Parashat Derakhim 16

דֶּרֶךְ כְּרָמִי"ם

וּבוֹ דְרוּשׁ אֶחָד בְּעִנְיַן גַּאֲוָה

(וְאַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה עַל גֵּאֶה וָרָם)

דְּרוּשׁ שִׁשָּׁה עָשָׂר

סוֹטָה (ד ע"ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֻּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ — כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא (משלי טז, ה): "תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל גְּבַהּ לֵב", וּכְתִיב הָתָם (דברים ז, כו): "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ".

אַחַר שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָעֲנָוָה, בּוֹא נָבוֹא לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מְאוּסָה הִיא מִדַּת הַגַּאֲוָה. בּוֹא וּרְאֵה דִבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבוֹנוֹת. הֵם אָמְרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (ה ע"א): אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מַר עֻקְבָּא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם; שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קא, ה): "גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל". אַל תִּקְרֵי 'אֹתוֹ', אֶלָּא 'אִתּוֹ'.

וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (קהלת רבה פרשה ט סימן כא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט" וְגוֹמֵר (קהלת ט, יד). 'עִיר קְטַנָּה' — זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת; 'וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט' — זֶה צִבּוּר; 'וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל' — זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת; 'וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים' וְכוּ', יְעֻיַּן שָׁם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּבִשְׁלָמָא מַה שֶּׁאָמַר: 'עִיר קְטַנָּה' זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת — נִיחָא, דִּקְרָאָהּ קְטַנָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִשּׁוּם דִּלְגַבֵּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא בֵּית הַכְּנֶסֶת קְטַנָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מגילה כט ע"א): "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט" (יחזקאל יא, טז) — אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת. אַךְ מַה שֶּׁאָמַר: 'וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט' זֶה צִבּוּר — לְאֵיזֶה תַּכְלִית יִחֵס הַכָּתוּב לְצִבּוּר בְּתֹאַר זֶה דִ'מְעָט'?

וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי דְחֻלִּין (פט ע"א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֻּׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בְּאַגָּדָה, עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת. "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְיָ בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט" (דברים ז, ז). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדֻלָּה אַתֶּם מַמְעִיטִים עַצְמְכֶם לְפָנַי. נָתַתִּי גְדֻלָּה לְאַבְרָהָם, אָמַר (בראשית יח, כז): "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר". נָתַתִּי גְדֻלָּה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וְאָמְרוּ (שמות טז, ז): "וְנַחְנוּ מָה". נָתַתִּי גְדֻלָּה לְדָוִד, וְאָמַר (תהלים כב, ז): "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ". הַיְנוּ דִכְתִיב: "כִּי אַתֶּם הַמְעַט". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁאַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם בַּעֲנָוָה, לְפִיכָךְ חָשַׁק בָּכֶם. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר: 'עִיר קְטַנָּה' — זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת; 'וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט' — זֶה צִבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם מְמַעֲטִים עַצְמָם; אָז 'וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל' — זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ. דְּאִם הַצִּבּוּר אֵינָם מְעַט, כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינָם מְמַעֲטִים אֶת עַצְמָם — לֹא בָּא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, מִשּׁוּם דְּכִבְיָכוֹל אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, כְּדִכְתִיב: "גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל".

עוֹד הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּאֹפֶן אַחֵר בִּגְנַאי מִדַּת הַגַּאֲוָה. וְאָמְרִינַן תּוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (ד ע"ב — ה ע"א): מַאי דִּכְתִיב (משלי טז, ה): "תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל גְּבַהּ לֵב, יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה"? אָמַר רַב: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ הִקְנָהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּהּ (בראשית יד, כב): "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְיָ אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא אָמְרִי: אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה, דִּכְתִיב בֵּהּ (דברים לג, ב): "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ", לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִלּוּ עָשָׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, דִּכְתִיב (משלי כא, יד): "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה", לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. עַד כָּאן.

וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה טוּבָא. חֲדָא, דְּאִם מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה בְּדִין הוּא שֶׁיֵּעָנֵשׁ וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי דְּבִשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ כְּאַבְרָהָם אוֹ כְּמשֶׁה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר שֶׁיִּנָּצֵל מֵהָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לוֹ? וְאִם הַכַּוָּנָה, דַּאֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לֹא יוֹעִילוּ לוֹ, אִם כֵּן לָמָּה תָּלוּ הַדָּבָר בִּהְיוֹתוֹ כְּאַבְרָהָם אוֹ כְּמשֶׁה אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר? לָא הֲוָה לְהוּ לְמֵימַר אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לֹא יוֹעִילוּ לוֹ לְהַצִּילוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁתֵּאֵר לְאַבְרָהָם בַּמֶּה שֶׁהִקְנָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, דְּמַאי שְׁיָטֵהּ דְּשֶׁבַח זֶה לְכָאן? וְלָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא אֲפִלּוּ עָמַד בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת כְּאַבְרָהָם, אוֹ וְשָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה כְּאַבְרָהָם, אֲבָל מַה שֶּׁהִקְנָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת עִם הַרְחָקַת מִדַּת הַגַּאֲוָה. וּבִשְׁלָמָא דְבֵי רַבִּי שִׁילָא, שֶׁתֵּאֲרוּ אֶת משֶׁה רַבֵּנוּ בַּמֶּה שֶׁקִּבֵּל הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב 'מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת' — נִיחָא, שֶׁתֵּאֲרוּ אֶת משֶׁה בְּדָבָר גָּדוֹל שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁקִּבֵּל הַתּוֹרָה מִיָּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; אַךְ מַה שֶּׁהִקְנָהוּ אַבְרָהָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ מַאי שְׁיָטֵהּ הָכָא?

וְנִרְאֶה דְּיָבוֹא הַמַּאֲמָר לִכְלַל יִשּׁוּב עִם הָא דְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה יב סימן ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: 'בְּהִבָּרְאָם' — בְּאַבְרָהָם, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נִבְרָא הָעוֹלָם. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הָדָא דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: "אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" (נחמיה ט, ו). כָּל הָאוֹנְקוֹס (=הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד) הַזֶּה בִּשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל "אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם" וְגוֹמֵר (שם שם, ז). עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דְּבֵין לְדַעַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בֵּין לְדַעַת רַבִּי עֲזַרְיָה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.

עוֹד נַקְדִּים מַה שֶּׁכָּתַב הַטּוּר (חו"מ סימן א) בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יוֹנָה זַ"ל, דְּהָא דִּתְנַן (אבות פ"א משנה יח): רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין פֵּרוּשׁוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלַּת הַפֶּרֶק (משנה ב) תְּנַן: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, וְאֵינָם אֵלּוּ שֶׁזּוֹכֵר כָּאן. אֶלָּא מִתְּחִלָּה אָמַר, שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁלשָׁה דְבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהֵם הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְאַחַר כָּךְ אָמַר 'הָעוֹלָם קַיָּם', פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֵלּוּ, שֶׁהֵם עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם. עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלוֹא בַּשְּׁלשָׁה שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם יַסְפִּיק לְקִיּוּמוֹ; שֶׁמִּי שֶׁהוּא סִבָּה לַהֲוָיַת הַדָּבָר, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּקַיְּמֶנּוּ. וְתֵרֵץ יְעֻיַּן שָׁם. לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי מָרָן זַ"ל, דְּמִי שֶׁהוּא סִבָּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁבִּשְׁבִילוֹ יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. אִם כֵּן אֵפוֹא, כֵּיוָן שֶׁלָּמַדְנוּ מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי עֲזַרְיָה שֶׁבִּשְׁבִיל אַבְרָהָם נִבְרָא הָעוֹלָם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמִּתְקַיֵּם בִּשְׁבִילוֹ.

עוֹד נַקְדִּים מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּפֶרֶק כִּסּוּי הַדָּם (חולין פט, א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כז): "וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם". נִמְצָא שֶׁהָעֲנָוָה הִיא סִבָּה לְקִיּוּם הָעוֹלָם.

וְלָזֶה בָּא לוֹמַר: אַל יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהִרְחִיק הַשֵּׁם מִדַּת הַגַּאֲוָה וְחִבֵּב מִדַּת הָעֲנָוָה הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁמִּדַּת הָעֲנָוָה הִיא סִבָּה לְקִיּוּם הָעוֹלָם, וּמִבַּלְעָדֶיהָ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ וְעַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הִרְחִיק מִדַּת הַגַּאֲוָה. וְאִם כֵּן, אִם יִמָּצֵא בְּאֵיזֶה אָדָם סְגֻלָּה אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָהּ הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, אֶפְשָׁר דִּלְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ הֻתְּרָה לוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה, מֵאַחַר שֶׁאֵין דָּבָר רַע נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ הִקְנָהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם, וְכֵיוָן שֶׁהוּא סִבָּה לִבְרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁמִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. לְפִי שֶׁמִּדַּת הַגַּאֲוָה פְּחוּתָה וְנִמְאֶסֶת מִצַּד עַצְמָהּ, לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ, אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם.

וּמַאֲמַר דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא, שֶׁאָמַר אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה וְכוּ', הוּא גַם כֵּן עַל פִּי כַּוָּנָה זוֹ. וְהָעִנְיָן הוּא בְּהַקְדִּים הָא דְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה א סימן ו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל משֶׁה; דִּכְתִיב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", וּכְתִיב הָתָם (דברים לג, כא): "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ". עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה סִבָּה לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא מִתְקַיֵּם עַל יָדוֹ, וּכְמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ מִדִּבְרֵי מָרָן זַ"ל. וְלָזֶה בָּא רַבִּי שִׁילָא וְאָמַר: שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה, שֶׁהֲרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמִּתְקַיֵּם עַל יָדוֹ, עִם כָּל זֹאת לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

גַּם רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁאָמַר אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר וְכוּ', הוּא גַם כֵּן עַל פִּי דֶרֶךְ זֶה. וְהוּא בְּהַקְדִּים הָא דְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה טז, ה): "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא", וּכְתִיב (שם סו, א): "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי". הֲרֵי שֶׁהַצְּדָקָה הִיא סִבָּה לְקִיּוּם הָעוֹלָם. וְלָזֶה בָּא רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ עָשָׂה צְדָקָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

בְּאֹפֶן שֶׁדִּבְרֵי שְׁלשֶׁת הָרוֹעִים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים לְכַוָּנָה אַחַת נִתְכַּוְּנוּ, לוֹמַר: שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתֵּנוּ, שֶׁמַּה שֶׁהִרְחִיק הַשֵּׁם מִדַּת הַגַּאֲוָה וְחִבֵּב מִדַּת הָעֲנָוָה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם. לָזֶה בָּאוּ לוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ הוּא כְּאַבְרָהָם אוֹ כְּמשֶׁה אוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, וְאִם כֵּן לֹא נִמְשָׁךְ מִזֶּה שׁוּם נֶזֶק לְקִיּוּם הָעוֹלָם אִם יִהְיֶה בָּאִישׁ הַזֶּה גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, לְפִי שֶׁמִּדַּת הַגַּאֲוָה מִצַּד עַצְמָהּ מְאוּסָה הִיא בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ.

אוֹ נֹאמַר בְּדֶרֶךְ אַחֵר לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר, וְהוּא בְּהַקְדִּים הָא דְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה טל סימן ו, ופרשה מט סימן ך): אָמַר רַבִּי לֵוִי: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (בראשית יח, כה). אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ — אֵין דִּין, וְאִם דִּין אַתָּה מְבַקֵּשׁ — אֵין עוֹלָם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁהוּבָא לְעֵיל (דרוש יד). הֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם הָיָה אוֹמֵר, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא שֶׁיִּתְנַהֵג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בְּרִיּוֹתָיו בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְהִסְכִּים מָרֵהּ עַל יְדֵהּ. וְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה לג סימן ה), דְּמַאי דִּכְתִיב (בראשית יט, כט): "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם", דְּהַהִיא זְכִירָה בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם, וּכְתִיב 'אֱלֹהִים' לוֹמַר שֶׁהָפַךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. וְהִנֵּה כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל בַּדְּרוּשׁ הַנִּזְכָּר, דְּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּמִדַּת הָעֲנָוָה אִית לֵהּ דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא (שם ב, ד): "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ", וּמַה שֶּׁהִתְחִיל בִּ'בְרֵאשִׁית' הוּא לְלַמֵּד מִדַּת הָעֲנָוָה. וְכֵיוָן דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם", עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּמַאי דִּכְתִיב (שם) "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים" הוּא שֶׁשִּׁתֵּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת הָרַחֲמִים בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. וְלָזֶה אָמַר, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ אֲפִלּוּ הוּא כְּאַבְרָהָם לֹא יִנָּקֶה. כְּלוֹמַר, שֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהַנֶּזֶק הַנִּמְשָׁךְ מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה הוּא לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה אִם כֵּן עַל כָּרְחִין 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים' הוּא תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְאִם כֵּן הָעוֹלָם נִבְרָא בְּדִין וְאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם. וְאִם כֵּן, אִם הָיָה כְּאַבְרָהָם שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ הָיָה עוֹשֶׂה שֶׁיִּתְנַהֵג הָעוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, אִם כֵּן אֵין שׁוּם נֶזֶק נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר דְּהָא לֵיתָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ הוּא כְּאַבְרָהָם לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

וּמָאן דְּאָמַר אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה, הוּא גַם כֵּן עַל פִּי כַּוָּנָה זוֹ. וָהוּא: דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (דברים רבה פרשה ב סימן ה): "אֲדֹנָי אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ" (דברים ג, כד). אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם מִתְבָּעֵי לִי בְּדִין — הַב לִי, וְאִי לָא מִתְבָּעֵי לִי בְּדִין — הַב לִי בְּרַחֲמִים. הֲרֵי שֶׁגָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁהָיָה אוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ אֵין לוֹ בְּדִין שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, מִשּׁוּם דְּאִית לֵהּ שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא שֶׁיִּתְנַהֵג עִם בְּרִיּוֹתָיו בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. וְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה לג סימן ד, ופרשה עג סימן ב): אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן הוֹפְכִין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'אֱלֹהִים' הוּא מִדַּת הַדִּין: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב, כז), "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם" (שם שם, ח); וּכְתִיב: "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ" (שם ב, כד), "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל" (בראשית ל, כב), "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ" (שם ח, א). עַד כָּאן. וְאִם כֵּן הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁמִּי שֶׁגָּדוֹל כְּמשֶׁה שֶׁמְּהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים וּמִן הָרָאוּי הוּא שֶׁיִּתְנַהֵג הַשֵּׁם עִם בְּרִיּוֹתָיו בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, שֶׁאֵין שׁוּם נֶזֶק נִמְשָׁךְ מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה, לָזֶה אָמַר אֲפִלּוּ הוּא כְּמשֶׁה וְכוּ'.

וּמָאן דְּאָמַר אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, הוּא גַם כֵּן עַל פִּי כַּוָּנָה זוֹ. דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה, שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: "וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם" (בראשית יח, טז). כָּל הַשְׁקָפָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְרָעָה, חוּץ מֵ"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם" (דברים כו, טו), שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוֹפֵךְ מִדַּת הָרֹגֶז לְמִדַּת רַחֲמִים. עַד כָּאן. וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר עִנְיָן זֶה בַּאֲרֻכָּה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא, יְעֻיַּן שָׁם בִּדְרוּשׁ חַ"י. וְאִם כֵּן הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר אֵין שׁוּם נֶזֶק נִמְשָׁךְ אִם יִהְיֶה בּוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה, לָזֶה אָמַר דַּאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

בְּאֹפֶן שֶׁדִּבְרֵי רַב וְדִבְרֵי רַבִּי שִׁילָא וְרַבִּי יוֹחָנָן כַּוָּנָה אַחַת לָהֶם, כֻּלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה. וְכַוָּנָתָם לוֹמַר, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתֵּנוּ, דְּמַה שֶּׁהִרְחִיק הַשֵּׁם מִדַּת הַגַּאֲוָה וְחִבֵּב מִדַּת הָעֲנָוָה הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁעַל יְדֵי הָעֲנָוָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, כִּי זֶה מוֹרֶה דְנִבְרָא הָעוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם', וְאִם כֵּן מִי שֶׁיִּהְיֶה כְּאַבְרָהָם אוֹ כְּמשֶׁה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה, דְּעַל יְדֵי אֶחָד מִשְּׁלשָׁה אֵלֶּה הָיָה מְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא דְּאֵין נֶזֶק נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ אִם יֵשׁ לוֹ גַאֲוָה, לָזֶה בָּאוּ לוֹמַר דְּהָא לֵיתָא, מִשּׁוּם דְּהַגַּאֲוָה הִיא מְאוּסָה מִצַּד עַצְמָהּ, לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ.

אוֹ נֹאמַר בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶׁאָמַר אֲפִלּוּ הִקְנָהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם וְכוּ', דְּמַאי שְׁיָטֵהּ דְּשֶׁבַח זֶה כָּאן בַּמֶּה שֶׁתֵּאֵר לְאַבְרָהָם שֶׁהִקְנָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ?

וְהָעִנְיָן הוּא עִם הָא דְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה ח סימן ז): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה משֶׁה כּוֹתֵב אֶת הַתּוֹרָה, הָיָה כּוֹתֵב מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם", אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁהוּבָא לְעֵיל בְּדֶרֶךְ עֲנָוִים (דרוש יד), יְעֻיַּן שָׁם. נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִמַּאֲמַר 'נַעֲשֶׂה אָדָם' מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁיִּהְיֶה הַגָּדוֹל נִמְלָךְ בַּקָּטָן, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ הוּא נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת הֵם, וְהַיְנוּ דִכְתִיב 'נַעֲשֶׂה אָדָם'.

וְהִנֵּה דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הוֹדִיעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם אֱלָהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַחְדוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְזֶה לְשׁוֹנָם: "יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי" (בראשית כד, ז), וּלְמַעְלָה (פסוק ג) אָמַר: "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּייָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ". אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו הוּא אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ, שֶׁהִרְגַּלְתִּיו בְּפִי הַבְּרִיּוֹת, אֲבָל כְּשֶׁלְּקָחַנִי מִבֵּית אָבִי הָיָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּאֵי עוֹלָם מַכִּירִים בּוֹ. עַד כָּאן. וְאִם כֵּן הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהַטַּעַם שֶׁהִרְחִיק הַשֵּׁם מִדַּת הַגַּאֲוָה הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים בְּמַאֲמַר הַכָּתוּב 'נַעֲשֶׂה אָדָם' לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת. וְאִם כֵּן מִי שֶׁהוּא כְּאַבְרָהָם, שֶׁהוֹדִיעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם אֱלָהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַחְדוּתוֹ וְהִקְנָה לוֹ שָׁמַיִם שָׁמַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ, שֶׁהוֹדִיעַ אַחְדוּתוֹ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ לֹא יִמָּשֵׁךְ שׁוּם נֶזֶק אִם יִהְיֶה בּוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה, שֶׁהֲרֵי לֹא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת. לָזֶה אָמַר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ הִקְנָהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם, וְאֵין שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, לְפִי שֶׁהַגַּאֲוָה מְאוּסָה הִיא מִצַּד עַצְמָהּ.

עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָמַר: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, דִּכְתִיב: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף" וְגוֹמֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד, דִּלְאֵיזֶה תַּכְלִית הֵבִיא רַבִּי יוֹחָנָן פָּסוּק זֶה? דְּבִשְׁלָמָא רַב דְּאָמַר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ הִקְנָהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם, דִּכְתִיב: "הֲרִמֹתִי יָדִי" — הֻצְרַךְ לְהָבִיא הַאי קְרָא, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא שׁוּם רֶמֶז בִּקְרָא דְ'יָד לְיָד' דְּמַיְרֵי בְּאַבְרָהָם, אִם לֹא עִם קְרָא דַ'הֲרִמֹתִי יָדִי', וְהַיְנוּ 'יָד לְיָד' — אֲפִלּוּ דוֹמֶה לְאַבְרָהָם שֶׁאָמַר 'הֲרִמֹתִי יָדִי', וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְכֵן דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא דְּאָמַר: אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה, דִּכְתִיב: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת" וְכוּ' — הֻצְרַךְ לַאֲתוֹיֵי הַאי קְרָא, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא שׁוּם רֶמֶז בִּקְרָא דְ'יָד לְיָד' דְּמַיְרֵי בְּמשֶׁה, אִם לֹא עִם פָּסוּק דְּ'מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת', דְּמָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ נָתַן הַתּוֹרָה, וְהַשְׁתָּא הָוֵי פֵּרוּשׁ 'יָד לְיָד' — אֲפִלּוּ הוּא כְּמשֶׁה שֶׁקִּבֵּל הַתּוֹרָה מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָדוֹ לֹא יִנָּקֶה רָע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י. אַךְ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, דִּלְדִידֵהּ פַּשְׁטֵהּ דִּקְרָא הָכֵי הָוֵי, אֲפִלּוּ נוֹתֵן צְדָקָה מִיָּדוֹ לְיַד הֶעָנִי לֹא יִנָּקֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י, אִם כֵּן לְאֵיזֶה תַּכְלִית הֵבִיא פָּסוּק 'מַתָּן בַּסֵּתֶר'?

וְרַשִׁ"י נִרְגַּשׁ מִזֶּה וְכָתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דִּכְתִיב 'מַתָּן בַּסֵּתֶר'. לָאו דְּשַׁיָּךְ הַאי קְרָא בִּקְרָא דִלְעֵיל, אֶלָּא רְבוּתָא הִיא, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכּוֹפֶה אַף וְחֵמָה אֵינוֹ מְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ. עַד כָּאן. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתִּי בָּזֶה. דְּאִם בָּא לוֹמַר מַעֲלַת הַצְּדָקָה, הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר שֶׁמַּאֲרֶכֶת יָמָיו שֶׁל אָדָם וּמַצֶּלֶת מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה וּמְקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת מִתּוֹעֲלוֹתֶיהָ, וּמַאי שְׁנָא דִנְקַט אַף וְחֵמָה?

עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י דִּלְרַבִּי יוֹחָנָן הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה, מִי הִכְנִיסוֹ בְּתִגָּר זֶה, מֵאַחַר שֶׁדָּבָר זֶה הוּא מַחֲלֹקֶת אִם הָעוֹשֶׂה צְדָקָה כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה אוֹ אֵינוֹ כּוֹפֶה כִּי אִם אַף לְבַדּוֹ. וְכִדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דְבָתְרָא (ט ע"ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ. דְּאִלּוּ בְּמשֶׁה כְּתִיב (דברים ט, יט): "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה", וְאִלּוּ בְּעוֹשֵׂה צְדָקָה כְּתִיב: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף". וּפְלִיגָא דְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַף כּוֹפֶה, חֵמָה אֵינוֹ כּוֹפֶה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: דְּרַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר, דְּהַאי 'וְשֹׁחַד בַּחֵק' אַרֵישָׁא קָאֵי, יִכְפֶּה חֵמָה עַזָּה. וְאִם כֵּן, מְנָא לֵהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אִית לֵהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר דְּהָעוֹשֶׂה צְדָקָה כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה? אֵימָא דִּסְבִירָא לֵהּ כְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר אַף דַּוְקָא כּוֹפֶה, וְהָכֵי קָאָמַר: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה דְּכוֹפֶה אַף, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה.

וְסָבוּר הָיִיתִי לוֹמַר, דְּטַעְמֵהּ דְּרַשִׁ"י הוּא, מִשּׁוּם דְּאִם רַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵהּ כְּרַבִּי יִצְחָק, דְּהָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר אֵינוֹ כּוֹפֶה כִּי אִם אַף, וּבָא לְלַמְּדֵנוּ דְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְגֻלָּה שֶׁכּוֹפֶה אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, אִם כֵּן מַה חִדֵּשׁ רַבִּי יוֹחָנָן עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ דְבֵי רַבִּי שִׁילָא: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה לֹא יִנָּקֶה? שֶׁהֲרֵי משֶׁה מִשְּׁנֵיהֶם נִתְיָרֵא, וּכְדִכְתִיב: "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה", אַךְ עִם אֶחָד מֵהֶם יָכֹל לוֹ, וְכִדְאָמְרִינַן בִּנְדָרִים (לב ע"א) דְּחֵמָה משֶׁה הֲרָגוֹ. וְאִם כֵּן, כֵּיוָן שֶׁלָּמַדְנוּ דְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה לֹא יִנָּקֶה, מִנֵּהּ לָמַדְנוּ דְּאַף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְגֻלָּה שֶׁכּוֹפֶה אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה לֹא יִנָּקֶה, שֶׁהֲרֵי משֶׁה רַבֵּנוּ כָּפָה אֶת אֶחָד מֵהֶם. וּמִשּׁוּם הָכֵי פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דִּלְרַבִּי יוֹחָנָן הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה, וְהַשְׁתָּא חִדּוּשָׁא אַשְׁמְעִינַן יוֹתֵר מֵרַבִּי שִׁילָא, דְּאַף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְגֻלָּה שֶׁכּוֹפֶה אֶת שְׁנֵיהֶם לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

וּמִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה נוֹחַ לִי. שֶׁהֲרֵי רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דְּאוֹקֵי קְרָא דְ'יָד לְיָד' בְּעוֹשֶׂה צְדָקָה הוּא מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לֵהּ, דְּאִי כְּרַבִּי שִׁילָא דִּקְרָא מַיְרֵי בְּמשֶׁה, 'יָד מִיָּד' מִבָּעֵי לֵהּ, דְּהָא קְרָא בִּמְקַבֵּל תּוֹרָה מוֹקְמַת לֵהּ וְלֹא בְּנוֹתֵן, וַהֲוָה לֵהּ לְמֵימַר 'יָד מִיָּד לֹא יִנָּקֶה', וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, וּמִשּׁוּם הָכֵי אוֹקְמֵהּ לִקְרָא בְּנוֹתֵן צְדָקָה, דְּאָתֵי שַׁפִּיר 'יָד לְיָד'. וְאִם כֵּן אֵין מִכָּאן הֶכְרֵחַ דְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵהּ דְּהָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה.

וְאַגַּב אָמֵינָא מַאי דְּקָשֶׁה לִי מֵהָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק בָּתְרָא דִבְרָכוֹת (סא ע"א, גירסת עין יעקב): תָּנוּ רַבָּנָן: הַמַּרְצֶה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אוֹ מִיָּדָהּ לְיָדוֹ, אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, דִּכְתִיב בֵּהּ: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ", לֹא יִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יא, כא): "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע". עַד כָּאן. וְהַנִּרְאֶה מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם הוּא, דִּסְבִירָא לֵהּ דְּ'יָד לְיָד' הוּא תֹּאַר לְמשֶׁה רַבֵּנוּ וּקְרָא מִשְׁתַּעִי בְּמשֶׁה. וְאִם כֵּן יֵשׁ לְדַקְדֵּק, אַמַּאי לָא קַשְׁיָא לֵהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הַאי 'יָד לְיָד', 'יָד מִיָּד' מִבָּעֵי לֵהּ? כִּי הֵיכִי דְקַשְׁיָא לֵהּ אַדְּרַבִּי שִׁילָא.

וְנִרְאֶה דְּרַשִׁ"י זַ"ל הֻקְשָׁה לוֹ מַה שֶּׁהִקְשִׁינוּ, דְּמַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ רַבִּי יוֹחָנָן דְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם? דְּמֵאַחַר דְּעֹנֶשׁ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ הוּא שֶׁיּוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי דְּבִשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִצְוָה אַחֶרֶת שֶׁיִּפָּטֵר מֵעֹנֶשׁ מִדַּת הַגַּאֲוָה? דְּהָא כְּתִיב (דברים י, יז): "וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד", וְאָמְרִינַן דְּאֵינוֹ נוֹטֵל שֹׁחַד שֶׁל מִצְו‍ֹת. לָזֶה בָּא רַשִׁ"י לְיַשֵּׁב וְאָמַר דִּלְרַבִּי יוֹחָנָן הָעוֹשֶׂה צְדָקָה כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה.

וְהָעִנְיָן הוּא עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: כָּל הַמִּתְיַהֵר מֵבִיא חֵמָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טו, א): "מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה", וּכְתִיב (שם שם, יח): "אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן, וְאֶרֶךְ אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב". עַד כָּאן. וְלָזֶה בָּא רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: דְּשֶׁמָּא יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ, דְּהַטַּעַם שֶׁהִרְחִיק הַשֵּׁם מִדַּת הַגַּאֲוָה הוּא מִשּׁוּם דְּמֵבִיא חֵמָה לָעוֹלָם, וְהוּא אֶחָד מִמִּשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם וּמִשּׁוּם הָכֵי הִרְחִיק מִדַּת הַגַּאֲוָה. וּלְפִי זֶה סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, שֶׁאִם הִמָּצֵא יִמָּצֵא בְּאִישׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, שֶׁכּוֹפֶה אַף וְחֵמָה, הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת דְּיָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ וְאֵין כָּאן שׁוּם נֶזֶק מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה. לָזֶה בָּא רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, דִּכְתִיב: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה", דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אַף וְחֵמָה, וְאִם כֵּן אֵינוֹ נִמְשָׁךְ שׁוּם נֶזֶק מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וּמִשּׁוּם הָכֵי הֻצְרַךְ רַשִׁ"י לוֹמַר, דִּלְרַבִּי יוֹחָנָן הָעוֹשֶׂה צְדָקָה כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה כִּסְבָרַת רַבִּי אֶלְעָזָר; דְּאִי הֲוָה סְבִירָא לֵהּ כְּרַבִּי יִצְחָק דְּאַף כּוֹפֶה חֵמָה אֵינוֹ כּוֹפֶה, מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן רַבִּי יוֹחָנָן דְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ דַּאֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה לֹא יִנָּקֶה? פְּשִׁיטָא דְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם! דִּנְהִי דְעוֹשֶׂה צְדָקָה וְכוֹפֶה אַף, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ מֵבִיא חֵמָה לָעוֹלָם. אֶלָּא וַדַּאי דִּלְרַבִּי יוֹחָנָן מִי שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה כּוֹפֶה אַף וְחֵמָה, וְהַשְׁתָּא חִדּוּשָׁא אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה.

אוֹ נֹאמַר בְּאֹפֶן אַחֵר, וּנְיַשֵּׁב מַאֲמַר דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא דְּאָמַר אֲפִלּוּ קִבֵּל תּוֹרָה כְּמשֶׁה. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶׁתֵּאֵר לְמשֶׁה שֶׁקִּבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, דְּאַף שֶׁוַּדַּאי דָּבָר גָּדוֹל הוּא, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִתְיַחֲסוּת יֵשׁ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁתְּכַפֵּר עַל מִדַּת הַגַּאֲוָה וְיִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דְמוֹעֵד קָטָן (טז ע"ב): "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי" (ש"ב כג, ח). מַאי קָאָמַר? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: הָכֵי קָאָמַר: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל דָּוִד. "ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת" — בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּיְשִׁיבָה, לֹא הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים וְלֹא עַל גַּבֵּי כְּסָתוֹת אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְכוּ'. "תַּחְכְּמֹנִי" — אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וְהִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ תְּהֵא כָּמוֹנִי, שֶׁאֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה וְאַתָּה מְבַטְּלָהּ. עַד כָּאן. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בַּדְּרוּשׁ הַקּוֹדֵם. לָמַדְנוּ מִכָּאן, דְּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּמִדַּת הָעֲנָוָה יֵשׁ בּוֹ סְגֻלָּה זוֹ שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה עוֹמֵד הוּא וּמְבַטְּלָהּ.

וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי דְבָבָא מְצִיעָא (פה ע"א): אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה — זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בַּיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה טו, יט): "אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד". וְכָל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן עַם הָאָרֶץ תּוֹרָה, אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה — עוֹמֵד וּמְבַטְּלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה". עַד כָּאן. וְאֵין סָפֵק, שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָם מִי שֶׁיִּצְדַּק עָלָיו לוֹמַר שֶׁהוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁקִּבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וְלִמְּדָהּ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָכֵי אָמְרִינַן בְּסִפְרִי: "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) — אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּפֶּרֶץ כְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): "לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ". וְאָמְרִינַן נָמֵי (ילקוט ברכה רמז תתקנא): "אִישׁ הָאֱלֹהִים" (דברים לג, א). אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהָאִישׁ גּוֹזֵר וְכוּ', כָּךְ הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ גוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם: "קוּמָה יְיָ" (במדבר י, לה), "שׁוּבָה יְיָ" (שם שם, לו), "לָמָה יְיָ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב, יא). עַד כָּאן. וּמַה שֶּׁזָּכָה משֶׁה לְכָל זֶה, וַדַּאי דְּהַיְנוּ לְפִי שֶׁהוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.

וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא אָמַר: שֶׁמָּא יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ, דְּמַה שֶּׁמָּאַס הַשֵּׁם בְּמִדַּת הַגַּאֲוָה הוּא לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הָעֲנָוָה אֲפִלּוּ שֶׁהַשֵּׁם יִגְזֹר גְּזֵרָה עוֹמֵד הוּא וּמְבַטְּלָהּ, וְהַשֵּׁם רוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעוֹלָם. וּלְפִי זֶה, אִם יִהְיֶה כְּמשֶׁה שֶׁקִּבֵּל תּוֹרָה וְהוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, אִם כֵּן אֵין שׁוּם נֶזֶק נִמְשָׁךְ מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל שֶׁהוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה עוֹמֵד הוּא וּמְבַטְּלָהּ, לָזֶה אָמַר דַּאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה. וְרַבִּי יוֹחָנָן בָּא לְהוֹסִיף לוֹמַר, דַּאֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, דְּאַעִקָּרָא דְמִלְּתָא לֵיכָּא גְזֵרָה, שֶׁעַל יְדֵי הַצְּדָקָה מְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, אֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יִנָּקֶה.

הִנֵּה לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְאַף בָּעוֹלָם הַזֶּה גְּמוּלוֹ יָשׁוּב בְּרֹאשׁוֹ, כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תו"כ מצורע, נגעים פרשתא ה, הלכה ז), שֶׁאֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל גַּסּוּת הָרוּחַ.

וּבָזֶה יוּבַן הָא דִתְנַן בְּפֶרֶק שֵׁנִי דִנְגָעִים (משנה ג), וּמַיְתִי לַהּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְחֻלִּין (י ע"ב): בַּיִת הָאָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרִינַן: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי" (ויקרא יד, לה) — לִי וְלֹא לְאוֹרִי. מִכָּאן אָמְרוּ: בַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּכָל דִּינֵי נִגְעֵי בָּתִּים אָנוּ לְמֵדִין אוֹתָם מִדִּבְרֵי הַכֹּהֵן כְּשֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע: יְרַקְרַק וַאֲדַמְדַּם וּפִשְׂיוֹן, וְשֶׁיִּהְיֶה מַרְאֵה הַנֶּגַע שָׁפָל מִן הַקִּיר; וְלָמָּה נִשְׁתַּנָּה דִין זֶה שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי בַּעַל הַנֶּגַע? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דִּבְפֶרֶק שְׁנֵים עָשָׂר דִּנְגָעִים (משנה ה) תְּנַן: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת". אֲפִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע — לֹא יִגְזֹר וְיֹאמַר 'נֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת', אֶלָּא 'כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת'. וְהָרְאֵ"ם זַ"ל כָּתַב: וְלֹא יָדַעְתִּי טַעַם בָּזֶה, דְּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין 'כְּנֶגַע נִרְאָה לִי' וּבֵין 'נֶגַע נִרְאָה לִי'? בִּשְׁלָמָא אִם הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בְּיָדוֹ לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, הֲוָה אָמֵינָא שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר 'כְּנֶגַע' הַמּוֹרֶה עַל הַסָּפֵק, וְלֹא 'נֶגַע' הַמּוֹרֶה עַל הַוַּדַּאי, מִפְּנֵי שֶׁאִם יֹאמַר אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן וַדַּאי כְּבָר נִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת טֶרֶם שֶׁפִּנּוּ אֶת הַבַּיִת; אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵין טֻמְאַת הַנֶּגַע וְטָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה אֶלָּא בְּכֹהֵן, מַאי נָפְקָא מִנַּהּ בֵּין שֶׁיֹּאמַר אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן וַדַּאי אוֹ בִּלְשׁוֹן סָפֵק? וְכָתַב הָרַב זַ"ל, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹתָיו, שֶׁאֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד כָּאן בֵּין וַדַּאי וְסָפֵק מִפְּנֵי טֻמְאַת הַנֶּגַע וְטָהֳרָתוֹ, אֶלָּא מִפְּנֵי דֶרֶךְ אֶרֶץ בִּלְבַד, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם וַדַּאי אֲפִלּוּ עַל הַדָּבָר הַבָּרוּר לוֹ, אֶלָּא סָפֵק. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים זַ"ל (ברכות ד ע"א): לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר אֵינִי יוֹדֵעַ. עַד כָּאן.

וְהָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן כָּתַב, דְּהַקְפָּדָה נָמֵי אִיכָּא. דְּכֵיוָן דְּהַשֵּׁם גָּזַר שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה הִיא תְּלוּיָה בְּמַאֲמַר הַכֹּהֵן, אִם יֹאמַר 'נֶגַע נִרְאָה לִי' חֲשִׁיב מוֹרֶה הוֹרָאָה בְּפָנָיו, וְאֵינוֹ מֵהָרָאוּי שֶׁיּוֹרֶה הוֹרָאָה בְּפָנָיו מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם תָּלָה הַכֹּל בְּמַאֲמַר הַכֹּהֵן. עַד כָּאן. וְהַשְׁתָּא לְפִי דִבְרֵי הָרַב זַ"ל, מִי הִתִּיר לוֹ לְבַעַל הַנֶּגַע לוֹמַר 'נִרְאָה לִי וְלֹא לְאוֹרִי', לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִפְתֹּחַ חַלּוֹנוֹת, הָא חֲשִׁיב מוֹרֶה הוֹרָאָה בְּפָנָיו.

וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: "וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר" (ויקרא יד, לה). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? מְלַמֵּד, שֶׁאוֹמֵר לוֹ הַכֹּהֵן דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין: בְּנִי, אֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל גַּסּוּת הָרוּחַ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעֻזִּיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית (דהי"ב כו, טז), "וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וְגוֹ' וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ" (שם שם, יט). עַד כָּאן. וְכָתַב הָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, שֶׁהַתַּכְלִית הוּא לְהַרְאוֹת לוֹ סִבַּת בִּיאַת הַנֶּגַע, כְּדֵי שֶׁיְּפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְיִרְאֶה מַה שֶּׁהָיָה סִבָּה לְנִגְעוֹ וְיָשׁוּב מִמֶּנּוּ. וּבְתוֹסֶפְתָּא דִנְגָעִים (פ"ו מ"ו), וּמַיְתִי לַהּ הָרַ"שׁ (נגעים פי"ב מ"ה), אָמְרִינַן: "וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר". הַכֹּהֵן אוֹמֵר: בְּנִי, צֵא וּפַשְׁפֵּשׁ בְּעַצְמְךָ וַחֲזֹר בְּךָ; שֶׁאֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל גַּסּוּת הָרוּחַ וְכוּ'. וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צב ע"א) אָמְרִינַן: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם הֱוֵי קָבֵל וְקַיָּם. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: בַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: הֱוֵי קָבֵל וְקַיָּם — הֱוֵי עָנָו וְתִחְיֶה. 'קָבֵל' לְשׁוֹן אָפֵל, עֲשֵׂה עַצְמְךָ אָפֵל וְשָׁפָל. בַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ, דִּכְתִיב: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי", וְלֹא לְאוֹרִי; שֶׁאֲפֵלוּתוֹ הִצִּילַתּוּ. עַד כָּאן.

וְנִרְאֶה שֶׁדִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר וּתְשׁוּבַת רַבִּי זֵירָא הֵם עַצְמָם דִּבְרֵי הַכֹּהֵן וּבַעַל הַנֶּגַע. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר" — מְלַמֵּד, שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ דִבְרֵי כִּבּוּשִׁים: צֵא וּפַשְׁפֵּשׁ בְּעַצְמְךָ וַחֲזֹר בְּךָ, שֶׁאֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל גַּסּוּת הָרוּחַ. וּבַעַל הַנֶּגַע הָיָה מַצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין וְאוֹמֵר: הַדִּין עִמְּךָ, וְאַף אֲנַן נָמֵי תְּנִינַן: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי" — וְלֹא לְאוֹרִי. מִכָּאן אָמְרוּ: בַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ. הֲרֵי שֶׁאֲפֵלוּתוֹ הִצִּילַתּוּ מִן הַנְּגָעִים. נִמְצָא שֶׁמִּוִּדּוּי שֶׁל מְצֹרָע אָנוּ לְמֵדִין הַדִּין שֶׁבַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ. בְּאֹפֶן שֶׁלָּמַדְנוּ כַּמָּה מְאוּסָה הִיא מִדַּת הַגַּאֲוָה לִפְנֵי הַשֵּׁם.

מֵעַתָּה נָבוֹא לְיַשֵּׁב מַאֲמָר הַפּוֹנֶה קָדִים. וְאִיכָּא לְמֵידַק, דְּמַה הִתְיַחֲסוּת יֵשׁ לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ דְּהָוֵי כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה? אָמְנָם עַל פִּי הָאָמוּר לְעֵיל יָבוֹא עַל נָכוֹן. שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, עַל כָּרְחִין דְּלָא סְבִירָא לֵהּ שֶׁיִּהְיֶה הַגָּדוֹל נִמְלָךְ בַּקָּטָן, שֶׁהֲרֵי הוּא מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר: מָה אֲנִי צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן? וְאִם כֵּן לְפִי דַעְתּוֹ, מַאי דִּכְתִיב 'נַעֲשֶׂה אָדָם' הוּא פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שֶׁהֵם שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת, וְאִם כֵּן הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.

וּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (ה ע"א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ — רָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה. כְּתִיב הָכָא (ישעיה י, לג): "וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדֻעִים", וּכְתִיב הָתָם (דברים ז, ה): "וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן". וְהִנֵּה מִלְּבַד מַה שֶּׁדִּקְדַּקְנוּ דְּמַה הִתְיַחֲסוּת יֵשׁ לְגַסֵּי הָרוּחַ עִם עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק דְּאַמַּאי דִּמָּה אוֹתוֹ לַאֲשֵׁרָה וְלֹא לִשְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה?

וְיֵרָאֶה דְּהַדְּבָרִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים עִם הָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק רְבִיעִי דַעֲבוֹדָה זָרָה (נג ע"ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּקַף לְבֵנָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ, וּבָא גוֹי וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ — אֲסָרָהּ. מְנָלַן דַּאֲסָרָהּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כַּתְּחִלָּה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּאֲמַר רַחֲמָנָא (דברים יב, ג): "וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ". מִכְּדִי יְרֻשָּׁה הִיא לָהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִי מִשּׁוּם הָנָךְ דְּמֵעִקָּרָא, בְּבִטּוּלָא בְּעָלְמָא סַגִּי לְהוּ. אֶלָּא מִדִּפְלַחוּ יִשְׂרָאֵל לָעֵגֶל גַּלּוּ אַדַּעְתַּיְהוּ דְּנִיחָא לְהוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכִי אֲתוֹ גוֹיִם — שְׁלִיחוּתָא דִידְהוּ עֲבוּד. הָכָא נָמֵי, יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּקַף לְבֵנָה — גַּלִּי אַדַּעְתֵּהּ דְּנִיחָא לֵהּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְכִי אֲתָא גוֹי וּפָלַח לַהּ — שְׁלִיחוּתָא דִידֵהּ קָא עָבֵד. וְהִקְשׁוּ: וְדִלְמָא בָּעֵגֶל הוּא דְנִיחָא לְהוּ, וּבְמִידִי אַחֲרִינָא לָא? וְתֵרְצוּ: אָמַר קְרָא (שמות לב, ד): "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" — מְלַמֵּד שֶׁאִוּוּ לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה.

וּכְבָר כָּתַבְנוּ, דְּאַף דִּכְתִיב 'נַעֲשֶׂה אָדָם' אֵין מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת, מִשּׁוּם דְּטַעְמָא דִכְתַב קְרָא 'נַעֲשֶׂה אָדָם' הוּא כְּדֵי לְלַמֵּד לִבְנֵי אָדָם מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁיִּהְיֶה הַגָּדוֹל נִמְלָךְ בַּקָּטָן. וְאִם כֵּן, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ וּסְבִירָא לֵהּ שֶׁאֵין רָאוּי לַגָּדוֹל לִמָּלֵךְ בַּקָּטָן, אִם כֵּן לְדִידֵהּ יֵשׁ פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ רָשֻׁיּוֹת הַרְבֵּה מִשּׁוּם דִּכְתִיב 'נַעֲשֶׂה אָדָם'. וְלָזֶה בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ — רָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה. כְּלוֹמַר, שֶׁמֵּהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם לְגַדֵּעַ הָאֲשֵׁרָה, שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל אִוּוּ לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה, מֵאוֹתוֹ טַעַם עַצְמוֹ רָאוּי לְגַדֵּעַ כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, שֶׁהֲרֵי כְּפִי סְבָרָתוֹ יֵשׁ פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה.

וּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בִּישַׁעְיָה (ב, יב-יח): "כִּי יוֹם לַייָ צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם, וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל, וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים" וְגוֹמֵר. "וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב יְיָ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "כִּי יוֹם לַייָ צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל", שֶׁיַּשְׁפִּיל הַשֵּׁם כָּל בַּעֲלֵי גַאֲוָה, וְחָזַר וְאָמַר "וְשַׁח גַּבְהוּת אָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים", שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ נְמוּכֵי רוּחַ, "וְנִשְׂגַּב יְיָ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא", דְּאֵיךְ תָּלֵי מַה שֶּׁיִּשָּׂגֵב הַשֵּׁם בְּהַשְׁפָּלַת הַגֵּאִים וִהְיוֹתָם נְמוּכֵי רוּחַ? וַהֲלוֹא גְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּאָמְרוֹ "יְיָ לְבַדּוֹ", דְּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ שׁוּם דָּבָר. וָעוֹד, בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף", מַה קֶּשֶׁר יֵשׁ לוֹ לְבִטּוּל עֲבוֹדָה זָרָה עִם הַקּוֹדֵם?

אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יוּבַן הָעִנְיָן. וָהוּא, שֶׁאֵלּוּ הַגַּסֵּי הָרוּחַ לֵית לְהוּ שֶׁהַשֵּׁם מוֹאֵס מִדַּת הַגַּאֲוָה וּבוֹחֵר בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, וְעַל כָּרְחִין סְבִירָא לְהוּ שֶׁפֵּרוּשׁ 'נַעֲשֶׂה אָדָם' הוּא חַס וְשָׁלוֹם כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת, דְּלֵית לְהוּ שֶׁנִּמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כְּדֵי לְלַמֵּד מִדַּת הָעֲנָוָה. לָזֶה אָמַר: "כִּי יוֹם לַייָ צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל", שֶׁיַּשְׁפִּיל כָּל בַּעֲלֵי גַאֲוָה. וְכֵיוָן שֶׁיִּרְאוּ הָעוֹלָם הַנְּקָמָה שֶׁיַּעֲשֶׂה הַשֵּׁם בְּבַעֲלֵי גַאֲוָה וְיִרְאוּ כַּמָּה מְאוּסָה הִיא בְּעֵינָיו, אָז יִהְיוּ הַכֹּל נְמוּכֵי רוּחַ, "וְשַׁח גַּבְהוּת אָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים". וְכֵיוָן שֶׁרוֹאִים הָעוֹלָם כַּמָּה הִיא חֲבִיבָה מִדַּת הָעֲנָוָה בְּעֵינֵי הַשֵּׁם, הִנֵּה כִי כֵן "וְנִשְׂגַּב יְיָ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא", שֶׁיֵּדְעוּ דְּהָא דִכְתִיב 'נַעֲשֶׂה אָדָם' — אֵינוֹ חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהֻצְרַךְ שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ, אֶלָּא כְּדֵי לְלַמֵּד מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁיִּהְיֶה הַגָּדוֹל נִמְלָךְ בַּקָּטָן, וְלֹא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת יֵשׁ. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם: "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף". כְּלוֹמַר, כָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיוּ סְבוּרִים סְבָרַת הַמִּינִים בַּכָּתוּב 'נַעֲשֶׂה אָדָם' שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת יִתְבַּעֲרוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ 'נַעֲשֶׂה אָדָם' הוּא לְלַמֵּד מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל נִמְלָךְ בַּקָּטָן.

וְאֶל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ מַאֲמַר יְשַׁעְיָה בְּאָמְרוֹ לְחִזְקִיָּה (מ"ב כ, יד): "מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ, וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל". וְהֵשִׁיב לוֹ יְשַׁעְיָה (שם שם, טז-יח): "שְׁמַע דְּבַר יְיָ. הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ" וְגוֹמֵר. "וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ, וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל". וְהִנֵּה בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צג ע"ב) אָמְרִינַן: 'וְהָיוּ סָרִיסִים'. רַב אָמַר: סָרִיסִים מַמָּשׁ. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁבִּימֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה נוֹדַע לַכֹּל שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה זָרָה. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּבִשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ — נִיחָא, דְּבִכְלַל הָעֹנֶשׁ שֶׁהֶעֱנִישׁוֹ הַשֵּׁם לְחִזְקִיָּה עַל מַה שֶּׁאָמַר 'מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה', וְגַם כֵּן עַל מַה שֶּׁהֶרְאָה לָהֶם כָּל אוֹצְרוֹתָיו, אָמַר לוֹ: דְּמִלְּבַד שֶׁיִּקַּח מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אוֹתָם סָרִיסִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י שֶׁכֵּן הָיָה דַרְכָּם שֶׁל מְלָכִים. אַךְ לְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם, מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לָזֶה עִם מַה שֶּׁהֶעֱנִישׁוֹ הַשֵּׁם עַל דְּבָרָיו?

וְנִרְאֶה דְּכַוָּנַת הָעִנְיָן בְּהַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק וְזֶה לְשׁוֹנָם: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל". זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה שֶׁבְּדָקָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מְצָאָן שְׁלֵמִים. חִזְקִיָּה הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב לִישַׁעְיָה: אַתָּה נְבִיאוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֵלַי?! הִתְחִיל מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל". וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ. עַד כָּאן. וֶהֱבִיאוֹ רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ לִמְלָכִים. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (ב לב, כה) כְּתִיב: "וְלֹא כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ". וְכֵן כָּתְבוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים זַ"ל, דְּמַה שֶּׁנֶּעֱנַשׁ חִזְקִיָּה הוּא מִפְּנֵי שֶׁנָּטָה קְצָת לְמִדַּת הַגַּאֲוָה. וּכְבָר כָּתַבְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ הוּא נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאוֹמֵר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת הֵם, מִדִּכְתִיב 'נַעֲשֶׂה אָדָם', לָזֶה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם לְחִזְקִיָּה: אַתָּה נִתְגָּאִיתָ וְנָתַתָּ מָקוֹם לַמִּינִים לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאוֹמְרִים שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת יֵשׁ, עַל כֵּן "וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל" — שֶׁתֵּעָקֵר עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר הֶעֱוִיתָ, שֶׁנָּתַתָּ פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה בְּפָסוּק 'בָּכֹה תִבְכֶּה' וְזֶה לְשׁוֹנָם: אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל נְבוּאוֹת קָשׁוֹת שֶׁנִּתְנַבֵּא יִרְמְיָה עַל יִשְׂרָאֵל, הִקְדִּים יְשַׁעְיָה וְרִפְּאָן וְכוּ'. יִרְמְיָה אָמַר (איכה א, יג): "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ", יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה נז, טו): "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא". עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַמַּאֲמָר הַזֶּה אוֹמֵר דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ. דְּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְדִבְרֵי יְשַׁעְיָה עִם דִּבְרֵי יִרְמְיָה? אַטּוּ הֶקֵּשָׁא דְ'מָרוֹם' 'מָרוֹם' דָּרַשׁ?! הָא וַדַּאי שֶׁהוּא דָבָר קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ.

וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יג, טו): "שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ". וּבְפֶרֶק שִׁשִּׁי דְשַׁבָּת (סב ע"ב) אָמְרִינַן: אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַנְשֵׁי שַׁחַץ הָיוּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה. וּבִפְתִיחָתָא דְאֵיכָה רַבָּתִי בְּפָסוּק 'מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן' (פתיחתא כד) אָמְרִינַן: "כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" (ישעיה כב, א) — אָמַר רַבִּי לֵוִי: אֵלּוּ גַסֵּי הָרוּחַ. וֶהֱבִיאוֹ רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְעֵרוּבִין (יג ע"ב): כָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צד ע"ב) תַּנְיָא מִשְּׁמֵהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: פַּרְעֹה שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ — נִפְרַע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, סַנְחֵרִיב שֶׁחֵרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ — נִפְרַע מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: פַּרְעֹה שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, לֹא הָיָה בִּזּוּי כָּל כָּךְ, וּלְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ כֵן נִפְרַע מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ כָּל כָּךְ, דְּאֵינוֹ דוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַגָּדוֹל לְמִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן. סַנְחֵרִיב שֶׁחֵרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, דְּהַיְנוּ בִּזּוּי יוֹתֵר, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרַע מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְנִתְבַּיֵּשׁ יוֹתֵר. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע עַל יְדֵי שָׁלִיחַ הוּא כְּדֵי לְהַשְׁפִּילוֹ וּלְבַיְּשׁוֹ יוֹתֵר.

וְהִנֵּה כָּל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר שְׁלִיחוּת הוּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכִדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְתַעֲנִית (י ע"א): אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׁקֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכָל הָעוֹלָם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ; שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה, י): "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת". הֲרֵי שֶׁלָּמְדוּ דְּכָל הָעוֹלָם מַשְׁקֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ מֵאָמְרוֹ 'וְשֹׁלֵחַ'. וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קד ע"ב) אָמְרִינַן: "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ" (איכה א, יב). אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: עֲשָׂאוּנִי כְּעוֹבְרֵי עַל דָּת. דְּאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב (בראשית יט, כד): "וַייָ הִמְטִיר עַל סְדֹם", וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: בִּסְדֹם כְּתִיב 'וַייָ הִמְטִיר' — הוּא בְּעַצְמוֹ, וְהָכָא כְּתִיב 'שָׁלַח' — עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר: שֶׁכָּל הַנְּבוּאוֹת קָשׁוֹת שֶׁנִּתְנַבֵּא יִרְמְיָה עַל יִשְׂרָאֵל, בָּא יְשַׁעְיָה וְרִפְּאָן. שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ גַסֵּי הָרוּחַ, וּבָא יִרְמְיָה וְהִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם נְבוּאוֹת קָשׁוֹת שֶׁהַשֵּׁם יַשְׁפִּילֵם בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, שֶׁכָּךְ הִיא הַמִּדָּה שֶׁכָּל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, וְהִתְנַבֵּא עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ", לוֹמַר שֶׁיִּפָּרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ כְּדֵי לְהַשְׁפִּילָם וּלְבַיְּשָׁם יוֹתֵר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַגָּדוֹל לְמִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן. וְלָזֶה בָּא יְשַׁעְיָה וְרִפְּאָן, וְאָמַר שֶׁהַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ אוֹתָם בְּתַכְלִית הָרוֹמְמוּת, שֶׁכָּךְ הִיא הַמִּדָּה שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְהִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם וְאָמַר: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא וְגוֹ' מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ", שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא: אֲנִי אֶת דַּכָּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְכִּין שְׁכִינָתוֹ עָלָיו, וְהוּא תַּכְלִית הָרוֹמְמוּת. וְהָוֵי מִבֵּירָא עֲמִיקְתָּא לְאִגָּרָא רָמָא, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא רָצָה הַשֵּׁם לִפָּרַע מֵהֶם בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ כְּדֵי לְהַשְׁפִּילָם וּלְבַיְּשָׁם בְּיוֹתֵר, וּכְדַי בִּזָּיוֹן; וְאַחֲרֵי כֵן, שֶׁהִשְׁפִּילוּ עַצְמָם, כְּתִיב בָּהֶם: "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ", לוֹמַר, שֶׁאַף שֶׁשְּׁכִינָתוֹ הִיא בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים, מִכָּל מָקוֹם אֲנִי אֶת דַּכָּא, שֶׁמַּרְכִּין שְׁכִינָתוֹ עָלָיו. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם: "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים", שֶׁכֵּן הִיא הַמִּדָּה שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ. כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן.