קרי ולא כתיב וכתיב ולא קרי:. דרשות אודות המילים שאינן כתובין בתנ"ך ונקראות בעל פה, ומילים שכתובים ואינן נקראות, והן לפי המסורה, ולדברי ר׳ יצחק קריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני.
כתיבן ולא קריין: נא דיסלח (מ״ב ה׳), זאת דהמצוה (דברים ו׳), ידרך דהדורך (ירמיהו נ״א:ג׳), חמש דפאת נגב (יחזקאל מ״ח), אם דכי גואל (רות ג׳) – הלין כתיבן ולא קריין (נדרים ל״ז: ל״ח.). ובמסורה שלנו נחשבו עשר מלין דקריין ולא כתיבן: בני (שופטים כ׳ י״ג), פרת (ש״ב ח׳ ג׳), איש (שם ט״ז כ״ג), כן (שם י׳ח כ׳), בניו (מ״ב י"ט ל״ז), באים (ירמיה ל״א ל״ז), לה (שם נ׳ כ"ט), צבאות (שם ל״ז ל״ב), אלי (רות ג׳ ח׳), אלי (שם ג׳ י״ז).
שמונה מילין דכתיבן ולא קריין: אם אמנון (ש״ב י״ג ל״ג), אם במקום (שם מ״ו כ״א), נא דיסלח (שם ה׳ י"ח), את אשר (ירמיה ל״ח ט״ז), אם כאשר (שם ל״ט י״ב), ידרך (שם נ״א ג׳), חמש (יחזקאל מ״ח ט״ז), אם גואל (רות ג׳ י״ב), ויש עוד ארבע מילין דכתיבין ישגלנה וקריין ישכבנה, וחד כתיב ובעפלים וקרי ובטחורים (דברים כ״ה כ״ז—ל׳, ישעיה י״ג ט״ז, ירמיה ג׳ ב׳, זכריה י״ד ב׳). ויש גם שנויים בין המסורה שלנו ובין חז״ל בקרי וכתיב בנביאים וכתובים (ע״ע קרי וכתיב באוצר ישראל, ועי׳ ג״כ מדרש טעמי חסרות ויתירות לעיל).
יעלינעק הדפיס מדרש קרי ולא כתיב וכתיב ולא קרי בביהמ״ד חדר ה׳, שהיה בכ״י ישן בקובץ של מסורה ותקוני סופרים שנספח לחומשים שנכתבו בשנת 1390, והקובץ הזה הו״ל דרנבורג בפאריס בשנת 1871 בשם Manuel de Lecteur . בעל מנחת שי לשופטים (כ׳ י״ג) מביא המדרש ואומר כך מצאתי בפירוש עשרה דברים נקרים ולא נכתבים. המדרש הזה נותן טעמים על הקרי וכתיב, אף כי הם רחוקים מן הפשט.