵּה סָמוּךְ לְמַאֲמָר זֶה דְרַבִּי עֲקִיבָא אָמְרִינַן הָתָם: "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת" (שמות א, יא) — שֶׁמְּמַסְכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶם. עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁמְּמַסְכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶם — מְדַלְדְּלוֹת, כְּדִכְתִיב (שמות יב, לו): "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם". וּבִשְׁבִיל עֲבוֹדָה זוֹ הוּא דְאֵרַע לָהֶם. עַד כָּאן. וְהִנֵּה אִם כְּמַאֲמָר זֶה דְּקָאָמַר דְּבִשְׁבִיל עֲבוֹדָה זוֹ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִזַּת מִצְרַיִם, יֵשׁ לְדַקְדֵּק גַּם כֵּן כָּל מַה שֶּׁדִּקְדַּקְנוּ לְדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא, דְּהָא הֵיכָן רְמִיזָא דְּבִשְׁבִיל עֲבוֹדָה זוֹ זָכוּ יִשְׂרָאֵל בְּבִזַּת מִצְרַיִם? וַהֲלוֹא בִּזַּת מִצְרַיִם הִיא הַבְטָחַת הַשֵּׁם שֶׁהִבְטִיחוֹ לְאַבְרָהָם. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, בְּמַאי פְּלִיג רַב וּשְׁמוּאֵל עִם רַבִּי עֲקִיבָא, דְּמַר אָמַר דְּבִשְׁבִיל כֹּבֶד הָעֲבוֹדָה זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִזַּת מִצְרַיִם, וּמַר אָמַר דְּבִשְׁבִיל מַעֲשֵׂה הַנָּשִׁים צִדְקָנִיּוֹת זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִזַּת מִצְרַיִם.
וְנִרְאֶה דְּכָל זֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בָּאַחֲרוֹן דְּסַנְהֶדְרִין (צא ע"א): פַּעַם אַחַת בָּאוּ בְּנֵי מִצְרַיִם לָדוּן עִם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות יב, לו): "וַייָ נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם", תְּנוּ לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁנְּטַלְתֶּם. אָמַר לָהֶם גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שם שם, מ): "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", תְּנוּ לָנוּ שָׂכָר שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְלֹא מָצְאוּ תְּשׁוּבָה לָזֶה וּבָרְחוּ לָהֶם. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּטַעֲנָה זוֹ שֶׁל גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא: אֵיךְ הֵבִיא פָּסוּק זֶה דְ"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", דְּעַל כָּרְחִין אֵינוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא יָשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם כִּי אִם רְד"וּ שָׁנָה, וְכַמְבֹאָר, וּמִכֹּחַ זֶה הֻצְרְכוּ לְשַׁנּוֹת לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ וְלוֹמַר: "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְמִצְרַיִם וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה" (מגילה ט, א). וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דַּאֲפִלּוּ רְד"וּ שָׁנָה שֶׁיָּשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ כֻּלָּם בַּעֲבוֹדָה, וְכִדְאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן ז): "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא" (שמות א, ו). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם קַיָּם מֵאוֹתָם שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם לֹא שִׁעְבְּדוּ הַמִּצְרִיִּים בְּיִשְׂרָאֵל. עַד כָּאן. וְאִם כֵּן, אֵיךְ טָעַן גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁל שִׁעְבּוּד?
וְהַנִּרְאֶה לְיַשֵּׁב כָּל זֶה הוּא עִם מַה שֶּׁהֻקְשָׁה לַמְפָרְשִׁים, דְּהֵיכָן נִתְקַיֵּם גְּזֵרַת הַשֵּׁם שֶׁגָּזַר "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"? וַהֲלוֹא לֹא הָיָה מֵעֲבוֹדָה וְעִנּוּי לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ וְכַמְבֹאָר. וְנֶאֶמְרוּ בָּזֶה שְׁנֵי תֵּרוּצִים. הָאֶחָד הוּא כֹּבֶד הָעֲבוֹדָה, דִּכְתִיב (שם שם, יד): "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה", וְכָל זֶה לֹא הָיָה בִּכְלַל גְּזֵרַת הַשֵּׁם שֶׁל "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", אֶלָּא כֹּבֶד זֶה שֶׁל עֲבוֹדָה שֶׁעָשׂוּ בָּהֶם בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים נֶחְשַׁב כְּאִלּוּ נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וּכְבָר יִחֵס תֵּרוּץ זֶה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה לְמַאֲמָרָם בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה טז סימן א): "קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ" (שה"ש ב, י). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אָמַרְתָּ לָנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד, וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמוּ. אָמַר לָהֶם: כְּבָר שָׁלְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם שם, יא): "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר". עַד כָּאן. דִּלְפִי הָאֱמֶת לֹא שָׁלְמוּ, אֶלָּא דִסְבִירָא לַהּ לְאוֹתָהּ אַגָּדָה שֶׁהַשֵּׁם רִחֵם עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי צַעֲרָם וְכֹבֶד הָעֲבוֹדָה וְדִלֵּג עַל הַקֵּץ. וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיב הַשֵּׁם: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר", כִּי לִהְיוֹת הַשִּׁעְבּוּד קָשֶׁה כַּסְּתָו הִסְפִּיק לָהֶם הַזְּמַן שֶׁעָבַר. עַד כָּאן. עוֹד אָמְרוּ תֵּרוּץ אַחֵר: דְּמַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כְּדִכְתִיב (שמות א, ז): "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד", הִשְׁלִים הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. כְּלוֹמַר, כְּשִׁעוּר הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה עָשׂוּ בִּזְמַן מוּעָט מֵחֲמַת רִבּוּי הָאֲנָשִׁים.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר הַכָּתוּב (ישעיה ס, כב): "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם, אֲנִי יְיָ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמַר 'בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה' שֶׁהֵם דְּבָרִים סוֹתְרִים זֶה לָזֶה, דְּאִם הוּא בְּעִתָּהּ אֵינוֹ אֲחִישֶׁנָּה וְאִם הוּא אֲחִישֶׁנָּה אֵינוֹ בְּעִתָּהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ (סנהדרין צח ע"א): לֹא זָכוּ — בְּעִתָּהּ, זָכוּ — אֲחִישֶׁנָּה. אַךְ כְּפִי דַרְכֵּנוּ נֹאמַר בְּעִנְיָן אַחֵר. וְהִנֵּה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה הִקְשָׁה בְּאוֹתָהּ אַגָּדָה דְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁכָּתַבְנוּ, דְּבִשְׁבִיל "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִזַּת מִצְרַיִם, דְּהֵיכִי קָאָמַר 'אִם תִּשְׁכְּבוּן' שֶׁהוּא עָתִיד, וַהֲלוֹא קְרָא בְּלֶעָבָר קָא מַיְרֵי? וְתֵרֵץ, שֶׁהַכָּתוּב יִרְמֹז עַל הֶעָתִיד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה כִּימֵי צֵאתֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. עַד כָּאן. וְזֶהוּ הַכַּוָּנָה, דְּכִי הֵיכִי דִבְמִצְרַיִם רִבּוּי הָאֲנָשִׁים הָיָה סִבָּה לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ, הָכֵי נָמֵי לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאַף שֶׁגָּזַר הַשֵּׁם שֶׁנִּהְיֶה בַּגָּלוּת סַךְ מָה, מִכָּל מָקוֹם בְּסִבַּת רִבּוּי יִשְׂרָאֵל יָבוֹא הַגּוֹאֵל קֹדֶם הַזְּמַן שֶׁגָּזַר הַשֵּׁם. לְפִי שֶׁכָּךְ הִיא הַמִּדָּה, שֶׁרִבּוּי יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִים הַזְּמַן. וְזֶהוּ אָמְרוֹ: "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם", וּלְפִיכָךְ "אֲנִי יְיָ בְּעִתָּהּ" — הוּא בְּעִתָּה, לְפִי שֶׁכָּךְ הִיא הַמִּדָּה, וַ"אֲחִישֶׁנָּה" — לְפִי שֶׁהַשֵּׁם הוּא הַמַּרְבֶּה לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהָבִיא הַגּוֹאֵל קֹדֶם זְמַנּוֹ.
וּבָזֶה הָיָה מְתָרֵץ הָרַב מַר דּוֹדִי זַ"ל מַה שֶּׁהִקְשָׁה הָרְאֵ"ם בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (ב, כג) עַל מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י: "וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם" — מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטָרַע, וְהָיָה שׁוֹחֵט תִּינוֹקוֹת יִשְׂרָאֵל וְרוֹחֵץ בְּדָמָם. עַד כָּאן. וְהֵבִיא מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן מא), שֶׁאָמְרוּ לוֹ חַרְטֻמָּיו: אֵין לְךָ רְפוּאָה אֶלָּא כְּשֶׁתִּשְׁחַט מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים בַּבֹּקֶר וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים בָּעֶרֶב, וְתִרְחַץ בִּדְמֵיהֶם שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּיּוֹם. דְּאִם כֵּן אֵיךְ יִתְיַשֵּׁב הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עַל "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה", דִּלְפִי הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה 'וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל' סְתָמָא מִבָּעֵי לֵהּ, שֶׁאָז הָיִינוּ מְפָרְשִׁים שֶׁנֶּאֶנְחוּ מֵחֲמַת הַגְּזֵרָה רָעָה עַל שְׁחִיטַת הַבָּנִים, וְלֹא מִן הָעֲבוֹדָה. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְהִנִּיחַ הַדָּבָר בְּתֵמַהּ. וְהוּא זַ"ל הָיָה מְפָרֵשׁ, דְּיִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם הַשִּׁעְבּוּד הָיוּ מִצְטַעֲרִים מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַעֲדַיִן הָיָה חָסֵר מִן הַמִּנְיָן הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁרָאוּ שֶׁהָיוּ מִתְרַבִּים שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע הָיוּ מִתְנַחֲמִים וְאוֹמְרִים דְּאֵין סָפֵק דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְדַלֵּג עַל הַקֵּץ מֵחֲמַת רִבּוּי הָאֲנָשִׁים. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּצְטָרַע פַּרְעֹה וְהָיָה שׁוֹחֵט לִרְפוּאָתוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יְלָדִים בַּבֹּקֶר וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים בָּעֶרֶב, וְאִם כֵּן אֵין כָּאן רִבּוּי אֲנָשִׁים כְּדֵי לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ, וְעַל זֶה "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה". כְּלוֹמַר, מִי יוּכַל לִסְבֹּל עֲבוֹדָה זוֹ עַד תַּשְׁלוּם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. אֵלּוּ דְבָרָיו זַ"ל.
וּבָזֶה נִיחָא מַה שֶּׁתָּבַע גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא שְׂכַר עֲבוֹדָה שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא, דְּאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כָּל זֶה הַזְּמַן, מִכָּל מָקוֹם קְשִׁי הָעֲבוֹדָה וּמַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע הִשְׁלִים הַזְּמַן. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וְכִדְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (מכילתא בשלח, פתיחתא): "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יג, יח) — מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד מֵחֲמִשָּׁה עָלוּ וְהַשְּׁאָר מֵתוּ בִּשְׁלשֶׁת יְמֵי הַחשֶׁךְ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָרִבּוּי הִשְׁלִים הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, כֵּיוָן שֶׁתָּבַע אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁל שִׁעְבּוּד מִשּׁוּם הָכֵי לֹא תָּבַע אֶלָּא שָׂכָר שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא.
וּבָזֶה נִיחָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא וְרַב וּשְׁמוּאֵל לָא פְּלִיגִי, וּמַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא וְלָא פְּלִיגִי. דְּרַבִּי עֲקִיבָא נָקַט הַטַּעַם דְּמַה שֶּׁהִשְׁלִים הַקֵּץ הָיָה בְּסִבַּת מַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְלָזֶה אָמַר דְּבִשְׁבִיל נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, דְּבִשְׁבִיל שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ לְהִזְדַּקֵּק לְבַעְלֵיהֶן וְנִתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע נִשְׁלַם הַקֵּץ קֹדֶם הַזְּמַן וּגְאָלָם. וּמִשּׁוּם הָכֵי זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִזַּת מִצְרַיִם, לְפִי שֶׁאִם הָיוּ נִגְאָלִים בִּלְתִּי הַשְׁלָמָה לֹא הָיוּ זוֹכִים בְּבִזַּת מִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי הַבְטָחַת "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" הוּא בִּתְנַאי שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; אֲבָל עַכְשָׁו דְּבִשְׁבִילָם נִתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא דִכְבָר נִשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְאִם כֵּן בְּדִין זוֹכִים יִשְׂרָאֵל בְּבִזַּת מִצְרַיִם. וְרַב וּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לְהוּ דְּרִבּוּי הָעֲבוֹדָה הִשְׁלִים הַקֵּץ, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמְרוּ דְּבִשְׁבִיל רִבּוּי הָעֲבוֹדָה זָכוּ לְבִזַּת מִצְרַיִם.
הַכְּלָל הָעוֹלֶה, דִּשְׁנֵי טְעָמִים הֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְדַלֵּג אֶת הַקֵּץ וּלְהַשְׁלִים הַגְּזֵרָה שֶׁל "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה": הָאֶחָד הוּא כֹּבֶד הָעֲבוֹדָה, וְהַשֵּׁנִי מַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְזֶהוּ כַּוָּנָתָם בְּאוֹתָהּ אַגָּדָה שֶׁכָּתַבְנוּ, שֶׁכְּשֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: אֵיךְ אָנוּ נִגְאָלִים? הֵשִׁיב לָהֶם משֶׁה: אֵינוֹ מַבִּיט בְּחֶשְׁבּוֹנוֹתֵיכֶם, אֶלָּא "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת". וְאֵין הָרִים וּגְבָעוֹת אֶלָּא קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת וְכוּ'. דִּלְמַאי אִצְטְרִיכוּ תְּרֵי דִלּוּגִים "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת"? בְּחַד דִּלּוּג סַגִּי! אֶלָּא שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא, שֶׁשְּׁתֵי סִבּוֹת הָיוּ שֶׁנִּשְׁלַם הַקֵּץ בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעָמַד וּגְאָלָם: הָאַחַת הִיא כֹּבֶד הָעֲבוֹדָה, וְהַשֵּׁנִית הִיא מַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְזֶה מַה שֶּׁהֵשִׁיב לָהֶם משֶׁה: "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת".
וּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ג סימן יא): "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (שמות ג, יח). לָמָּה? שֶׁמָּסֹרֶת גְּאֻלָּה הִיא בְּיָדָם, שֶׁכָּל גּוֹאֵל שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר לָהֶם פְּקִידָה כְּפוּלָה — גּוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת הוּא. עַד כָּאן. וּכְבָר הֵבִיא רַשִׁ"י אַגָּדָה הַלֵּזוּ בְּפֵרוּשׁוֹ. וְהָרַמְבַּ"ן הֻקְשָׁה לוֹ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְיֵשׁ עָלֶיךָ לִשְׁאֹל, וּמִנַּיִן לָהֶם שֶׁיַּאֲמִינוּ? שֶׁמָּא משֶׁה שָׁמַע בַּמָּסֹרֶת הַזֹּאת כְּמוֹתָם? וְיֵשׁ לוֹמַר: כָּךְ קִבְּלוּ מִיּוֹסֵף, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא אֲבִיהֶם, שֶׁהָרִאשׁוֹן שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר לָהֶם בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הוּא יִהְיֶה הַגּוֹאֵל. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יָבוֹא אָדָם וִיכַזֵּב בָּהֶם, וּבְכָךְ הִבְטִיחָם. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּכֵיוָן שֶׁכָּךְ הִבְטִיחַ הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יָבוֹא וִיכַזֵּב שׁוּם אָדָם, לָמָּה זֶה נָתַן סִימָן זֶה דִפְקִידָה? בְּכָל סִימָן שֶׁיִּהְיֶה יַאֲמִינוּ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִבְטִיחַ הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יָבוֹא אָדָם וִיכַזֵּב! וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה, דְּקָאָמַר: שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר פְּקִידָה כְּפוּלָה גּוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת הוּא. דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ כֶּפֶל הַפְּקִידָה? בַּחֲדָא פְּקִידָא סַגִּי! אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּשֵׁם הַמְפָרְשִׁים יִתְיַשֵּׁב הַכֹּל, דְּמָסֹרֶת הִיא בְּיָדָם שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹּאמַר פְּקִידָה כְּפוּלָה הוּא הַגּוֹאֵל. וְהַכַּוָּנָה הוּא, דִּשְׁתֵּי פְּקִידוֹת הֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִגָּאֵל קֹדֶם זְמַנָּם: הָאַחַת הִיא קְשִׁי הַשִּׁעְבּוּד שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם הַמִּצְרִיִּים, וְהַשֵּׁנִית הִיא מַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל הָיָה לָהֶם בְּקַבָּלָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹּאמַר פְּקִידָה כְּפוּלָה וְיֹאמַר לָהֶם הַפֵּרוּשׁ דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ פְּקִידָה כְּפוּלָה, הוּא גוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת. וְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ יוֹדְעִים טַעַם כֶּפֶל הַפְּקִידָה, וְגַם הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם דְּאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיוּ נִגְאָלִים קֹדֶם שֶׁנִּשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לְמשֶׁה טַעַם כֶּפֶל הַפְּקִידָה, וּבָזֶה הוֹדִיעַ לוֹ אֵיךְ נִשְׁלַם הַזְּמַן. וְהוּא אָמְרוֹ (שמות ג, טז-יח): "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם". דְּהַיְנוּ, פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם שֶׁאַתֶּם מִתְרַבִּים שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּפָקַדְתִּי הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם, דְּהַיְנוּ כֹּבֶד הָעֲבוֹדָה. "וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם". "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ", אַף שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַזְּמַן, לְפִי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם הַטַּעַם שֶׁהוּא רָמוּז בַּמָּסֹרֶת שֶׁבְּיָדָם שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר פְּקִידָה כְּפוּלָה הוּא גוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת.
וְעִם זֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ב סימן א): "וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה" (שמות ג, א). הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קג, ז): "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה" — שֶׁהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ הַקֵּץ לְמשֶׁה. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַה הִיא כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם שֶׁהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ הַקֵּץ לְמשֶׁה, וַהֲלוֹא כָּל יִשְׂרָאֵל יָדְעוּ הַקֵּץ, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה וְאָמַר לָהֶם מִפִּי הַשֵּׁם שֶׁרוֹצֶה לְגָאֳלָם. אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם. שֶׁהוֹדִיעַ הַשֵּׁם לְמשֶׁה דֶּרֶךְ הַקֵּץ, כְּלוֹמַר, דְּאַף שֶׁלֹּא נִשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְדִלֵּג עַל הַקֵּץ, מִכָּל מָקוֹם הוֹדִיעַ לוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם דִּלֵּג עַל הַקֵּץ, וְזֶהוּ בְּאָמְרוֹ: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם", דְּהַיְנוּ כֹּבֶד הָעֲבוֹדָה וְרִבּוּי הָאֲנָשִׁים, שֶׁשְּׁתֵי סִבּוֹת אֵלּוּ הָיוּ סִבָּה לְדַלֵּג אֶת הַקֵּץ.
וּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ה סימן יו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: (שמות ד, לא) "וַיַּאֲמֵן הָעָם". שֶׁכָּךְ הָיָה מָסֹרֶת בְּיָדָם, שֶׁכָּל גּוֹאֵל שֶׁיָּבֹא וְיֹאמַר 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם' — הוּא גוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת. כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה וְאָמַר 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם', מִיָּד 'וַיַּאֲמֵן הָעָם'. בַּמָּה הֶאֱמִינוּ? "כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם". "וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ". 'וַיִּקְּדוּ' — עַל הַפְּקִידָה, 'וַיִּשְׁתַּחֲווּ' — עַל כִּי רָאָה אֶת עָנְיָם. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה טוּבָא. חֲדָא, דְּמַה שָּׁאֲלוּ בַּמָּה הֶאֱמִינוּ, וַהֲלוֹא יִשְׂרָאֵל הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. וָעוֹד, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ שֶׁכָּךְ הוּא מָסֹרֶת בְּיָדָם שֶׁכָּל גּוֹאֵל שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם' הוּא גוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת, וְאִם כֵּן בָּזֶה הוּא שֶׁהֶאֱמִינוּ. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁתֵּרְצוּ "כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם", דְּמַה תְּשׁוּבָה הִיא זֹאת לִשְׁאֵלָתָם בַּמָּה הֶאֱמִינוּ? דְּאַכַּתִּי יֵשׁ לִשְׁאֹל: בַּמָּה הֶאֱמִינוּ כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיְּמוּ: "וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ". 'וַיִּקְּדוּ' — 'כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', 'וַיִּשְׁתַּחֲווּ' — 'כִּי רָאָה אֶת עָנְיָם', דְּמַשְׁמַע שֶׁהֵם שְׁנֵי דְבָרִים נִפְרָדִים: הָאֶחָד הוּא 'כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', וְהַשֵּׁנִי הוּא 'וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם', וְנָתְנוּ הוֹדָאָה לַשֵּׁם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַהֲלוֹא הַכֹּל הוּא דָבָר אֶחָד, דְּהַיְנוּ 'כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'. וּבְעִקַּר הַכָּתוּב גַּם כֵּן יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּקָאָמַר: "כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם", דְּמַשְׁמַע שֶׁנָּתְנוּ הוֹדָאָה לַשֵּׁם עַל שְׁנֵי דְבָרִים. וַהֲלוֹא עִקַּר הַהוֹדָאָה אֵינָהּ אֶלָּא עַל 'כִּי פָּקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', וּמָה אִכְפַּת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַפְּקִידָה?
אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יִתְיַשֵּׁב. וְהִנֵּה בַּתְּחִלָּה אָמְרוּ: "וַיַּאֲמֵן הָעָם" — שֶׁכָּךְ הָיָה מָסֹרֶת בְּיָדָם, שֶׁכָּל גּוֹאֵל שֶׁיָּבֹא וְיֹאמַר 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם' הוּא גוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת. וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ: וּבַמָּה הֶאֱמִינוּ? וְהִיא מַמָּשׁ קֻשְׁיָתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן: בַּמָּה הֶאֱמִינוּ? שֶׁמָּא משֶׁה שָׁמַע בַּמָּסֹרֶת כְּמוֹתָם? וְתֵרְצוּ: "כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם" — שֶׁפֵּרֵשׁ לָהֶם משֶׁה פֵּרוּשׁ שֶׁל 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי', שֶׁהֻצְרַךְ הַשֵּׁם כְּדֵי לְדַלֵּג עַל הַקֵּץ וּלְגָאֳלָם קֹדֶם הַזְּמַן לִשְׁתֵּי פְּקִידוֹת. דְּהַיְנוּ, לִפְקֹד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — שֶׁנִּתְרַבּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, 'וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם' — דְּהַיְנוּ כֹּבֶד הָעֲבוֹדָה מַה שֶּׁלֹּא נִגְזַר עֲלֵיהֶם, וּמִשּׁוּם הָכֵי דִּלֵּג עַל הַקֵּץ. וְזֶהוּ שֶׁסִּיְּמוּ: "וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ". 'וַיִּקְּדוּ' — 'כִּי פָקַד יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', 'וַיִּשְׁתַּחֲווּ' — 'כִּי רָאָה אֶת עָנְיָם'. שֶׁנָּתְנוּ הוֹדָאָה לַשֵּׁם עַל שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁנֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֵי לְדַלֵּג עַל הַקֵּץ וּלְמַהֵר לְגָאֳלָם, וּבְאֵלּוּ שְׁנֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת נֶחְשַׁב כְּאִלּוּ נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות יד, ה): "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיֵּהָפֵךְ" — נֶהְפַּךְ מִמַּה שֶּׁהָיָה. שֶׁהֲרֵי אָמַר לָהֶם (שם יב, לא): "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי"; וְנֶהְפַּךְ לֵב עֲבָדָיו, שֶׁהֲרֵי לְשֶׁעָבַר הָיוּ אוֹמְרִים (שם י, ז): "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ", וְעַכְשָׁו נֶהֶפְכוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, בִּשְׁבִיל מָמוֹנָם שֶׁהִשְׁאִילוּם. וְהֵן הֵן דִּבְרֵי הַמְּכִילְתָּא. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בָּזֶה, דְּמַשְׁמַע מִדִּבְרֵיהֶם, דְּמַה שֶּׁנֶּהֶפְכוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם הוּא דַוְקָא בִּשְׁבִיל מָמוֹנָם שֶׁהִשְׁאִילוּם, וְאִלְמָלֵא הַמָּמוֹן לֹא הָיוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵיהֶם, וְהַפָּסוּק אוֹמֵר בְּהֵפֶךְ: "מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ", דְּמַשְׁמַע דְּמַה שֶּׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם הוּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם וְלֹא בִּשְׁבִיל מָמוֹנָם שֶׁהִשְׁאִילוּם.
וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּסִפְרִי: "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְגוֹ', וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (דברים טו, יד-טו). כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי הֶעֱנַקְתִּי לְךָ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לו): "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם", אַף אַתָּה הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ. עַד כָּאן. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ" — וְהֶעֱנַקְתִּי וְשָׁנִיתִי לְךָ מִבִּזַּת מִצְרַיִם וּבִזַּת הַיָּם, אַף אַתָּה הַעֲנֵק וּשְׁנֵה לוֹ. הֵן אֱמֶת שֶׁדִּבְרֵי רַשִׁ"י הַלָּלוּ, דְּדָרַשׁ 'הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק' לוֹמַר שֶׁיַּעֲנִיק וְיִשְׁנֶה, לֹא יָדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ. גַּם בְּהָרַ"ם לֹא מָצָאתִי רֶמֶז לַדִּין הַזֶּה. וּמֵהַסֻּגְיָא דְפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין (יז ע"ב) נִרְאֶה הֵפֶךְ מִזֶּה. דְּאָמְרִינַן: "אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, יד). יָכוֹל נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִין לוֹ, לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ אֵין מַעֲנִיקִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק" — מִכָּל מָקוֹם. הֲרֵי דְרִבּוּי דְּ'הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק' אִצְטְרִיךְ לוֹמַר דַּאֲפִלּוּ לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִין לוֹ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דִּסְבִירָא לֵהּ דְּבָרִים כִּכְתָבָן: נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִין לוֹ, לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ אֵין מַעֲנִיקִין לוֹ, אָמְרִינַן הָתָם דִּלְדִידֵהּ מַאי דִּכְתִיב 'הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק' הוּא מִשּׁוּם דְּדִבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. הֲרֵי דִדְרָשָׁה הַלֵּזוּ דְרַשִׁ"י דְּיַעֲנִיק וְיִשְׁנֶה לָא אָתֵי לֹא כְּרַבָּנָן וְלֹא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְדִבְרֵי רַשִׁ"י צְרִיכִים לִי תַּלְמוּד. הַכְּלָל הָעוֹלֶה, דִּסְבָרַת הַסִּפְרִי וְרַשִׁ"י הוּא, דְּמַה שֶּׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּבִזַּת מִצְרַיִם — מִדִּין הַעֲנָקָה נָגְעוּ בָּהּ.
וְעִם זֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִפְרִי (מכילתא בא, פסחא פי"ד): "וְגַם עֵרֶב רַב וְגוֹ' וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" (שמות יב, לח). כָּאן נִתְקַיֵּם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, דְּלָמָּה לֹא נִתְקַיֵּם הַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּ'וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל' בַּמֶּה שֶׁנָּטְלוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וְנִתְקַיְּמָה בַּמֶּה שֶׁנָּטְלוּ צֹאן וּבָקָר? וְנִרְאֶה שֶׁדַּעַת זֹאת הָאַגָּדָה, דְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם דִּ'וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל' מִדִּין הַעֲנָקָה נָגְעוּ בָּהּ. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין (יז ע"א): תַּנְיָא. יָכוֹל לֹא יְהוּ מַעֲנִיקִין אֶלָּא מִצֹּאן גֹּרֶן וָיֶקֶב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ". אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר צֹאן גֹּרֶן וָיֶקֶב? לוֹמַר לָךְ: מַה צֹּאן גֹּרֶן וָיֶקֶב יֶשְׁנָן בִּכְלַל בְּרָכָה, אַף כֹּל שֶׁיֶּשְׁנָן בִּכְלַל בְּרָכָה, יָצְאוּ כְּסָפִים. עַד כָּאן. וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמְרוּ בְּסִפְרִי, דְּדַוְקָא בַּמֶּה שֶׁהוֹלִיכוּ עִמָּהֶם צֹאן וּבָקָר נִתְקַיְּמָה הַבְטָחַת הַשֵּׁם דִּ'וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל', לְפִי שֶׁהוּא דָבָר שֶׁפָּרֶה וְרָבֶה וְיֶשְׁנָן בִּכְלַל בְּרָכָה; לְמַעוֹטֵי כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁאֵינָם בִּכְלַל בְּרָכָה וְאֵין מַעֲנִיקִין מֵהֶם, שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם בָּהֶם הַבְטָחַת הַשֵּׁם דִּ'וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל', מִשּׁוּם דְּהַבְטָחָה זוֹ מִדִּין הַעֲנָקָה נָגְעוּ בָּהּ וּכְדִכְתַבְנָא.
וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין (טז ע"ב): תָּנוּ רַבָּנָן: יָכוֹל לֹא יְהוּ מַעֲנִיקִין אֶלָּא לְיוֹצֵא בְּשֵׁשׁ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת יוֹצֵא בְּיוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן וְאָמָה הָעִבְרִיָּה בְּסִימָנִין? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טו, יב-יג): "תְּשַׁלְּחֶנּוּ" "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בּוֹרֵחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ" — יָצָא בּוֹרֵחַ שֶׁאֵין שִׁלּוּחוֹ מֵעִמָּךְ. עַד כָּאן. לָמַדְנוּ מִכָּאן דִּבְבוֹרֵחַ לֵיכָּא הַעֲנָקָה.
וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַאֲמָר אֶחָד לְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּסִפְרִי, שֶׁאָמַר משֶׁה לְפַרְעֹה: אֵין אָנוּ יוֹצְאִין מִכָּאן עַד שֶׁתֹּאמַר: הֲרֵי אַתֶּם בִּרְשׁוּתְכֶם, הֲרֵי אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דִּלְאֵיזֶה תַּכְלִית הֻצְרַךְ משֶׁה רַבֵּנוּ לְכָל זֹאת? דְּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב לְיִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתָם, יֵצְאוּ עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ! אַךְ לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ דִּבְבוֹרֵחַ לֵיכָּא הַעֲנָקָה, אֶפְשָׁר לוֹמַר דִּסְבִירָא לַהּ לְאַגָּדָה זוֹ דְּמַה שֶּׁלָּקְחוּ יִשְׂרָאֵל כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב — מִדִּין הַעֲנָקָה נָגְעוּ בָּהּ, וְאִם הָיוּ יוֹצְאִים שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת פַּרְעֹה — לֹא הָיוּ זוֹכִים בְּבִזַּת מִצְרַיִם, דְּלָא קָרֵינַן בְּהוּ "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ". מִשּׁוּם הָכֵי הֻצְרַךְ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיֹּאמַר פַּרְעֹה: הֲרֵי אַתֶּם בִּרְשׁוּתְכֶם, הֲרֵי אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִהְיוּ זוֹכִים בְּבִזַּת מִצְרַיִם מִדִּין הַעֲנָקָה.
וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַכָּתוּב "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר. דְּרָאָה פַּרְעֹה דְּיִשְׂרָאֵל לָקְחוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, וְדָן בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין זֶה מִשּׁוּם שְׂכַר עֲבוֹדָתָם, שֶׁהֲרֵי לָקְחוּ שְׂכַר עַבְדוּת שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְהֵם לֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶן כָּל זֶה הַזְּמַן, אֶלָּא מִדִּין הַעֲנָקָה נָגְעוּ בָּהּ, וְהַעֲנָקָה אֵין לָהּ שִׁעוּר. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהֻגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וּבְבוֹרֵחַ לֵיכָּא הַעֲנָקָה, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו בִּשְׁבִיל מָמוֹנָם שֶׁהִשְׁאִילוּם, וְאָמְרוּ דְּעַל כָּרְחִין אֵין זֶה מִטַּעַם הַעֲנָקָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שְׂכַר פְּעֻלָּתָם, וְכִסְבָרַת גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא, וְרָאוּ שֶׁלָּקְחוּ שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְהֵם לֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם כָּל זֶה הַזְּמַן, אִם כֵּן נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל מֻקְדָּם מַה שֶּׁהוּא חֵלֶף עֲבוֹדָתָם, וְאִם כֵּן "מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ", שֶׁהֲרֵי כְּבָר שִׁלַּמְנוּ לָהֶם אַף מַה שֶּׁעֲתִידִים לַעֲבֹד אוֹתָנוּ. נִמְצָא דְּבִשְׁבִיל הַמָּמוֹן רָצוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם. אַךְ לְפִי הָאֱמֶת טָעָה פַּרְעֹה, לְפִי דִבְסִבַּת רִבּוּי הָעֲבוֹדָה וּמַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע חֲשִׁיב כְּאִלּוּ נִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וּלְעוֹלָם דְּמַה שֶּׁלָּקְחוּ הוּא חֵלֶף עֲבוֹדָתָם שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְכִסְבָרַת גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא.
וּמֵעַתָּה נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה לְיַשֵּׁב מַאֲמָר הַקּוֹדֵם. וְהַקּשִׁי מְפֻרְסָם, דִּלְמָה לָן לְטַעְמָא שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לֹא קִיֵּם, תִּפֻּק לֵהּ דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחוֹ לְאַבְרָהָם וְצָרִיךְ לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה?! עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ לֵהּ לְאַבְרָהָם לוֹמַר "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" קִיֵּם בָּהֶם? לָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לֹא קִיֵּם בָּהֶם, דְּזֶהוּ עִקַּר הַתַּרְעֹמֶת. וְלִכְאוֹרָה הָיָה נִרְאֶה לוֹמַר, דְּהַכַּוָּנָה הִיא, דְּוַדַּאי אַבְרָהָם יָדַע דְּהַבְטָחַת "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" הָיְתָה בִּתְנַאי שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וּכְדִכְתִיב: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"; אַךְ תְּלֻנָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִיא, דְּ"וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" מִיהָא קִיֵּם בָּהֶם, דִּנְהִי דְלֹא קִיֵּם "אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" לְפִי שֶׁדִּלֵּג עַל הַקֵּץ, מִכָּל מָקוֹם כְּבָר קִיֵּם קְצָת מַאֲמַר "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם", אֲבָל "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לֹא קִיֵּם בָּהֶם כְּלָל. וּמִשּׁוּם הָכֵי הֻצְרַךְ הַשֵּׁם לְחַלּוֹת פְּנֵי משֶׁה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ לְאוֹתוֹ צַדִּיק אֲפִלּוּ תַּרְעֹמֶת דְּבָרִים.
אָמְנָם נִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַגּוֹזֵל קַמָּא (ב"ק צז ע"א), שֶׁהִקְשׁוּ לְרַב דְּאָמַר דְּעַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָמֵי: וְהָאָמַר רַב דָּנִיֵּאל בַּר קַטִּינָא אָמַר רַב: הַתּוֹקֵף בְּעַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה — פָּטוּר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָמֵי, אַמַּאי פָּטוּר? בִּרְשׁוּת מָרֵהּ קָאֵי! וְתֵרְצוּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה — בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָם רְגִילִים לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, אוֹ שֶׁאֵין עַכְשָׁו מְלָאכָה לִבְעָלָיו לַעֲשׂוֹת. וְחָזְרוּ וְהִקְשׁוּ: מִי נִיחָא לֵהּ דְּלִכְחֻשׁ עַבְדֵּהּ?! וְתֵרְצוּ: אָמְרִי: הָכָא נָמֵי נִיחָא לֵהּ דְּלָא לִסְתְּרֵהּ עַבְדֵּהּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: דְּלָא לִסְתְּרֵהּ עַבְדֵּהּ — שֶׁלֹּא יַרְגִּיל לִהְיוֹת בָּטֵל וּמִתְעַצֵּל. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דְּהַתּוֹקֵף בְּעַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם מְבַטֵּל אוֹתוֹ מִמְּלֶאכֶת רַבּוֹ — חַיָּב, אַךְ אִם אֵינוֹ מְבַטֵּל אוֹתוֹ מִמְּלֶאכֶת רַבּוֹ — פָּטוּר, וְאַף דְּנִכְחֻשׁ עַבְדֵּהּ. וְהִנֵּה אֵין סָפֵק שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם עֲבָדִים לַמָּקוֹם, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (ויקרא כה, נה): "עֲבָדַי הֵם". וְהִנֵּה פַּרְעֹה תָּקַף בַּעֲבָדָיו שֶׁל מָקוֹם וְעָשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה. וְאִם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — פְּשִׁיטָא שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים חַיָּבִים לְשַׁלֵּם שְׂכַר פְּעֻלָּתָם, לְפִי שֶׁהָיוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת רַבָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת בְּסִבַּת הַשִּׁעְבּוּד, וְאֵין לְךָ מְבַטֵּל מִמְּלֶאכֶת רַבּוֹ גָּדוֹל מִזֶּה. אַךְ אִם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — פְּשִׁיטָא דִּפְטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם שְׂכַר פְּעֻלָּתָם, שֶׁהֲרֵי לֹא בִּטְּלוּ אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת רַבָּם. וְאַדְּרַבָּה, רָאוּי לְהַחֲזִיק לָהֶם טוֹבָה, דְּאֶפְשָׁר דִּבְסִבַּת הַשִּׁעְבּוּד לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לַחֲטֹא, וְכִדְאָמְרִינַן דְּנִיחָא לֵהּ לָאָדוֹן דְּלֹא לִסְתְּרֵהּ עַבְדֵּהּ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם בְּסִבַּת הַשִּׁעְבּוּד לֹא הָיוּ חוֹטְאִים.
וְהִנֵּה מָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ: "גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי" (דברים ד, לד) — מָה אֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַף אֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וּבִשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ו סימן ז) אָמְרוּ: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו, ט) — הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן יְחֶזְקֵאל מְפָרֵשׁ (יחזקאל כ, ז): "וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ". רְאֵה מַה כְּתִיב (שם שם, ח): "אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו לֹא הִשְׁלִיכוּ". עַד כָּאן. וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת לְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְאִם כֵּן מִן הַדִּין אֵין לָהֶם לִקַּח שְׂכַר פְּעֻלָּתָם. אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם בְּרֹב חֲסָדָיו הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם, שֶׁאַף שֶׁמִּן הַדִּין לֹא הָיָה לָהֶם לִקַּח שְׂכַר פְּעֻלָּתָם, נָתַן לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּתָם.
וּבָזֶה יוּבַן פָּסוּק "וַייָ נָתַן אֶת חֵן הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות יב, לו). דְּיֵשׁ לְדַקְדֵּק, לְפִי דִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תנחומא בלק יז) שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'עָם' — לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא, אִם כֵּן הָכָא דִּשְׁעַת רָצוֹן הָיָה, הָיָה לוֹ לִקְרוֹתָם בְּלָשׁוֹן שֶׁל שֶׁבַח וְלוֹמַר 'וַייָ נָתַן אֶת חֵן יִשְׂרָאֵל'. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בַּדְּרוּשׁ הַקּוֹדֵם, יְעֻיַּן שָׁם. אָמְנָם עַל פִּי הָאָמוּר יָבוֹא עַל נָכוֹן. דְּכַוָּנַת הַכָּתוּב לוֹמַר, דְּאַף עַל פִּי שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרֶק לֹא הָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְלֹא הָיוּ זַכָּאִים בְּבִזַּת מִצְרַיִם, אֲפִלּוּ הָכֵי הִגְדִּיל הַשֵּׁם לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה וְנָתַן אֶת חֵן הָעָם, כְּדֵי לְזַכּוֹתָם בְּבִזַּת מִצְרַיִם חֵלֶף עֲבוֹדָתָם.
וּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ב סימן א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה וְגוֹ', רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ" (תהלים קג, ז-ח). 'יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה' — שֶׁהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ הַקֵּץ לְמשֶׁה; 'רַחוּם' — שֶׁרִחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא נָגְעוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת; 'וְחַנּוּן' — שֶׁנָּתַן חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ: 'רַחוּם' — שֶׁרִחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא נָגְעוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת, דְּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיִּגְּעוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת? וּכְבָר נִתְעוֹרֵר בָּזֶה שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, וְכָתַב שֶׁהָיוּ רְאוּיִים שֶׁיִּהְיוּ הַמַּכּוֹת נוֹגְעוֹת בָּהֶם, לְפִי שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, וּמַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַמַּאֲמָר: 'וְחַנּוּן' — שֶׁנָּתַן חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, דְּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ עִם הַקּוֹדֵם?
אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יוּבַן הֵיטֵב. שֶׁכְּבָר הִקְדַּמְנוּ, דִּלְפִי הָאֱמֶת לֹא נִשְׁלַם הַקֵּץ שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁגָּזַר הַשֵּׁם בֵּין הַבְּתָרִים, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁנֵי דְבָרִים נֶחְשַׁב כְּאִלּוּ נִשְׁלַם הַקֵּץ, דְּהַיְנוּ בְּכֹבֶד הָעֲבוֹדָה וּבַמֶּה שֶׁנִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: 'יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה' — שֶׁהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ הַקֵּץ לְמשֶׁה. דְּהַיְנוּ שֶׁאָמַר לוֹ: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם", דְּבִשְׁתֵּי פְּקִידוֹת הַלָּלוּ נִשְׁלַם הַקֵּץ. וְחָזַר וְאָמַר: 'רַחוּם' — שֶׁרִחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא נָגְעוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת, שֶׁמִּן הַדִּין הָיוּ רְאוּיִים לִלְקוֹת כְּמוֹ הַמִּצְרִיִּים. וְהַכַּוָּנָה, בּוֹאוּ וּרְאוּ חַסְדֵי הַמָּקוֹם עִם יִשְׂרָאֵל! לְמִי עוֹלֵל כֹּה לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ? לְעַם שֶׁבְּרַחֲמָיו לֹא נָגְעוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת. שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לִלְקוֹת גַּם הֵם, וּמִלְּבַד שֶׁלֹּא נָגְעוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ. וּמִלְּבַד כָּל זֶה, 'וְחַנּוּן' — שֶׁנָּתַן חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּקְחוּ שְׂכַר פְּעֻלָּתָם כְּאִלּוּ הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וּבִטְּלוּ אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת רַבָּם. וּמִן הַדִּין הָיוּ פְּטוּרִים הַמִּצְרִיִּים מִלְּשַׁלֵּם לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּתָם, שֶׁהֲרֵי לֹא בִּטְּלוּ אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת רַבָּם, וְאַדְּרַבָּה, רָאוּי לְהַחֲזִיק לָהֶם טוֹבָה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבְּסִבַּת הַשִּׁעְבּוּד לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לַחֲטֹא, וְכִדְאָמְרִינַן: נִיחָא לֵהּ לָאָדוֹן דְּלָא לִסְתְּרֵי עַבְדֵּהּ.
וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב (תהלים קה, לז): "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל". וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: "וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל" — וְלָא אִתְּדַנוּ עִם מִצְרָאֵי לְאִתְקְטָלָא. וְהִנֵּה כַּוָּנָתוֹ הִיא, שֶׁמִּן הַדִּין הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִדּוֹנִים עִם הַמִּצְרִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ: 'רַחוּם' — שֶׁלֹּא נָגְעוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְדַקְדֵּק, מָה עִנְיַן זֶה עִם 'וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב'? דְּמֵאַחַר שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים הוֹדָאָה לַשֵּׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, אֵיךְ נַחֲזֹר וְנוֹדֶה לַשֵּׁם שֶׁלֹּא הֲרָגָם עִם הַמִּצְרִיִּים? אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יוּבַן. שֶׁדָּוִד שִׁבַּח לַשֵּׁם וְאָמַר: "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב". וְכִי תֵּימָא מַה שֶּׁבַח הוּא זֶה, וַהֲלוֹא חַיָּבִים הָיוּ לָתֵת לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּתָם? לָזֶה אָמַר: "וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל". כְּלוֹמַר, שֶׁמִּן הַדִּין שֶׁיִּהְיוּ נִדּוֹנִים עִם הַמִּצְרִיִּים לְרָעָה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם בַּחֲסָדָיו לֹא דָן אוֹתָם עִם הַמִּצְרִיִּים, וְאִם כֵּן אֵין לָהֶם לַמִּצְרִיִּים חִיּוּב לָתֵת לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּתָם, דְּמֵאַחַר שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים הֲרֵי לֹא בִּטְּלוּ אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת רַבָּם, וְאַף עַל פִּי כֵן "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב" כְּאִלּוּ הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וּבִטְּלוּ אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת רַבָּם.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמָר אֶחָד בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה מ סימן ח): "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" (בראשית יב, טז). רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: צֵא וּכְבשׁ הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי בָּנֶיךָ. אַתָּה מוֹצֵא, כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם כָּתוּב בְּבָנָיו וְכוּ'. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (שם יג, ב): "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב", וּבְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב". עַד כָּאן. וּכְבָר נִכְפַּל מַאֲמָר זֶה בְּפָרָשָׁה מא (סימן ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב". הָדָא הוּא דִכְתִיב: "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב". עַד כָּאן. וְכָתַב שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁעִנְיְנֵי הָאָבוֹת סִימָן לַבָּנִים, וּמַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד" — לִרְמֹז שֶׁגַּם בָּנָיו יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל מִמִּצְרַיִם, כְּדֵי לְתָרוֹצֵי מִי מִשְׁתַּבֵּחַ אַבְרָם בְּעשֶׁר אֲשֶׁר בָּא לוֹ בְּעִנְיַן רָע שֶׁלָּקְחוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וְכוּ', יְעֻיַּן שָׁם. וְהִנֵּה דְבָרָיו הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק בְּמַה שֶּׁכָּתַב שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָאָבוֹת הָיוּ סִימָן לַבָּנִים, וּכְבָר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה הָרַמְבַּ"ן בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה. אַךְ יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּלָמָה הֵבִיאוּ פָּסוּק מִכְּתוּבִים "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב", וְלָמָּה לֹא הֵבִיאוּ מִקְרָא מָלֵא כָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות יב, לה-לו): "וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם"?
אָמְנָם בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ יִתְיַשֵּׁב. שֶׁכְּבָר יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה: וְדַע, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ חָטָא חֵטְא גָּדוֹל בִּשְׁגָגָה שֶׁהֵבִיא אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת בְּמִכְשׁוֹל עָוֹן מִפְּנֵי פַּחְדּוֹ פֶּן יַהַרְגוּהוּ, וְהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בַּשֵּׁם שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ. גַּם יְצִיאָתוֹ מִן הָאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב יֵשׁ בּוֹ עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא, כִּי הָאֱלֹהִים בָּרָעָב יִפְדֶּנּוּ מִמָּוֶת. וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בָּזֶה, יְעֻיַּן שָׁם. וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ, דְּמֵאַחַר שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ חָטָא בָּזֶה בַּמֶּה שֶׁהֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת בְּמִכְשׁוֹל, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַשֵּׁם יִתֵּן לוֹ עשֶׁר וּנְכָסִים, שֶׁנִּתְעַשֵּׁר אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הַמְגֻנֶּה? לָזֶה הֵשִׁיב: הָדָא הוּא דִכְתִיב: "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל". כְּלוֹמַר, דְּכָל מַה שֶּׁאֵרַע לָאָבוֹת הוּא סִימָן לַבָּנִים, וּכְשֵׁם שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הָיָה מִן הָרָאוּי לִזְכּוֹת בָּעשֶׁר הַהוּא שֶׁל פַּרְעֹה, אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם הִפְלִיא חֲסָדָיו עִמּוֹ, הָכֵי נָמֵי בָּנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְבִזַּת מִצְרַיִם מִשּׁוּם חֵלֶף עֲבוֹדָתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן זָכוּ בְּבִזַּת מִצְרַיִם. וְדָבָר זֶה, דְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִזְכּוֹת בְּבִזַּת מִצְרַיִם, אֵינוֹ נִלְמָד אֶלָּא מִפָּסוּק דְּ"וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל", וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, כְּפִי מַה שֶּׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן.
עָלָה בְּיָדֵנוּ, דְּמַה שֶּׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּבִזַּת מִצְרַיִם הוּא חֵלֶף עֲבוֹדָתָם. אַךְ קָשֶׁה, דְּמִמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם, דְּקָאָמַר שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לֹא קִיֵּם בָּהֶם, מוּכָח דְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" הַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכוּ בְּבִזַּת מִצְרַיִם.
וּבַמִּדְרָשׁ אָמְרִינַן: "וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" (שמות יד, ב) — כָּאן נִתְקַיֵּם בָּהֶם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", לְפִי שֶׁכָּל אוֹצְרוֹת יוֹסֵף הָיוּ שָׁם. וְתֵמַהּ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר קִיֵּם הַשֵּׁם הַבְטָחָתוֹ בַּמֶּה שֶׁשָּׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב. וָעוֹד, לִסְבָרַת רַבִּי הוּנָא דְּאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה מד סימן ו), דְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'אַחַר' — סָמוּךְ, 'אַחֲרֵי' — מֻפְלָג, אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר דִּבְבִזַּת מִצְרַיִם נִתְקַיֵּם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ סָמוּךְ גָּדוֹל מִזֶּה? וְהַנִּרְאֶה לִי בָּזֶה הוּא, דִּלְעוֹלָם הַבְטָחַת הַשֵּׁם נִתְקַיֵּם בְּפִי הַחִירוֹת, וְכִסְבָרַת רַבִּי הוּנָא דְּ'אַחֲרֵי' מֻפְלָג. וּסְבִירָא לְהוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּמַה שֶּׁלָּקַחְנוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב הָיָה חֵלֶף עֲבוֹדָתֵנוּ, וְאֵינוֹ מַה שֶּׁהִבְטִיחַ אוֹתָנוּ הַשֵּׁם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", דְּלָזֶה מַה צָּרִיךְ הַבְטָחָה? דְּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁלֹּא יְשַׁלְּמוּ לָנוּ שְׂכַר עֲבוֹדָתֵנוּ? אֶלָּא שֶׁהַבְטָחַת הַשֵּׁם הִיא, דְּמִלְּבַד מַה שֶּׁלָּקַחְנוּ שְׂכַר עֲבוֹדָתֵנוּ, עוֹד זֹאת "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", שֶׁהַשֵּׁם הֶעֱנִישׁ אֶת הַמִּצְרִיִּים בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנוּ עַל כָּרְחֵנוּ בְּגוּפֵנוּ וּבְמָמוֹנֵנוּ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", שֶׁהַכֹּל הוּא גְמוּל לְמִצְרַיִם עַל מַה שֶּׁהֵרֵעוּ לָנוּ.
וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, שַׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק וְכוּ'. דִּלְפִי הָאֱמֶת, הַבְטָחָה הַלֵּזוּ שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" נִתְקַיְּמָה כְּשֶׁשָּׁבוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבִזַּת מִצְרַיִם הָיְתָה שְׂכַר עֲבוֹדָתָם. אֶלָּא שֶׁמִּן הַדִּין הַגָּמוּר לֹא הָיוּ חַיָּבִים הַמִּצְרִיִּים לְשַׁלֵּם לָהֶם שְׂכַר עֲבוֹדָתָם, לְפִי שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים וְלֹא הָיוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת רַבָּם. אֶלָּא שֶׁאִם לֹא הָיוּ זוֹכִים לְבִזַּת מִצְרַיִם וְאַחַר כָּךְ הָיוּ זוֹכִים בְּבִזַּת פִּי הַחִירוֹת — אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּמִצְרַיִם, אָמוֹר יֹאמַר: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לֹא קִיֵּם בָּהֶם, לְפִי שֶׁיֹּאמַר דְּמַה שֶּׁזָּכוּ בְּבִזַּת פִּי הַחִירוֹת הוּא בִּשְׁבִיל שְׂכַר פְּעֻלָּתָם. וְזֶהוּ אָמְרוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, שַׁאֲלוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּקְחוּ שְׂכַר פְּעֻלַּתְכֶם, וּכְשֶׁתָּבוֹאוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת אָז אֲקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל"; שֶׁאִם לֹא כֵּן, יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" לֹא קִיֵּם בָּהֶם. כִּי עַל כֵּן "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם" וְגוֹמֵר.
וְכִי תֹּאמַר: אֵיךְ דָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִיתָה וּמָמוֹן, וְהָא קַיְמָא לָן דְּאֵין אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק חֲמִישִׁי דְמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (עא ע"ב) דְּגַם בִּבְנֵי נֹחַ אָמְרִינַן קָם לֵהּ בִּדְרַבָּה מִנֵּהּ. וְאִם כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהַמִּצְרִיִּים נִתְחַיְּבוּ מִיתָה, אֵיךְ נִתְחַיְּבוּ גַם כֵּן מָמוֹן? הָא לָא קַשְׁיָא, מִשּׁוּם דְּקַיְמָא לָן כְּרַבָּנָן, דִּסְבִירָא לְהוּ דְּלֹא נֶאֱמַר כְּלָל זֶה אֶלָּא בְּמִיתָה בִּידֵי אָדָם, אֲבָל בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק אֵלּוּ נְעָרוֹת (כתובות ל ע"א), דְּלֹא קַיְמָא לָן כְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת. וְכֵן פָּסַק הָרַ"ם בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה (פ"ג ה"ב), יְעֻיַּן שָׁם.
וּבָזֶה נָבִין מַאֲמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם בְּמַעֲמַד בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית טו, יד-טו): "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר 'דָּן אָנֹכִי', דְּמִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם. וּכְבָר נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה מד סימן כב) וְאָמְרוּ: "דָּן אָנֹכִי". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא גוֹאֵל אֶת בָּנָיו, וְשֶׁאִם יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה שֶׁיִּגְאָלֵם בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. וְחוּץ מִכַּוָּנָתֵנוּ נִרְאֶה לְיַשֵּׁב בַּמֶּה שֶׁנְּדַקְדֵּק עוֹד בְּאָמְרוֹ 'דָן אָנֹכִי', שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר 'אָדִין אָנֹכִי', שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָתִיד. אָמְנָם כַּוָּנַת הָעִנְיָן עִם מַה שֶּׁהִקְשָׁה הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה (דין ה), דְּמֵאַחַר שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם", הֲרֵי גָזַר עַל הַמִּצְרִיִּים לַעֲשׂוֹת רַע, וְאֵיךְ נִפְרַע מֵהֶם? וְתֵרֵץ. יְעֻיַּן שָׁם. וְהָרַאֲבָ"ד תֵּרֵץ, כִּי הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַבּוֹרֵא נִפְרָע מִן הָאָדָם אֶלָּא בְּרַע מִמֶּנּוּ, וְאַחַר שֶׁיִּפָּרַע מִזֶּה יַחֲזֹר וְיִפָּרַע מִזֶּה, מִן הָרַע מִמֶּנּוּ בְּרִשְׁעוֹ, וְהַמִּצְרִיִּים גַּם כֵּן רְשָׁעִים הָיוּ וּרְאוּיִים לַמַּכּוֹת הָהֵם. וְהִנֵּה אַבְרָהָם אָבִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם", חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יִפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָהּ אֻמָּה הַמְשַׁעְבֶּדֶת בְּיִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דִּגְזֵרַת מֶלֶךְ הִיא. לָזֶה אָמַר לוֹ: אַל תִּתְיָרֵא מִזֶּה, לְפִי שֶׁ'גַּם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי' מִקֹּדֶם שֶׁיִּהְיוּ חַיָּבִים עֹנֶשׁ, וּבְאוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁאֶרְאֶה שֶׁהִיא חַיֶּבֶת אֲנִי מְשַׁעְבֵּד אֶת בָּנֶיךָ. וּבָזֶה יֵעָנְשׁוּ שֶׁ'וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל' בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם, לְפִי שֶׁהֵם מֵעַצְמָם הֵם חַיָּבִים בְּכָל עֳנָשִׁים הַלָּלוּ.
אַךְ כְּפִי דַרְכֵּנוּ נֹאמַר בְּאֹפֶן אַחֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב "תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בִּשְּׂרוֹ שֶׁיִּשְׁמָעאֵל יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, כִּדְאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשַׁת נֹחַ (פרשה ל סימן ד) וֶהֱבִיאוֹ רַשִׁ"י זַ"ל. דְּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לִבְשׂוֹרָה זוֹ עִם הַקֹּדֶם, וְהָיָה לוֹ לְסַיֵּם עִנְיַן גָּלוּת מִצְרַיִם וְלוֹמַר (בראשית טו, טז): "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" וְגוֹמֵר, וְאַחַר כָּךְ יְבַשֵּׂר אוֹתוֹ בַּמֶּה שֶׁיִּשְׁמָעֵאל יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה.
וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה נג סימן יט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם" (בראשית כא, יז). אָמַר רַבִּי סִימוֹן: קָפְצוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַטְרְגוֹ, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהָמִית אֶת בָּנֶיךָ בַּצָּמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר?! אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו מַה הוּא, צַדִּיק אוֹ רָשָׁע? אָמְרוּ לוֹ: צַדִּיק. אָמַר לָהֶם: אֵינִי דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא כִּשְׁעָתוֹ. עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה הָרְאֵ"ם: וַהֲרֵי בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁנֶּהֱרַג עַל שֵׁם סוֹפוֹ וְאָמְרָה תּוֹרָה יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב. וְתֵרֵץ, דְּשָׁנֵי בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, דְּאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה עַכְשָׁו, מִכָּל מָקוֹם כְּבָר הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת הַדְּבָרִים הַמְּבִיאִים אוֹתוֹ לִידֵי חִיּוּב מִיתָה. וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה תֵּרֵץ, דְּשָׁנֵי בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּה שֶׁהוּא יוֹתֵר קָשֶׁה וּמִשּׁוּם הָכֵי מַעֲנִישִׁין עַל הֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁעוֹנְשִׁין מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאִלּוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְעַיֵּן בִּיפֵה מַרְאֵה פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (סימן ט).
עוֹד הִקְשָׁה הָרְאֵ"ם, דְּאַמַּאי לֹא קִטְרְגוּ הַמַּלְאָכִים מֵהָעֲבֵרוֹת שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יִשְׁמָעֵאל, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ב"ר פרשה נג סימן טו) בְּמַאי דִּכְתִיב (בראשית כא, ט): "אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק", וְאֵין מְצַחֵק אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה. וְכִי תֵּימָא שֶׁהַמַּלְאָכִים לֹא רָצוּ לְקַטְרֵג אֶלָּא מֵעֲבֵרַת הַצָּמָא שֶׁהִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מִכָּל מָקוֹם יִקְשֶׁה: כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְקַטְרֵג מֵאוֹתָהּ עֲבֵרָה שֶׁל צָמָא, הָיָה לָהֶם לְקַטְרֵג מֵהָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וְלֵיכָּא לְמֵימַר, שֶׁבִּרְאוֹת יִשְׁמָעֵאל אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתָהּ צָרָה שֶׁהָיָה מֵת בַּצָּמָא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְזֶהוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם הִבְטִיחַ אוֹתוֹ שֶׁיִּשְׁמָעֵאל יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו. הָא לֵיתָא, שֶׁהֲרֵי אַחַר זֶה (פסוק כ) כְּתִיב: "וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְתֵרֵץ, שֶׁאַגָּדָה זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁהַמַּלְאָכִים לֹא קִטְרְגוּ עַל יִשְׁמָעֵאל מֵהָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ חוֹלֶקֶת עִם אוֹתָהּ אַגָּדָה שֶׁדָּרְשׁוּ קְרָא דִ'מְצַחֵק' לִגְנַאי, אֶלָּא אָתְיָא אַלִּבָּא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁדּוֹרֵשׁ קְרָא לְשֶׁבַח, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה חוֹלֵק עִם יִצְחָק. עַד כָּאן.
וַאֲנִי תָּמֵהַּ עַל זֶה. שֶׁהֲרֵי רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ דִּ'מְצַחֵק' הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וּבִקְרָא דְ'בַאֲשֶׁר הוּא שָׁם' הֵבִיא אוֹתָהּ אַגָּדָה שֶׁקִּטְרְגוּ הַמַּלְאָכִים. וּלְפִי דִבְרֵי הָרַב הֵם סוֹתְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ. וְאַף שֶׁהָרְאֵ"ם כָּיֵל לָן בְּמִקְצַת מְקוֹמוֹת שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י לְהָבִיא אַגָּדוֹת חֲלוּקוֹת, מִכָּל מָקוֹם הַדָּבָר קָשֶׁה, שֶׁעֲדַיִן לַחְלוּחִית הַדְּיוֹ קַיֶּמֶת דְּדָרַשׁ תֵּבַת 'מְצַחֵק' לִגְנַאי כְּשֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ אַגָּדָה דְּקִטְרוּג הַמַּלְאָכִים.
וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה תֵּרֵץ, דְּמַה שֶּׁלֹּא קִטְרְגוּ הַמַּלְאָכִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְפִי שֶׁבֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה יִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כִּדְאִיתָא בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְצַדִּיק הָיָה לְפִי שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה מַעֲנִישִׁים עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה. הַכְּלָל הָעוֹלֶה מִמַּה שֶּׁכָּתַבְנוּ, שֶׁאִם הָיָה דוֹמֶה דִין שֶׁל מַעְלָה לְדִין שֶׁל מַטָּה, לֹא הָיָה נִצּוֹל יִשְׁמָעֵאל מֵאוֹתָהּ צָרָה, שֶׁהָיָה מֵת בַּצָּמָא וְלֹא הָיָה בָּא לִכְלַל תְּשׁוּבָה, מִתְּרֵי טַעְמֵי: אִי מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד לְהָמִית לְיִשְׂרָאֵל בַּצָּמָא, דּוּמְיָא דְבֵן סוֹרֵר שֶׁנֶּהֱרָג עַל הֶעָתִיד, וְאִי מִשּׁוּם הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אֶלָּא לְפִי שֶׁגָּבְהוּ דַרְכֵי הַשֵּׁם מִדִּינֵי אָדָם לֹא נֶעֱנַשׁ לֹא עַל הֶעָבָר וְלֹא עַל הֶעָתִיד וְזָכָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
עוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק אֵלּוּ נְעָרוֹת (כתובות ל ע"ב), דְּטַעְמָא דְרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשַׁבָּת הוּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (ויקרא כ, ד-ה): "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ". אָמְרָה תּוֹרָה: כָּרֵת שֶׁלִּי כְּמִיתָה שֶׁלָּכֶם, מַה מִּיתָה שֶׁלָּכֶם פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף כָּרֵת שֶׁלִּי פָּטוּר. וְרַבָּנָן לָא סְבִירָא לְהוּ הַאי הֶקֵּשָׁא דְכָרֵת שֶׁלִּי כְּמִיתָה שֶׁלָּכֶם.
וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַכְּתוּבִים. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", וְחָזַר וְאָמַר לוֹ: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי"; וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי הוּא הַדָּן וְהַמַּעֲנִישׁ אוֹתָם, "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", דְּדַוְקָא בְּדִינֵי אָדָם אֵין אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם, אֲבָל בְּדִינֵי שָׁמַיִם אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי הוּא הַדָּן אֶת הַמִּצְרִיִּים יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. וְשֶׁמָּא יַעֲלֶה בְּדַעַת אַבְרָהָם דְּהִלְכְתָא כְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת, מִטַּעְמָא דְהֶקֵּשָׁא כָּרֵת שֶׁלִּי כְּמִיתָה שֶׁלָּכֶם, לָזֶה אָמַר לוֹ: הָא לֵיתָא, כִּי לֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכַי. וּרְאָיָה לָזֶה, כִּי "אַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה", וַאֲנִי מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁיִּשְׁמָעֵאל יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. וַהֲלוֹא רָאוּי הָיָה שֶׁיָּמוּת כְּשֶׁקִּטְרְגוּ הַמַּלְאָכִים, אִי מִשּׁוּם הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ וְאִי מִשּׁוּם דְּעָתִיד לְהָמִית אֶת יִשְׂרָאֵל בַּצָּמָא וְרָאוּי הָיָה לֵעָנֵשׁ דּוּמְיָא דְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה דְּנֶהֱרָג עַל שֵׁם סוֹפוֹ? אֶלָּא וַדַּאי דְּמַה שֶּׁלֹּא נֶעֱנַשׁ יִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי מַעֲנִישׁ אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים, כְּתֵרוּץ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל, וְכֵן אֵינִי מַעֲנִישׁ עַל הֶעָתִיד אֶלָּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְאִם כֵּן, כְּשֵׁם שֶׁגָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים, הָכֵי נָמֵי גָבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם לְעִנְיַן מִיתָה וְתַשְׁלוּמִים, דְּאַף עַל גַּב דִּבְדִינֵי אָדָם אֵין אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם, מִכָּל מָקוֹם בְּדִינֵי שָׁמַיִם אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ, דְּבִזַּת מִצְרַיִם הָיָה חֵלֶף הָעֲבוֹדָה, וּכְמַאֲמַר גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא, וּבִזַּת פִּי הַחִירוֹת הָיְתָה הַבְטָחַת הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם בְּאָמְרוֹ "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".