4154 / (משלי א,כז) / סופה
טורביי"ל / torbeil / נחשול (סופת-נחשול)
כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים טורביילו"ן torbeilon, באותה משמעות.
4155 / (משלי א,לב) / (משובת)[משובה]
אינויישדור"א / enweisdure / הוללות, שובבות
חסר בדפוסים.
4156 / (משלי ג,כג) / תגוף
אצופי"ר / acoper / להיכשל
חסר בדפוסים. ר' אה"ל מס' 2040.
4157 / (משלי ו,י) / חבק
פליי"ר / pleier / לקפל
בדפוסים קוראים אבראצ"ר (קרי: אברציי"ר) abracier ("לחבק").
4158 / (משלי ו,יג) / מלל
פרייאי"ר / freier / לחכך
חסר בדפוסים. האל"ף נוספה, כי אין כותבים שלוש יודי"ן בזו אחר זו, ופריי"ר היה קשה לפענוח.
4159 / (משלי ו,כה) / (עפעפיה)[עפעפים]
לוישיט"ש / luisets / חלונות קטנים
חסר בדפוסים. כפי הנראה, הלעז הוא מין מליצה לתאר את העיניים הקורצות. ר' מילונו של רפאל לוי, מס' 548 (אינו מתייחס לפסוק זה).
4160 / (משלי ז,יז) / נפתי
וינטילי"ר / wenteler / להניף (בכיוון הרוח)
חסר בדפוסים.
4161 / (משלי ח,כז) / חוג
קונפ"ש / conpas / מחוגה
4162 / (משלי ח,כז) / חוג
אפיק"ל / afichal / סגר
כל ההסבר השני הזה חסר בדפוסים. בכתב-יד אחדים קוראים אפיקיי"ל afichiel, צורה אחרת של אותה מלה: בכתב-יד אחד: קלופיקיי"ר clofichier ("לקבוע במסמר") ובאחד: אישקופליי"ר, שאינו נותן מובן משביע רצון.
4163 / (משלי יא,יח) / שכר
אישקלוש"א / escluse / סכר
בדפוסים קוראים: קרוניא"ל; אולי יש לתקן: קרדיני"ל chardonel ("ציר" של דלת וכדומה). אם השערתי נכונה, צריך לראות ב"ציר" גם כן מתקן לסגירה, המאפשר לשמור על דברי חפץ.
4164 / (משלי יא,כה) / ברכה
פוישו"ן / foison / שפע
4165 / (משלי יא,כז) / רצון
אפיימינ"ט / apeiement / הבאת שלום, הרגעה
4166 / (משלי יב,ח) / נעוה
אישקרולי"ר / escroler / למוטט
חסר בדפוסים. כפי הנראה רש"י רוצה להסביר "נעוה לב", מי שלבו – כלומר שכלו – אינו מיושב.
4167 / (משלי יב,כו) / יתר
לריי"ש / larjes / רחבות
קשה לקבל גרסה זו, אפילו במובן "נדיב", כי צורת הרבים אינה סבירה. הפתרון העדיף היה למצוא כאן צורה של פועל, אולי larjis, לומר "ותר" (בציווי), או תואר, הרחבה של larc. שיהא דווקא במשמעות "נדיב".
4168 / (משלי יד,ט) / אשם
אמינד"א / amende / תיקון (הנפש), כפרה
4169 / (משלי יד,ט) / רצון
אפיימינ"ט / apeiement / הבאת שלום, הרגעה
4170 / (משלי יד,ל) / קנאה
אטאינ"א / ataine / כעס
חסר בדפוסים.
4171 / (משלי טו,יג) / רוח
טלינ"ט / talent / רצון, מצב רוח
4172 / (משלי טז,יא) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונש
4173 / (משלי טו,כד) / צוף
ברישק"א / bresche / חלת דבש
4174 / (משלי יח,ד) / איש
בי"ר / ber / גבר
כוונת רש"י, שלא מדובר כאן באיש סתם, אלא בבעל תכונות גבריות (והוא יחסת-נושא של baron). חסר בדפוסים.
4175 / (משלי יט,כד) / צלחת
פינדידור"א / fendedure / פתח (החלוק)
חסר בכתבי-היד.
4176 / (משלי יט,כח) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונש
חסר בדפוסים.
4177 / (משלי כג,כז) / צרה
אישטרייט"א / estreite / צרה, מצומצמת
4178 / (משלי כג, כט) / פצעים
נברידורי"ש / nacredures / פציעות
חסר בדפוסים. בכמה כתבי-יד ביחיד: נברידור"א navredure.
4179 / (משלי כג,לב) / יפרש
פוינ"ט / point / נוקב, עוקץ
4180 / (משלי כג,לב) / דה"מ יפרש
אגוילו"ן / aguilon / מַלמד, דרבן
4181 / (משלי כג,לד) / חבל
מש"ט / mast / תורן
חסר בדפוסים.
4182 / (משלי כד,לא) / חרלים
פרישגו"ן / fresgon / אדרון (צמח קוצני)
חסר בדפוסים.
4183 / (משלי כה,כ) / נתר
קרייד"א / creide / גיר
4184 / (משלי כו,ב) / דרור
ארונדיל"א / arondele / סנונית
4185 / (משלי כו,ח) / מרגמה
פונדיל"א / fondele / קלע
כמה כתבי-יד גורסים פרונדיל"א frondele, והיא צורה מאוחרת יותר.
4186 / (משלי כו,יח) / זקים
פונדיל"ש / fondels / קלעים
גם כאן יש גרסאות ב – r. מעניין, שרש"י התאים את המלה למין ולמספר של המקור (ר' הלעז הקודם).
4187 / (משלי כו,כד) / ינכר
דישקוניישטר"א / desconeistre / להסתיר את מהותו
באחד מכתבי-היד כתוב לפני הלעז "דשהנושש", אולי זה לעז, אבל אין לו פענוח סביר.
4188 / (משלי כז,ו) / נעתרות
אינקריישנ"ט / encreisant / מפריע, נמאס
חסר בדפוסים. ר' אה"ל מס' 2422. בכמה כתבי-יד יש גרסה, שאפשר לקרוא אותה "אינקריישבלי"ש" encreisables, אבל לא ברור, מה ההבדל בין שתי הצורות.
4189 / (משלי כז,כב) / מכתש
מורטיי"ר / mortier / מדוכה
4190 / (משלי כז,כב) / עלי
פילו"ן / pilon / עלי
אחרי הלעז (המשובש, ובלי גרשיים) קוראים בדפוסים מורטר"ו mortaro, ואין זה אלא תרגום איטלקי של mortier (היום mortaio) או תרגום לשפה רומנית אחרת.
4191 / (משלי כח,ה) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונש
4192 / (משלי ל,יז) / יקרוה
פוריי"ר / forjier / לנקב
4193 / (משלי ל,כח) / שממית
אירייני"א / ireinie / עכביש
4194 / (משלי ל,לג) / מיץ
פרימידור"א / premedure / לחיצה
4195 / (משלי לא,יט) / כישור
אורטויר"א / ortoire / מנור אורגים
זה הפירוש של ברנדין. אולם כל הגרסאות מתחילות בוי"ו ולא באל"ף כפי שהיה מתקבל על הדעת ונמצא למשל לעיל מס' 3306. לכן יש נטייה לחשוב, שלפנינו כאן מלה אחרת, אולי וירטיי"ל werteil מהפועל wertir "לסובב"; אך טרם נמצאה במשמעות כזאת.
4196 / (משלי לא,יט) / פלך
פושי"ל / fusel / פלך