3278 / (שופטים א,כו) / לוז
קולדר"א / coldre / עץ אלסר
ר' לעיל מס' 3031.
3279 / (שופטים ג,טו) / אטר
ריטריי"ט / retreit / מכווץ
3280 / (שופטים ג,טז) / גמד
דומיאלנ"א / dumialne / חצי-אמה
ברנדין מפנה לגלוסר למבר – ברנדין, וזה מביא במקום שתי גרסאות קרובות ללעז הזה, וטוען, שהן גרמנית (בלי הסבר במפתח!, אבל יש מפרשים daumenlang "באורך האגודל"). אך נראה לי, שיש כאן dumi, צורה חליפה של demi ("חצי") והמידה alne ("אמה").
3281 / (שופטים ג,טז) / גמד
ושקורט"א / waskorte / קצרה למדאי
ר' אה"ל מס' 1211.
3282 / (שופטים ג,כב) / נצב
הל"ט / halt / ידית
3283 / (שופטים ג,כב) / להב
ברנ"ט / brant / להב
בדפוסים יש לעז נוסף לאותה מלה: למ"א lame.
3284 / (שופטים ג,כו) / נמלט
אישמוציי"ר / esmucier / להיחבא, להינצל
בכמב כתבי-יד קוראים אישקמוציי"ר eschamucier באותה משמעות.
3285 / (שופטים ג,כו) / (שעירתה)[שעירה]
ברוצ"א / broce / סבך יער
3286 / (שופטים ג,לא) / מלמד
אגוילו"ן / aguilon / מַלמד, דרבן
3287 / (שופטים ד,יא) / צעננים
מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים
3288 / (שופטים ד,יח) / שמיכה
קו"ט / cot / שמלה
ר' אה"ל מס' 189.
3289 / (שופטים ד,כא) / יתד
קיביל"א / chevile / יתד
3290 / (שופטים ד,כא) / מקבת
מרטי"ל / martel / פטיש
3291 / (שופטים ד,כב) / ברקתו
אי"ן ל"א טינפל"א / en la tenple / בצדע
בכתבי-יד קוראים רק טינפל"א. בדפוסים יש ניל"ה טימפי"ה (nela tempia), שהוא גרסה איטלקית. אולם, נראה לי, שרש"י היה חייב לתרגם את מילת-החיבור, כדי להסביר את הביטוי המקוצר "והיתד ברקתו". כי, לולא כן, למה לא נתן את הלעז בפסוק הקודם ("ותתקע את היתד ברקתו")?
3292 / (שופטים ה,יא) / מחצצים
קיילו״ש / cheilos / אבני צור
לא נמצא בכתבי־היד. בדפוסים קוראים קזל"ש (בגרמנית קיז"ל kiesel, "חלמיש"), ודאי תיקון מאוחר. רש"י מסביר, שהשואבים מים היו מפחדים מהחצץ, שהרעיש בהתגלגלו בדרכם.
3293 / (שופטים ו,ב) / מנהרות
ווידי"ש / wuides / ריקות (?)
הפענוח של ברנדין (וודוי"ש wodwes) אינו נראה לי כלל. אמנם יש להניח, שלפנינו לא המלה wuides עצמה, אלא מלה הנגזרת ממנה, במשמעות של "מנהרות", מעברים בתוך הסלעים, שחופרים אותם על-יד כך, "שמרוקנים את פנימיותו" של הצור.
3294 / (שופטים ו,ב) / מנרות
לוישיט"ש / luisets / חדרים תת-קרקעיים (?)
רש"י מתכוון להסביר את מוצאה של המשמעות "מנהרות" במובן "מעברים בתוך הסלעים", בכך, שיש צורך להשאיר חור בתקרת החפירה כדי שיהיה בה אור. המלה לא ידועה ממקום אחר, אבל כפי הנראה הייתה קיימת מלה כזאת במובן האמור. במילונים מוצאים luisel במשמעות "קבר, ארון מתים", ויכול להיות שמדובר בגזירה דומה. בדפוסים לוישירני"ש luisernes ("לפידים").
3295 / (שופטים ו,ב) / מערות
קרוט"ש / crots / חורים, מערות
מלטינית crypta, בצרפתית של היום grotte. בימי-הביניים היו קיימות שתי הצורות crot וגם crote.
3296 / (שופטים ו,ב) / מצדות
פליישי"ץ / pleisiz / גדר בנויה מעצים מסורגים
3297 / (שופטים ז,ב) / יתפאר
ונטי"ר / wanter / להתגאות
3298 / (שופטים ח,ז) / ברקנים
רונצי"ש / ronces / קוצים
3299 / (שופטים ח,כא) / שהרנים
לוני"ש / lunes / ירחים
רש"י מוסיף "של זהב", כדי שיהיה ברור, שמדובר בתכשיטים בצורת ירח ("שהר").
3300 / (שופטים ט,יד) / אטד
איגלינטיי"ר / eglentier / עץ ורד-הבר
הדפוסים, בהתאם לאחד מכתבי-היד, נותנים צורה, שיש לקרוא אותה אישפינ"א espine ("קוץ").
3301 / (שופטים ט,כג) / רוח רעה
מלטלינ"ט / maltalent / רוגז
כך באחד מכתבי-יד. יתר כתבי-היד גורסים טלינ"ט talent, שמשמעותו בדרך-כלל "רצון, חשק", אבל אולי היה גם בשימוש כקיצור של maltalent.
3302 / (שופטים ט,מו) / צריח
פליישיי"ד / pleisied / רחבה גדורה בסורגי עצים
ברוב כתבי-היד קוראים י"ש בסוף המלה, אבל סביר להניח, שבדורות האחרונים של יהודים דוברי צרפתית לא הבינו את הדל"ת הסופית, שנאלמה בכל השפה. ר' אה"ל מס' 909.
3303 / (שופטים ט,מו) / צריח
ווידי"ד / wuided / חפור
ר' לעיל מס' 3292. רש"י מתכוון כפי הנראה למין ביצורים "בקרקע", ויש להניח, שיש כאן שם עצם (הגרסאות וודו"ו, וודו"י, וודוו"י) הקשור עם הגזרון הזה. הפתרון דוניו"ן donjon ("מגדל ראשי") אינו מתקבל על הדעת גם מפני חוסר נוני"ן וגם בגלל ההסבר של רש"י "שעושין בקרקע". ברנדין פענח במלה הנגזרת מהשורש של wolte ("קמרון"), אבל קשה לתאם את זה.
3304 / (שופטים טז,יג) / מחלפות
פלוציי"ש / flocies / תלתלים
3305 / (שופטים טז,יג) / מסכת
אינשובל"א / ensoble / כובד הנול
ר' אה"ל מס' 401.
3306 / (שופטים טז,יג) / מסכת
אורטויר"א / ortoire / מנור-אורגים
שני כתבי-יד גורסים אורדי"ר ordir ("להשתות"). היחס בין שני הלעזים של הפסוק אינו ברור, אך יש לשער, שרש"י רואה ב"כובד" חלק של המנור, שהוא המתקן בכללו.
3307 / (שופטים טז,כו) / (והמישני)[מוש]
טשטי"ר / taster / למשש
גרסת הדפוסים משובשת.
3308 / (שופטים טז,כט) / וילפת
אינברציי"ר / enbracier / לחבוק
גרסת הדפוסים משובשת.
3309 / (שופטים יז,ה) / וימלא את יד
מיינוישטי"ר / meinwestir / להסמיך, למנות
רש"י מצא בצרפתית מלה המקבילה בדיוק לביטוי העברי, כי משמעו בעיקרו "להלביש את היד". אולם שני כתבי-יד נותנים סתם ריוישטי"ר rewestir באותו מובן.
3310 / (שופטים יז,ה) / וימלא את יד
ריוישטי"ר / rewestir / להלביש, למנות
בלעז השני שבפירושו הגרסה ריוישטי"ר כמעט בכל כתבי-היד אולי רש"י מבחין בין מינוי המעניק שררה meinwestir ובין מינוי לתפקיד אחר rewestir.[
3311 / (שופטים יז,י) / ערך בגדים
אפריילימינ"ט / apareilment / מערכת-בגדים
3312 / (שופטים יח,כא) / כבודה
פישנטומ"א / pesantume / משאות כבדים
3313 / (שופטים יט,כא) / ויבל
אפודרי"ר / afodrer / להביא מספוא
בשני כתבי-יד קוראים אפרובינדי"ר aprovender או כדומה, באותו מובן.
3314 / (שופטים כ,ה) / דמו
אדישמירינ"ט / adesmerent / חישבו, התכוונו
אחד מכתבי-היד גורס קוריד"ט, קרי: קוידירינ"ט cuiderent באותו מובן.