דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ
וּבוֹ שְׁנֵי דְרוּשִׁים
הַדְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן (דרוש יא): יְבָאֵר דְּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל, וְזֶה גוֹרֵם לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה דָבָר שֶׁבְּסִבָּתוֹ תִּנָּטֵל הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ. / מִי שֶׁהוּא נִלְחָם מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. / אִם דָּוִד הָיָה לוֹ דִין מֶלֶךְ מִשָּׁעָה שֶׁנִּמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל אַף דְּשָׁאוּל עֲדַיִן קַיָּם אוֹ לֹא. / הָא דְאָמְרִינַן כֹּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַיְנוּ דַוְקָא כְּשֶׁחוֹטֵא בְּאוֹתוֹ דָבָר שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ. / מֵהָעֹנֶשׁ אָנוּ לְמֵדִין אֹפֶן הַחֵטְא, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
הַדְּרוּשׁ הַשֵּׁנִי (דרוש יב): יְבָאֵר מַעֲלַת הַמֶּלֶךְ דְּמוֹחֲלִין לוֹ עֲוֹנוֹתָיו. / אִם דָּוִד הָיָה דִינוֹ כְּמֶלֶךְ כֵּיוָן דְּנִמְשַׁח כְּמָשׁוּחַ דִּכְהֻנָּה אוֹ דִלְמָא בְּמַלְכוּת תַּלְיָא מִלְּתָא. / בִּזְמַן שֶׁנָּטוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם אִם הָיָה לְדָוִד דִּין מֶלֶךְ. / אִם כְּלֵי הֶדְיוֹט מִשָּׁעָה שֶׁנַּעֲשׂוּ לְהֶדְיוֹט בְּהַזְמָנָה לְחוֹד נֶאֶסְרוּ לְגָבוֹהַּ. / אִם כְּלֵי גָבוֹהַּ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הֶדְיוֹט נֶאֶסְרוּ. / אִם הַמֶּלֶךְ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי הֶדְיוֹט שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הֶדְיוֹט. / כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר יֵשׁ לוֹ דִין כֹּהֵן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמֶלֶךְ.
דְּרוּשׁ אַחַד עָשָׂר
פֶּרֶק קַמָּא דִמְגִלָּה (יד ע"ב): "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל" (ש"א כה, לא). 'זֹאת' מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי. וּמַאי נִיהוּ? מַעֲשֶׂה דְבַת שֶׁבַע.
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ (דברים יז, טו): "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" — שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ (קידושין לב ע"ב), וְכָבוֹד גָּדוֹל יַעֲשׂוּ לוֹ, וּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ — אֵין מָחוּל (שם). וּבַגְּמָרָא פֶּרֶק שֵׁנִי דְיוֹמָא (כב ע"ב) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ שָׁאוּל? מִפְּנֵי שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א י, כז): "וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יּשִׁעֵנוּ זֶה, וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ". עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: נֶעֱנַשׁ שָׁאוּל — לָבוֹא לִידֵי דָבָר שֶׁעָלָיו נִטַּל מִמֶּנּוּ מַלְכוּת. מִפְּנֵי שֶׁמִּתְּחִלַּת מַלְכוּתוֹ מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ, גִּלָּה עַל עַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי לִמְלֹךְ. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ הוּא סִבָּה שֶׁיַּעֲשֶׂה דָבָר שֶׁבְּסִבָּתוֹ תִּנָּטֵל הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ.
וּבָזֶה נָבוֹא לְבָאֵר פְּסוּקֵי שְׁמוּאֵל־א (כה, כח-לא) בְּוִכּוּחַ אֲבִיגַיִל עִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ. הֵם הַמְדַבְּרִים: "שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ, כִּי עָשׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן, כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ. וַיָּקָם אָדָם לִרְדָּפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ, וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. וְהָיָה כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶת הַטּוֹבָה עָלֶיךָ, וְצִוְּךָ לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל. וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם" וְגוֹמֵר. וְהַדִּקְדּוּקִים רָבוּ כְּמוֹ רָבוּ. חֲדָא, בַּמֶּה שֶׁאָמְרָה "שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ כִּי עָשׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן", וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מַלְכוּ קְיָמָא. דְּאֵיךְ תָּלְתָה זֶה בָּזֶה, סְלִיחַת הֶעָוֹן עִם מַה שֶּׁיְּקַיֵּם הַשֵּׁם אֶת הַבְטָחָתוֹ וְיִתֵּן לוֹ הַמַּלְכוּת? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמְרָה "כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם", וְלֹא יָדַעְתִּי לְהֵיכָא קָאֵי נְתִינַת טַעַם דְּ"כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם". אִם עַל הַמַּלְכוּת, שֶׁאָמְרָה "כִּי עָשׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן", וְנָתְנָה טַעַם מִשּׁוּם דְּ"מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם", מַה לָּהּ לְבַקֵּשׁ טַעַם לְמַה שֶּׁנָּתַן הַשֵּׁם הַמַּלְכוּת לְדָוִד? וָעוֹד, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ לָא שָׁיְכִי לְעִנְיָנָהּ, שֶׁהָיְתָה מְחַלָּה פְּנֵי דָוִד שֶׁיִּסְלַח עֲוֹן נָבָל. וְאִי קָאֵי לִתְחִלַּת הַפָּסוּק: "שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ", מִשּׁוּם דְּ"מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם" — גַּם זֶה לֹא יִתָּכֵן, דְּאֵין קֶשֶׁר לַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְלָא שָׁיְכִי אַהֲדָדֵי. וְגַם בַּמֶּה שֶׁסִּיְּמָה דְבָרֶיהָ וְאָמְרָה "וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ", הֵם דְּבָרִים תְּפֵלִים מִבְּלִי מֶלַח.
וְהִנֵּה לְיַשֵּׁב פָּסוּק זֶה מָקוֹם יֵשׁ בָּרֹאשׁ עַל פִּי הָאָמוּר, דְּמֶלֶךְ שֶׁמּוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ — הַשְּׂרָרָה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ וְהִיא כְפוֹרַחַת. עוֹד נַקְדִּים מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמואל רמז קיח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת" (ש"א יד, מה). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁנָּתְנוּ מִשְׁקָלוֹ זָהָב וּפְדָאוּהוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָמְרוּ לוֹ לְשָׁאוּל: וְכִי יוֹנָתָן אָכַל? וַהֲלוֹא לֹא אָכַל אֶלָּא טָעַם, וּתְנַן (ברכות יד ע"א): מַטְעֶמֶת אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בְּרָכָה וְכוּ'. וְהִקְשׁוּ: בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר שֶׁנָּתְנוּ מִשְׁקָלוֹ זָהָב וּפְדָאוּהוּ, הַיְנוּ דִכְתִיב (שם): "הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל"; אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר לֹא אָכַל אֶלָּא טָעַם, מַאי "הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל"? וְתֵרְצוּ: הָכֵי קָאָמַר: אֶפְשָׁר מִי שֶׁעָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ?! וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּסוֹף פָּרָשַׁת בְּחֻקֹתַי. גַּם בְּמִשְׁפְּטֵי הַחֵרֶם כָּתַב הָרַמְבַּ"ן וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁיְּהוֹנָתָן שׁוֹגֵג הָיָה, וְאָבִיו לֹא הָיָה סָבוּר וְלֹא הָיָה מַאֲמִין שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג וְהָיָה רוֹצֶה לְחַיְּבוֹ מִיתָה, וְאָמְרוּ לוֹ הָעָם: כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה נֵס עַל יָדוֹ הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁהָיָה בִּשְׁגָגָה, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס עַל יְדֵי רְשָׁעִים. וְזֶהוּ: "הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל". עַד כָּאן. לָמַדְנוּ, דְּמִי שֶׁהוּא נִלְחָם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם — אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ.
וְזוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת אֲבִיגַיִל שֶׁאָמְרָה לְדָוִד: "שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ", כְּלוֹמַר, שֶׁיִּמְחַל עַל כְּבוֹדוֹ בַּמֶּה שֶׁבִּזָּהוּ נָבָל, שֶׁאָמַר (ש"א כה, י): "מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי". וְהִרְגִּישָׁה אֲבִיגַיִל, דְּשֶׁמָּא יֹאמַר לָהּ דָּוִד: אֵיךְ אֶמְחַל עַל כְּבוֹדִי, וַהֲלוֹא כָּל עַצְמוֹ שֶׁל שָׁאוּל שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ מַלְכוּתוֹ הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ. לָזֶה אָמְרָה: אַף שֶׁתִּמְחַל עַל כְּבוֹדְךָ, "עָשׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן", דְּהַיְנוּ מַלְכוּ קְיָמָא. וְהַטַּעַם, דְּעֹנֶשׁ הַמּוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ הוּא שֶׁיָּבוֹא לִידֵי עָוֹן שֶׁעָלָיו תִּנָּטֵל מַלְכוּתוֹ, וְהָכָא גַבֵּי דָוִד לֹא שַׁיָּךְ, מִשּׁוּם "כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם", וּלְפִיכָךְ "רָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ", מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר מִי שֶׁעוֹשֶׂה יְשׁוּעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ?! כְּלַל הַדְּבָרִים: שֶׁכַּוָּנַת אֲבִיגַיִל הָיָה לוֹמַר, שֶׁהַהֶזֵּק הַנִּמְשָׁךְ מִמְּחִילַת הַמֶּלֶךְ עַל כְּבוֹדוֹ הָכָא גַבֵּי דָוִד לֹא שַׁיָּךְ, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן שֶׁהוּא נִלְחָם מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ.
אַךְ כְּדֵי לְהָבִין הֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים נֹאמַר בְּאֹפֶן אַחֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶׁאָמְרָה "וַיָּקָם אָדָם לִרְדָּפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ", דְּלָמָּה זֶה כָּפְלָה אֶת דְּבָרֶיהָ בְּאָמְרָהּ 'לִרְדָּפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ'? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁבֵּרְכָה אֶת דָּוִד שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בְּאָמְרָהּ "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים", מִי בִּקֵּשׁ זֹאת מִיָּדָהּ שֶׁתְּבָרֵךְ אֶת דָּוִד בְּרָכָה זוֹ? וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁדָּוִד לֹא יִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא?! עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמְרָה "אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ", הֵם שְׂפַת יֶתֶר, דְּנוֹדָע דִּצְרוֹר הַחַיִּים הֵם אֵצֶל הַשֵּׁם. וְכֵן יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁקִּלְלָה אֶת אוֹיְבֵי דָוִד קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּאָמְרָהּ שֶׁנַּפְשָׁם "יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע", מִי בִּקֵּשׁ זֹאת מִיָּדָהּ? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּסִיּוּם דְּבָרֶיהָ, שֶׁאָמְרָה: "וְהָיָה כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר" וְגוֹמֵר, "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה" וְגוֹמֵר. דִּכְפִי דְבָרֶיהָ שֶׁהָיְתָה סְבוּרָה שֶׁהֲרִיגַת נָבָל חָשִׁיב פּוּקָה וּמִכְשׁוֹל, אַף שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם לְדָוִד כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר הָיָה מֵהָרָאוּי שֶׁתִּמְנַע אֶת דָּוִד מֵהֲרִיגַת נָבָל, שֶׁלֹּא יִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי; וּמַשְׁמַע מִדְּבָרֶיהָ, שֶׁאִם לֹא הָיָה מוֹלֵךְ דָּוִד — לֹא הָיְתָה הֲרִיגַת נָבָל פּוּקָה וּמִכְשׁוֹל, וְזֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמַּאֲמָר הַפּוֹנֶה קָדִים, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה", 'זֹאת' מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי. וּמַאי נִיהוּ? מַעֲשֶׂה דְבַת שֶׁבַע. וְהִנֵּה אֲתָא לְנַחוֹמֵי, צַעוֹרֵי קָא מְצַעֲרָא לֵהּ; וְאַחַר כָּל הַכָּבוֹד שֶׁעָשְׂתָה לְדָוִד וְהַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכָה אוֹתוֹ, בִּרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעָל, הִזְכִּירָה לוֹ עָוֹן דְּבַת שֶׁבַע לְצַעֵר אֶת דָּוִד.
וְנִרְאֶה דְּכָל זֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִמְגִלָּה (דף יד, ע"ב): "וְהָיָה הִיא רֹכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר וְיֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר" (ש"א כה, כ). 'מִן הָהָר' מִבָּעֵי לֵהּ? אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: מְלַמֵּד שֶׁנָּטְלָה דָם בְּחֵיקָהּ וְהֶרְאֲתָה לוֹ. אָמַר לָהּ: וְכִי רוֹאִין דָּם בַּלַּיְלָה?! אָמְרָה לוֹ: וְכִי דָנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בַּלַּיְלָה?! אָמַר לָהּ: מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הוּא וְלָא צְרִיךְ לְמֵידַיְנֵהּ. אָמְרָה לוֹ: עֲדַיִן שָׁאוּל קַיָּם וְלֹא יָצָא טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין שֶׁאֲבִיגַיִל וְדָוִד הָיוּ חֲלוּקִין בְּדִין. שֶׁדָּוִד הָיָה סָבוּר דְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל יֵשׁ לוֹ דִין מֶלֶךְ, וְאַף שֶׁעֲדַיִן שָׁאוּל קַיָּם; וַאֲבִיגַיִל סוֹבֶרֶת שֶׁאֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ אַף שֶׁכְּבָר נִמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן שָׁאוּל קַיָּם.
וְהִנֵּה כְּשֶׁהִלְשִׁין דּוֹאֵג אֶת אֲחִימֶלֶךְ וְאָמַר (שם כב, ט-י): "רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב וַיִּשְׁאַל לוֹ בַּייָ", אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָמַר לוֹ: עֲשִׂיתוֹ מֶלֶךְ, דִּתְנַן (יומא עא ע"ב): אֵין נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים אֶלָּא לְמֶלֶךְ בִּלְבַד. וּמִפְּנֵי זֶה הֲרָגוֹ לַאֲחִימֶלֶךְ, מִדִּין מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת. וּכְבָר הֵבִיא רַדָּ"ק דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, יְעֻיַּן שָׁם. וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל (שבת קמט ע"ב): כֹּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ — אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִמַּאי? אִילֵימָא מִדִּכְתִיב (מ"א כב, כא-כב): "וַיֵּצֵא הָרוּחַ, וַיֹּאמֶר צֵא", וְאָמְרִינַן: מַאי 'צֵא'? צֵא מִמְּחִצָּתִי. וְדִלְמָא שָׁנֵי הָתָם מִשּׁוּם דִּכְתִיב (תהלים קא, ז): "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" וְכוּ'. אֶלָּא מֵהָכָא (משלי יז, כו): "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב", וּמִדְּלֹא טוֹב שְׁמַע מִנַּהּ דְּהָוֵי רָע, וּכְתִיב וְכוּ' שֶׁלֹּא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע. עַד כָּאן.
וְהִנֵּה כְּפִי סְבָרַת דָּוִד דְּנָבָל יֵשׁ לוֹ דִין מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵהּ דְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל יֵשׁ לוֹ דִין מֶלֶךְ אַף שֶׁעֲדַיִן שָׁאוּל קַיָּם, נִמְצָא שֶׁכַּדִּין עָשָׂה בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַל בְּאוּרִים וְתֻמִּים לַאֲחִימֶלֶךְ, וְדוֹאֵג שֶׁהִלְשִׁינוֹ לְדָוִד וּבְסִבָּתוֹ הָרַג שָׁאוּל לַאֲחִימֶלֶךְ — הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת. אַךְ כְּפִי סְבָרַת אֲבִיגַיִל שֶׁדָּוִד אַף שֶׁנִּמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל אֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ מֵאַחַר שֶׁשָּׁאוּל עֲדַיִן קַיָּם, נִמְצָא דְּשֶׁלֹּא כַּדִּין עָשָׂה דָוִד בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַל בְּאוּרִים וְתֻמִּים לַאֲחִימֶלֶךְ מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ, וְכַדִּין עָשָׂה דוֹאֵג בַּמֶּה שֶׁהִלְשִׁין אֶת אֲחִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַל בְּאוּרִים וְתֻמִּים לְדָוִד, וְכַדִּין נֶהֱרַג אֲחִימֶלֶךְ. וְנִמְצָא שֶׁבַּהֲרִיגַת אֲחִימֶלֶךְ הָיָה דָוִד הַסִּבָּה, שֶׁהוּא עֲשָׂאוֹ לַאֲחִימֶלֶךְ מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, וְנִמְצָא שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יָדוֹ, וּכְבָר לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁכֹּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ — אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְכָל זֶה הוּא דַוְקָא כְּשֶׁחוֹטֵא בַּמֶּה שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ, כְּמוֹ הָכָא שֶׁדָּוִד עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַל בְּאוּרִים וְתֻמִּים עַל יְדֵי אֲחִימֶלֶךְ וְהוּא לֹא הָיָה עֲדַיִן מֶלֶךְ, וְנֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ אֲחִימֶלֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת וְנֶהֱרַג בְּסִבָּתוֹ. אֲבָל אִם כְּפִי הָאֱמֶת לֹא טָעָה דָוִד בַּדִּין, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל — מֵאוֹתָהּ שָׁעָה יֵשׁ לוֹ דִין מֶלֶךְ, אֶלָּא דְשָׁאוּל הוּא שֶׁטָּעָה בַּדִּין אוֹ שֶׁרָצָה לַהֲרֹג לַאֲחִימֶלֶךְ שֶׁלֹּא מִן הַדִּין, פְּשִׁיטָא דְלֹא שַׁיָּךְ גַּבֵּי דָוִד כֹּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ דְּאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּמַאי הֲוָה לֵהּ לְמֶעְבַּד? וַהֲלוֹא כַּדִּין עָשָׂה! וּרְאָיָה לָזֶה, שֶׁהֲרֵי בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל, כְּשֶׁרָצוּ לִלְמֹד הַךְ דְּכֹל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ דְּאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צִדְּדוּ לוֹמַר: אֶלָּא מֵהָכָא (חבקוק ב, טז): "שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד" — זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, "שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל" — זֶה צִדְקִיָּהוּ. וְדָחוּ: צִדְקִיָּהוּ צַדִּיק מַאי הֲוָה לֵהּ לְמֶעְבַּד? עַד כָּאן. הֲרֵי דְּכֹל שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא בַּדָּבָר — לָא אָמְרִינַן בֵּהּ הַאי מִלְּתָא דְּכֹל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ דְּאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
מֵעַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר הֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים. וְהִנֵּה אֲבִיגַיִל אָמְרָה לְדָוִד: "שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ, כִּי עָשׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן". כְּלוֹמַר, בְּעֶזְרַת הָאֵל עָשׂה יַעֲשֶׂה לְךָ מַלְכוּ קְיָמָא, אַךְ עֲדַיִן לֹא עָשָׂה וְאֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ, וְנִמְצָא שֶׁנָּבָל אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה מִטַּעַם מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת. וְכִי תֵּימָא, יֹאמַר לָהּ דָּוִד: כְּפִי דְבָרַיִךְ שֶׁאֵין לִי דִין מֶלֶךְ, נִמְצָא דְּמַה שֶּׁשָּׁאַלְתִּי בְּאוּרִים וְתֻמִּים לַאֲחִימֶלֶךְ שֶׁלֹּא כַּדִּין עָשִׂיתִי, שֶׁהֲרֵי אֵין נִשְׁאָלִים בְּאוּרִים וְתֻמִּים כִּי אִם לְמֶלֶךְ, וְנִמְצָא שֶׁכַּדִּין הִלְשִׁין דּוֹאֵג אֶת אֲחִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה חַיָּב מִיתָה מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיב מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַל לִי בְּאוּרִים וְתֻמִּים, לְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין לִי דִין מֶלֶךְ, וְנִמְצָא דִּבְסִבָּתִי נֶעֱנַשׁ אֲחִימֶלֶךְ, וּמִי שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ נִקְרָא רָע, וּמִי שֶׁהוּא רָע אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָזֶה בָּאָה אֲבִיגַיִל לוֹמַר: אַל תִּירָא מִכָּל זֶה, "כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם". וְהַכַּוָּנָה, דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי דְיוֹמָא (עא ע"ב): אֵין נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים לְהֶדְיוֹט, אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צֹרֶךְ בּוֹ. וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא (עג ע"ב): מְנָא הָנֵי מִלֵּי? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אָמַר קְרָא (במדבר כז, כא): "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ" וְגוֹמֵר. 'הוּא' — זֶה מֶלֶךְ, 'וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ' — זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. וּלְפִי זֶה אֵין סָפֵק שֶׁדָּוִד יֵשׁ לוֹ דִין מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, שֶׁהֲרֵי אַף בִּהְיוֹתוֹ אֵצֶל שָׁאוּל הוּא הָיָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא וְנִלְחַם מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם. וּבְהֶדְיָא אָמְרִינַן בְּאַגָּדַת שְׁמוּאֵל (ילקוט שמואל רמז קלא), הֱבִיאוֹ הָרַב כְּלִי יְקָר, וְזֶה לְשׁוֹנָם: לֹא נִטְרַד דּוֹאֵג מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהִמְרָה בַּסַּנְהֶדְרִין. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר דּוֹאֵג: "וַיִּשְׁאַל לוֹ בַּייָ" — שֶׁעֲשָׂאוֹ מֶלֶךְ לְפִי שֶׁאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ, אָמְרוּ לוֹ אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא: תְּנַן: כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁאָלִין לְמֶלֶךְ, כָּךְ נִשְׁאָלִין לְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁנַּאֲרִיךְ בָּזֶה בְּדֶרֶךְ הָרַבִּים (דרוש יג), יְעֻיַּן שָׁם.
וּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בִּשְׁמוּאֵל־ב (טז, ז-ח): "וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ, צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל. הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְיָ כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּו וַיִּתֵּן יְיָ אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ, וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּפְסוּקִים אֵלּוּ טוּבָא. חֲדָא, בַּמֶּה שֶׁאָמַר "צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל", דְּאֵיזֶה דָמִים שָׁפַךְ דָּוִד? וְאִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב (דהי"א כב, ח): "דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ", הָתָם הוּא מֵהַגּוֹיִם וּמִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם הָיָה נִלְחָם. וּמַה שֶּׁלֹּא רָצָה הַשֵּׁם שֶׁיִּבְנֶה הַבַּיִת מִשּׁוּם דְּדָמִים רַבִּים שָׁפַךְ מֵהַגּוֹיִם, לָאו מִשּׁוּם דְּשֶׁלֹּא כַּדִּין עָשָׂה אֶלָּא טַעַם אַחֵר יֵשׁ בַּדָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ילקוט שמואל רמז קמה). וּמַה שֶּׁכָּתַב רַדָּ"ק שֶׁחֲשָׁדוֹ בִּדְמֵי אַבְנֵר וְאִישׁ־בּשֶׁת, הִנֵּה הַכָּתוּב צוֹוֵחַ בְּהֵפֶךְ (ש"ב ג, לז): "וַיֵּדְעוּ כָל הָעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא כִּי לֹא הָיְתָה מֵהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר". וְגַבֵּי אִישׁ־בּשֶׁת כְּתִיב (שם ד, יב): "וַיְצַו דָּוִד אֶת הַנְּעָרִים וַיַּהַרְגוּם וַיְקַצְּצוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם וַיִּתְלוּ עַל הַבְּרֵכָה בְּחֶבְרוֹן", וְזֶה מוֹכִיחַ שֶׁהָיְתָה הֲרִיגַת אִישׁ־בּשֶׁת שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ. וְיוֹנָתָן נִדְחַק בָּזֶה וְתִרְגֵּם: פֻּק פֻּק גְּבַר חַיָּב קְטוֹל.
עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְיָ כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל", דְּהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁדָּוִד שָׁפַךְ דָּם מִבֵּית שָׁאוּל? וְנַהֲפוֹךְ הוּא, שֶׁכָּל מְגַמָּתוֹ שֶׁל דָּוִד זֹאת הָיְתָה לְהֵיטִיב עִם בֵּית שָׁאוּל. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֲתִיב עֲלָךְ יְיָ כֹּל חוֹבֵי בֵית שָׁאוּל. וְלֹא יָדַעְתִּי טַעַם לִדְבָרִים אֵלּוּ, דְּאֵיךְ יָשִׁיב הַשֵּׁם עֲוֹנוֹת בֵּית שָׁאוּל עַל רֹאשׁ דָּוִד? וַהֲלוֹא "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת" כְּתִיב (דברים כד, טז). גַּם יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּו", דְּעַל אֵיזֶה זְמַן קָאָמַר? אִם בְּחַיֵּי שָׁאוּל — זֶה אֵינוֹ, דִּבְחַיָּיו לֹא מָלַךְ אֶלָּא נִרְדָּף הָיָה כָּל יָמָיו מִפְּנֵי שָׁאוּל; וּמַה שֶּׁמָּלַךְ אַחֲרֵי מִיתַת שָׁאוּל — מֵהַשֵּׁם הָיְתָה לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַבְנֵר (ש"ב ג, יח): "כִּי יְיָ אָמַר אֶל דָּוִד לֵאמֹר, בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי הוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם", וְאִם כֵּן מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ שֶׁל דָּוִד בָּזֶה. וְתוּ קָשֶׁה בַּמֶּה שֶׁאָמַר "וַיִּתֵּן יְיָ אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ", דְּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לָזֶה עִם מַה שֶּׁקָּדַם. גַּם אָמְרוֹ "וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ" הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם מוּבָן, דְּמֵאַחַר שֶׁאָמַר "וַיִּתֵּן יְיָ אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ", לָמָּה חָזַר וְאָמַר "וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ"? גַּם יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה", אֵיךְ הוּא נְתִינַת טַעַם לְמַה שֶּׁאָמַר "וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ"?
וְעַל פִּי הָאָמוּר יִתְיַשֵּׁב הַכֹּל. וָהוּא, דְּשִׁמְעִי הָיָה סָבוּר כִּסְבָרַת דּוֹאֵג דְּאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ בִּלְבַד, וְאִם כֵּן דָּוִד שֶׁשָּׁאַל בְּאוּרִים וְתֻמִּים נַעֲשָׂה מֶלֶךְ בְּחַיֵּי שָׁאוּל, וְאִם כֵּן כַּדִּין עָשָׂה שָׁאוּל שֶׁהָרַג אֶת אֲחִימֶלֶךְ מִשּׁוּם מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, שֶׁנָּתַן לְדָוִד דִּין מֶלֶךְ, וְנִמְצָא שֶׁדָּוִד הָיָה סִבָּה לְמִיתַת אֲחִימֶלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ, שֶׁהָיוּ שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ, שֶׁכֻּלָּם נֶהֶרְגוּ מִשּׁוּם מוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת, שֶׁכֻּלָּם הִסְכִּימוּ בִּשְׁאֵלַת דָּוִד בְּאוּרִים וְתֻמִּים. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק תְּשִׁיעִי דְנִדָּה (סא ע"א): כְּתִיב (ירמיה מא, ט): "וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ". וְכִי גְדַלְיָהוּ הֲרָגָן?! וַהֲלוֹא יִשְׁמָעֵאל הֲרָגָן! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה לוֹ לָחוּשׁ לַעֲצַת יוֹחָנָן וְלֹא חָשׁ — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. הֲרֵי דְּאַף עַל פִּי שֶׁגְּדַלְיָהוּ לֹא הֲרָגָן, כֵּיוָן שֶׁהוּא הָיָה קְצָת סִבָּה בַּדָּבָר חֲשִׁיב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ שִׁמְעִי: "צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים", דַּחֲשִׁיב כְּאִלּוּ אַתָּה הָרַגְתָּ אֶת אֲחִימֶלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ, מֵאַחַר דְּהָיִיתָ סִבָּה בַּדָּבָר, שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ מֶלֶךְ שֶׁלֹּא כַּדִּין. "הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְיָ כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל". כְּלוֹמַר, עַד עַכְשָׁו הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁאוֹתָם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֵמִית שָׁאוּל, כָּל אוֹתָם הַדָּמִים אֲשֶׁר שָׁפַךְ הָיוּ עַל רֹאשׁ שָׁאוּל וְהַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַדִּין הוּא שֶׁנִּשְׁאָלִין לְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צֹרֶךְ בּוֹ, וְאִם כֵּן אַתָּה לֹא נַעֲשֵׂיתָ מֶלֶךְ בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים, וְאִם כֵּן שֶׁלֹּא כַּדִּין הָרַג שָׁאוּל שְׁמוֹנִים וָחֲמִשָּׁה אִישׁ; אַךְ מִמַּה שֶּׁרָאִינוּ שֶׁפָּרַע לְךָ הַשֵּׁם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הָרְאֵינוּ לָדַעַת דְּ"הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְיָ כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל", דְּהַיְנוּ אֲתִיב עֲלָךְ יְיָ כֹּל חוֹבֵי בֵית שָׁאוּל, הֱסִירָם מֵעַל שָׁאוּל וֶהֱשִׁיבָם עַל דָּוִד. לְפִי שֶׁהַנִּרְאֶה הוּא כִּי "מָלַכְתָּ תַּחְתָּו", כִּי בִּשְׁאֵלָתְךָ בְּאוּרִים וְתֻמִּים הֶרְאֵיתָ לָדַעַת כִּי אַתָּה יֵשׁ לְךָ דִין מֶלֶךְ וְאִם כֵּן מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו. וּמִשּׁוּם הָכֵי פָּרַע לְךָ הַשֵּׁם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, "וַיִּתֵּן יְיָ אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ"; כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ הַמְּלוּכָה מִיַּד שָׁאוּל בְּחַיָּיו, כָּךְ פָּרַע לְךָ הַשֵּׁם שֶׁלָּקַח אֶת הַמְּלוּכָה מִמְּךָ בְּחַיֶּיךָ וּנְתָנָהּ בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ.
וְדוֹמֶה לָזֶה אָמְרִינַן בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי דְעֵרוּבִין (דף סג): "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (במדבר יא, כח) וְכוּ'. "נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ" (דהי"א ז, כז) וְכוּ'. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא: לֹא נֶעֱנַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עַל שֶׁבִּטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל לַיְלָה אֶחָד מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, יג): "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ" וְגוֹמֵר. וּגְמִירִי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָרוֹן וּשְׁכִינָה שְׁרוּיִין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָם יִשְׂרָאֵל אֲסוּרִים בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת וְהָרִיטְבָ"א זַ"ל: מְנָא לֵהּ דְּעַל זֶה נֶעֱנַשׁ? דִּלְמָא נֶעֱנַשׁ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ (שם שם, יד): "עַתָּה בָאתִי"? וְתֵרְצוּ: דְּכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹדֵד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁהָיָה לוֹ שֶׁמֵּת בְּלֹא בָּנִים לָמַדְנוּ שֶׁהַחֵטְא הָיָה שֶׁבִּטֵּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. עַד כָּאן. הֲרֵי דְּמֵהָעֹנֶשׁ אָנוּ לְמֵדִין אֹפֶן הַחֵטְא, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. הָכָא נָמֵי, מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בִּנְךָ אָנוּ לְמֵדִים שֶׁחֶטְאֲךָ הָיָה שֶׁמָּלַכְתָּ בְּחַיֵּי שָׁאוּל שֶׁלֹּא כַּדָּת; וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, שֶׁאַתָּה רָצִיתָ לָקַחַת הַמְּלוּכָה וְשֶׁלֹּא כַּדִּין עָשִׂיתָ שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים, נִמְצָא שֶׁאֲחִימֶלֶךְ נֶעֱנַשׁ עַל יָדְךָ, "וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ". כְּלוֹמַר, כֹּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ נִקְרָא רָע, דִּכְתִיב: "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב", וּמִדְּלֹא טוֹב רָע מִקְּרֵי, וְאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם "כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה". כְּלוֹמַר, תֵּדַע לָמָה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ "וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ", לְפִי שֶׁ"אִישׁ דָּמִים אָתָּה", שֶׁהָיִיתָ סִבָּה שֶׁנֶּהֶרְגוּ אֲחִימֶלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
וּבָזֶה יֵשׁ לְיַשֵּׁב קְצָת פְּסוּקִים בִּמְלָכִים־א (ב, מד-מה): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְיָ אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ. וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְיָ". וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בָּזֶה לְעֵיל בְּדֶרֶךְ דָּוִד (דרוש י), יְעֻיַּן שָׁם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי", דְּמַאי קָאָמַר 'אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ', דְּמַשְׁמַע שֶׁדְּבָרָיו שֶׁל שִׁמְעִי הָיוּ בְּהֶסְתֵּר, וַהֲלוֹא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת לְעֵינֵי כָּל הָעָם חֵרֵף אֶת דָּוִד. וְרָאִיתִי לְרַדָּ"ק שֶׁכָּתַב: "אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ". אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ רַבִּים וְשָׁמְעוּ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, אַתָּה בְּעַצְמְךָ תֵּדַע מַחֲשַׁבְתְּךָ הָרָעָה שֶׁהָיִיתָ חוֹשֵׁב עָלָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַרְתָּ בְּפִיךָ. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ הָרָעָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב עָלָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַר בְּקוֹל רָם "צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל". עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "וְהֵשִׁיב יְיָ אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ", וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: וִיתִיב יְיָ יָת בִּישְׁתָךְ בְּרֵישָׁךְ, וּסְבִירָא לֵהּ שֶׁהוּא עָבָר בִּמְקוֹם עָתִיד, וְהַכַּוָּנָה שֶׁקִּלְלוֹ שְׁלֹמֹה שֶׁיָּשִׁיב הַשֵּׁם אֶת רָעָתוֹ בְּרֹאשׁוֹ. וְלֹא יָדַעְתִּי טַעַם לַדְּבָרִים הַלָּלוּ, דְּמֵאַחַר שֶׁהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה לַהֲרֹג אֶת שִׁמְעִי, מַה לּוֹ לְקַלְלוֹ שֶׁיָּשִׁיב הַשֵּׁם אֶת רָעָתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּכְבָר הֵשִׁיב הַשֵּׁם אֶת רָעָתוֹ מֵאַחַר שֶׁנֶּהֱרַג עַל יָדוֹ. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְיָ", דְּהָא 'לִפְנֵי יְיָ' מְיֻתָּר, וּבְאָמְרוֹ 'וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן' דַּי, דִּפְשִׁיטָא שֶׁהוּא לִפְנֵי הַשֵּׁם, דִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְנִרְאֶה דְּכַוָּנַת שְׁלֹמֹה הִיא, שֶׁאָמַר לוֹ לְשִׁמְעִי, דְּמִלְּבַד מַה שֶּׁחֵרֵף לְדָוִד בְּפַרְהֶסְיָא וְאָמַר לוֹ: "צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל", עוֹד רָמַז לוֹ בַּסֵּתֶר דְּבָרִים רָעִים. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר לוֹ "וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ", שֶׁרָצָה לוֹמַר לוֹ שֶׁנֶּעֱנַשׁ אֲחִימֶלֶךְ עַל יָדוֹ, וְכֹל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ נִקְרָא רָע וְאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה הוּא יוֹתֵר חֵרוּף וְגִדּוּף מִמַּה שֶּׁאָמַר בַּפֶּה "אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל". וְלָזֶה אָמַר לוֹ: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי", שֶׁרָצָה לְהָסֵב עַל דָּוִד בְּרֶמֶז תֹּאַר זֶה דְרָע. וְלָזֶה אָמַר לוֹ, שֶׁיָּשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם גְּמוּלוּ בְּרֹאשׁוֹ: "וְהֵשִׁיב יְיָ אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ", דְּמַה שֶּׁחָשַׁב שִׁמְעִי לְהָסֵב עַל דָּוִד תֹּאַר זֶה דְרָע יָשִׁיב הַשֵּׁם עַל רֹאשׁ שִׁמְעִי. "וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְיָ". כְּלוֹמַר, דִּלְפִי מַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ לְהָסֵב עַל רֹאשׁ דָּוִד תֹּאַר זֶה דְרָע וּמִמֵּילָא אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַדְּרַבָּה "כִּסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְיָ" — לִפְנַי וְלִפְנִים בְּמַחֲנֵה שְׁכִינָה.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר נַעַר נָבָל שֶׁאָמַר לַאֲבִיגַיִל (ש"א כה, יד-יז): "הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ" וְגוֹמֵר. "וְהָאֲנָשִׁים טֹבִים לָנוּ מְאֹד". וְהִתְחִיל לְסַפֵּר בְּשֶׁבַח אַנְשֵׁי דָוִד. וְאַחַר כָּךְ סִיֵּם דְּבָרָיו וְאָמַר: "וְעַתָּה דְּעִי וּרְאִי מַה תַּעֲשִׂי כִּי כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ, וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו". עַד כָּאן. הִנֵּה בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַר "וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל" בָּאוּ דְבָרָיו סְתוּמִים לְהֵיכָא קָאֵי תֹּאַר זֶה דְבֶן בְּלִיַּעַל. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ דְּקָאֵי עַל נָבָל, כְּלוֹמַר, וַאֲדוֹנֵינוּ בֶּן בְּלִיַּעַל מִהְיוֹתִי דוֹבֵר אֵלָיו מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר אֵלַיִךְ, כִּי יִקְצֹף עָלֵינוּ. עַד כָּאן. וְלֹא יָדַעְתִּי לְאֵיזֶה תַּכְלִית קָרְאוּ לְרַבָּם הַמִּסְתּוֹפְפִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ בֶּן בְּלִיַעַל, הָיָה לוֹ לוֹמַר בְּקִצּוּר 'וַאֲדוֹנֵינוּ לֹא יִשְׁמַע אֵלַי מַה שֶּׁאֲנִי דוֹבֵר לָךְ'. וְרָאִיתִי לְרַדָּ"ק שֶׁכָּתַב: וְיִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ עַל דָּוִד. כְּלוֹמַר, דָּוִד בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר לַאֲדוֹנֵינוּ עַל הַדָּבָר הַזֶּה, אֶלָּא יָבוֹא וִיכַלֶּה הַכֹּל עִם חֵילוֹ. וְגַם בָּזֶה לֹא מָצָאתִי קֹרַת רוּחַ, דְּמִי הִתִּיר לָהֶם לִקְרֹא לַאֲדוֹנֵינוּ דָוִד בֶּן בְּלִיַּעַל חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא הִפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ וְאָמַר "חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ" וְגוֹמֵר, וּלְאֵיזֶה תַּכְלִית בָּא עַכְשָׁו לְחָרְפוֹ וְלִקְרוֹתוֹ בֶּן בְּלִיַּעַל.
וְנִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁהַנַּעַר הַזֶּה הָיָה סָבוּר, שֶׁכָּל הַטַּעֲנָה שֶׁהָיָה לוֹ לְנָבָל לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִדִּין מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הוּא לוֹמַר שֶׁאַף שֶׁנִּמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן שָׁאוּל קַיָּם אֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ. אֶלָּא דִּלְפִי תֵּרוּץ זֶה נִמְצָא דְּדָוִד עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין בַּמֶּה שֶׁנִּשְׁאַל עַל יְדֵי אֲחִימֶלֶךְ בְּאוּרִים וְתֻמִּים וְנֶעֱנַשׁ אֲחִימֶלֶךְ עַל יָדוֹ, וְאִם כֵּן נִקְרָא רָע וְאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶהוּ כַּוָּנָתוֹ: "דְּעִי וּרְאִי מַה תַּעֲשִׂי כִּי כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ". כְּלוֹמַר, אֵין לָנוּ שׁוּם טַעֲנָה לְהַצִּילוֹ וְכָלְתָה הָרָעָה אֵלָיו. וְכִי תֹּאמַר: יֵשׁ לָנוּ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת, שֶׁאֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ מֵאַחַר שֶׁשָּׁאוּל קַיָּם. לָזֶה אָמַר: תְּשׁוּבָה זוֹ לֹא נִתְּנָה לֵאָמֵר, מִשּׁוּם דִּ"וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו". כְּלוֹמַר, אִם אָנוּ אוֹמְרִים תְּשׁוּבָה זוֹ דְּאֵין לְדָוִד דִּין מֶלֶךְ, אִם כֵּן נַעֲשֶׂה דָוִד בֶּן בְּלִיַּעַל, דְּנִמְצָא דְּשֶׁלֹּא כַּדִּין שָׁאַל בְּאוּרִים וְתֻמִּים וְנֶעֱנַשׁ אֲחִימֶלֶךְ עַל יָדוֹ, וְנִקְרָא רָע וְאֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶהוּ אָמְרוֹ "וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו", כְּשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים אֵלָיו תְּשׁוּבָה זוֹ הוּא בֶּן בְּלִיַּעַל, וְאִם כֵּן "דְּעִי וּרְאִי כִּי כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ".
וְלָזֶה בָּאָה אֲבִיגַיִל בְּנֹעַם אֲמָרֶיהָ וְאָמְרָה לְדָוִד: "שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ, כִּי עָשׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן". כְּלוֹמַר, עֲדַיִן אֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ, לְפִי שֶׁעֲדַיִן שָׁאוּל קַיָּם, וּבֶעָתִיד "עָשׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן", דְּהַיְנוּ מַלְכוּ קְיָמָא. וְכִי תֵּימָא, אִם כֵּן שֶׁלֹּא כַּדִּין עָשִׂיתִי בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַלְתִּי לַאֲחִימֶלֶךְ בְּאוּרִים וְתֻמִּים, מֵאַחַר שֶׁאֵין לִי דִין מֶלֶךְ, וְנִמְצָא שֶׁנֶּעֱנַשׁ אֲחִימֶלֶךְ עַל יָדִי, וְכֹל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָזֶה אָמְרָה: לֹא תָּחוּשׁ לָזֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ, דְּמִכָּל מָקוֹם כַּדִּין עָשִׂיתָ בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים אַף שֶׁאֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ, "כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם", וּכְשֵׁם שֶׁנִּשְׁאָלִים לְמֶלֶךְ כָּךְ נִשְׁאָלִים לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ. וּמֵעַתָּה מַה שֶּׁהָיִיתָ מִתְיָרֵא שֶׁאִם אֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ נִמְצָא דְּשֶׁלֹּא כַּדִּין עָשִׂיתָ בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאוּרִים וְתוּמִים וְנֶעֱנַשׁ אֲחִימֶלֶךְ עַל יָדְךָ וְנִקְרֵאתָ רָע חַס וְשָׁלוֹם, "וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ" — תֹּאַר זֶה דְרָע לֹא יִמָּצֵא בְּךָ, לְפִי שֶׁאַתָּה כַּדִּין עָשִׂיתָ, מֵאַחַר שֶׁ"מִּלְחֲמוֹת יְיָ אֲדֹנִי נִלְחָם".
עוֹד חָזְרָה וְאָמְרָה: "וַיָּקָם אָדָם לִרְדָּפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ". וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: 'וַיָּקָם אָדָם' — זֶה דוֹאֵג. כַּוָּנָתָהּ הִיא לוֹמַר, דְּאִם כֵּן כְּפִי סְבָרָתְךָ דְּנִשְׁאָלִין לְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ, אֵיךְ הִלְשִׁין דּוֹאֵג — שֶׁהָיָה מִן הַסַּנְהֶדְרִין וְהַכָּתוּב (ש"א כא, ח) קְרָאוֹ "אַבִּיר הָרֹעִים" — אֶת אֲחִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת? בִּשְׁלָמָא לְדִידִי נִיחָא, דְּהוּא סָבַר שֶׁאֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ מֵאַחַר דְּשָׁאוּל עֲדַיִן הוּא קַיָּם; אַךְ לְדִידָךְ דִּכְשֵׁם דְּנִשְׁאָלִין לְמֶלֶךְ כָּךְ נִשְׁאָלִין לְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ, מֶה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל דּוֹאֵג לְהַלְשִׁין לַאֲחִימֶלֶךְ? לָזֶה אָמְרָה: לָא תְּצִיתוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְדוֹאֵג, וְאַף שֶׁקָּם אָדָם לִרְדָּפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ, דִּכְפִי סְבָרַת דּוֹאֵג שֶׁאַתָּה שֶׁלֹּא כַּדִּין עָשִׂיתָ בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים שְׁתַּיִם רָעוֹת הָיָה סָבוּר לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ: חֲדָא 'לִרְדָּפְךָ', לְפִי שֶׁנִּמְצָא שֶׁאַתָּה הָיִיתָ מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ מֶלֶךְ בְּעוֹד שָׁאוּל קַיָּם וּמִשּׁוּם הָכֵי שָׁאַלְתָּ בָּאוּרִים. וְזֹאת שֵׁנִית 'לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ', שֶׁכְּפִי סְבָרָתוֹ דְּשֶׁלֹּא כַּדִּין עָשִׂיתָ נִמְצָא שֶׁאֲחִימֶלֶךְ נֶעֱנַשׁ עַל יָדְךָ, וְאִם כֵּן אַתָּה נִקְרָא רָע וְאֵין מַכְנִיסִין אֶת נַפְשְׁךָ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לְךָ מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשְׁךָ גָּדוֹל מִזֶּה. לָזֶה אָמְרָה: לָא תָּחוּשׁ כְּלָל לִדְבָרָיו, אֶלָּא "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ"; דְּמִלְּבַד שֶׁנַּפְשְׁךָ תִּכָּנֵס בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, עוֹד תִּכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים, "אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" — אֶצְלוֹ מַמָּשׁ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וּמַה שֶּׁרָצָה לְחַפֹּאת עָלֶיךָ לוֹמַר שֶׁאֵין מַכְנִיסִים אֶת נַפְשְׁךָ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחוּלוּ עַל רֹאשׁוֹ, "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע". וְכִדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קו ע"א): שְׁלשָׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה נִזְדַּמְּנוּ לְדוֹאֵג: אֶחָד שֶׁשִּׁכַּח תַּלְמוּדוֹ, וְאֶחָד שֶׁשָּׂרַף נִשְׁמָתוֹ, וְאֶחָד שֶׁפִּזֵּר אֶפְרוֹ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. נִמְצָא שֶׁלֹּא זָכָה לִכָּנֵס בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִשּׁוּם דִּלְפִי הָאֱמֶת דּוֹאֵג הוֹרָה שֶׁלֹּא כַּדִּין, וְנֶעֱנַשׁ אֲחִימֶלֶךְ עַל יָדוֹ, וְכֹל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְהִנֵּה עַד עַכְשָׁו כָּל טַעֲנוֹתֶיהָ שֶׁל אֲבִיגַיִל לֹא הָיוּ אֶלָּא לוֹמַר לְדָוִד, שֶׁאַל יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ דִּכְפִי סְבָרָתִי שֶׁאֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ יִמָּשֵׁךְ לְךָ רָעָה מֵחֲמַת מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים לַאֲחִימֶלֶךְ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא מָצְאָה מָקוֹם לְהַכְרִיחַ סְבָרָתָהּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לְדָוִד דִּין מֶלֶךְ מֵאַחַר שֶׁנִּמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל אַף שֶׁעֲדַיִן שָׁאוּל קַיָּם. לָזֶה בָּאָה וְאָמְרָה לוֹ, דְּמִלְּבַד דִּכְפִי סְבָרָתִי שֶׁאֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ לֹא יִמָּשֵׁךְ לְךָ שׁוּם נֶזֶק, עוֹד אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁאִם אַתָּה מַחֲזִיק בִּסְבָרָתְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ דִין מֶלֶךְ יִמָּשֵׁךְ לְךָ מִזֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים פּוּקָה וּמִכְשׁוֹל, כְּשֶׁ"יַּעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר וְצִוְּךָ לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם" וְגוֹמֵר. וְהַכַּוָּנָה הִיא עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (הלכה א) וּבְרוּת רַבָּתִי (פרשה ה סימן ו) עֲלַהּ דִּקְרָא דְ"וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גּשִׁי הֲלֹם" (רות ב, יד): אָמַר רַבִּי הוּנָא: כָּל אוֹתָם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ דָּוִד מֵאַבְשָׁלוֹם לֹא עָלוּ לְדָוִד מִמִּנְיַן שְׁנֵי מַלְכוּתוֹ, שֶׁהָיָה מִתְכַּפֵּר בִּשְׂעִירָה כְּהֶדְיוֹט. עַד כָּאן. הֲרֵי דִסְבִירָא לֵהּ לְדָוִד, דְּאַף שֶׁהוּא הָיָה מָשׁוּחַ מִפִּי הַשֵּׁם וּכְבָר הִתְחִיל בְּמַלְכוּתוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁנָּטוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם אֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ. וְכֵן כָּתַב רַדָּ"ק עֲלַהּ דִּקְרָא דְ"כִי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּהוּ וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה" (מ"א ב, כח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי אִלּוּ נָטָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם וְלֹא נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּהוּ לֹא הָיָה לוֹ לִפְחֹד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹצִים לְהַמְלִיכוֹ לֹא הָיָה מוֹרֵד שֶׁיִּתְחַיֵּב מִיתָה, שֶׁאִם כֵּן הָיָה עֲמָשָׂא חַיָּב מִיתָה, וְהִנֵּה דָוִד אָמַר לוֹ לְשׂוּמוֹ שַׂר צָבָא וּבִקֵּשׁ עַתָּה אֶת דָּמוֹ מִיַּד יוֹאָב. עַד כָּאן. וְאֶפְשָׁר דְּמִטַּעַם זֶה לֹא רָצָה דָוִד לַהֲרֹג אֶת שִׁמְעִי כְּשֶׁבִּזָּהוּ, דְּהָא קַיְמָא לָן (כתובות יז ע"א) דְּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל; אֶלָּא דְסָבַר דָּוִד, דְּמֵאַחַר שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נָטוּ אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם אֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ, דּוּמְיָא דְמַה שֶּׁהָיָה מִתְכַּפֵּר בִּשְׂעִירָה כְּהֶדְיוֹט.
וּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בִּשְׁמוּאֵל־ב (יט, כב-כג) וְזֶה תָּאֳרָם: "וַיַּעַן אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיֹּאמֶר הֲתַחַת זֹאת לֹא יוּמַת שִׁמְעִי, כִּי קִלֵּל אֶת מְשִׁיחַ יְיָ. וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן, הַיּוֹם יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל". וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּכַוָּנַת פְּסוּקִים אֵלּוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִד (דרוש י), יְעֻיַּן שָׁם. וְעַיֵּן עוֹד בַּדְּרוּשׁ שֶׁאַחַר זֶה. אַךְ כְּפִי דַרְכֵּנוּ נֹאמַר בְּאֹפֶן אַחֵר. דְּיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמַר אֲבִישַׁי בְּאָמְרוֹ "הֲתַחַת זֹאת לֹא יוּמַת שִׁמְעִי כִּי קִלֵּל אֶת מְשִׁיחַ יְיָ", דִּלְאֵיזֶה תַּכְלִית תֵּאֵר אֶת דָּוִד בְּתֹאַר זֶה דִמְשִׁיחַ יְיָ? דְּלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא 'כִּי קִלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ', שֶׁהִיא הַסִּבָּה הָעַצְמִית לְחַיֵּב מִיתָה לְשִׁמְעִי מִדִּין מוֹרֵד בְּמַלְכוּת. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁאָמַר "מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן", מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ? וְאֵיךְ אֲבִישַׁי הוּא לְשָׂטָן לְדָוִד? וְאַדְּרַבָּה, כַּוָּנַת אֲבִישַׁי הָיְתָה לִכְבוֹד דָּוִד. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁחָזַר דָּוִד וְאָמַר "כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ", אֵיךְ הוּא נְתִינַת טַעַם לְמַה שֶּׁאָמַר "כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן"?
אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יְדֻקְדַּק הַכֹּל. כִּי אֲבִישַׁי הָיָה סָבוּר, דְּאַף שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נָטוּ אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ לְדָוִד דִּין מֶלֶךְ, מֵאַחַר שֶׁדָּוִד נִמְשַׁח עַל פִּי הַשֵּׁם עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל. אַךְ דָּוִד הָיָה סָבוּר, דְּכֵיוָן דְּנָטוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַר אַבְשָׁלוֹם אֵין לוֹ דִין מֶלֶךְ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הָיָה מִתְכַּפֵּר בִּשְׂעִירָה כְּהֶדְיוֹט, וְאִם כֵּן אֵין לְשִׁמְעִי דִּין מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת. וְהִנֵּה כְּפִי סְבָרַת אֲבִישַׁי שֶׁיֵּשׁ לְדָוִד דִּין מֶלֶךְ אַף שֶׁנָּטוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל, אִם כֵּן הָיָה נָבָל חַיָּב מִיתָה מִדִּין מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, וְאַף שֶׁשָּׁאוּל עֲדַיִן הָיָה קַיָּם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִמְשַׁח יֵשׁ לוֹ דִין מֶלֶךְ, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה סָבוּר דָּוִד בַּתְּחִלָּה. וּלְפִי זֶה נִמְצָא שֶׁדָּוִד מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ בַּמֶּה שֶׁלֹּא הָרַג אֶת נָבָל, וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה בִּתְחִלַּת דְּבָרֵינוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ שָׁאוּל? מִפְּנֵי שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה נִטְּלָה מִמֶּנּוּ מַלְכוּתוֹ.
וְעַל פִּי זֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַכְּתוּבִים. שֶׁאָמַר אֲבִישַׁי: "הֲתַחַת זֹאת לֹא יוּמַת שִׁמְעִי כִּי קִלֵּל אֶת מְשִׁיחַ יְיָ". כְּלוֹמַר, דְּהֵן לוּ יְהִי דְכָל יִשְׂרָאֵל נָטוּ אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאַתָּה מְשִׁיחַ הַשֵּׁם יֵשׁ לְךָ דִין מֶלֶךְ, וְאִם כֵּן מִן הַדִּין הוּא שֶׁיּוּמַת שִׁמְעִי כְּדִין מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, מֵאַחַר שֶׁקִּלֵּל אֶת מְשִׁיחַ הַשֵּׁם. וְהֵשִׁיב לָהֶם דָּוִד וְאָמַר: "מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן". כְּלוֹמַר, כְּפִי סְבָרַתְכֶם שֶׁאֲנִי הָיָה לִי דִין מֶלֶךְ בְּבָרְחִי מִפְּנֵי בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, נִמְצָא שֶׁאַף בִּהְיוֹת שָׁאוּל קַיָּם הָיָה לִי דִין מֶלֶךְ, וְאִם כֵּן מָחַלְתִּי עַל כְּבוֹדִי בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה דְנָבָל, וְאֵין לְךָ שָׂטָן גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁהֲרֵי עֹנֶשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ הוּא שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ מַלְכוּתוֹ. אֲבָל הָאֱמֶת הוּא "כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל", אֲבָל קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיָה לִי דִין מֶלֶךְ, וְכַדִּין עָשִׂיתִי בַּמֶּה שֶׁלֹּא הָרַגְתִּי אֶת נָבָל.
הַכְּלָל הָעוֹלֶה מִדְּבָרֵינוּ הוּא: שֶׁדָּוִד סָבוּר, שֶׁאַף שֶׁהָיָה מָשׁוּחַ עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל וּכְבָר מָלַךְ, כֵּיוָן שֶׁנָּטוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ דִין מֶלֶךְ, וּמִשּׁוּם הָכֵי לֹא הֲרָגוֹ לְשִׁמְעִי וְהָיָה מִתְכַּפֵּר בִּשְׂעִירָה כְּהֶדְיוֹט. וְאִם כֵּן כָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר בִּהְיוֹת שָׁאוּל קַיָּם, שֶׁעֲדַיִן לֹא מָלַךְ, דְּאַף שֶׁכְּבָר נִמְשַׁח עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל לֹא הָיָה לוֹ דִין מֶלֶךְ. וְזֶהוּ פּוּגַת אֲבִיגַיִל בְּאָמְרָה "וְהָיָה כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ" וְגוֹמֵר. כְּלוֹמַר, נְהִי דְעַכְשָׁו אִם אַתָּה הוֹרֵג אֶת נָבָל אֵינוֹ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל, מִשּׁוּם שֶׁתֹּאמַר: אֲנִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לִי דִין מֶלֶךְ אַף שֶׁשָּׁאוּל קַיָּם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִמְשַׁחְתִּי עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל; אַךְ כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה יְיָ לַאדֹנִי וְכוּ', אָז לְמַפְרֵעַ תִּהְיֶה לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם, לְפִי שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה סָבוּר דְּכֵיוָן דְּנָטוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַר אַבְשָׁלוֹם אֵין לְךָ דִין מֶלֶךְ, וּמִשּׁוּם הָכֵי אַתָּה מִתְכַּפֵּר בִּשְׂעִירָה כְּהֶדְיוֹט, וּמִטַּעַם זֶה לֹא הָרַגְתָּ אֶת שִׁמְעִי, נִמְצָא דִלְמַפְרֵעַ נַעֲשָׂה דָמוֹ שֶׁל נָבָל לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם.
וְהִנֵּה הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאוֹתָהּ הַבְּרִיחָה שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה מִפְּנֵי עָוֹן דְּבַת שֶׁבַע, וּכְמַאֲמַר נָתָן הַנָּבִיא (ש"ב יב, יא): "הִנְנִי מֵקִים" וְגוֹמֵר. וְלָזֶה אָמְרָה: "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה", 'זֹאת' מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי, וְהַיְנוּ דְבַת שֶׁבַע. כְּלוֹמַר, דַּיְּךָ מַה שֶּׁעוֹמֵד לְנֶגְדְּךָ בְּאוֹתוֹ זְמַן, דְּהַיְנוּ עָוֹן דְּבַת שֶׁבַע, לֹא יַעֲמֹד כְּנֶגְדְּךָ נָמֵי עָוֹן דִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְיָפֶה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מגילה יד ע"ב) מִפָּסוּק זֶה דַּאֲבִיגַיִל הָיְתָה נְבִיאָה, שֶׁהֲרֵי רָאֲתָה אֶת הַנּוֹלָד. וְאִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל.