Parashat Derakhim 23

דֶּרֶךְ עֹצֶב

וּבוֹ דְרוּשׁ אֶחָד זֵכֶר לַחֻרְבָּן

כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבוֹא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא מִשְׁפָּט חָזָק, 'כִּי בָאֵשׁ יְיָ נִשְׁפָּט'. / לֶעָתִיד לָבוֹא נִפְרָע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהָאֻמּוֹת בְּעַצְמוֹ. / לְאַחַר תְּפִלַּת דָּוִד אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. / טַעַם שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם לְהָבִיא אֵשׁ מִן הַהֶדְיוֹט. / עֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אִם הָיוּ בְּהַתְמָדָה אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אוֹ לֹא. / בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל.

דְּרוּשׁ שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים

בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט איכה רמז תתרט): "כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ" (איכה א, ב), אֵלּוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. מְלַמֵּד, שֶׁקָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וְאָמַר לָהֶם: נִשְׁבָּע אֲנִי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל שֶׁאַתֶּם תֵּלְכוּ וְתַצִּיתוּ אֵשׁ בְּצִיּוֹן. מִיָּד לָקַח כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַפִּיד שֶׁל אֵשׁ וְהִצִּיתוּ אֵשׁ בְּצִיּוֹן. הָדָא הוּא דִכְתִיב: "כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ". עַד כָּאן.

הַיָּרֵא אֶת דְּבַר הַשֵּׁם יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ וְעֵינוֹהִי מְטַיְפִין, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן עַל הָרַע כַּפַּיִם לְבָנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם, מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ. וְכָךְ הִיא הַמִּדָּה, שֶׁכָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבוֹא בָאֵשׁ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ — בּוֹא יָבוֹא בְּמִשְׁפָּט חָזָק וּזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְדָבָר זֶה מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַאֲבָ"ד זַ"ל עָלָה בְּיָדֵנוּ, אַהָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְתַעֲנִיּוֹת (ב ע"א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְשָׁלִיחַ, וְאֵלּוּ הֵם: שֶׁל חַיָּה, וְשֶׁל גְּשָׁמִים, וְשֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְכוּ'. וְכָתְבוּ הַחִדּוּשִׁין, דְּהִקְשָׁה הָרַאֲבָ"ד: אַמַּאי לָא חֲשִׁיב נָמֵי פֻּרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים, דִּכְתִיב (ירמיה נ, כה): "פָּתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ". וְעַיֵּן בַּתּוֹסָפוֹת (ד"ה וישמע).

וְרָאִיתִי לְמוֹהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְלִי נִרְאֶה לְהָשִׁיב, דְּאֵין מַפְתֵּחַ זֶה עַתָּה בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכְּבָר מְסָרוֹ לְשָׁלִיחַ. כִּדְמַשְׁמַע בְּפֶרֶק שֵׁנִי דַחֲגִיגָה (יב ע"ב), דְּבַתְּחִלָּה הָיוּ כְּלֵי זַעְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָקִיעַ עַד שֶׁבָּא דָוִד וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ וְכוּ'. וְכֵיוָן דְּבָא דָוִד וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ, מַשְׁמַע דְּלֵיכָּא אוֹצָרוֹת וְלֵיכָּא פְּתִיחָה. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וּתְמֵהַנִי, שֶׁזֶּה שֶׁהָרַב גּוֹזֵר דִּלְאַחַר שֶׁהוֹרִידָן דָּוִד לֵיכָּא לֹא אוֹצָרוֹת וְלֹא פְּתִיחָה, לֹא יָדַעְתִּי מְנָא לֵהּ. דְּאֵימָא, דְּכִי הֵיכִי דְבַשָּׁמַיִם מִמַּעַל אִיכָּא אוֹצָרוֹת וְאִיכָּא פְּתִיחָה וְאֵינָם נִפְתָּחִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, הָכֵי נָמֵי בָּאָרֶץ מִתַּחַת אִיכָּא אוֹצָרוֹת וְאִיכָּא פְּתִיחָה וְאֵינָן נִפְתָּחִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִלְּבַד זֶה דְּבָרָיו תְּמוּהִים הֵם בְּעֵינַי, דְּהָא פָּסוּק זֶה דְ'פָתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ' הוּא בְּיִרְמְיָה, שֶׁהִתְנַבֵּא עַל מַפַּלְתָּהּ שֶׁל בָּבֶל, שֶׁהוּא זְמַן רַב אַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהוֹרִיד כָּל הַזַּעַם לָאָרֶץ, וְאִם כֵּן הֵיכִי קָאָמַר 'פָּתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ'? וַהֲלוֹא כְּפִי דִבְרֵי הָרַב זַ"ל, בִּזְמַנּוֹ דְּיִרְמְיָה, שֶׁכְּבָר הוֹרִיד דָּוִד כְּלֵי הַזַּעַם לָאָרֶץ, לֹא אוֹצָרוֹת אִיכָּא וְלֹא פְּתִיחָה אִיכָּא. וְאִם פָּסוּק זֶה דְ'פָתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ' לָאו דַּוְקָא, אִם כֵּן הֵיכִי מוֹכַח (תענית ב ע"א) דִּלְמָטָר אִיכָּא מַפְתֵּחַ וְלֹא נִמְסַר לְשָׁלִיחַ מִדִּכְתִיב (דברים כח, יב) "יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב", וַהֲרֵי זֶה דוֹמֶה לִקְרָא דְ'פָתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ', וְאִידִי וְאִידִי חַד שִׁעוּרָא. אֶלָּא וַדַּאי עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּאַף לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהוֹרִידָן לָאָרֶץ אִיכָּא אוֹצָרוֹת וְאִיכָּא פְּתִיחָה וְאֵינָם נִפְתָּחִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. בְּאֹפֶן שֶׁקֻשְׁיַת הָרַאֲבָ"ד בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, וְדִבְרֵי הָרַב הַנִּזְכָּר אֵינָן מַעֲלִים אֲרוּכָה.

וְהָרַאֲבָ"ד זַ"ל תֵּרֵץ: מִשּׁוּם דְּאַשְׁכְּחַן פֻּרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, דִּכְתִיב (מ"ב יט, לה): "וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְיָ וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר" וְגוֹמֵר. וְהָא דִכְתִיב "פָּתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ" — לְכַלּוֹתָם קָאָמַר, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֵין כַּלּוֹתָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אָז יִהְיֶה הַמִּשְׁפָּט חָזָק. וְנִרְאֶה לִי, לְפִי שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְיוֹם הַדִּין וְאֵינוֹ תָּמִיד לָא חֲשִׁיב לֵהּ. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְהִנֵּה מַה שֶּׁכָּתַב הָרַאֲבָ"ד זַ"ל דְּלֶעָתִיד נִפְרָע מֵהָאֻמּוֹת עַל יְדֵי עַצְמוֹ, אַף שֶׁבְּדֶרֶךְ אֶפְשָׁר אֲמָרָהּ, דְּבַר הַשֵּׁם בְּפִיהוּ אֱמֶת. דְּאָמְרִינַן בְּסִפְרִי וְזֶה לְשׁוֹנָם: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם" (דברים לב, לה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁאֶפָּרַע מִכֶּם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרַעְתִּי מִפַּרְעֹה עַל יְדֵי משֶׁה וּמִסַּנְחֵרִיב עַל יְדֵי מַלְאָךְ; אֲבָל לֶעָתִיד — אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם". עַד כָּאן.

וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט מיכה רמז תקנט): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) — אַרְאֶה לַבָּנִים מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי לָאָבוֹת. בְּמִצְרַיִם כְּתִיב (שמות טו, יא): "נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא", וְכָאן כְּתִיב: "אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" וְכוּ'. וְהִקְשָׁה מַהֲרִימַ"ט בִּדְרָשׁוֹתָיו (פרשת בא דרוש ב), דְּהֵיכִי קָאָמַר דִּבְמִצְרַיִם כְּתִיב 'עֹשֵׂה פֶלֶא' לְשׁוֹן יָחִיד, וַהֲלוֹא כַּמָּה פִּלְאֵי פְּלָאִים הָיוּ בְּמִצְרַיִם. וְתֵרֵץ, דְּלָא חֲשִׁיב פֶּלֶא אֶלָּא מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וּבְמִצְרַיִם לֹא נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מַכַּת בְּכוֹרוֹת, וּמִשּׁוּם הָכֵי קָאָמַר 'עֹשֵׂה פֶלֶא'; אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיוּ עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת'. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דִּכְשֶׁהַמִּשְׁפָּט הוּא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָז הוּא כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, לְפִי שֶׁהוּא בָּא בְּמִשְׁפָּט חָזָק.

וְלָזֶה כִּוְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה לט סימן חי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (בראשית יב, ג). אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הֶחְמִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ. בִּכְבוֹדוֹ כְּתִיב (ש"א ב, ל): "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" — עַל יְדֵי אֲחֵרִים; וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק כְּתִיב: "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" — אֲנָא. עַד כָּאן. וּלְפִי דִבְרֵי הָרַאֲבָ"ד זַ"ל הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, שֶׁהֶחְמִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק, שֶׁהַמְזַלְזֵל בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק — נִפְרָע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עֹנֶשׁ חָמוּר; אֲבָל הַמְזַלְזֵל כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם — נִפְרָע מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁהָעֹנֶשׁ הַהוּא אֵינוֹ כָּל כָּךְ חָזָק.

וְאֶל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ כַּוָּנַת הַפָּסוּק (ויקרא כה, יז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ". וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל נִתְעוֹרְרוּ בְּאָמְרוֹ 'וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ' שֶׁאֵין זוֹ אַזְהָרָה עַל יִרְאַת הַשֵּׁם, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (דברים ו, יג): "אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא", וְאָמְרוּ (ב"מ נח ע"ב) דִּקְרָא מַיְרֵי בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, וְכָל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ 'וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ'. וְתוּ קָשֶׁה בְּסֵיפָא דִקְרָא, דִּכְתִיב "כִּי אֲנִי יְיָ", אֵיךְ הוּא נְתִינַת טַעַם לְמַה שֶּׁקָּדַם? וְתוּ, דְּלֹא הָיָה צָרִיךְ הַדָּבָר לְאָמְרוֹ, וַהֲלוֹא הַכֹּל יוֹדְעִים כִּי הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם, "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" כְּתִיב (שם ד, לה).

אַךְ לְפִי דַרְכֵּנוּ יָבוֹא עַל נָכוֹן. וְנַקְדִּים עוֹד מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו, ב), שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'אֲנִי יְיָ', כְּשֶׁהוּא אָמוּר אֵצֶל עֹנֶשׁ, הוּא נֶאֱמָן לִפָּרַע. וְהִנֵּה מַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁלֹּא נִמְסַר לְשָׁלִיחַ יָלְפִינַן לַהּ (תענית ב ע"ב) מִדִּכְתִיב (יחזקאל לז, יג): "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אֲנִי יְיָ' — אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ גַבֵּי מַכַּת בְּכוֹרוֹת, דִּכְתִיב בָּהּ (שמות יב, יב): "אֲנִי יְיָ" — אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ.

וּבְפֶרֶק הַזָּהָב (ב"מ נט ע"א) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל נִפְרָע עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, חוּץ מֵאוֹנָאָה, דִּכְתִיב (עמוס ז, ז): "הִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת נִפְרָעִין עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, חוּץ מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים, דִּכְתִיב 'וּבְיָדוֹ אֲנָךְ' — לֹא מְסָרָהּ לְשָׁלִיחַ. וְאֵין סָפֵק, שֶׁכָּל זֶה הוּא לְגֹדֶל עָנְשָׁהּ שֶׁל אוֹנָאַת דְּבָרִים. שֶׁהֲרֵי סָמוּךְ לָזֶה אָמְרוּ: כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: הַצּוֹעֵק עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, אֵין הַשַּׁעַר נִנְעָל בְּפָנָיו. וְאָמְרִינַן תּוּ הָתָם, דְּעַל אוֹנָאַת דְּבָרִים אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בְּפָנָיו. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: פַּרְגּוֹד — מְחִצָּה שֶׁבֵּין שְׁכִינָה לִצְבָא מָרוֹם, שֶׁתָּמִיד רוֹאֶה זֹאת הָעֲבֵרָה דְאוֹנָאַת דְּבָרִים עַד שֶׁיִּפָּרַע מִמֶּנּוּ. אִם כֵּן אֵפוֹא, גַּם מַה שֶּׁאָמְרוּ דִּבְאוֹנָאַת דְּבָרִים נִפְרָע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, לְגֹדֶל הָעֲבֵרָה הוּא. כְּלוֹמַר, שֶׁבָּא עִמּוֹ בְּמִשְׁפָּט חָזָק, וּכְמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַאֲבָ"ד.

וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ", וְאֵין 'אֱלֹהִים' בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִין. כְּלוֹמַר, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי תִּירָא מֵעֹנֶשׁ אַזְהָרָה זוֹ דְאוֹנָאַת דְּבָרִים. "כִּי אֲנִי יְיָ", כְּלוֹמַר, עַל עֲבֵרָה זוֹ אֲנִי נִפְרָע בְּעַצְמִי וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכֹל שֶׁהַפֵּרָעוֹן הוּא עַל יָדִי הוּא בְּמִשְׁפָּט חָזָק, כָּאָמוּר.

וּבָזֶה נָבִין כַּוָּנַת הַמְקוֹנֵן בְּאָמְרוֹ (איכה א, יב-טו): "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עוֹלַל לִי, אֲשֶׁר הוֹגָה יְיָ בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ. מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה, פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר, נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה. נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ, יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי, נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם. סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי, קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי, גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּפְסוּקִים אֵלּוּ טוּבָא. חֲדָא, דְּלָמָּה בָּרָעוֹת הַלָּלוּ הִפְלִיא לְקוֹנֵן וְלוֹמַר: "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי"? בִּתְחִלַּת הַקִּנָּה, שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּאוּ עָלָיו, הָיָה לוֹ לוֹמַר "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ" וְגוֹמֵר, וּמַה נִּשְׁתַּנּוּ צָרוֹת אֵלּוּ שֶׁאָמַר "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ" טְפֵי מִצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת?

וְלָזֶה הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר עִם הַהִיא דְפֶרֶק שֵׁנִי דַחֲגִיגָה (יב ע"ב), כְּשֶׁמָּנוּ שִׁבְעָה רְקִיעִים וּפְעֻלּוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אָמְרוּ: מָכוֹן — שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד, וַעֲלִיַּת טְלָלִים רָעִים וַעֲלִיַּת אֲגָלִים, וְחַדְרָהּ שֶׁל סוּפָה וּסְעָרָה, וּמְעָרָה שֶׁל קִיטוֹר. וְכֻלָּן דַּלְתוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ". וְהִקְשׁוּ: וְהָנֵי בִּרְקִיעַ אִיתַנְהוּ? הָנֵי בְּאַרְעָא אִיתַנְהוּ! דִּכְתִיב (תהלים קמח, ז-ח): "הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ". וְתֵרְצוּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עַד שֶׁלֹּא בָּא דָוִד הָיוּ בָּרָקִיעַ, וּכְשֶׁבָּא דָוִד בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע" (שם ה, ה) — צַדִּיק אַתָּה הַשֵּׁם, לֹא יָגוּר בִּמְגוֹרְךָ רָע. עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִלִּשָּׁנָא דִגְמָרָא, דְּקָאָמַר דְּדָוִד בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ, מַשְׁמַע דְּבַהוֹרָדָה הַלֵּזוּ יֵשׁ תּוֹעֶלֶת לָעוֹלָם; דְּאִם לֹא הָיָה כִּי אִם כָּבוֹד כְּלַפֵּי מַעְלָה שֶׁלֹּא יָגוּר בִּמְגוֹר הַשֵּׁם דָּבָר רָע — לֹא שַׁיָּךְ בָּזֶה בַּקָּשַׁת רַחֲמִים, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר כִּי אִם שֶׁאָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין כְּבוֹדְךָ שֶׁיָּגוּר בִּמְגוֹרְךָ רָע; אֶלָּא וַדַּאי דְּאִיכָּא תּוֹעֶלֶת לָעוֹלָם בְּהוֹרָדָה זוֹ שֶׁהוֹרִיד כְּלֵי הַזַּעַם מֵהָרָקִיעַ לָאָרֶץ, וּמִשּׁוּם הָכֵי בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַדָּבָר.

וְתוֹעֶלֶת זֶה יוּבַן עִם הַהִיא דְאָמְרִינַן בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק שֵׁנִי דְתַעֲנִיּוֹת (הלכה א): אָמַר רַבִּי לֵוִי: מַהוּ (שמות לד, ו) "אֶרֶךְ אַפַּיִם"? מְרַחֵק רְגַז. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם דָּרִים הֵם עִמִּי בַּמְּדִינָה, עַכְשָׁו בְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִים אוֹתִי וְהֵן עוֹמְדִין וּמְכַלִּין אוֹתָם; אֶלָּא הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, שֶׁאִם הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְּנֵי הַמְּדִינָה — עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אַחֲרֵיהֶם, בְּנֵי הַמְּדִינָה מְפַיְּסִים אוֹתִי וַאֲנִי מְקַבֵּל פִּיּוּסָן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף וְחֵמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הֵם, הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה; שֶׁאִם מַכְעִיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל — עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אֶצְלָם וּמְבִיאָם, יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם. הָדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יג, ה): "בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם" וְגוֹמֵר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶן. הָדָא הוּא דִכְתִיב: "פָּתַח יְיָ אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ", עַד דּוּ פָּתַח עַד דּוּ טָרֵק רַחֲמוֹי קְרִיבִין. עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהַרְחָקַת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מֵאֶצְלוֹ יִתְעַלֶּה הוּא תּוֹעֶלֶת לָעוֹלָם. וְהִנֵּה מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁרָאָה דָוִד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלַּח לְאַף וְחֵמָה בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִמְצָאִים כְּשֶׁבְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִים לְפָנָיו, מֵאוֹתוֹ טַעַם עַצְמוֹ בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל כָּל כְּלֵי זַעְמוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ עִמּוֹ בַּמָּרוֹם וְהוֹרִידָם לָאָרֶץ. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה (שם שם, ד-ה): "יְיָ צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה, בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק", הַיְנוּ אַחַר תְּפִלַּת דָּוִד שֶׁהוֹרִידָן לָאָרֶץ.

בְּאֹפֶן שֶׁלָּמַדְנוּ, דִּלְאַחַר תְּפִלַּת דָּוִד אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. וְעַל זֶה אָמַר הַמְקוֹנֵן: "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי" וְגוֹמֵר, וָהוּא כִּי "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה". וְאֵיךְ יִתָּכֵן דָּבָר זֶה? וַהֲלוֹא לְאַחַר שֶׁבָּא דָוִד אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, לְפִי שֶׁהוּא הוֹרִיד כָּל כְּלֵי הַזַּעַם לָאָרֶץ אוּלַי בֵּינֵי וּבֵינֵי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְכָאן מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ. בְּאֹפֶן שֶׁמַּכְאוֹב כָּזֶה שֶׁבָּא עָלַי לֹא בָּא לְשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן. שֶׁאַף שֶׁעַל בָּבֶל בָּא חֻרְבָּן וְגָלוּת, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה הָרָע בָּא אֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. שֶׁהֲרֵי גַבֵּי מַפֶּלֶת בָּבֶל כְּתִיב: "יְיָ צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה, בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק"; אֲבָל הָכָא דִּכְתִיב: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי", דָּבָר זֶה לֹא אֵרַע לְשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן.

אַךְ לְיַשֵּׁב הֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים נֹאמַר בְּאֹפֶן אַחֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶׁאָמַר הַמְקוֹנֵן "הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר", דִּלְפִי הַפְּשָׁט אֵין לִדְבָרִים אֵלּוּ מוּבָן. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ", דְּמִלַּת 'בְּיָדוֹ' הִיא מְיֻתֶּרֶת, כִּי מִי לֹא יֵדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹאת? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי", דַּהֲוָה לֵהּ לְמֵימַר 'סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי מִקִּרְבִּי', אֲבָל 'בְּקִרְבִּי' אֵין לוֹ מוּבָן. וּכְבָר נִדְחֲקוּ הַמְפָרְשִׁים בָּזֶה, וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּדֶרֶךְ הָעֲרָבָה (דרוש כב). עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי", וְלֹא יָדַעְתִּי מוֹעֵד זֶה מַה הוּא כַּוָּנָתוֹ. וְרָאִיתִי בְּמָרְדְּכִי בְּמוֹעֵד קָטָן, דְּאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּנִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב, מִשּׁוּם דִּכְתִיב "קָרָא עָלַי מוֹעֵד". וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נֶהְפַּךְ יוֹם זֶה מֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב וּמִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה. וְאִם כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל שֵׁם הֶעָתִיד, כִּי בְּעֵזֶר הַשֵּׁם לִכְשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יִהְיֶה יוֹם זֶה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְכִדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ — אַכַּתִּי קָשֶׁה, דְּהָיָה לוֹ לִכְתֹּב פָּסוּק זֶה גַבֵּי נֶחֱמָתָא, לֹא גַּבֵּי פֻּרְעָנוּתָא. וְעוֹד יֵשׁ דִּקְדּוּקִים אֲחֵרִים בִּפְסוּקִים אֵלּוּ, וּלְבִלְתִּי אַאֲרִיךְ אָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֵם, אַךְ מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ יוּבְנוּ מֵאֲלֵיהֶם.

וְנִרְאֶה דְּכָל זֶה יוּבַן בְּהַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צד ע"ב): תַּנְיָא מִשְּׁמֵהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: פַּרְעֹה שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ — נִפְרַע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, סַנְחֵרִיב שֶׁחֵרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ — נִפְרַע מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: פַּרְעֹה שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ, לֹא הָיָה בִּזּוּי כָּל כָּךְ, וּלְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ כֵן נִפְרַע מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ כָּל כָּךְ, דְּאֵינוֹ דוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַגָּדוֹל לְמִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן. סַנְחֵרִיב שֶׁחֵרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, דְּהַיְנוּ בִּזּוּי יוֹתֵר, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרַע מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּפְתִיחָתָא דְאֵיכָה רַבָּתִי (פתיחתא יא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (דברים כח, מז-מח): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹמֵר, "וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ". אִלּוּ זְכִיתֶם, הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא ו, ו): "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ"; וְעַכְשָׁו שֶׁלֹּא זְכִיתֶם, הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמָה עִנְיַן זֶה לָזֶה? וַהֲלוֹא 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ' הִיא מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לְהַדְלִיק אֵשׁ עַל הַמַּעֲרָכָה בְּכָל יוֹם, וְאֵין לָזֶה שׁוּם הִתְיַחֲסוּת עִם קְרָא דְ'מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ'. וְעַל פִּי הָאָמוּר יוּבַן. וְנַקְדִּים עוֹד מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַדָּר (עירובין סג ע"ב) וּבְפֶרֶק קַמָּא דְיוֹמָא (כא ע"ב): "וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא א, ז) — אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט. וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה פֶּרֶק שִׁשִּׁי דִשְׁבִיעִית (סימן ג) וּבְוַיִּקְרָא רַבָּה (פרשה ך סימן ו) הִקְשָׁה: מִכֵּיוָן דְּאִיכָּא אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, מַה צֹּרֶךְ לְשֶׁל הֶדְיוֹט? וְתֵרֵץ, דְּהַיְנוּ לְהוֹרוֹת שֶׁהַשֵּׁם חָפֵץ בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל טְפֵי. וְכִדְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (תנחומא ו): מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: תֵּדַע שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד, לֵךְ הַתְקֵן לִי. הָלַךְ אוֹהֲבוֹ וְהִתְקִין מִטָּה שֶׁל הֶדְיוֹט, מְנוֹרָה שֶׁל הֶדְיוֹט. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ בָּאוּ עִמּוֹ שַׁמָּשִׁין, סִבְּבוּ מִכָּאן וּמִכָּאן מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב לְפָנָיו. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹהֲבוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הִתְבַּיֵּשׁ וְהִטְמִין כָּל מַה שֶּׁהִתְקִין לוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד וְכוּ'. אָמַר לוֹ אוֹהֲבוֹ: רָאִיתִי אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה וְכוּ'. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי פּוֹסֵל אֶת כָּל כֵּלַי שֶׁהֵבֵאתִי, וּבִשְׁבִיל אַהֲבָתְךָ אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בְּשֶׁלְּךָ. עַד כָּאן. נִמְצָא שֶׁזֶּה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם לְהָבִיא אֵשׁ מִן הַהֶדְיוֹט הוּא לְהוֹרוֹת כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁפָּסַל אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה בִּשְׁבִילָם. וְהַשְׁתָּא הָכֵי קָאָמַר: אִלּוּ זְכִיתֶם, הֱיִיתֶם קוֹרְאִים "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד". וְיִקְשֶׁה לָכֶם: כֵּיוָן דְּאִיכָּא אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, מַה צֹּרֶךְ לְשֶׁל הֶדְיוֹט? וְהַתֵּרוּץ הוּא: לְהַרְאוֹת חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְעַכְשָׁו שֶׁלֹּא זְכִיתֶם, אַתֶּם קוֹרְאִים "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ", דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה הַמִּתְבַּיֵּשׁ מֵהַגָּדוֹל לַמִּתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן.

נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִבָּרַיְתָא דְּפֶרֶק חֵלֶק הַנִּזְכָּר וּמִדִּבְרֵי הָרַאֲבָ"ד, דִּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע עַל יְדֵי עַצְמוֹ אִיכָּא חֲדָא לְטִיבוּתָא וַחֲדָא לְרֵעוּתָא. חֲדָא לְטִיבוּתָא — שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ כָּל כָּךְ, דְּאֵינוֹ דוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מֵהַגָּדוֹל לְמִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן, וּכְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. וַחֲדָא לְרֵעוּתָא — שֶׁהַמִּשְׁפָּט הוּא חָזָק, וּכְדִבְרֵי הָרַאֲבָ"ד. וְכֵן כְּשֶׁנִּפְרָע עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אִיכָּא חֲדָא לְטִיבוּתָא וַחֲדָא לְרֵעוּתָא. חֲדָא לְטִיבוּתָא — שֶׁהָעֹנֶשׁ אֵינוֹ כָּל כָּךְ חָזָק. וַחֲדָא לְרֵעוּתָא — שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר. עוֹד נַקְדִּים, דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: מַאי דִּכְתִיב "הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר"? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כְּדָבָר הַנִּמְאָס, שֶׁאָדָם מַשְׁלִיכוֹ מִלְּפָנָיו לַאֲחוֹרָיו.

וּבָזֶה נָבוֹא לְבֵאוּר הַפְּסוּקִים. שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְקוֹנְנִים דְּתַרְתֵּי לְרֵעוּתָא הֲווֹ בְּהוּ: שֶׁנִּפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וְנִתְבַּיְּשׁוּ בְּיוֹתֵר, וְהָיָה בָּהֶם מִשְׁפָּט חָזָק כְּאִלּוּ נִפְרַע מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר: "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי". כְּלוֹמַר, מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בְּשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן. וָהוּא כִּי "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי". וּכְבָר יָדַעְתָּ דְּמֵהַאי קְרָא לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קד ע"ב) שֶׁנִּפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִדִּכְתִיב "שָׁלַח אֵשׁ". וְאַף שֶׁנִּתְבַּיַּשְׁתִּי בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַגָּדוֹל לְמִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן, וְנִמְצָא שֶׁ"הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר" כְּדָבָר הַנִּמְאָס שֶׁאָדָם מַשְׁלִיכוֹ מִלְּפָנָיו לַאֲחוֹרָיו, וּלְפִיכָךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכּוֹת אוֹתִי בְּעַצְמוֹ, כָּל זֶה הָיִיתִי סוֹבֵל אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: דִּנְהִי דִכְשֶׁמַּעֲנִישׁ אוֹתִי עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם הָא אִיכָּא חֲדָא לְטִיבוּתָא, שֶׁהָעֹנֶשׁ אֵינוֹ מִשְׁפָּט חָזָק; אַךְ כְּשֶׁרָאִיתִי הָעֹנֶשׁ, רָאֹה רָאִיתִי דְּהָיָה כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר: "נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ", וּכְהַהִיא דְאָמְרוּ, דְּאוֹנָאַת דְּבָרִים נִפְרָע עַל יְדֵי עַצְמוֹ מִדִּכְתִיב "וּבְיָדוֹ אֲנָךְ". וְזֶה שֶׁאָמַר: נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי כְּאִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ, דְּהַיְנוּ מִשְׁפָּט חָזָק, שֶׁהֲרֵי "יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי". נִמְצָא שֶׁמַּכְאוֹב כָּזֶה לֹא הָיָה בְּשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁתִּהְיֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וּבְמִשְׁפָּט חָזָק. וְזֶה שֶׁאָמַר: "נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם".

עוֹד חָזַר הַמְקוֹנֵן וְאָמַר, שֶׁדּוֹמֶה לָזֶה אֵרַע לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר אַחֵר. וְהוּא בְּאָמְרוֹ "סִלָּה כָל אַבִּירַי" וְגוֹמֵר. וְנִרְאֶה דְּיוּבַן בְּהַקְדִּים הָא דְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת (ב"ב צט ע"א) עַל עִנְיַן הַכְּרוּבִים: כֵּיצַד הֵם עוֹמְדִים? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר. חַד אָמַר: פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו. וְחַד אָמַר: פְּנֵיהֶם לַבַּיִת. וְהִקְשׁוּ: לְמָאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם לַבַּיִת, וְהָא כְּתִיב (שמות כה, כ): "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו"? וְתֵרְצוּ: דְּמַצְדְּדִי אַצְדּוֹדֵי. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת: דְּמַצְדְּדִי אַצְדּוֹדֵי. לָא הֲוָה מָצֵי לְמֵימַר: כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, דְּמִסְּתָמָא הֶעֱמִידוּם תְּחִלָּה לְפִי מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. עַד כָּאן. וְדִבְרֵיהֶם בָּאוּ סְתוּמִים. שֶׁאִם קֻשְׁיָתָם הִיא, דְּגַם מָאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם לַבַּיִת סְבִירָא לֵהּ דְּבִזְמַן שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הָיוּ פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וְאִיהוּ מַיְרֵי בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ וּמִשּׁוּם הָכֵי קָאָמַר שֶׁהָיוּ פְּנֵיהֶם לַבַּיִת — הִנֵּה מִלְּבַד שֶׁאִם כַּוָּנָתָם הִיא זֹאת לֹא תֵּרְצוּ כְּלָל כַּמְבֹאָר, עוֹד קָשֶׁה, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר זֶה? דְּאִם כֵּן, בְּמַאי פְּלִיגִי רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר? וְאִם כַּוָּנָתָם לְהַקְשׁוֹת, דְּמָאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם לַבַּיִת סְבִירָא לֵהּ דְּבִזְמַן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הָיוּ פְּנֵיהֶם לַבַּיִת, וּבִזְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הָיוּ פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו — גַּם זֶה לֹא יִתָּכֵן, דְּמַה סְּבָרָא יֵשׁ דִּכְשֶׁפְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו שֶׁיִּהְיֶה זֶה סִימָן לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? אַדְּרַבָּא! זֶהוּ סִימָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְכִדְאָמְרִינַן (יומא נד ע"א), שֶׁהָיוּ מַגְבִּיהִים אֶת הַפָּרֹכֶת וְאוֹמְרִים: רְאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּחִבַּת זָכָר עִם נְקֵבָה.

וְהַנִּרְאֶה אֶצְלִי בְּכַוָּנַת קֻשְׁיַת הַתּוֹסָפוֹת הוּא, דְּאֵימָא דְּגַם מָאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם לַבַּיִת סְבִירָא לֵהּ דְּבִזְמַן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הָיוּ פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וּבְהָא פְּלִיגִי, דְּמָאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו סְבִירָא לֵהּ דִּתְחִלַּת הַעֲמָדָה הָיוּ פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וּבִזְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הָיָה נַעֲשֶׂה נֵס וְהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לַבַּיִת, נִמְצָא שֶׁהַנֵּס הָיָה בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם לַבַּיִת סְבִירָא לֵהּ דִּתְחִלַּת הַעֲמָדָה הָיוּ פְּנֵיהֶם לַבַּיִת, וּכְשֶׁהָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הָיָה נַעֲשֶׂה נֵס וְהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, נִמְצָא שֶׁהַנֵּס הָיָה בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ. וְתֵרְצוּ, דְּזֶה לֹא יִתָּכֵן, דְּמִסְּתָמָא הֶעֱמִידוּם תְּחִלָּה לְפִי מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, דְּהַיְנוּ פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו.

וְתוּ הִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא: לְמָאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, הָא כְּתִיב (דהי"ב ג, יג): "וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת"? וְתֵרְצוּ: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ"ם: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם זֶה לָזֶה, דֻּגְמָא לְחִבַּת זָכָר עִם נְקֵבָה הָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, סִימָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמִתְּחִלָּה כָּךְ נַעֲשׂוּ פָּנִים אֶל פָּנִים, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל וְיַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לַבַּיִת עַל יְדֵי נֵס. נִמְצָא, דִּכְשֶׁהַכְּרוּבִים פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו הוּא סִימָן לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ.

עוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֲמִישִׁי דְיוֹמָא (נד ע"ב): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גוֹיִם לַהֵיכָל מָצְאוּ כְּרוּבִים מְעֹרִין זֶה בָּזֶה. הוֹצִיאוּ אוֹתָם לַשּׁוּק, אָמְרוּ: יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ, שֶׁבִּרְכָתָם בְּרָכָה וְקִלְלָתָם קְלָלָה, עוֹסְקִים בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ. מִיָּד הִזִּילוּם. שֶׁנֶּאֱמַר (איכה א, ח): "כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ". עַד כָּאן. וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים, דְּאֵין לְךָ שָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִבֵּינֵיהֶם כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גוֹיִם לַהֵיכָל, וְאִם כֵּן אֵיךְ מָצְאוּ אֶת הַכְּרוּבִים פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו? וּכְבָר עָמְדוּ עַל מְבוּכָה זוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם נוּחֵי נֶפֶשׁ. וְכָתַב הָרִיטְבָ"א בְּשֵׁם הָרְאֵ"ם, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס לְרָעָה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת עֶרְוָתָם.

וְיֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אַהָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְיוֹמָא (כא ע"א): עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אִם נִסִּים הַלָּלוּ הָיוּ בְּהַתְמָדָה אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אוֹ דִלְמָא דְּלֹא נַעֲשׂוּ נִסִּים הַלָּלוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְהָיָה נִרְאֶה דְּנִסִּים הַלָּלוּ הָיוּ בְּהַתְמָדָה. שֶׁהֲרֵי בַּגְּמָרָא הִקְשׁוּ: וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אָמַר רַבִּי לֵוִי וְכוּ' מָקוֹם אָרוֹן אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה. וְאָמַר רָבִינָא: כְּרוּבִים בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין וְכוּ'. וְאַמַּאי לֹא הִקְשׁוּ דִּכְרוּבִים הָיוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו שֶׁהָיָה בְּנֵס? וְהָא חֲשִׁיב נִסֵּי דְבָרָאֵי, וְכִדְאָמְרִינַן פֶּרֶק חֲמִישִׁי דְיוֹמָא (נד ע"א): אָמַר רַב קַטִּינָא: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לְרֶגֶל, הָיוּ מְגַלִּין לָהֶם הַפָּרֹכֶת וּמַרְאִין לָהֶם הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ מְעֹרִין זֶה בָּזֶה וְכוּ'. וְזֶה הָיָה בְּנֵס, דִּתְחִלַּת עֲמִידָתָם הָיָה פְּנֵיהֶם אֶל הַבַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרִיטְבָ"א. אַךְ אִי אָמְרִינַן דַּעֲשָׂרָה נִסִּים דְּחָשֵׁב הָיוּ בְּהַתְמָדָה — נִיחָא, דְּהַךְ דִּכְרוּבִים לֹא הָיָה בְּהַתְמָדָה, כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. הֵן אֱמֶת שֶׁרָאִיתִי לְרַשִׁ"י (יומא כא ע"ב לפי הגירסא ברש"י שבעין יעקב) שֶׁכָּתַב, שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ לַחוּץ, וּלְפִי זֶה לָא דָמֵי לֶחֶם הַפָּנִים לִכְרוּבִים. שׁוּב רָאִיתִי לְהָרִיטְבָ"א פֶּרֶק שְׁלִישִׁי דְיוֹמָא, אַהָא דְאָמְרִינַן הָתָם (לח ע"א): הַלָּלוּ פִּתָּן מִתְעַפֶּשֶׁת, שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ, דְּהָא בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְלֹא הָיָה נֵס בְּלֶחֶם הַפָּנִים לִהְיוֹת 'חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ' (ש"א כא, ז). עַד כָּאן. וְדוּק. וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ.

עוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (זוהר קרח קעט ע"ב): מֵעוֹלָם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁל חֹל. וְהִנֵּה בְּפֵרוּשׁ מַאי דְּקָאָמַר וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁל חֹל, דְּלִכְאוֹרָה אֵין לוֹ מוּבָן, נְהִירְנָא דַּאדוֹנִי אָבִי זלה"ה סָח לִי, דְּבִהְיוֹתוֹ לוֹמֵד אֵצֶל הָרַב מוהר"ר רַבִּי זְרַחְיָה גוֹטָא זַ"ל בָּא חָכָם אֶחָד מִן הַמַּעֲרָב וְשָׁאַל לוֹ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר זֶה, וְהָרַב לְחַדּוֹדֵי לְתַלְמִידָיו אָמַר לָהֶם שֶׁיְּעַיְּנוּ בּוֹ. וַאדוֹנִי אָבִי זַ"ל אָמַר, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (שבת סט ע"ב): הַהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי הוּא יוֹם שַׁבָּת — מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וְאַחַר כָּךְ שׁוֹבֵת. וְהַשְׁתָּא הָכֵי קָאָמַר: דַּאֲפִלּוּ בְּיוֹם זֶה שֶׁשּׁוֹבֵת זֶה הָאִישׁ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהוּא חֹל גָּמוּר, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁמִּן הַדִּין חַיָּב לִשְׁבֹּת בּוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ כְּשַׁבָּת גָּמוּר. וְהָרַב זַ"ל הֵשִׁיב לוֹ: רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכוֹחִים, וְחָדֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּפִלְפּוּלָא. אַךְ אֲמִתַּת הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁיֵּשׁ חֲקִירָה בֵּין הָרִאשׁוֹנִים זַ"ל, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ אֵצֶל בַּעֲלֵי הַמֶּחְקָר, דְּמַשְׁכַּחַת לַהּ דִּבְמָקוֹם אֶחָד יִהְיֶה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי עֲדַיִן יוֹם וְהוּא חֹל גָּמוּר, וּבְמָקוֹם אַחֵר כְּבָר נָטָה הַיּוֹם וְהוּא לַיְלָה וְהוּא שַׁבָּת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מַשְׁכַּחַת לַהּ שֶׁבְּמָקוֹם אֶחָד עֲדַיִן יוֹם הוּא וְהוּא שַׁבָּת גָּמוּר, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא לַיְלָה וְהוּא חֹל. וּטְבֶרְיָה וְצִפּוֹרִי יוֹכִיחוּ. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, דִּכְשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מַבְדִּילִין בֵּין יוֹם הַשִּׁשִּׁי לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי, כָּךְ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל יֵשׁ הֶבְדֵּלִים וְהֶפְרֵשִׁים רַבִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁאָר הַיָּמִים. וּמִלְּבַד מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מֵעִנְיַן גֵּיהִנָּם שֶׁשּׁוֹבְתִין הָרְשָׁעִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (זוהר בראשית מח ע"א), וּנְהַר סַבַּטְיוֹן (סנהדרין סה ע"ב), עוֹד יֵשׁ הֶבְדֵּלִים רַבִּים וּדְבָרִים מֻפְלָאִים בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם בֵּין יְמֵי הַחֹל לְיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר נוֹדָע לְיוֹדְעֵי חֵן. וְהִנֵּה יֵשׁ לַחְקֹר, עַל אֵיזֶה מָקוֹם סוֹמְכִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל? וְהֶעֱלוּ, שֶׁהַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי לָזֶה הוּא יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא אֶמְצָעִית הָעוֹלָם (זוהר תרומה קנז ע"א), שֶׁנִּקְרָא טַבּוּר הָאָרֶץ. וְעַל זֶה אָמְרוּ וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁל חֹל, כְּלוֹמַר, שֶׁבְּמָקוֹם אַחֵר הוּא שַׁבָּת וּבִירוּשָׁלַיִם הוּא חֹל, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, אַף שֶׁהוּא חֹל לְגַבֵּי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא הָעִקָּר. אֵלּוּ דִבְרֵיהֶם זַ"ל. וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

הַכְּלָל הָעוֹלֶה, דִּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל. וּפְשִׁיטָא דְּכָל זֶה הוּא אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, דְּאִלּוּ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ — מֵעוֹלָם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל אַף בִּימֵי הַחֹל, וְכִדְאָמְרִינַן בְּסוֹטָה (ג ע"ב): אָמַר רַב חִסְדָּא: קֹדֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו): "כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ".

עוֹד נַקְדִּים, דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִמְגִלָּה (י ע"ב לפי גירסת עין יעקב): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב (שמות יד, כ): "וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה"? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם: מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי?! לוֹמַר לָךְ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים.

וּמֵעַתָּה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמְקוֹנֵן בְּאָמְרוֹ: "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי". כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁ'סִּלָּה כָל אַבִּירַי', דְּהַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָרַג כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם אַבִּירִים, 'אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי', כְּלוֹמַר, שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָתוֹ שְׁרוּיָה בֵּינֵינוּ, שֶׁהֲרֵי אַף בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גוֹיִם לַהֵיכָל הָיוּ הַכְּרוּבִים פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וְזֶה הוֹרָאָה עַל הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵינוּ. וְעַל זֶה תָּמַהּ וְאָמַר: שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ שָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם כְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאִם כֵּן מַאי שְׁיָטֵהּ דְּמַר הָכָא? אֵין לְךָ לוֹמַר אֶלָּא דְ"קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי", כְּלוֹמַר, שֶׁחָשַׁב יוֹם שֶׁבֶר בַּחוּרַי כְּיוֹם טוֹב, וּמִשּׁוּם הָכֵי הָיָה הַשֵּׁם בְּקִרְבִּי, דְּלֹא זָזָה שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְעַל זֶה אָמַר: הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי?! דְּאִלּוּ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים אֵינוֹ שָׂמֵחַ, וְאִלּוּ בְּמַפַּלְתִּי עָשָׂה אוֹתוֹ כְּיוֹם מוֹעֵד.

וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: "קָרָא עָלַי מוֹעֵד". אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כְּפוּיֵי טוֹבָה בְּנֵי כְּפוּיֵי טוֹבָה! אֲנִי אָמַרְתִּי (ישעיה מג, יד): "לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה", וְאַתֶּם אוֹמְרִים: "קָרָא עָלַי מוֹעֵד". עַד כָּאן. וּמַאֲמָר זֶה אוֹמֵר דִּרְשׁוּנִי, דְּמָה עִנְיַן זֶה לָזֶה? גַּם יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּתֹאַר זֶה שֶׁקְּרָאָם כְּפוּיֵי טוֹבָה, דְּמָה עִנְיָנוֹ לְכָאן? אָמְנָם עַל פִּי הָאָמוּר יָבוֹא לִכְלַל יִשּׁוּב.

וְנַקְדִּים, דְּהִנֵּה הַמְפָרְשִׁים זַ"ל תֵּרְצוּ לְקֻשְׁיַת הָרִיטְבָ"א הַנִּזְכָּר, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן דִּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גוֹיִם לַהֵיכָל יִמְצְאוּ הַכְּרוּבִים פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו? וְאָמְרוּ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס לְטוֹבָה. וְהוּא עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תדא"ר יח), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְטַעֵר בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה סג, ט): "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". וּמִטַּעַם זֶה, כָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ — שְׁכִינָה עִמָּהֶם (מגילה כט ע"א), לוֹמַר שֶׁגַּם הוּא מִצְטַעֵר בְּצַעֲרָם. וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גוֹיִם לַהֵיכָל, שֶׁהָיְתָה שְׁעַת חֵרוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ כִּי מָאוֹס מָאַס אֶת יִשְׂרָאֵל וּבְצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשׁוֹ, וּכְהַהִיא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קה ע"א), שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ וְאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִבַּעְלָהּ — כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?! וּכְדֵי לְבַטֵּל סְבָרָא זוֹ הַנִּפְסֶדֶת, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרוֹת לָנוּ דְּאַכַּתִּי חֲבִיבוּתֵהּ גַּבַּן, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵינוּ לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא מִצְטַעֵר בְּצָרוֹתֵינוּ. וְעַיֵּן בִּשְׁמוֹת רַבָּה סֵדֶר פְּקוּדֵי (פרשה נא סימן ג) וְתִרְאֶה דְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא הוֹרָאָה לַגּוֹיִם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחַל לְיִשְׂרָאֵל עֲו‍ֹנָם. וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: "תַּם עֲו‍ֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן" (איכה ד, כב) — אוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אֵיפוֹכֵי גְדוֹלָה עַל עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶׁכְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַגּוֹיִם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְרַצָּה לָהֶם, הֻצְרַךְ לְהַרְאוֹת לַגּוֹיִם שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּנוּ. וְדוּק. וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא (מגילה כט ע"א): כָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל — שְׁכִינָה עִמָּהֶם. גָּלוּ לְמִצְרַיִם — שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, ד): "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ". גָּלוּ לְבָבֶל — שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה".

וְעַל זֶה הִתְרַעֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל וּקְרָאָם כְּפוּיֵי טוֹבָה, לְפִי שֶׁאֲנִי בַּמֶּה שֶׁרָצִיתִי לְהַרְאוֹת לַגּוֹיִם שֶׁאַף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַהֵיכָל הָיְתָה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, לוֹמַר שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּצָרַתְכֶם וְאֵינִי זָז מִלְּחַבֵּב אֶתְכֶם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים "קָרָא עָלַי מוֹעֵד", כְּאִלּוּ אֲנִי שָׂמֵחַ בְּצָרַתְכֶם. וְחַס וְשָׁלוֹם אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא לְהַרְאוֹת לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בְּכָל צָרַתְכֶם, 'וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים' (ויקרא כו, מד).

הֵן עַתָּה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לַמַּאֲמָר הַנִּצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, דְּמַה פִּשְׁעָם שֶׁל רֵעִים הַלָּלוּ שֶׁקְּרָאָם בּוֹגְדִים? וַהֲלוֹא מֻכְרָחִים הָיוּ לְקַיֵּם גְּזֵרַת מֶלֶךְ, וּמַה גַּם שֶׁהָיָה בִּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה, וְאִם לֹא הָיוּ מְקַיְּמִים גְּזֵרָתוֹ הֲוָה מָחֵי לְהוּ שִׁתִּין פֻּלְסֵי דְנוּרָא. אָמְנָם עַל פִּי הַקְדָּמָתֵנוּ בִּדְרוּשׁ זֶה אָתֵי שַׁפִּיר, שֶׁתַּרְעֹמֶת יִשְׂרָאֵל עַל הָרֵעִים הוּא עִם סִיּוּם הַפָּסוּק, דִּכְתִיב: "הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים". וְהִנֵּה מָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (איכ"ר פרשה א סימן ג) שֶׁדָּרְשׁוּ: "הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א, א) — וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ. וְכֵן דָּרְשׁוּ: "הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב" (שם ב, ה) — וְלֹא אוֹיֵב מַמָּשׁ. נִמְצָא, דִּכְשֶׁהַכָּתוּב מְכַנֶּה וְאוֹמֵר 'כְּאוֹיֵב', הַיְנוּ לוֹמַר דְּאֵין הַנְּקָמָה כָּל כָּךְ בְּחֹזֶק וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. אֲבָל הָכָא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים וְאָמְרוּ שֶׁהָרֵעִים הַלָּלוּ בָּגְדוּ בָהּ, דְּמֵאַחַר שֶׁרָאוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רָצָה הוּא בְּעַצְמוֹ לְהַצִּית אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וְשָׁלַח לְמִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל שֶׁיַּצִּיתוּ אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וְרָצָה שֶׁתִּהְיֶה הַנְּקָמָה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אִם כֵּן הָיָה מִן הַדִּין שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ בְּמִשְׁפָּט חָזָק, וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵּן, אֶלָּא הָיוּ לָהּ לְאוֹיְבִים מַמָּשׁ, וְלֹא כְּאוֹיְבִים, וְעָשׂוּ בָּהֶם מִשְׁפָּט חָזָק, וְזֶהוּ בְּגִידַת הָרֵעִים. שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, לֹא רָצָה לְהִנָּקֵם מֵהֶם בְּעַצְמוֹ, כִּי אֵל רַחוּם יְיָ, וּכְדִכְתַבְנָא דְּמִטַּעַם זֶה בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (מגילה כט ע"א): "וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ" (דברים ל, ג) — 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'וְשָׁב', מְלַמֵּד דְּהוּא עַצְמוֹ שָׁב, דְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים (זכריה ט, ט): "צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא".