דְּרוּשׁ שֵׁנִי
בְּרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה טל סימן ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (שה"ש ח, ח-י): "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ". "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה" — זֶה אַבְרָהָם שֶׁאִחָה אֶת כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. "קְטַנָּה" — שֶׁעַד שֶׁהוּא קָטָן הָיָה מְסַגֵּל מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. "וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ" — לֹא הֵינִיקוּהוּ לֹא מִצְוֹת וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים. "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ" — בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר עָלָיו נִמְרוֹד לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ" — אִם מַעֲמִיד דְּבָרִים כְּחוֹמָה, אַצִּילֶנּוּ וְנִבְנֶה אוֹתוֹ בָּעוֹלָם וְכוּ'. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, "אֲנִי חוֹמָה" — מַעֲמִיד אֲנִי דְּבָרִים כְּחוֹמָה; "וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת" — זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. עַד כָּאן.
בְּרֵישׁ כָּל מַרְאִי"ן אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ סֻגְיַת הַשַּׁ"ס סוֹף פֶּרֶק בֵּן סוֹרֵר (סנהדרין עד ע"ב — עה ע"א) וְזֶה פִּרְיָהּ: בְּעוֹ מִנֵּהּ מֵרַבִּי אָמִי: בֶּן נֹחַ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם אוֹ אֵין מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וְכוּ'. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמְרִי בֵּי רַב: כְּתִיב (מ"ב ה, יח): "לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח יְיָ לְעַבְדֶּךָ, בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי" וְגוֹמֵר. וּכְתִיב (שם שם, יט): "וַיֹאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם". וְאִם אִיתָא, לֵימָא לֵהּ: הָא בְּצִנְעָא הָא בְּפַרְהֶסְיָא. עַד כָּאן. זוֹ הִיא גִרְסַת הַתּוֹסָפוֹת וְהָרַמְבַּ"ם זַ"ל, דִּסְבִירָא לְהוּ דְּנִפְשְׁטָה הָאִבַּעְיָא דְּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְאִם אֲנָסוּהוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה — יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג.
וְרָאִיתִי לְהָרְאֵ"ם בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת, אַהָא דְאָמְרִינַן אָמוּל וְאֵצֵא סַכָּנָה הִיא לַוָּלָד, שֶׁכָּתַב: אַךְ קָשֶׁה, הַאֵיךְ הִתִּיר לַעֲבֹר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה דְמִילָה מִשּׁוּם סַכָּנַת הַוָּלָד, וַהֲלֹא עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה, דִּכְתִיב בָּהּ (ויקרא יח, ה): "וָחַי בָּהֶם" וְכוּ'. וּכְבָר הֵבֵאתִי דְבָרָיו לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן, יְעֻיַּן שָׁם. וְזֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁדִּבְרֵי הָרַב הַלָּלוּ לְדַעְתִּי הֵם מַתְמִיהִים. דְּנִרְאֶה דִּסְבִירָא לֵהּ, דְּהַאי דִּכְתַב רַחֲמָנָא: "וָחַי בָּהֶם" — וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, חִדּוּשׁ הוּא שֶׁחִדְּשָׁה תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ לָא אָמְרִינַן 'וָחַי בָּהֶם', אֶלָּא יָמוּת וְלֹא יַעֲבֹר עַל שׁוּם מִצְוָה דְשֶׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ. וְתֵמַהּ הוּא בְּעֵינַי, דְּהָא דְקַיְמָא לָן דְּבִמְקוֹם סַכָּנָה דוֹחֶה אֶת כָּל הַמִּצְוֹת חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, נָפְקָא לָן מִדְּאַזְהַר רַחֲמָנָא שֶׁאִם אֲנָסוּהוּ עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הַשֵּׁם דְּיַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג חוּץ מֵאֵלּוּ, וּמִשָּׁם לָמְדוּ גַבֵּי חֹלִי גַם כֵּן דְּבַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִשְּׁלשָׁה אֵלּוּ, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא דף פב) וּבְפֶרֶק כָּל שָׁעָה (פסחים דף כה). וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק חֲמִישִׁי מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (דין ו): כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ בָּאֳנָסִין כָּךְ אָמְרוּ בָּחֳלָאִים. וְזֶה מְבֹאָר שֶׁדִּין אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם. וְאִם כֵּן, בִּבְנֵי נֹחַ, דְּקַיְמָא לָן דַּאֲפִלּוּ בְּשָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיְּהֵא מֻזְהָר בֶּן נֹחַ לָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה כְּדֵי לְקַיֵּם שֶׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ? וּלְדִידִי חֲזִי לִי דְּבֶן נֹחַ מִתְרַפֵּא אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת. כֵּיוָן שֶׁאִם אֲנָסוּהוּ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם הַדָּת נְתוּנָה דְּיַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, הוּא הַדִּין גַּבֵּי חֹלִי. וְהָא דִכְתִיב 'וָחַי בָּהֶם', לֹא לְחִדּוּשָׁא אֲתָא קְרָא לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק בֵּן סוֹרֵר (סנהדרין עד ע"ב ד"ה בן נח) דְּאִצְטְרִיךְ 'וָחַי בָּהֶם' כִּי הֵיכָא דְּלָא נֵילַף שְׁאָר מִצְוֹת מֵרוֹצֵחַ וְנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה דַּאֲפִלּוּ בְּצִנְעָא יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. עַד כָּאן. וּמֻכְרָח הוּא לוֹמַר כֵּן. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכֵי, תִּקְשֵׁי מַאי בָּעוּ בַּגְּמָרָא אִי בֶּן נֹחַ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם אוֹ לֹא, וַהֲלוֹא 'וָחַי בָּהֶם' בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב, וּכְמוֹ שֶׁהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם. אֶלָּא וַדַּאי דְּ'וָחַי בָּהֶם' אִצְטְרִיךְ דְּלָא נֵילַף שְׁאָר מִצְוֹת מֵרוֹצֵחַ וְנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה. וְאִם כֵּן גַּבֵּי בֶּן נֹחַ, דַּאֲפִלּוּ בְּאֵלּוּ קַיְמָא לָן דְּיַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, פְּשִׁיטָא דְלֹא הֻתַּר לוֹ בִּמְקוֹם סַכָּנָה לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה, וַהֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ" (בראשית ט, ה). וְאִם כֵּן, שַׁפִּיר עֲבַד משֶׁה רַבֵּנוּ לִדְחוֹת הַמִּילָה מִשּׁוּם סַכָּנַת הַוָּלָד.
וְאַף לְפִי גִרְסַת הַתּוֹסָפוֹת וְרַשִׁ"י, דִּסְבִירָא לְהוּ דְלֹא נִפְשְׁטָה הָאִבַּעְיָא, וְגָרְסִי: הָא בְּצִנְעָא הָא בְּפַרְהֶסְיָא, דְּהַהִיא דְנַעֲמָן שֶׁאָמַר לֶאֱלִישָׁע 'לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח', וְהֵשִׁיב לוֹ אֱלִישָׁע 'לֵךְ לְשָׁלוֹם', הוּא מִשּׁוּם דְּהָיָה בְּצִנְעָא, דְּלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית רִמּוֹן שֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם, אֲבָל בְּפַרְהֶסְיָא אֶפְשָׁר דְּאַף בֶּן נֹחַ הוּא מְצֻוֶּה בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם — אַכַּתִּי קָשֶׁה, דְּהָתָם גַּבֵּי משֶׁה בְּצִנְעָא הֲוָה, דְּלָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, דְּלֹא נֶאֶמְרוּ חִלּוּקִים אֵלּוּ דִּבְצִנְעָא לְפַרְהֶסְיָא אֶלָּא גַבֵּי אֳנָסִין, אֲבָל גַּבֵּי חֳלָאִים לֹא נֶאֱמַר חִלּוּק זֶה, וְזֶה פָּשׁוּט. וַהֲרֵי לְדִידַן, דְּקַיְמָא לַן דִּבְפַרְהֶסְיָא אַף בִּשְׁאָר מִצְוֹת יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, גַּבֵּי חֳלָאִים אֵין חִלּוּק בֵּין צִנְעָא לְפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
עוֹד אֲנִי צוֹוֵחַ עַל דִּבְרֵי הָרְאֵ"ם, דְּהֵן לוּ יְהִי דִקְרָא דְ'וָחַי בָּהֶם' חִדּוּשׁ הוּא שֶׁחִדְּשָׁה תּוֹרָה גַבֵּי יִשְׂרָאֵל, וּבִבְנֵי נֹחַ יָמוּת וְאַל יַעֲבֹר — זֶהוּ דַוְקָא בְּגוּף אֶחָד, כְּגוֹן שֶׁאִם הָיָה מְסֻכָּן וְהֻצְרַךְ לַעֲבֹר עַל אַחַת מִשֶּׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ, אָמְרִינַן דְּיָמוּת וְלֹא יַעֲבֹר; אֲבָל כְּדֵי לְקַיֵּם הוּא הַמִּצְוָה שֶׁיָּבִיא לְאַחֵר לִידֵי סַכָּנָה, זוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ. וְאִם כֵּן הָכָא גַבֵּי משֶׁה, שֶׁהוּא הָיָה מֻזְהָר לָמוּל וְהַתִּינוֹק לָאו בַּר מִצְוָה הוּא, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁנֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת מִילָה שֶׁיָּבִיא הַתִּינוֹק לִידֵי סַכָּנָה?
עוֹד אֲנִי תָּמֵהַּ, דְּהָא דְאִצְטְרִיךְ 'וָחַי בָּהֶם' הוּא דַוְקָא כְּשֶׁקָּדְמָה הַסַּכָּנָה וְצָרִיךְ לְהִתְרַפֹּאת בְּאֶחָד מֵאִסּוּרֵי תּוֹרָה, דַּהֲוָה סָלְקָא דַעְתִּין שֶׁלֹּא יַעֲבֹר בְּקוּם עֲשֵׂה לֶאֱכֹל אֶחָד מֵהָאִסּוּרִין כְּדֵי שֶׁיִּתְרַפֵּא, אַשְׁמְעִינַן קְרָא דְ'וָחַי בָּהֶם' דְּיַעֲבֹר וְלֹא יָמוּת. אֲבָל שֶׁיָּבִיא אָדָם עַצְמוֹ לִידֵי סַכָּנָה כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת הַשֵּׁם — לְהָא לָא אִצְטְרִיךְ קְרָא, דִּמְהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיָּבִיא עַצְמוֹ לִידֵי סַכָּנָה כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוָה אַחַת? וַהֲלוֹא מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב: "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ", וּמַאי חֲזַיְתָ דִּכְדֵי לְקַיֵּם מִצְוָה אַחַת יַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּקוּם עֲשֵׂה? וְאִם כֵּן, אַף דְּנֵימָא דְּבִבְנֵי נֹחַ לָא אָמְרִינַן 'וָחַי בָּהֶם' וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, אֶלָּא יָמוּת וְאַל יַעֲבֹר — הוּא דַוְקָא כְּשֶׁקָּדְמָה הַסַּכָּנָה, שֶׁאֵין מִתְרַפְּאִין בְּשׁוּם דְּבַר אִסּוּר; אֲבָל לְהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי סַכָּנָה כְּדֵי לְקַיֵּם אַחַת מֵהַמִּצְוֹת — פְּשִׁיטָא דְלֹא. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת דִּכְדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה יָבִיא הַתִּינוֹק לִידֵי סַכָּנָה? וְגַם זֶה בְּעֵינַי קֻשְׁיָא אַלִּימְתָּא, וְצָרִיךְ עִיּוּן.
עוֹד רָאִיתִי לְהָרַב זַ"ל שֶׁתֵּרֵץ לְקֻשְׁיָתוֹ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְשֶׁמָּא יֵשׁ לוֹמַר, דְּהַאי קֻלָּא קֻלָּא דְאָתֵי לִידֵי חֻמְרָא הִיא, שׁיּוֹתֵר טוֹב לְבַטֵּל מִצְוָה אַחַת בִּמְקוֹם סַכָּנָה שֶׁיְּקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת מִמַּה שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוָה אַחַת וִיבַטֵּל כָּל הַמִּצְוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהִנֵּה שׁוּתֵהּ דְּמַר לָא יָדַעְנָא. שֶׁאִם כַּוָּנָתוֹ הִיא לוֹמַר דְּגַם בִּבְנֵי נֹחַ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר 'וָחַי בָּהֶם' מִכָּל מָקוֹם חֲשִׁיב חֻמְרָא אִם נֹאמַר בָּהֶם יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, מִשּׁוּם דְּיוֹתֵר טוֹב לְבַטֵּל מִצְוָה אַחַת בִּמְקוֹם סַכָּנָה וִיקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת מִמַּה שֶּׁיְּקַיֵּם מִצְוָה אַחַת וִיבַטֵּל כָּל הַמִּצְוֹת, אִם כֵּן תִּקְשֵׁי דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ קְרָא דְ'וָחַי בָּהֶם' גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל? דְּהָא לְדִידֵהּ חִדּוּשׁ הוּא שֶׁחִדְּשָׁה תּוֹרָה בְּסִינַי, וְאַשְׁמְעִינַן 'וָחַי בָּהֶם' גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא לְדִידֵהּ מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא דְּאָזְלִינַן לְחֻמְרָא. וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר דִּלְעוֹלָם חִדּוּשׁ הוּא שֶׁחִדְּשָׁה תּוֹרָה בְּסִינַי 'וָחַי בָּהֶם', וּמִכָּל מָקוֹם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ רָצָה לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ דְ'וָחַי בָּהֶם' קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה לָא חֲשִׁיב קֻלָּא אֶלָּא חֻמְרָא — זֶה לֹא יִתָּכֵן. דְּהָא וַדַּאי אִם נֹאמַר דְּגַבֵּי בֶּן נֹחַ לֹא נֶאֱמַר 'וָחַי בָּהֶם' אֶלָּא יָמוּת וְאַל יַעֲבֹר, פְּשִׁיטָא שֶׁאִם עָבַר נֶעֱנָשׁ, דּוּמְיָא דִלְדִידַן דְּהֵיכָא דְקַיְמָא לָן דְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אִם עָבַר וְלֹא נֶהֱרַג נֶעֱנָשׁ. וְאִם כֵּן עֲדַיִן קֻשְׁיַת הָרַב בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, דְּמִי הִתִּיר לוֹ לְמשֶׁה לַעֲבֹר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה דְּמִילָה מִשּׁוּם סַכָּנַת הַוָּלָד?
וּגְדוֹלָה מִזּוֹ רָאִיתִי לְהָרַב בַּעַל תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן (סימן קצט), דְּהֵיכָא דְאִיכָּא פְּלֻגְתָּא אִי יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג אוֹ יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, דְּאַף עַל גַּב דִּבְכֹלָּא תַּלְמוּדָא קַיְמָא לָן סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל, אֶפְשָׁר דְּהָכָא שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל אִבּוּד נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמְרָה מְסֹר עַצְמְךָ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לָא יָלְפִינַן לַהּ מִשּׁוּם סְפֵקָא. עַד כָּאן. סוֹף דָּבָר, שֶׁדִּבְרֵי הָרְאֵ"ם זַ"ל נֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי וּצְרִיכִים אֶצְלִי תַּלְמוּד.
וְדַע דְּמַשְׁמַע לִי, דְּהָא דְאָמְרִינַן דְּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הַיְנוּ דַוְקָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, אֲבָל בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים יֵהָרֵג וְאַל יַהֲרֹג. וְטַעְמָא דְמִלְּתָא, מִשּׁוּם דְּבַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל מֻזְהָרִין הוּא מִשּׁוּם דְּגָלֵי בְּהוּ קְרָא. בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב (דברים ו, ה): "וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ", וְדָרְשִׁינַן (ברכות נד ע"א): אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ. וְגִלּוּי עֲרָיוֹת דִּכְתִיב (שם כב, כו): "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה" — מַקִּישׁ רוֹצֵחַ לְנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה: מָה רוֹצֵחַ יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, אַף נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה וְכוּ' (פסחים כה ע"ב). הֲרֵי דְאִצְטְרִיךְ קְרָא לְתַרְוַיְהוּ לְלַמְּדֵנוּ דְיִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים בָּאֵלּוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם. וְאִם כֵּן אִיכָּא לְמֵימַר, דִּבְבֶן נֹחַ דְּלָא גַלִּי קְרָא בְּהוּ, אִיכָּא לְמֵימַר דְּלֹא הֻזְהֲרוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. אֲבָל שְׁפִיכוּת דָּמִים דְּלָאו מִקְּרָא נָפְקָא אֶלָּא מִסְּבָרָא (שם), דְּמַאי חֲזַיְתָ דִּדְמָא דִידָךְ סֻמָּק טְפֵי, אֵימָא דִּדְמָא דְחַבְרָךְ סֻמָּק טְפֵי — בִּסְבָרָא זוֹ מֵהֵיכָא תֵּיתֵי דְּיֵשׁ חִלּוּק בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֶן נֹחַ?
וְיֵשׁ סַעַד לְחִלּוּק זֶה מִמַּה שֶּׁכָּתַב הָרְאֵ"ם פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח עַל מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י: "וַיֵּצֶר לוֹ" (בראשית לב, ז) — שֶׁמָּא יַהֲרֹג אֶת אֲחֵרִים, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלוֹא עֵשָׂו גַּבְרָא אַלָּמָא הֲוָה, וְשֶׁמָּא הֱבִיאָם בְּעַל כָּרְחָם? וְתֵרֵץ, דַּאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא הָיָה לָהֶם לִשְׁמֹעַ לוֹ, שֶׁהֲרֵי נִמְנוּ וְגָמְרוּ דְּבַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְדִבְרֵי הָרַב תְּמוּהִים, שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וַאֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ נִיחָא, דִּשְׁפִיכוּת דָּמִים שָׁנֵי, מִשּׁוּם דִּסְבָרָא הוּא דְּמַאי חֲזַיְתָ וְכוּ', וַאֲפִלּוּ בְּבֶן נֹחַ יֵהָרֵג וְאַל יַהֲרֹג. הֵן אֱמֶת דְּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל בְּסֵדֶר לֶךָ לְךָ (פרשה מד סימן ה ד"ה שהיה) כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דְּאַף עַל גַּב דְּמִסְּבָרָא נָפְקָא דְּמַאי חֲזַיְתָ וְכוּ', וְכֵיוָן דִּבְנֵי נֹחַ לֹא נִצְטַוּוּ לִמְסֹר עַצְמָם עַל עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, כִּי לְיִשְׂרָאֵל נִתְחַדֵּשׁ זֶה מִקְּרָאֵי, מִסְּתָמָא גַּם עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים לֹא נִצְטַוּוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם. עַד כָּאן. וּמִכָּל מָקוֹם הַסְּבָרָא שֶׁכָּתַבְנוּ נִרְאֶה בְּעֵינַי, ומַה גַּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִימָנִים בְּדִבְרֵי הָרְאֵ"ם כַּנִּזְכָּר.
וְדַע עוֹד, דְּאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה לד סימן יט): "מִיַּד אִישׁ אָחִיו" (בראשית ט, ה) — זֶה הַשּׂוֹכֵר אֶת אֲחֵרִים לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ. וְאָמְרִינַן תּוּ הָתָם: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כֻּלָּם כְּהִלְכוֹת בְּנֵי נֹחַ — בְּעֵד אֶחָד, בְּדַיָּן אֶחָד וְכוּ'. עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם שם, ו): "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם — עַל יְדֵי אָדָם — דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ". וְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל: עַל יְדֵי שָׁלִיחַ — שֶׁהָרַג חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. דִּבְדִינֵי יִשְׂרָאֵל הַמְשַׁלֵּחַ פָּטוּר, דְּאֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה, רַק שֶׁדִּינוֹ מָסוּר לַשָּׁמַיִם, אֲבָל בְּנֵי נֹחַ הוֹרְגִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין. עַד כָּאן. וְקַשְׁיָא לִי מֵהָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק זֶה בּוֹרֵר (סנהדרין כט ע"א): אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית? מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. דְּאָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: הַרְבֵּה טְעָנוֹת הָיוּ לוֹ לַנָּחָשׁ לִטְעֹן וְלֹא טָעַן וְכוּ'. מַאי הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר? דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד — דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? עַד כָּאן. וּלְפִי הַמִּדְרָשׁ הַנִּזְכָּר, מֶה הָיָה מוֹעִיל לַנָּחָשׁ טַעֲנָה זוֹ? הֲרֵי טַעֲנָה זוֹ לָא מְהַנְּיָא בִּבְנֵי נֹחַ, כֵּיוָן דְּהַמְשַׁלֵּחַ נֶהֱרָג בְּבֵית דִּין. וְעַיֵּן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן יז) בְּפָסוּק "וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת" (שמות א, טז), דְּאָמְרִינַן: לָמָּה צִוָּה לַהֲרֹג אוֹתָם עַל יְדֵי הַמְיַלְּדוֹת? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ וְיִפָּרַע מֵהֶם. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה.
וְסָבוּר הָיִיתִי לוֹמַר, דְּהָא דְאָמְרִינַן דְּבִבְנֵי נֹחַ חַיָּב הַמְשַׁלֵּחַ, הַיְנוּ דַוְקָא בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲבָל בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה, דּוּמְיָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְדַוְקָא בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים דְּגַלִּי קְרָא דְּ'שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם' אָמְרִינַן דְּיֵשׁ שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה. וּמָצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּפֶרֶק שֵׁנִי דְקִדּוּשִׁין (מג ע"א), דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ וְכוּ'. שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר מִשֻּׁם חַגַּי הַנָּבִיא: שׁוֹלְחוֹ חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ש"ב יב, ט): "וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן". וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא דְשַׁמַּאי? וּמְשַׁנֵּי: וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁנֵי הָתָם דְּגַלִּי רַחֲמָנָא 'אֹתוֹ הָרַגְתָּ'. עַד כָּאן. הֲרֵי דִלְשַׁמַּאי הַזָּקֵן בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ חִלּוּק בֵּין שְׁפִיכוּת דָּמִים לִשְׁאָר עֲבֵרוֹת, דְּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים יֵשׁ שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר דְּבִבְנֵי נֹחַ נָמֵי יֵשׁ חִלּוּק. וּבְהָכֵי מִתְיַשְּׁבָא הַהִיא דְאֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר, דְּשָׁנֵי נָחָשׁ שֶׁהֵסִית בְּדָבָר שֶׁל אֲכִילָה, וּבִכְהַאי גַּוְנָא אַף בִּבְנֵי נֹחַ אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה. וְכִדְאָמְרִינַן בְּקִדּוּשִׁין (מג ע"א): אָמַר רָבָא: אִם תִּמָּצֵי לוֹמַר סָבַר שַׁמַּאי וְכוּ', מוֹדֶה בְּאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא בְּעֹל אֶת הָעֶרְוָה וֶאֱכֹל אֶת הַחֵלֶב שֶׁהוּא חַיָּב, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַתּוֹרָה זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה מִתְחַיֵּב. וְאִם כֵּן, גַּבֵּי בְּנֵי נֹחַ נָמֵי בְּדָבָר שֶׁל הֲנָאָה לָא אָמְרִינַן יֵשׁ שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה. וְדוּק.
וְדַע, דְּנֶחְלְקוּ רַבְּוָתָא בְּמִי שֶׁמַּעֲבִירִין אוֹתוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִמְסֹר עַצְמוֹ עָלָיו, כְּגוֹן שְׁאָר עֲבֵרוֹת חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וּבְצִנְעָא, דִּלְכֻלֵּי עָלְמָא יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, אִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לֵהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר — אִם הוּא רַשַּׁאי. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם זַ"ל (יסודי התורה פ"ה ה"ד), דְּכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג וְנֶהֱרַג וְלֹא עָבַר — הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּרַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. וְרָאִיתִי לְמַהֲרִימַ"ט בִּדְרָשׁוֹתָיו (סוף פרשת תולדות) שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב הָרַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף שֶׁאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה קַלָּה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הָעָם לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם, זֶה הוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁמְּצֻוִּים עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בָּרַבִּים, שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּפַרְהֶסְיָא; אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ שֶׁאֵינָם מְצֻוִּין לְגַמְרֵי, מַה בֶּצַע לַחֲבֹל בְּעַצְמוֹ. עַד כָּאן. וְהִנֵּה נִלְמַד מִדְּבָרָיו, דַּאֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עַל הָרַמְבַּ"ם וּסְבִירָא לְהוּ דְּהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, מִכָּל מָקוֹם בִּבְנֵי נֹחַ סְבִירָא לְהוּ דְּאֵינָן רַשָּׁאִים לַחֲבֹל בְּעַצְמָם, מֵהַטַּעַם שֶׁכָּתַב.
וְאַף שֶׁהָרַב זַ"ל בַּתְּחִלָּה הֵבִיא דִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג וְנֶהֱרַג וְלֹא עָבַר — הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ הֻקְשָׁה לוֹ מִדִּבְרֵי הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף שֶׁכָּתַב דְּאָדָם גָּדוֹל רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ, דְּאַף שֶׁדַּעַת הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף הוּא כִּסְבָרַת הָרַמְבַּ"ם וְכַמְבֹאָר מִכָּל מָקוֹם חִלֵּק הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּאָדָם גָּדוֹל רַשַּׁאי לְהַחְמִיר, וַאֲתָא מַהֲרִימַ"ט לְחַלֵּק בְּדַעַת הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֶן נֹחַ. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ, אַעִקָּרָא דְמִלְּתָא לֹא הָיָה צָרִיךְ הָרַב לְהִסְתַּיֵּעַ מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, מִשּׁוּם דַּאֲפִלּוּ לְדַעַת הַחוֹלְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ דְּרַשַּׁאי לְהַחְמִיר זֶהוּ דַוְקָא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁמְּצֻוִּים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ לֹא נֶאֱמַר דִּין זֶה, וּכְמוֹ שֶׁחִלֵּק הָרַב לְדַעַת הַנִּמּוּקֵי.
וְלִכְאוֹרָה הָיָה נִרְאֶה, דְּעַל כָּרְחִין לֹא חִלֵּק הָרַב בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֶן נֹחַ אֶלָּא לְדַעַת הַנִּמּוּקֵי, דְּאִית לֵהּ דְּאָדָם גָּדוֹל שָׁנֵי, לָזֶה בָּא הָרַב לוֹמַר שֶׁדִּין זֶה דְּאָדָם גָּדוֹל לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בִּבְנֵי נֹחַ; אֲבָל לְדַעַת הַחוֹלְקִים עַל הָרַמְבַּ"ם וּסְבִירָא לְהוּ דְּכָל אָדָם נָמֵי רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, הִנֵּה לִסְבָרָא זוֹ אֵין חִלּוּק בֵּין בְּנֵי נֹחַ לְיִשְׂרָאֵל, דְּאַף בְּנֵי נֹחַ רַשָּׁאִים לִמְסֹר עַצְמָם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. אַךְ כָּל הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ יִרְאֶה, שֶׁלְּדַעַת הָרַב, אֲפִלּוּ לְמָאן דְּאָמַר דְּכָל אָדָם רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, מִכָּל מָקוֹם בִּבְנֵי נֹחַ כֵּיוָן שֶׁאֵינָם מְצֻוִּים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם אֵינָם רַשָּׁאִים לַחֲבֹל בְּעַצְמָם.
וּסְבָרַת הָרַב הַלֵּזוּ נִרְאֶה לִי דְּאֵינָהּ מֻסְכֶּמֶת. לְפִי שֶׁרָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר נֹחַ (פרשה לד סימן יט): "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם". יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאַךְ". עַד כָּאן. וְכָתַב שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵין לְהַקְשׁוֹת דְּהָא מִ"וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" נָפְקָא, "בְּכָל נַפְשְׁךָ" — אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ. דְּהָתָם בְּיִשְׂרָאֵל וְהָכָא בִּבְנֵי נֹחַ מַיְרֵי, לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאִי מָסְרִי נַפְשַׁיְהוּ שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה לָא מִחַיְּבִי מִשּׁוּם חוֹבֵל בְּעַצְמוֹ. וְאַף עַל גַּב דִּבְיִשְׂרָאֵל מִצְוָה הִיא וְלֹא רְשׁוּת, אֶפְשָׁר סְבִירָא לֵהּ דְּבִבְנֵי נֹחַ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, כְּמָאן דְּאָמַר בְּסַנְהֶדְרִין דְּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. עַד כָּאן דְּבָרָיו. הֲרֵי מְבֹאָר, דְּאַף דְּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, מִכָּל מָקוֹם הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וְלָא מִקְּרֵי חוֹבֵל בְּעַצְמוֹ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּדִּבְרֵי מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל הַלָּלוּ נִרְאֶה דִסְבִירָא לֵהּ, דְּבֶן נֹחַ רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ אַף כְּפִי סְבָרַת הַפּוֹסְקִים שֶׁהַמּוֹסֵר עַצְמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ חַיָּב לֵהָרֵג דְּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁהֲרֵי כָּתַב הָרַב: וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (כתובות לג ע"ב ד"ה אילמלי) גַּבֵּי אִלּוּ נַגְּדוּהּ, דְּלָא הֲוָה עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אַנְדְּרִיטֵי שֶׁל מְלָכִים, נִיחָא טְפֵי. דְּאַשְׁמְעִינַן, דְּאַף עַל גַּב דְּאִי בָּעֵי לָא מָסַר נַפְשֵׁהּ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לָא מִקְּרֵי חוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא כְּדַעַת קְצָת הַפּוֹסְקִים שֶׁהַמּוֹסֵר עַצְמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ חַיָּב לֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, דִּמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וּמִדְּלֹא כָּתַב בְּתֵרוּץ רִאשׁוֹן, דְּאוֹקְמוּהּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וּבִבְנֵי נֹחַ דְּרַשַּׁאי, שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כְּדַעַת קְצָת הַפּוֹסְקִים שֶׁהַמּוֹסֵר עַצְמוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב דְּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בַּתֵּרוּץ הַשֵּׁנִי, נִרְאֶה קְצָת דִּלְפִי הַתֵּרוּץ הָרִאשׁוֹן דְּאוֹקְמוּהּ בִּבְנֵי נֹחַ, אַף לְמָאן דְּאָמַר שֶׁהַמּוֹסֵר עַצְמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ חַיָּב דְּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ — זֶהוּ דַוְקָא בְּיִשְׂרָאֵל; אֲבָל בְּבֶן נֹחַ, אַף שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, רַשַּׁאי לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְזֶהוּ הֵפֶךְ סְבָרַת מַהֲרִימַ"ט מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.
וּמִיהוּ אֶפְשָׁר לִדְחֹק וְלוֹמַר, דְּמַה שֶּׁכָּתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַפּוֹסְקִים וְכוּ' קָאֵי לִשְׁנֵי הַתֵּרוּצִים, דְּגַם כְּפִי תֵּרוּץ רִאשׁוֹן דְּאוֹקְמוּהּ בִּבְנֵי נֹחַ הוּא שֶׁלֹּא כְּדַעַת קְצָת מֵהַפּוֹסְקִים שֶׁהַמּוֹסֵר עַצְמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ חַיָּב מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אַךְ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם פְּשִׁיטָא דְגַם בֶּן נֹחַ הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הָוֵי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם פְּלִיג מַהֲרַ"שׁ יָפֶה עִם מַהֲרִימַ"ט בַּמֶּה שֶׁרָצָה לְחַלֵּק בֵּין בְּנֵי נֹחַ לְיִשְׂרָאֵל, וּלְדַעַת מַהֲרַ"שׁ יָפֶה אֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, וּכְמַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל אִם רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, הָכֵי נָמֵי מַחֲלֹקֶת בְּבֶן נֹחַ אִם רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּכְדִכְתַבְנָא.
וְעַל פִּי הָאָמוּר יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן חי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (שמות א, יז). 'לָהֶן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'אֲלֵיהֶן'. מְלַמֵּד, שֶׁתָּבַע אוֹתָן לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ. "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים" (שם). וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַיְלָדִים?! לָמָה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים"? יֵשׁ קֶלֶס בְּתוֹךְ קֶלֶס — לֹא דַיָּן שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו, אֶלָּא הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ עֲנִיּוֹת, וְהוֹלְכוֹת הַמְיַלְּדוֹת וּמַגְבּוֹת מַיִם וּמָזוֹן מִבָּתֵּיהֶם שֶׁל עֲשִׁירוֹת וּבָאוֹת וְנוֹתְנוֹת לָעֲנִיּוֹת וְהֵן מְחַיּוֹת אֶת בְּנֵיהֶן. הוּא שֶׁכָּתַב: "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים". עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַמַּאֲמָר הַזֶּה אוֹמֵר דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, וּכְבָר צְוַחוּ בֵּהּ קַמָּאֵי דְקַמָּאֵי. דְּמֵאַחַר שֶׁדָּרְשׁוּ קְרָא דִ'וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן' לְעִנְיָן שֶׁתָּבַע אוֹתָן לְהִזְדַּוֵּג לָהֶן וְלֹא קִבְּלוּ, מַה הֻקְשָׁה לָהֶם עוֹד וְכִי מֵאַחַר וְכוּ'? הָא כֻּלֵּהּ קְרָא אִצְטְרִיךְ, דִּקְרָא דִ'וְלֹא עָשׂוּ' אִצְטְרִיךְ לְמַה שֶּׁתְּבָעָן וְלֹא קִבְּלוּ, וּקְרָא דְ'וַתְּחַיֶּיןָ' אִצְטְרִיךְ שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ הַיְלָדִים.
וְנִרְאֶה שֶׁלָּזֶה כִּוֵּן רַשִׁ"י בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (יא ע"ב). דְּאָמְרִינַן: "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים". תָּנָא: לֹא דַיָּן שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אֶת הַיְלָדִים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַתְּחַיֶּיןָ' — הֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'וְלֹא הֵמִיתוּ הַיְלָדִים', 'וַתְּחַיֶּיןָ' מַשְׁמַע שֶׁהָיוּ מְסַיְּעוֹת לְהַחֲיוֹתָם, שֶׁהָיוּ טוֹמְנוֹת אוֹתָם בְּבָתֵּיהֶם וּמְגַדְּלוֹת אוֹתָם. עַד כָּאן. שֶׁהֻכְרַח רַשִׁ"י לוֹמַר, דְּמַה שֶּׁהִכְרִיחוּ דְרָשָׁתָם בַּגְּמָרָא הוּא מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'וְלֹא הֵמִיתוּ', וְלֹא מִשּׁוּם יִתּוּרָא דִקְרָא, מִשּׁוּם דְּסָמוּךְ לִדְרָשָׁא זוֹ דָּרְשׁוּ גַם כֵּן הַדְּרָשָׁא הָאַחֶרֶת: "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן", 'לָהֶן' מִבָּעֵי לֵהּ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָן לִדְבַר עֲבֵרָה וְלֹא נִתְבְּעוּ. וְהֻקְשָׁה לוֹ לְרַשִׁ"י הַקֻּשְׁיָא עַצְמָהּ שֶׁהִקְשִׁינוּ בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, דְּהָא אִצְטְרִיךְ 'וַתְּחַיֶּיןָ' לְגוּפֵהּ? וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמַר, שֶׁהֶכְרֵחַ הַתַּלְמוּד הוּא דַּהֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'וְלֹא הֵמִיתוּ', וּמִדִּכְתִיב 'וַתְּחַיֶּיןָ' מַשְׁמַע שֶׁהָיוּ מְסַיְּעוֹת לְהַחֲיוֹתָן.
וְרַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה כָּתַב בִּסְתָם: "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים" — מְסַפְּקוֹת לָהֶם מָזוֹן, וְלֹא פֵּרֵשׁ מֵהֵיכָא מַפִּיק לַהּ. וְאֶפְשָׁר דְּמִיִּתּוּרָא דִקְרָא מַפִּיק לַהּ, לְפִי שֶׁרַשִׁ"י לֹא הֵבִיא הַדְּרָשָׁה הָאַחֶרֶת דְּהַיְנוּ שֶׁתְּבָעָן, וְאִם כֵּן אִיַּתַּר לֵהּ קְרָא דְ'וַתְּחַיֶּיןָ' לוֹמַר שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת לָהֶם מָזוֹן. וּתְמֵהַנִי מֵהָרְאֵ"ם שֶׁהֵבִיא דִבְרֵי רַשִׁ"י דְפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה וְכָתַב עָלָיו: וְקָשֶׁה בְּעֵינַי מְאֹד מַאי דַּהֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'וְלֹא הֵמִיתוּ' דְּקָאָמַר, הֲרֵי כְּבָר כְּתִיב 'וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרַיִם', וּמֶה הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב עוֹד 'וְלֹא הֵמִיתוּ אֶת הַיְלָדִים'? וְשֶׁמָּא יֵשׁ לוֹמַר, דְּהַאי דַּהֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'וְלֹא הֵמִיתוּ' דְּקָאָמַר, הַיְנוּ 'וְלֹא עָשׂוּ' דִקְרָא, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ וְלֹא הֵמִיתוּ, וּכְאִלּוּ אָמַר: הֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'וְלֹא עָשׂוּ', מַאי 'וַתְּחַיֶּיןָ'? עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִלְּבַד שֶׁדְּבָרָיו הֵם קָשִׁים לִשְׁמֹעַ בִּפְשַׁט דִּבְרֵי רַשִׁ"י, דְּאִם כֵּן לֹא הֲוָה לֵהּ לְרַשִׁ"י לְמֵימַר דַּהֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר כָּתוּב 'וְלֹא עָשׂוּ', וְהָכֵי הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר: דְּלֹא הֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב אֶלָּא 'וְלֹא הֵמִיתוּ'. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, דְּקֻשְׁיָא מֵעִקָּרָא לֵיתָא, וּכְדִכְתַבְנָא, דִּקְרָא דִ'וְלֹא עָשׂוּ' אִצְטְרִיךְ לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי, וְאִם כֵּן שַׁפִּיר דִּיֵּק רַשִׁ"י דַּהֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'וְלֹא הֵמִיתוּ'. בְּאֹפֶן שֶׁדִּבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁבַּסֻּגְיָא הֵם מְדֻקְדָּקִים. אַךְ דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ דְּקָאָמַר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְכוּ' אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַיְלָדִים, קָשִׁים הֵם כְּדִכְתַבְנָא.
אָמְנָם עַל פִּי הָאָמוּר בָּעִנְיָן, דְּאַף עַל גַּב דְּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיָן שְׁפִיכוּת דָּמִים דִּינוֹ כְּיִשְׂרָאֵל גָּמוּר וְיֵהָרֵג וְאַל יַהֲרֹג אֶת אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אָתְיָא שַׁפִּיר. וְהָכֵי פֵּרוּשׁוֹ: וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן, דְּהַיְנוּ שֶׁתְּבָעָן לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם וְלֹא קִבְּלוּ, דְּבָזֶה אִם הָיוּ רוֹצוֹת לְקַבֵּל וּלְהִזְדַּוֵּג לוֹ — הָיָה לָהֶם מְקוֹם פְּטוֹר בְּטַעֲנָה דְּהֵן לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וַאֲפִלּוּ הָכֵי הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן וְרָצוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁ'וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים'?! דְּהָא בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים אֲפִלּוּ בֶּן נֹחַ מֻזְהָר, וְאִם כֵּן פְּשִׁיטָא שֶׁיִּמְסְרוּ עַצְמָן לַהֲרִיגָה וְלֹא יָמִיתוּ הַיְלָדִים. וְתֵרְצוּ: אֶלָּא יֵשׁ קֶלֶס בְּתוֹךְ קֶלֶס — לֹא דַיָּן שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן. וּבְלֶכְתְּךָ בְּדֶרֶךְ צְדָקָה (דרוש יז) רָאֹה תִּרְאֶה מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּכַוָּנַת הַפְּסוּקִים לְפִי שִׁיטַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, יְעֻיַּן שָׁם.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל סֵדֶר וַיֵּשֶׁב (פרשה פז סימן י) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט, יב) — קָפַץ בִּזְכוּת אַבְרָהָם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שם טו, ה): "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה". עַד כָּאן. וְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, דְּהַכַּוָּנָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁסִּכֵּן בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֲדוֹנָתוֹ הָיְתָה מְאַיֶּמֶת אוֹתוֹ שֶׁאִם לֹא יִשְׁמַע לָהּ שֶׁתַּעֲלִיל עָלָיו וְיֵהָרֵג, כִּדְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ, מִכָּל מָקוֹם סָמַךְ שֶׁיִּנָּצֵל בִּזְכוּת אַבְרָהָם. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְהִנֵּה אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁזְּכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם גָּדוֹל בִּמְאֹד וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, אַךְ הַדָּבָר קָשֶׁה: לָמָּה יִחֲסוּ זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בְּמַאי דִּכְתִיב 'וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה'? הָיָה לָהֶם לְיַחֲסוֹ בַּמֶּה שֶׁעָמַד בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת.
וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת קנו ע"א) דָּרְשׁוּ: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה" — אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ. לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ אַבְרָהָם: רוֹאֶה אֲנִי בָּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי שֶׁאֵין לִי בֵּן וְכוּ'. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּאֵיךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ נִתְיָרֵא מֵהַמַּזָּל? וְכִי לֹא יָדַע שֶׁמִּי שֶׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ מֵאֶפֶס הַמָּחְלָט הוּא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּזָּל?!
אַךְ לְפִי דַרְכֵּנוּ נֹאמַר, בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּשִׁלְהֵי שַׁבָּת (קנו ע"א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה י, ב): "כֹּה אָמַר יְיָ, אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה" — גּוֹיִם יֵחַתּוּ וְלֹא יִשְׂרָאֵל. עַד כָּאן. הֲרֵי דְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, דְּיִשְׂרָאֵל אֵינָם תַּחַת הַמַּזָּל וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם תַּחַת הַמַּזָּל, וּכְעוֹבָדָא דִשְׁמוּאֵל וְאַבְלָט (שבת קנו ע"ב), דַּאֲמַר לֵהּ שְׁמוּאֵל לְאַבְלָט: אִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא, אָזֵל וְאָתֵי. וְהִנֵּה אַבְרָהָם הָיָה סָבוּר שֶׁלֹּא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּלְפִיכָךְ נִתְיָרֵא לְפִי שֶׁרָאָה בְּמַזָּלוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵּן. וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, לְפִי שֶׁאַתָּה יָצָאתָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וְיֵשׁ לְךָ דִין יִשְׂרָאֵל וְאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. וְכִדְאָמְרִינַן הָתָם: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה". אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִסְתַּכַּלְתִּי בָּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. מַאי דַּעְתָּךְ, דְּקָאֵי צֶדֶק בְּמַעֲרָב; מַהְדַּרְנָא וּמוֹקְמִינָא לֵהּ בְּמִזְרָח. וְהַיְנוּ דִכְתִיב (ישעיה מא, ב): "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח, צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁכָּל טַעֲנָתוֹ שֶׁל ה' שֶׁאָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל וְהוֹצִיאוֹ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ.
וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר: "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" — קָפַץ בִּזְכוּת אַבְרָהָם וְכוּ'. שֶׁהֻקְשָׁה לְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּמִי הִתִּיר לְיוֹסֵף שֶׁיְּסַכֵּן עַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֲדוֹנָתוֹ הָיְתָה מְאַיֶּמֶת אוֹתוֹ שֶׁאִם לֹא יִשְׁמַע אֵלֶיהָ שֶׁתַּעֲלִיל עָלָיו וְיַהַרְגֶנּוּ, וְכִדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, הֱבִיאוֹ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה שָׁם וּבְפָרָשָׁה פז (סימן ה) יְעֻיַּן שָׁם, וַהֲלוֹא בֶּן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁרָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁכָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג וְנֶהֱרַג וְלֹא עָבַר — הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. לָזֶה הֵשִׁיב, שֶׁקָּפַץ בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם שֶׁכָּתַב בּוֹ "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁאָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ מִשּׁוּם דְּאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁדִּינוֹ כְּיִשְׂרָאֵל — פְּשִׁיטָא שֶׁכָּל זַרְעוֹ הַבָּא אַחֲרָיו יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וְדִינָם כְּיִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם הָכֵי "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה", וְסִכֵּן בְּעַצְמוֹ, כְּדִין יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מֻזְהָר בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר הַשֵּׁם, דְּאַחַר שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית טו, ה): "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", כְּתִיב (שם שם, ו-ז): "וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְיָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים" וְגוֹמֵר. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַאי שְׁיָטֵהּ דְּהַצָּלַת אוּר כַּשְׂדִּים הָכָא? אָמְנָם פֵּרוּשׁ הָעִנְיָן כָּךְ הוּא. דְּהִנֵּה מַהֲרִימַ"ט בִּדְרָשׁוֹתָיו (סוף פרשת תולדות) הִקְשָׁה, דְּמִי הִתִּיר לוֹ לְאַבְרָהָם שֶׁיַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, מֵאַחַר שֶׁבֶּן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְאִם נֶהֱרַג וְלֹא עָבַר — הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה. וְכָתַב, שֶׁמִּטַּעַם זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דְּבִשְׁבִיל יַעֲקֹב נִצּוֹל אַבְרָהָם, כִּדְאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה סג סימן יב), מִשּׁוּם דְּבִשְׁבִיל עַצְמוֹ לֹא הָיָה נִצּוֹל, מִשּׁוּם דְּעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין בַּמֶּה שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּכְדַי הָיָה לָחוּב בְּעַצְמוֹ. וְהִנֵּה כְּתִיב: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ לְפִי שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוֹרָה לוֹ הַשֵּׁם שֶׁיָּצָא מִכְּלַל בֶּן נֹחַ לְגַמְרֵי. וְעַל זֶה כְּתִיב: "וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", כְּלוֹמַר, שֶׁאַבְרָהָם חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה לַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוֹצִיאוֹ הַשֵּׁם מִכְּלַל בֶּן נֹחַ וְדָן אוֹתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי. וְעַל זֶה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם: מַה נִּתְחַדֵּשׁ לְךָ עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי הוֹצֵאתִיךָ מִכְּלַל בֶּן נֹחַ? וַהֲלוֹא "אֲנִי יְיָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים"! כֵּיוָן שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, עַל כָּרְחָךְ הַטַּעַם הוּא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וְיֵשׁ לְךָ דִין יִשְׂרָאֵל שֶׁמֻּזְהָר עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם; שֶׁאִם הָיָה לְךָ דִין בֶּן נֹחַ, פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה נֵס בְּדָבָר שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין.
וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (פרשה טל סימן ט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ" (בראשית יב, א). הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קי, ג): "עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ" — עִמְּךָ הָיִיתִי בָּעֵת שֶׁנִּדְבַּקְתָּ לִשְׁמִי לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְכוּ'. "לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ" (שם). לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר: תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בִּי עָוֹן, שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ" — מַה טַּל זֶה פּוֹרֵחַ, אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים; מַה טַּל זֶה סִימַן בְּרָכָה לָעוֹלָם, אַף אַתָּה סִימַן בְּרָכָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, ג): "וְנִבְרְכוּ בְךָ". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק טוּבָא. חֲדָא, בְּמַאי דְּקָאָמַר עִמְּךָ הָיִיתִי בָּעֵת שֶׁנִּדְבַּקְתָּ לִשְׁמִי לֵירֵד וְכוּ', דְּמַאי קָמַשְׁמַע לָן? מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא! שֶׁכֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס שֶׁנִּצּוֹל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, פְּשִׁיטָא שֶׁהַשֵּׁם הָיָה עִמּוֹ. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּדְרָשָׁא זוֹ דִּ'לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ', שֶׁבָּא לוֹמַר דְּמַה טַּל זֶה פּוֹרֵחַ וְכוּ', דְּאִם כֵּן דְּרָשָׁא זוֹ דִּ'לְךָ טַל' הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר מֵעִקָּרָא, וּבָתַר הָכֵי קְרָא דְ'עַמְּךָ נְדָבֹת', דְּהָא מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְגַּיֵּר אַבְרָהָם וְהִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ עַד אוּר כַּשְׂדִּים עָבַר זְמַן רַב, כִּדְאִיתָא בְּסֵדֶר עוֹלָם. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר: תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בִּי עָוֹן, שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ. וְכִי לֹא יָדַע אַבְרָהָם אָבִינוּ כִּי גֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, וְלֹא תִּזָּכַרְנָה לוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת אֲפִלּוּ בֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה?! וּכְבָר הֻקְשָׁה גַם זֶה לְמַהֲרַ"שׁ יָפֶה, וְתֵרֵץ דְּאַכַּתִּי אַבְרָהָם לָא הֲוָה גְמִיר דִּינָא. עַד כָּאן. וְזֶה הוּא דֹחַק בְּעֵינַי, שֶׁמִּי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאֲפִלּוּ הֲלָכוֹת שֶׁמְּחַדֵּשׁ הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה יָדַע אוֹתָם אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכִדְאִיתָא בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדֹת יִצְחָק (פרשה פד סימן ד), אֵיךְ לֹא יָדַע תֵּכֶף וּמִיָּד דִּין פָּשׁוּט כָּזֶה דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, שֶׁהוּא פָּשׁוּט אֲפִלּוּ לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַמַּאֲמָר: מַה טַּל זֶה סִימַן בְּרָכָה לָעוֹלָם, אַף אַתָּה סִימַן בְּרָכָה לָעוֹלָם. דְּאַף דְּנֵימָא כְּדִבְרֵי מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, דְּאַף עַל גַּב דְּאִצְטְרִיךְ דִּמְיוֹן זֶה דְּטַל לוֹמַר מַה טַּל פּוֹרֵחַ אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים, מִכָּל מָקוֹם מִדְּמַיְתִי טַל וְלָא קָאָמַר בְּהֶדְיָא עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים שָׁמְעַת מִנַּהּ תַּרְתֵּי; מִכָּל מָקוֹם אַכַּתִּי קָשֶׁה, דְּמֵאַחַר שֶׁכָּל עִקַּר פַּחְדּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה אֶלָּא מִפְּנֵי אוֹתָם שָׁנִים שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל זֶה הֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם וְנִחֲמוֹ מִפַּחְדּוֹ וְאָמַר לוֹ מַה טַּל זֶה פּוֹרֵחַ אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים, לְמַאי אִצְטְרִיךְ לוֹמַר לוֹ עוֹד הַשֵּׁם מַה טַּל סִימַן בְּרָכָה לָעוֹלָם אַף אַתָּה סִימַן בְּרָכָה לָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי לֹא שַׁיָּךְ זֶה לְמַה שֶּׁהָיָה מִתְפַּחֵד אַבְרָהָם אָבִינוּ.
אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יִתְיַשֵּׁב הַכֹּל. וְנַקְדִּים סֻגְיָא אַחַת בְּפֶרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סנהדרין עא ע"ב): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בֶּן נֹחַ שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר — פָּטוּר, הוֹאִיל וְנִשְׁתַּנָּה דִינוֹ נִשְׁתַּנָּה מִיתָתוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: הוֹאִיל וְנִשְׁתַּנָּה דִינוֹ — דְּאִלּוּ מֵעִקָּרָא נִדּוֹן בְּעֵד אֶחָד וּבְדַיָּן אֶחָד וּבְלֹא הַתְרָאָה, וְאִלּוּ עָבֵד הַשְׁתָּא בָּעֵי הַתְרָאָה וְסַנְהֶדְרִין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה וְעֵדִים. וְנִשְׁתַּנָּה מִיתָתוֹ — דְּכָל מִיתַת בְּנֵי נֹחַ בְּסַיִף, וְאִלּוּ עָבֵד הַשְׁתָּא בָּעוּ לְמֵדַיְנֵהּ בִּסְקִילָה, וְהוּא לָא אִחַיַּב בְּהָא מִיתָה, הִלְכָּךְ פָּטוּר. תּוּ אָמְרִינַן הָתָם, דְּגוֹי שֶׁהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל וְנִתְגַּיֵּר, דְּחַיָּב. דְּאַף עַל גַּב דְּאֶשְׁתַּנִּי דִינוֹ, דְּהַיְנוּ בְּעֵדָה וְעֵדִים וְהַתְרָאָה, מִכָּל מָקוֹם לָא אֶשְׁתַּנִּי מִיתָתוֹ, דְּרוֹצֵחַ מֵעִקָּרָא בְּסַיִף וְהַשְׁתָּא נָמֵי בְּסַיִף. הַכְּלָל הָעוֹלֶה: דְּהֵיכָא דְנִשְׁתַּנָּה דִינוֹ וּמִיתָתוֹ — פָּטוּר, וְהֵיכָא דְלֹא נִשְׁתַּנָּה דִינוֹ וּמִיתָתוֹ — חַיָּב.
וְהִנֵּה אֵין סָפֵק דְּאַלִּבָּא דְהָרַמְבַּ"ן וְכַת דְּעִמֵּהּ, דִּסְבִירָא לְהוּ דְּאַבְרָהָם יָצָא מִכְּלַל בֶּן נֹחַ לְגַמְרֵי וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל דְּרוּשׁ רִאשׁוֹן, פְּשִׁיטָא שֶׁפָּטוּר עַל מַה שֶּׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה כָּל אוֹתָם הַשָּׁנִים, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה דִינוֹ וּמִיתָתוֹ. אַךְ לְדַעַת חַכְמֵי צָרְפַת, דִּסְבִירָא לְהוּ דְּלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ עַד שְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, פְּשִׁיטָא שֶׁחַיָּב אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל כָּל אוֹתָם הַשָּׁנִים שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁתַּנָּה לֹא דִינוֹ וְלֹא מִיתָתוֹ, דְּמֵעִקָּרָא בֶּן נֹחַ הֲוָה וְהַשְׁתָּא נָמֵי בֶּן נֹחַ הוּא.
וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת זַ"ל עֲלַהּ דְּהַךְ דְּרַבִּי חֲנִינָא דְּבֶן נֹחַ שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר דְּפָטוּר, וְזֶה לְשׁוֹנָם: תֵּמַהּ, אִי הָוֵי מִלְּתָא דְרַבִּי חֲנִינָא כְּתַנָּאֵי דִּפְלִיגִי בְּפֶרֶק הַחוֹלֵץ (יבמות מח ע"ב): מִפְּנֵי מַה גֵּרִים מְעֻנִּים בַּזְּמַן הַזֶּה? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיְּמוּ שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ. וְרַבִּי יוֹסֵי פְּלִיג הָתָם וְאָמַר: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי וְלָא מִעַנְשִׁי כְּלָל. וּלְפִי זֶה, הַךְ סֻגְיָא דְהָכָא דְּרַבִּי חֲנִינָא אָתְיָא כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְחָזְרוּ וְהִקְשׁוּ, דְּהַךְ סֻגְיָא לָא אָתְיָא כְּחַד מִנַּיְהוּ, מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: עָשָׂה כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל — חַיָּב; וְאִי כְּרַבִּי יוֹסֵי, כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וְתֵרְצוּ: וְנִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק דְּכֻלַּהּ שְׁמַעְתִּין בְּדִינֵי אָדָם וְהָתָם בְּדִינֵי שָׁמַיִם. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת, דִּלְרַבִּי יוֹסֵי בְּדִינֵי שָׁמַיִם לְעוֹלָם פָּטוּר בֶּן נֹחַ עַל מַה שֶּׁעָבַר מִשֶּׁבַע מִצְוֹת בְּעוֹדוֹ בְּגַיּוּתוֹ, וַאֲפִלּוּ הֵיכָא דְלֹא נִשְׁתַּנָּה דִינוֹ וּמִיתָתוֹ; אַךְ בְּדִינֵי אָדָם יֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, דְּהֵיכָא דְנִשְׁתַּנָּה דִינוֹ וּמִיתָתוֹ — פָּטוּר אַף מִדִּינֵי אָדָם, אַךְ הֵיכָא דְלֹא נִשְׁתַּנָּה דִינוֹ וּמִיתָתוֹ — נְהִי דְפָטוּר מִדִּינֵי שָׁמַיִם מִשּׁוּם דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, בְּדִינֵי אָדָם מִיהָא חַיָּב.
וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי (שבת קיט ע"ב): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשֻּׁם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת. אֲמַר לֵהּ רַב פַּפָּא לְאַבָּיֵי: דִּידִי וְדִידָךְ מַאי? אֲמַר לֵהּ: אֵינוֹ דוֹמֶה הֶבֶל פֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא לְהֶבֶל פֶּה שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, דְּמַאי פְּסָקָא שֶׁהַתִּינוֹקוֹת אֵינָם חוֹטְאִים וְאַבָּיֵי וְרַב פַּפָּא חוֹטְאִים, דְּקָאָמְרוּ אֵינוֹ דוֹמֶה הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא לְהֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. וְתֵרֵץ, דְּ"אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ); אֶלָּא שֶׁהַתִּינוֹקוֹת אַף עַל פִּי שֶׁחוֹטְאִים לֹא נֶחְשָׁב לְחֵטְא, מִשּׁוּם דְּאֵין לָהֶם עֹנֶשׁ עַל זֶה וַחֲשִׁיב כְּאִלּוּ לֹא חָטְאוּ. וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן (ירושלמי בכורות פ"ב ה"א) דְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵינָם מַעֲנִישִׁים פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים, וְהָכָא מַשְׁמַע דְּדַוְקָא מִשּׁוּם תִּינוֹקוֹת הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם. וְתֵרֵץ דְּהָא לָא קַשְׁיָא, דִּנְהִי דְאֵינָם מַעֲנִישִׁים בְּדִינֵי שָׁמַיִם, כֵּיוָן דִּבְדִינֵי אָדָם מִיהוּ מַעֲנִישִׁים — אֵין מְטִיבִים לַאֲחֵרִים בִּשְׁבִילָם, כֵּיוָן דִּבְדִינֵי אָדָם מִיהוּ חַיָּב.
וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. דְּהִנֵּה אַבְרָהָם נִסְתַּפֵּק בְּמַחְלֻקְתָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים דְּבַעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת וְהָרַמְבַּ"ן שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן. דְּלִסְבָרַת בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת שֶׁעַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְסִינַי לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אִם כֵּן אַבְרָהָם עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין בַּמֶּה שֶׁהֻשְׁלַךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא קַיְמָא לָן דְּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וּמַה שֶּׁנִּצּוֹל לֹא הָיָה בִּשְׁבִילוֹ, לְפִי שֶׁהוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֶלָּא מַה שֶּׁנִּצּוֹל הוּא מִשּׁוּם שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַשֵּׁם בְּיַעֲקֹב שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ וּמִשּׁוּם הָכֵי הִצִּילוֹ הַשֵּׁם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ מִשֵּׁם מַהֲרִימַ"ט דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ב"ר פרשה סג סימן ב) בְּ"יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיה כט, כב), דְּמִשּׁוּם יַעֲקֹב נִצּוֹל אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים. אוֹ דִלְמָא דְּהִלְכְתָא כְּהָרַמְבַּ"ן דְּמֵעֵת אֲשֶׁר בָּחַר הַשֵּׁם בְּאַבְרָהָם הָיָה לוֹ דִין יִשְׂרָאֵל גָּמוּר וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, וְכַדִּין עָשָׂה בַּמֶּה שֶׁהֻשְׁלַךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וּבִהְיוֹת אַבְרָהָם עַל מְבוּכָה זוֹ אָמַר לוֹ הַשֵּׁם: אַל יַעֲלוּ דְבָרִים אֵלּוּ עַל לְבָבְךָ שֶׁבְּעֵת שֶׁיָּרַדְתָּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ נִסְתַּכַּלְתִּי בְּאִישׁ אַחֵר וְהִצַּלְתִּיךָ, אֶלָּא "עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ" — עִמְּךָ הָיִיתִי בַּשָּׁעָה שֶׁנִּדְבַּקְתָּ בִּשְׁמִי לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וּבִשְׁבִילְךָ הִצַּלְתִּיךָ. שֶׁכָּךְ הִיא הַמִּדָּה לְיִרְאֵי הַשֵּׁם וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, לְפִי שֶׁאַתָּה יָצָאתָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי. וּרְאָיָה לַדָּבָר, כִּי "לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ" — מַה טַּל פּוֹרֵחַ אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים, וְכָל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁעָבַדְתָּ עֲבוֹדָה זָרָה עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים. וְעַל כָּרְחָךָ הַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁיָּצָאתָ מִכְּלַל בֶּן נֹחַ וּבָאתָ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְקַיְמָא לָן דְּכֹל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה דִינוֹ וּמִיתָתוֹ פָּטוּר; וְאִם אִיתָא שֶׁלֹּא יָצָאתָ מִכְּלַל בֶּן נֹחַ, אֵיךְ עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים, וַהֲלוֹא לֹא נִשְׁתַּנָּה לֹא דִינְךָ וְלֹא מִיתָתְךָ.
אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הָיָה אַבְרָהָם יָכוֹל לִטְעֹן דְּאֵין מִכָּאן רְאָיָה כְּלָל, דִּלְעוֹלָם דְּלֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמַה שֶּׁעֲוֹנוֹתָיו פּוֹרְחִים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה לֹא דִינוֹ וְלֹא מִיתָתוֹ הוּא לְפִי שֶׁכָּךְ הוּא הַדִּין, דִּבְדִינֵי שָׁמַיִם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה לֹא דִינוֹ וְלֹא מִיתָתוֹ פָּטוּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת, וּלְעוֹלָם שֶׁבְּדִינֵי אָדָם חַיָּב, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה לֹא דִינוֹ וְלֹא מִיתָתוֹ. וְאִם כֵּן, הַמְּבוּכָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַבְרָהָם אָבִינוּ עֲדַיִן לֹא נִפְשְׁטָה. לָזֶה חָזַר וְאָמַר: וּמַה טַּל בְּרָכָה לָעוֹלָם אַף אַתָּה בְּרָכָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִבְרְכוּ בְךָ". וְאִם כֵּן עַל כָּרְחִין אַף בְּדִינֵי אָדָם אֵין בְּךָ עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא, מִשּׁוּם דְּכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חִיּוּב בְּדִינֵי אָדָם, אַף שֶׁבְּדִינֵי שָׁמַיִם פָּטוּר, מִכָּל מָקוֹם אֵין מְטִיבִין לַאֲחֵרִים בִּשְׁבִילוֹ. וְאִם כֵּן עַל כָּרְחִין שֶׁאַף בְּדִינֵי אָדָם אֵין בְּךָ עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא. וְאִם כֵּן הוּא מֻכְרָח שֶׁאַתָּה יָצָאתָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי אַתָּה פָּטוּר אֲפִלּוּ מִדִּינֵי אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה דִינְךָ וּמִיתָתְךָ. וְכֵיוָן שֶׁיָּצָאתָ מִכְּלַל בֶּן נֹחַ, אִם כֵּן כַּדִּין עָשִׂיתָ בַּמֶּה שֶׁמָּסַרְתָּ עַצְמְךָ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וַאֲנִי הִצַּלְתִּיךָ בִּשְׁבִילְךָ כַּמִּשְׁפָּט לְאוֹהֲבֵי הַשֵּׁם וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, וְעִמְּךָ הָיִיתִי בַּשָּׁעָה שֶׁנִּדְבַּקְתָּ בִּשְׁמִי לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ.
וּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ סֵדֶר וַיֵּשֶׁב (פרשה פז סימן י) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אוֹמֵר: בִּזְכוּת יוֹסֵף נִקְרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל. הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיד, ג): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" — בִּזְכוּת "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס" (בראשית לט, יב). עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּאֵיךְ תָּלָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּמַאי דִּכְתִיב "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס". אַךְ לְפִי דַרְכֵּנוּ יוּבַן. שֶׁכְּבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן, שֶׁטַּעֲנַת ס"מ שֶׁלֹּא יִקָּרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל הוּא לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ קֻלָּא מִצַּד הֱיוֹתָם בְּנֵי נֹחַ, אֲבָל לְעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֻמְרָא דִבְנֵי נֹחַ, וּמִטַּעַם זֶה הָיָה רוֹצֶה לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל אַף שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִין וַאֲנוּסִין, וּכְדִכְתַבְנָא. וְאִם הָיָה הַדִּין כָּךְ, פְּשִׁיטָא שֶׁיּוֹסֵף לֹא הָיָה מְסַכֵּן עַצְמוֹ אִם לֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ כִּי אִם לְהַחְמִיר. אַךְ כְּפִי סְבָרַת יוֹסֵף שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל בֶּן נֹחַ מִכֹּל וָכֹל, וּמִשּׁוּם הָכֵי מָסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, אִם כֵּן בְּדִין הוּא שֶׁיִּקָּרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל אַף שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִים, וְשׁוֹגֵג בְּיִשְׂרָאֵל פָּטוּר. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" — שֶׁנִּקְרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, דְּמַשְׁמַע שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, בִּזְכוּת "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס", דְּקִיֵּם בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּצָא מִכְּלַל בֶּן נֹחַ לְגַמְרֵי וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, וּפְשִׁיטָא דְּהַבָּאִים אַחֲרָיו בְּשִׁיטָתֵהּ אָזְלִי, וּמִשּׁוּם הָכֵי נִקְרַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם, לְפִי שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָבְדוּ הָיוּ שׁוֹגְגִים, וְשׁוֹגֵג בְּיִשְׂרָאֵל אֵינָם נֶעֱנָשִׁים עָלֶיהָ כַּמְבֹאָר.
וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים? מֵאַבְרָהָם. דִּכְתִיב (בראשית טו, ה): "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", וּכְתִיב (במדבר ו, כג): "כֹּה תְבָרְכוּ". וְרַבָּנָן אָמְרִי: מִמַּתַּן תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יט): "כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וּכְתִיב: "כֹּה תְבָרְכוּ". עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַמַּאֲמָר הַזֶּה אוֹמֵר דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, דְּבִשְׁבִיל דְּרָשָׁה דְ'כֹה' 'כֹּה' אָמְרוּ דְרָשָׁה זוֹ. וָעוֹד, דִּלְמָאן דְּאָמַר מִמַּתַּן תּוֹרָה, הָא כְּתִיב "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ"? וָעוֹד, דַּהֲרֵי כַּמָּה 'כֹּה' אִיכָּא בִּקְרָאֵי: "כֹּה אָמַר יְיָ כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" (שם יא, ד), "כֹּה תֹאמַר אֲלֵיהֶם", וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת, וְאִם כֵּן מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ?
וְנִרְאֶה דִּפְלִיגִי בְּאוֹתוֹ מַחֲלֹקֶת שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן, אִם יִשְׂרָאֵל קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אוֹ לֹא. וְהִנֵּה בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דִבְרָכוֹת (כ ע"ב) אָמְרִינַן: דָּרַשׁ רַב עַוִּירָא: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ (דברים י, יז): "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים", וַהֲלוֹא אַתָּה נוֹשֵׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (במדבר ו, כו): "יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ". אָמַר לָהֶם: וְלֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל?! שֶׁכָּתַבְתִּי לָהֶם (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", וְהֵם מְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָם עַד כְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה. לָמַדְנוּ מִכָּאן, דִּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים הֶרְאָנוּ הַשֵּׁם אַהֲבָתוֹ אוֹתָנוּ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הָעַמִּים, דְּלִבְנֵי נֹחַ אֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים וּלְיִשְׂרָאֵל נוֹשֵׂא פָּנִים. וְעַל זֶה שָׁאֲלוּ: מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים? כְּלוֹמַר, מֵאֵיזֶה זְמַן זָכוּ לִגְדֻלָּה זוֹ שֶׁנִּבְדְּלוּ מֵהָעַמִּים? וְאָמְרוּ: מֵאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ". וּכְבָר נִתְבָּאֵר, שֶׁוִּכּוּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עִם הַשֵּׁם הוּא, שֶׁאַבְרָהָם הָיָה סָבוּר שֶׁלֹּא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּלְפִיכָךְ נִתְיָרֵא לְפִי שֶׁרָאָה בְּמַזָּלוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ בֵּן, מִשּׁוּם דְּלִבְנֵי נֹחַ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁנֶּה אֶת הַמַּזָּל. וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, לְפִי שֶׁיָּצָאתָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וְיֵשׁ לְךָ דִין יִשְׂרָאֵל וְאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. נִמְצָא שֶׁמֵּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", הֶרְאָנוּ לָדַעַת שֶׁיָּצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי. וְאִם כֵּן, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה זָכוּ לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִשְּׁאָר הָעַמִּים. וְרַבָּנָן סְבִירָא לְהוּ כְּמָאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי עַד מַתַּן תּוֹרָה, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמְרוּ דְּלֹא זָכוּ לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים כִּי אִם בְּמַתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז הֻבְדְּלוּ מֵהָעַמִּים לְגַמְרֵי.
וְאֶל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ כַּוָּנַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" (שמות ב, יב) — נִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי". עַד כָּאן. וְהַדָּבָר קָשֶׁה, דְּאֵיךְ הוּא סִבָּה מַה שֶּׁאָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" שֶׁיַּכֶּה אֶת הַמִּצְרִי, וּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לָזֶה עִם זֶה? אֶלָּא פֵּרוּשׁ הָעִנְיָן כָּךְ הוּא. שֶׁכְּבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן, דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמו"ר פרשה א סימן לג): "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה", שֶׁנִּמְלַךְ בַּמַּלְאָכִים אִם חַיָּב מִיתָה אוֹ לֹא. וּפֵרֵשׁ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ חָקַר בְּחֶלְקֵי הַסּוֹתֵר כֹּה וָכֹה אִם חַיָּב מִיתָה עַל הַכָּאָתוֹ, כְּגוֹי הַמַּכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁחַיָּב מִיתָה עַל הַכָּאָתוֹ, אוֹ שֶׁמָּא אֵין יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל זֶה עַד מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר: נִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", כְּלוֹמַר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוֹרָה הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ דְּאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם הָכֵי "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי", כְּדִין גּוֹי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל דְּחַיָּב מִיתָה וּכְדִכְתַבְנָא.
וּבָזֶה נָבוֹא לְיַשֵּׁב הַמַּאֲמָר הַנִּצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר: רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח: "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה" וְכוּ'. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה טוּבָא. חֲדָא, בַּמֶּה שֶׁאָמַר: "וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ" — לֹא הֵינִיקוּהוּ לֹא מִצְוֹת וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּפֵרֵשׁ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁמַּה שֶּׁקִּיֵּם — מֵעַצְמוֹ קִיֵּם וְלֹא מִלִּמּוּד אָב אוֹ רַב, וְגַם עֲדַיִן לֹא דִבֶּר בּוֹ רוּחַ הַשֵּׁם וְכוּ'. דְּמַה קֶּשֶׁר יֵשׁ לָזֶה עִם מַה שֶּׁסִּיֵּם: "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר עָלָיו נִמְרוֹד לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ? דְּאַדְּרַבָּה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֵינִיקוּהוּ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁלֹּא קִבֵּל אוֹתָם מֵאָב אוֹ מֵרַב, וְגַם עֲדַיִן רוּחַ הַשֵּׁם לֹא דִבֶּר בּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן קִיֵּם מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מֵעַצְמוֹ, דִּין הוּא שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ.
עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר: "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ" — בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר עָלָיו נִמְרוֹד לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וּפֵרֵשׁ שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁל הַמַּלְאָכִים, וּקְשִׁי 'מַה נַּעֲשֶׂה' הוּא מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא לִכְלַל מִצְוֹת כַּהֹגֶן, כִּדְקָאָמַר "וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ", וְלָכֵן מַה נַּעֲשֶׂה לַחֲנוּתוֹ שֶׁיִּמָּלֵט, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת. וְהִקְשָׁה לָזֶה, דְּלֹא יִמָּנַע: אִם יִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם — פְּשִׁיטָא שֶׁדַּי זְכוּת זֶה, כִּי אֵין לְךָ זְכוּת גָּדוֹל מִזֶּה; וְאִם לֹא יִמְסֹר נַפְשׁוֹ — הֲרֵי הוּא נִצּוֹל, שֶׁלֹּא יַשְׁלִיכֶנּוּ נִמְרוֹד לַכִּבְשָׁן. וְהָרַב נִדְחַק בָּזֶה וְכָתַב דְּהָכֵי פֵּרוּשׁוֹ: מַה יֵּשׁ לָנוּ לַעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן זֶה, שֶׁאָנוּ מְפַחֲדִים שֶׁלֹּא יִמְסֹר נַפְשׁוֹ, לְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מְלֻמָּד בַּמִּצְוֹת כַּהֹגֶן וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא יִמְסֹר נַפְשׁוֹ, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיָּשִׂים הַשֵּׁם בְּלֵב נִמְרוֹד שֶׁלֹּא יַפִּילֶנּוּ לַכִּבְשָׁן וְלֹא יָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְהִנֵּה מִלְּבַד הַדֹּחַק שֶׁיֵּשׁ בְּפֵרוּשׁ זֶה, תּוּ קָשֶׁה, דְּאִם כֵּן מַהוּ זֶה שֶׁהֵשִׁיב הַשֵּׁם: "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ", וּפֵרֵשׁ הָרַב שֶׁתְּשׁוּבַת הַשֵּׁם הָיְתָה כִּי יֵשׁ לוֹ לַהֲבִיאוֹ בְּנִסָּיוֹן, וְאִם יִמְסֹר נַפְשׁוֹ — יַצִּילֶנּוּ, וְאִם לָאו — לֹא תַּתְמִיד אַהֲבָתוֹ עִמּוֹ. שֶׁהֲרֵי לְפִי דַרְכּוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִסְתַּפְּקוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁאִם אַבְרָהָם הָיָה מוֹסֵר עַצְמוֹ שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם, דְּהָא פְּשִׁיטָא לְהוּ שֶׁהַשֵּׁם הָיָה מַצִּילוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מִסְתַּפְּקִים שֶׁמָּא לֹא יִמְסֹר עַצְמוֹ לְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מְלֻמָּד בַּמִּצְוֹת כַּהֹגֶן, אִם כֵּן מַהוּ זֶה שֶׁהֵשִׁיב הַשֵּׁם "אִם חוֹמָה הִיא", כְּלוֹמַר, אִם יִמְסֹר עַצְמוֹ אַצִּילֶנּוּ? בָּזֶה לֹא נִסְתַּפְּקוּ מֵעוֹלָם. וְהָיָה לוֹ לְהַשֵּׁם לַהֲשִׁיבָם: אַל תְּפַחֲדוּ שֶׁמָּא לֹא יִמְסֹר עַצְמוֹ, שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי שֶׁיִּמְסֹר נַפְשׁוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַסָּפֵק שֶׁהָיוּ מִתְפַּחֲדִים הַמַּלְאָכִים.
עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּתְשׁוּבַת הַשֵּׁם: אִם מַעֲמִיד דְּבָרִים כְּחוֹמָה, נַצִּילֶנּוּ וְנִבְנֶה אוֹתוֹ. וּפֵרֵשׁ שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁדָּרְשׁוּ 'נִבְנֶה' מִגִּזְרַת "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" (בראשית טז, ב). וְהַכַּוָּנָה, שֶׁיִּבָּנֶה בָּעוֹלָם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָקָר. עַד כָּאן. וְלֹא יָדַעְתִּי מַאי עִנְיָן זֶה לִסְפֵקָם שֶׁל מַלְאָכִים, וְלֹא הָיָה לוֹ לְהַשֵּׁם לַהֲשִׁיבָם אֶלָּא אִם יַצִּילֵהוּ אוֹ לֹא יַצִּילֵהוּ, אַךְ מַה שֶּׁיִּבְנֶה אוֹתוֹ בְּבָנִים לֹא יָדַעְתִּי מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לוֹ בְּכָאן. וָעוֹד, דְּעִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא הַהַצָּלָה אֵין לָהּ שׁוּם רֶמֶז בַּכָּתוּב. וּכְבָר נִרְגַּשׁ מִזֶּה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה וְנִדְחַק, וְכָתַב דְּבִכְלַל 'נִבְנֶה' הִיא הַהַצָּלָה בְּהֶכְרֵחַ, שֶׁאִם לֹא יַצִּילֶנּוּ אֵיךְ יִבָּנֶּה בָּעוֹלָם, וּבִכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. עַד כָּאן. וְהִנֵּה מְבֹאָר הוּא כַּמָּה יֵשׁ מֵהַדֹּחַק בְּפֵרוּשׁ זֶה.
עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁהֵשִׁיב אַבְרָהָם: "אֲנִי חוֹמָה" — מַעֲמִיד אֲנִי דְּבָרִים כְּחוֹמָה; "וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת" — זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. דְּמָה עִנְיַן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכָאן? וְרָאִיתִי לְמַהֲרַ"שׁ יָפֶה שֶׁכָּתַב, שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁגַּם זְכוּת בָּנָיו הָעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ גָרְמוּ לוֹ לִנָּצֵל, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁאָמְרוּ: לֹא נִצּוֹל אַבְרָהָם אָבִינוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב. עַד כָּאן. וְלֹא הֲבִינוֹתִי דְבָרָיו, דִּדְבָרִים אֵלּוּ הֲווֹ שָׁיְכִי בִּתְשׁוּבַת הַשֵּׁם שֶׁאָמַר "אִם חוֹמָה הִיא", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אִם מַעֲמִיד דְּבָרִים כְּחוֹמָה נַצִּילֶנּוּ, הָיָה לוֹ לוֹמַר גַּם כֵּן "וְשָׁדַי כַּמִגְדָּלוֹת" — אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, דִּזְכוּת בָּנָיו הָעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ יִגְרְמוּ לוֹ לִנָּצֵל. אֲבָל בְּדִבְרֵי אַבְרָהָם אֵין שַׁיָּכוּת לִדְבָרִים אֵלּוּ כְּלָל, דְּלֹא יִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר אַבְרָהָם דְּבִשְׁבִיל זְכוּת בָּנָיו הָעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ יִנָּצֵל. וָעוֹד, עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים, בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דְּבִשְׁבִיל יַעֲקֹב נִצּוֹל אַבְרָהָם, דְּלָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹ לְאַבְרָהָם זְכוּת עַצְמוֹ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְהָרַב הוֹסִיף לָנוּ דְּבִזְכוּת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה נִצּוֹל אַבְרָהָם, דְּלָמָה הֻצְרַךְ אַבְרָהָם לִזְכוּת אֲחֵרִים וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ זְכוּתוֹ? וְעוֹד קָשֶׁה, דְּאַטּוּ בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִמְצְאוּ גְדוֹלִים כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁיִּנָּצֵל אַבְרָהָם בִּזְכוּתָם?! וְלָמָה הִזְכִּיר אֵלּוּ טְפֵי מֵאֲחֵרִים? עוֹד פֵּרֵשׁ הָרַב פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאַבְרָהָם מָסַר נַפְשׁוֹ מָסְרוּ גַם כֵּן בָּנָיו נַפְשָׁם, שֶׁדָּמוּ לַשֹּׁרֶשׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ חֻצְּבוּ. עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִלְּבַד שֶׁגַּם לְפֵרוּשׁ זֶה קָשֶׁה כָּל מַה שֶּׁהִקְשִׁינוּ לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן וְכַמְבֹאָר, עוֹד קָשֶׁה, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן דְּבִשְׁבִיל שֶׁרָאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְאַבְרָהָם שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מָסְרוּ הֵם גַּם כֵּן נַפְשָׁם, דְּתִפֻּק לֵהּ מִשּׁוּם דִּכְתִיב: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ", וְדָרְשִׁינַן: אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, וְאִם כֵּן פְּשִׁיטָא דִבְלֹא אַבְרָהָם נָמֵי הָיוּ מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא מָצָאתִי קֹרַת רוּחַ בְּדִבְרֵי הָרַב, וְהַמַּאֲמָר מִצַּד עַצְמוֹ אוֹמֵר דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ.
וְהַנִּרְאֶה אֶצְלִי, שֶׁהַמַּלְאָכִים הָיוּ נְבוּכִים בְּאוֹתָהּ חֲקִירָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, אִם הָאָבוֹת יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשְּׁבוּ, אוֹ דִלְמָא דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ מִפִּי הַשֵּׁם בַּמִּצְוֹת וַהֲרֵי הֵם כְּדִין מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. וּכְמוֹ הַנָּשִׁים בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא שֶׁהֵן פְּטוּרוֹת, וְאִם רָצוּ מֵעַצְמָן לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת, אַף שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שָׂכָר בַּעֲשִׂיָּתָן — לֹא בִּשְׁבִיל זֶה יָצְאוּ מִכְּלַל נָשִׁים לִכְלַל אֲנָשִׁים בְּמִלְּתָא דְאִיכָּא חֻמְרָא לְנָשִׁים מֵהָאֲנָשִׁים. וְאִם כֵּן הָאָבוֹת גַּם כֵּן, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עַל הַמִּצְוֹת לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל, דִּבְנֵי נֹחַ לֹא נִצְטַוּוּ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם אֶלָּא דִינָם הוּא אַף בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיַּעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג. וּכְבָר נִתְבָּאֵר גַּם כֵּן דַּעַת הָרַמְבַּ"ם, שֶׁכָּל מִי שֶׁדִּינוֹ הוּא שֶׁיַּעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, אִם נֶהֱרַג וְלֹא עָבַר — הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם כֵּן, אִם אַבְרָהָם לֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ — דִּין הוּא שֶׁלֹּא יִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְאִם מָסַר עַצְמוֹ — הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וְאֵינוֹ מֵהָרָאוּי שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ נֵס מֵאַחַר שֶׁחָבַל בְּעַצְמוֹ. וְזֶה אָמְרוֹ: "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה" — זֶה אַבְרָהָם, שֶׁעַד שֶׁהוּא קָטָן הָיָה מְסַגֵּל מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. "וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ" — לֹא הֵינִיקוּהוּ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיָה מְצֻוֶּה מִפִּי הַשֵּׁם בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת. וְאִם כֵּן הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, וְאִם כֵּן לֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ. וְעַל זֶה בָּאוּ הַמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֵינִיקוּהוּ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אִם כֵּן "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ" — בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר עָלָיו נִמְרוֹד לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ? דְּלֹא יִמָּנַע זוֹ רָעָה חוֹלָה, שֶׁאִם אַבְרָהָם לֹא יִמְסֹר עַצְמוֹ, כְּדִין בֶּן נֹחַ שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה, אִם כֵּן תִּתְפַּרְסֵם הָעֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, שֶׁזּוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת נִמְרוֹד לְפַרְסֵם הָעֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם. וְאִם יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ — זוֹ יוֹתֵר רָעָה חוֹלָה, שֶׁפְּשִׁיטָא שֶׁאֵין הַשֵּׁם מַצִּילוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא נִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וְאִיכָּא חִלּוּל הַשֵּׁם טוּבָא וְתִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם יוֹתֵר הָעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם נִשְׂרַף. וְאִם כֵּן בֵּין הָכֵי וּבֵין הָכֵי אִיכָּא חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר. וְזֶהוּ אָמְרָם: מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר עָלָיו נִמְרוֹד לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ?
וְלָזֶה הֵשִׁיב לָהֶם הַשֵּׁם, שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהֵם סְבוּרִים דְּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא הֵינִיקוּהוּ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים דְּלֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִכֹּחַ זֶה יָצָא לָהֶם דְּאֵינוֹ חַיָּב לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וְאִם יִמְסֹר עַצְמוֹ אֵין הַשֵּׁם מַצִּילוֹ לְפִי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. אֶלָּא "אִם חוֹמָה הִיא", דְּהַיְנוּ שֶׁמַּעֲמִיד דְּבָרַי כְּחוֹמָה — אֲנִי מַצִּילוֹ. מִשּׁוּם דְּאַף שֶׁלֹּא הֵינִיקוּהוּ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּבָר יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, וַהֲרֵי דִינוֹ כְּדִין יִשְׂרָאֵל גָּמוּר שֶׁמְּצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם שֶׁאִם מוֹסֵר עַצְמוֹ הַשֵּׁם מַצִּילוֹ. וּרְאָיָה לַדָּבָר: "נִבְנֶה עָלֶיהָ" — שֶׁיִּבָּנֶה בָּעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָקָר אֲנִי מְשַׁדֵּד מַעַרְכוֹת הַשָּׁמַיִם בִּשְׁבִילוֹ. וְזוֹ רְאָיָה עֲצוּמָה אֵיךְ יָצָא מִכְּלַל בֶּן נֹחַ לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל דִּבְנֵי נֹחַ הָיוּ תַּחַת הַמַּזָּל וְאֵין הַשֵּׁם מְשַׁדֵּד מַעַרְכוֹת הַשָּׁמַיִם בִּשְׁבִילָם, כְּדִכְתִיב (ירמיה י, ב): "כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה", אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָם תַּחַת הַמַּזָּל. וְאִם כֵּן מֵאָמְרוֹ יִתְבָּרַךְ 'נִבְנֶה עָלֶיהָ' נִתְבָּאֵר שֶׁיָּצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, וְאִם כֵּן הֲרֵי הוּא מְצֻוֶּה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְאִם מַעֲמִיד דְּבָרָיו אַצִּילֶנּוּ.
וְהִנֵּה אַבְרָהָם נִסְתַּכֵּל בְּוִכּוּחַ זֶה שֶׁל הַמַּלְאָכִים עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דִּלְפִי סְבָרַת הַמַּלְאָכִים לֹא יָצָא אַבְרָהָם מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וְאִם כֵּן לֹא הָיָה מִן הַדִּין לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּלְפִי סְבָרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, וַהֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל גָּמוּר וְחַיָּב הָיָה לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. לָזֶה הֵשִׁיב אַבְרָהָם וְאָמַר: "אֲנִי חוֹמָה". כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ כְּפִי סְבָרַת הַמַּלְאָכִים שֶׁלֹּא יָצָאתִי מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, "אֲנִי חוֹמָה" — מַעֲמִיד אֲנִי דְבָרָיו וּמוֹסֵר עַצְמִי עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, מִשּׁוּם דְּ"שָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת" — זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וְהַכַּוָּנָה הוּא עִם הַהִיא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק רְבִיעִי דִפְסָחִים (נג ע"ב): מָה רָאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם? וְאָמְרִינַן דְּנָשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר מִצְּפַרְדְּעִים: וּמַה צְּפַרְדְּעִים, שֶׁאֵין מְצֻוִּים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, כְּתִיב בְּהוּ (שמות ז, כח): "וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ". אֵימָתַי מִשְׁאָרוֹת מְצוּיוֹת אֵצֶל תַּנּוּר? הֱוֵי אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּנּוּר חַם. אָנוּ, שֶׁמְּצֻוִּים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. עַד כָּאן. וְהִקְשׁוּ הָרִאשׁוֹנִים זַ"ל, דְּמַה שְּׁאֵלָה הִיא זוֹ דְּמָה רָאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה? וַהֲלוֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב אָדָם לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וָעוֹד, דְּהָתָם בְּפַרְהֶסְיָא הָיָה, וּבְפַרְהֶסְיָא עַל כָּל הַמִּצְוֹת יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְהַתּוֹסָפוֹת שָׁם כָּתְבוּ, דְּצֶלֶם זֶה שֶׁעָשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, אֶלָּא אַנְדְּרִיטֵי שֶׁעָשָׂה לִכְבוֹדוֹ, וּלְכָךְ אָמַר מָה רָאוּ. עַד כָּאן. וְהָרַ"ן בְּחִדּוּשָׁיו, הֱבִיאוֹ בַּעַל עֵין יַעֲקֹב, הֵבִיא דִבְרֵי רַבֵּנוּ תָּם הַלָּלוּ, וְסִיֵּם וְכָתַב, דְּכֵיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַרְבּוֹת כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וּלְמַעֵט בִּכְבוֹד שָׁמַיִם מָסְרוּ עַצְמָן לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ מִקַּל וָחֹמֶר דִּצְפַרְדְּעִים שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לְהַרְבּוֹת בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. עַד כָּאן.
וְהִנֵּה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה בִּשְׁמוֹת רַבָּה סֵדֶר וָאֵרָא (פרשה י סימן ה) עֲלַהּ דְּהַךְ אַגָּדָה דְּמָה רָאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְכוּ' כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁמַּחֲלֹקֶת בְּחַכְמֵי הַפְּסָק בְּמִי שֶׁמַּעֲבִירִין אוֹתוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִמְסֹר עַצְמוֹ עָלָיו, כְּגוֹן שְׁאָר עֲבֵרוֹת חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וּבְצִנְעָה, דִּלְכֻלֵּי עָלְמָא יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, אִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לֵהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר — אִם הוּא רַשַּׁאי. דְּיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא רַשַּׁאי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְהִנֵּה מִכָּאן יֵרָאֶה לִכְאוֹרָה סִיַּעְתָּא לְמָאן דְּאָמַר רַשַּׁאי, אֲבָל כִּי מְעַיְּנַת הָוֵי סִיַּעְתָּא לְאִידָךְ גִּיסָא, דְּדַוְקָא מִשּׁוּם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ן מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה הוּא שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם. וְהַיְנוּ דְבָעֵי מָה רָאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְכוּ'? וְתֵרְצוּ מִפְּנֵי שֶׁלָּמְדוּ מִצְּפַרְדְּעִים לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא קָאָמַר מִפְּנֵי שֶׁהֶחְמִירוּ עַל עַצְמָם וְכוּ', יְעֻיַּן שָׁם.
וְכֵן הוּא דַעַת הַנִּמּוּקֵי דִּבְפֶרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. שֶׁאַף שֶׁהוּא בַּתְּחִלָּה הִסְכִּים לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג אִם נֶהֱרַג וְלֹא עָבַר שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, כָּתַב: וְאִם הוּא אָדָם גָּדוֹל וְרוֹאֶה שֶׁהַדּוֹר פָּרוּץ בְּכָךְ, רַשַּׁאי לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם וְלִמְסֹר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה קַלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הָעָם וְיִלְמְדוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם וְכוּ'. וְהַיְנוּ דְאָמְרִינַן: מָה רָאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁהִפִּילוּ אֶת עַצְמָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ? פֵּרוּשׁ, וְלֹא הִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם, שֶׁהֲרֵי לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה אֶלָּא אַנְדְּרִיטֵי שֶׁל מְלָכִים לְכָבוֹד בְּעָלְמָא. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ רֻבָּן טוֹעִין וּסְבוּרִים שֶׁהָיָה עֲבוֹדָה זָרָה, הָיָה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּמֶּה שֶׁעָשׂוּ. עַד כָּאן.
הֵן אֱמֶת שֶׁהָרַב עַצְמוֹ כָּתַב בְּהֵפֶךְ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר נֹחַ (פרשה לד סימן יט ד"ה יכול כחנניה מישאל ועזריה וכו') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק אֵלּוּ נְעָרוֹת (כתובות לג ע"ב ד"ה אילמלי) גַּבֵּי אִלּוּ נַגְּדוּהוּ לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, דְּלָא הֲוָה עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אַנְדְּרִיטֵי שֶׁל מְלָכִים, נִיחָא טְפֵי. דְּאַשְׁמְעִינַן, דְּאַף עַל גַּב דְּאִי בָּעֵי לָא מָסַר נַפְשֵׁהּ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לָא מִקְּרֵי חוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא כְּדַעַת קְצָת מֵהַפּוֹסְקִים שֶׁהַמּוֹסֵר עַצְמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ חַיָּב לֵהָרֵג מִתְחַיֵּב כִּמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא לָא קַשְׁיָא וְלָא מִידִי, דְּאֵימָא דְהָכֵי קָאָמַר: יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁלֹּא הָיָה מִשּׁוּם חֻמְרָא בְּעָלְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ן, וַעֲלַהּ קָאֵי מִעוּטָא דִ'וְאַךְ' לוֹמַר דְּרַשַּׁאי; אֲבָל לְעוֹלָם דִּבְעָלְמָא הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
וְהִנֵּה אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁאַבְרָהָם נֶחֱלַק עַל סְבָרַת הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיוּ סְבוּרִים דְּכֵיוָן דְּלֹא יָצָא אַבְרָהָם מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לֹא הָיָה רַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, וְעַל זֶה נֶחֱלַק עֲלֵיהֶם אַבְרָהָם, דִּסְבִירָא לֵהּ כִּסְבָרַת הַחוֹלְקִים דְּרַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. וְאִם כֵּן, אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה לְאַבְרָהָם דִּין דְּבֶן נֹחַ רַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, דּוּמְיָא דְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר מִצְוֹת בְּצִנְעָא דְּרַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. וְזֶה אָמְרוֹ: "אֲנִי חוֹמָה". כְּלוֹמַר, אֲנִי מַעֲמִיד אֶת דְּבָרַי וּמוֹסֵר אֶת נַפְשִׁי, לְפִי שֶׁאֲנִי סָבוּר שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ רַשַּׁאי. וּרְאָיָה, דְּ"שָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת" — אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, דְּאַף שֶׁהָיוּ פְּטוּרִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה כִּי אִם אַנְדְּרִיטֵי שֶׁל מְלָכִים, מָסְרוּ עַצְמָם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם.
וְעוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁגַּם אַבְרָהָם סְבִירָא לֵהּ כִּסְבָרַת הָרַמְבַּ"ם, שֶׁהוּא סְבָרַת הַמַּלְאָכִים, דְּאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁאַבְרָהָם בָּא לְחַדֵּשׁ לַמַּלְאָכִים מַה שֶּׁחִלֵּק מַהֲרַ"שׁ יָפֶה וְהַנִּמּוּקֵי, דְּכֻלְּהוּ אִיתַנְהוּ בְּנִמְרוֹד, שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהַשְׁכִּיחַ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מִן הָעוֹלָם וּלְפַרְסֵם הָעֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, וְגַם הַדּוֹר הַהוּא הָיָה מְאֹד פָּרוּץ בַּעֲבוֹדָה זָרָה עַד בִּמְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּמִשּׁוּם הָכֵי רָצָה אַבְרָהָם לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ, כְּדֵי שֶׁמִּמֶּנּוּ יִרְאוּ הָעוֹלָם וְלֹא יַעַבְדוּ עוֹד עֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם: אֲפִלּוּ לְפִי דִבְרֵיכֶם שֶׁלֹּא יָצָאתִי מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אֲפִלּוּ הָכֵי "אֲנִי חוֹמָה" וּמַעֲמִיד אֲנִי אֶת דְּבָרַי, לְפִי שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הוּא לְפַרְסֵם הָעֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם וּלְמַעֵט בִּכְבוֹד שָׁמַיִם, וָעוֹד שֶׁהַדּוֹר הוּא פָּרוּץ הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם כֵּן אֲנִי רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה אַף הָרַמְבַּ"ם יוֹדֶה דְּמִצְוָה רַבָּה הִיא. וּרְאָיָה, דְּ"שָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת" — זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, דְּאַף שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם כִּי אִם אַנְדְּרִיטֵי שֶׁל מְלָכִים מָסְרוּ עַצְמָם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מִטְּעָמִים אֵלּוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרַב הַנִּמּוּקֵי וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל.
הַכְּלָל הָעוֹלֶה, שֶׁאַבְרָהָם בָּא לַחֲלֹק עַל הַמַּלְאָכִים וְלוֹמַר, דְּאַף דְּלֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְהֵבִיא רְאָיָה מֵחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁאַף שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה מָסְרוּ עַצְמָם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּכְדִכְתַבְנָא.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל פֶּרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (י ע"ב): "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (בראשית לח, כו). יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַתָּה הִצַּלְתָּ תָּמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצִּיל שְׁלשָׁה מִבָּנֶיךָ מִן הָאוּר. וּמָאן נִינְהוּ? חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְהַצָּלַת תָּמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ עִם הַצָּלַת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה? וָעוֹד, דְּלָמָּה לֹא יִנָּצְלוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בִּזְכוּת עַצְמָם שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם? אֶלָּא נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁכְּבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לִתְמֹהַּ עַל יְהוּדָה: אֵיךְ פְּטָרָהּ לְתָמָר מֵהַמִּיתָה בְּאָמְרָהּ (שם שם, כה) "לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה"? וַהֲלוֹא כְּפִי דְבָרֶיהָ יִגְדַּל הֶעָוֹן, שֶׁהִכְשִׁילָה לְאוֹתוֹ צַדִּיק בְּכַלָּתוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן לְמָאן דְּאָמַר דִּבְנֵי נֹחַ מֻזְהָרִים בְּכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים בָּהֶם. וְכָתַבְנוּ דְּטַעַנְתָּא דְתָמָר הִיא, לְפִי שֶׁעֵר וְאוֹנָן שִׁמְּשׁוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן, וּבְנֵי נֹחַ אֵין קוֹנִין בִּבְעִילָה דְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן לְפִי שֶׁהֵן מֻזְהָרִים עַל זֶה, וִיהוּדָה הוֹדָה לִדְבָרֶיהָ וְאָמַר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי" — שֶׁאֵין בָּהּ עָוֹן לְפִי שֶׁאֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אֵשֶׁת עֵר וְאוֹנָן. וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחִין יְהוּדָה סָבוּר שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי לָא חֲשִׁיבָא תָּמָר כַּלָּתוֹ; דְּאִלּוּ הָיָה סָבוּר שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, חֲשִׁיבָא תָּמָר אֵשֶׁת עֵר וְאוֹנָן, מִשּׁוּם דְּיִשְׂרָאֵל קוֹנֶה בִּבְעִילָה דְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וּלְפִי זֶה תִּקְשֵׁי לִיהוּדָה: דְּאֵיךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וַהֲלוֹא אַבְרָהָם מָסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וְהַשֵּׁם הִצִּילוֹ, דְּזֶה מוֹרֶה דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, מִשּׁוּם דִּבְנֵי נֹחַ אֵינָם מְצֻוִּין עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. אֶלָּא שֶׁיְּהוּדָה יְתָרֵץ לָזֶה, דִּלְעוֹלָם לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמַה שֶּׁמָּסַר אַבְרָהָם עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הוּא מִשּׁוּם דְּאַבְרָהָם סְבִירָא לֵהּ כִּסְבָרַת הַחוֹלְקִים עַל הָרַמְבַּ"ם וְאִית לְהוּ דַּאֲפִלּוּ מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג רַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, אוֹ כִּסְבָרַת הַנִּמּוּקֵי וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה דְּאַף הָרַמְבַּ"ם מוֹדֶה דְּהֵיכָא דְהַדּוֹר פָּרוּץ אוֹ הֵיכָא שֶׁהָאוֹנֵס כַּוָּנָתוֹ לְמַעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁאָז אִיכָּא קִדּוּשׁ הַשֵּׁם אִם מוֹסֵר עַצְמוֹ. זֶה הָיָה דַעְתּוֹ שֶׁל יְהוּדָה בַּמֶּה שֶׁמָּסַר אַבְרָהָם נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְהִנֵּה הַשֵּׁם רָצָה לְהוֹדוֹת לִדְבָרָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה י ע"ב), שֶׁיָּצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: "צָדְקָה מִמֶּנִּי" — מִמֶּנִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים כְּבוּשִׁים, שֶׁגַּם אֲנִי הִסְכַּמְתִּי בָּזֶה שֶׁלֹּא הָיְתָה תָּמָר אֵשֶׁת עֵר וְאוֹנָן, לְפִי שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמַה שֶּׁאַבְרָהָם מָסַר עַצְמוֹ הוּא מֵהַטְּעָמִים הַנִּזְכָּרִים. וְזֶה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לִיהוּדָה: אַתָּה הִצַּלְתָּ תָּמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ, וְגָזַרְתָּ אֹמֶר שֶׁאַבְרָהָם אַף שֶׁלֹּא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ יָפֶה עָשָׂה בַּמֶּה שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, גַּם אֲנִי הִנְנִי מוֹדֶה לִדְבָרֶיךָ וַאֲנִי מַצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְהוּא רְאָיָה לִדְבָרֶיךָ, שֶׁאַף שֶׁהָיוּ פְטוּרִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה כִּי אִם אַנְדְּרִיטֵי שֶׁל מְלָכִים, אֲפִלּוּ הָכֵי מָסְרוּ עַצְמָם, וַאֲנִי מַצִּילָם לְהוֹרוֹת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁכַּדִּין עָשׂוּ בַּמֶּה שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם.