3591 / (ירמיה א,ו) / אהה
קונפליינ"ט / conpleint / קינה
רש"י אינו מתרגם את המלה, אלא מסביר מה הוא שימושה.
3592 / (ירמיה א,יא) / שקד
אמינדליי"ר / amendlier / שקדייה
3593 / (ירמיה א,יג) / נפוח
בוילנ"ט / boilant / רותח
חסר בכתבי-היד.
3593א / (ירמיה א,יג) / ופניו
א"י שי"ש אונדי"ש / e ses ondes / וגליו
חסר בכתבי-היד.
3594 / (ירמיה ב,ב) / (כלולתיך)[כלולות]
נוצי"ש / noces / חתונה
3595 / (ירמיה ב,ו) / ערבה
פלנור"א / planure / מישור
3596 / (ירמיה ב,ו) / שוחה
אינפושייד"א / enfosiede / שקועה
חסר בכתבי-היד. אף הכתיב המופיע בדפוסים מצביע על תקופה מאוחרת: אינפוושיא"ה (בלי דל"ת ויש כפי הנראה למחוק אחת משתי הווי"ם) enfosiee.
3597 / (ירמיה ב,ו) / ציה
דיגשט"א / degaste / שממה
חסר בכתבי-היד.
3598 / (ירמיה ב,י) / (איי)[איים]
אישלי"ש / isles / איים
3599 / (ירמיה ב,יג) / יכלו
טינדרונ"ט / tendront / יחזיקו
3600 / (ירמיה ב,יט) / (משבותיך)[משובות]
טינדרונ"ט / tendront / יחזיקו
3601 / (ירמיה ב,כא) / (סורי)[סורים]
דישטולטור"ש / destoltors / (ענפים)סוטים
בכמה כתבי-יד יש גרסאות המצביעות על דישטולדורי"ש destoludures (סטיות) או דישטולמינ"ט destolment (סטייה).
3602 / (ירמיה ב,כב) / ברית
שבו"ן / savon / סבון
ר' אה"ל מס' 1434. חסר בכתבי-היד.
3603 / (ירמיה ב,כב) / כתם
טק"א / tache / כתם
חלק מכתבי-היד גורסים טי"א taje.
3604 / (ירמיה ב,כד) / פרה
שלוטיק"ו / selvatico / פראי (באיטלקית)
3604א / (ירמיה ב,כד) / פרה
קוליי"ן / culein / יַֹשבָנִי (?)
כפי הנראה הלעז הנ"ל מציין ברייה בעלת יצרים מיניים בזויים. שני הלעזים האחרונים חסרים בכתבי-היד.
3605 / (ירמיה ב,כד) / תאנתה
שו"ן דגרונימינ"ט / son dagronement / תנינותה
רש"י מקשר "תאנה" עם "תנין" (בצרפתית עתיקה dagron במקום ddragon שבלשון ימינו) ומצביע על תכונה של התנין, השואף רוח, סימן לתאוות הטרף שלו.
3606 / (ירמיה ב,כד) / תאנתה
ש"א קונטריד"א / sa contrede / חבל הארץ שלה
הפירוש הנוסף הזה אינו מופיע בכתבי-היד. אך הוא מאיר את הפסוק, שרש"י מביא לתמוך הפירושו זה (יהושע טז,ו): שם "תאנת שלה" הוא "האיזור של שלה". גם כאן כמו enfoissiee (לעיל מס' 3596) הגרסה שקונטריא"ה מצביעה על זמן מאוחר.
3607 / (ירמיה ב,כה) / נואש
נונקליי"ר / nonchaleir / לא איכפתיות
כפי הנראה אין כאן תרגום, כי אם הסבר של מגמת התשובה "נואש".
3608 / (ירמיה ב,לא) / רדנו
דישאירשימי"ש / desersimes / ניתקנו
מהפועל deserdre, שלילה של erdre "לדבוק". הבעיה היא, הבעיה היא, שהיינו מצפים לצורה סבילה: "נותקנו", אבל אולי גם משמעות זו קיימת. חסר בדפוסים.
3609 / (ירמיה ג,ג) / מלקוש
טרדיו"א / tardiwe / מאוחרת
חסר בכתבי-היד.
3610 / (ירמיה ג,ו) / משבה
אינויישייד"א / enweisiede / הוללה
3611 / (ירמיה ג,יד) / שובבים
אינויישייץ / enweisiez / הוללים
3612 / (ירמיה ד,ב) / יתהללו
פורונטי"ר / porwanter / להשתבח
בכמה כתבי-יד קוראים פורונטרונ"ט porwantront ("ישתבחו").
3613 / (ירמיה ד,ג) / קצים
קרדונ"ש / chardons / פירות הקרדה (=קוץ)
ר' אה"ל מס' 110. בכתבי-יד אחדים ירדונ"ש jardons.
3614 / (ירמיה ד,ז) / (סבכו)[סבך]
אישפיישי"ש / espeises / סבכים
3615 / (ירמיה ד,י) / השא השאת
אטינטי"ר / atenter / לפתות
חסר בכתבי-היד.
3616 / (ירמיה ד,יא) / לזרות
אהבני"ר / avaner / לזרות
הכתיב מוזר (במקום אבני"ר). חסר בכתבי-היד.
3617 / (ירמיה ד,יב) / רוח
טלינ"ט / talent / רצון
3618 / (ירמיה ד,יג) / וכסופה
א"י קו"ם טורביילו"ן / e com torbeilon / וכמו נחשול
חסר בכתבי-היד.
3619 / (ירמיה ד,יט) / קירות
אנטינא"ש / antenas / ???
חסר בכתבי-היד. שני הפענוחים האפשריים אינם מתקבלים על הדעת: אנטיני"ש antenes ("מוטות מפרשים") וכן אנטייני"ש antienes ("מזמורים").
3620 / (ירמיה ד,לא) / תתיפח
קונפליינ"ט / conpleint / קינה
ר' לעיל מס' 3591. אך יכול להיות גם צורת ההווה: [היא] מקוננת.
3621 / (ירמיה ה,ח) / יצהלו
אישיודימינ"ט / esjodement / הנאה
הלעז תמוה, כי היינו מצפים לעתיד אישיודירונ"ט esjoderont או לשם הפועל אישיודי"ר esjoder. יש גם הרבה גרסאות משונות, בין השאר אינויישמינ"ט enweisment (הוללות).
3622 / (ירמיה ה,י) / נטישותיה
שי"ש ציפ"ש / ces ceps / גזעי הגפן שלה, שריגיה
הלעז חסר בכתבי-היד ובדפוסים קוראים רק ציש, אבל נדמה לי, שבגלל הדמיון בין שתי המלים הקטנות, דילגו המעתיקים על אחת מהן.
3623 / (ירמיה ה,כו) / יקושים
פיידי"א / piedje / מלכודת
3624 / (ירמיה ה,כו) / משחית
צינבי"ל / cenbel / גדוד, שהוטלה עליו משימה מיוחדת (בעצם: קומנדו)
3625 / (ירמיה ה,כז) / כלוב
פרנ"ק / franc / לול
אחד מכתבי-היד גורס קיי"א (צ"ל: קיי"א) caje ("כלוב").
3626 / (ירמיה ה,כח) / עשתו
אינבואירינ"ט / enboerent / נתכסו בוץ
הלעז תמוה, כי רש"י מבאר לשון השמנה, ואמנם בדפוסים אפשר לקרוא אישפישירינ"ט espesirent ("נעשו עבים").
3628 / (ירמיה ו,ט) / סלסלות
ריבירקדור"ש / reverchdors / [הגרגירים] שצריך לחפש אותם
אחרי הבציר וקטיפת העוללות, האויב יחפש עוד את הגרגירים המכוסים ביותר. הפועל reverchier מצביע על הפיכת חפץ מכל הצדדים. (ברנדין מסביר: הגבוהים ביותר). כפי שכבר צוין, הצורה reverchdors בלי e (במקום reverchedors) מצביעה כפי הנראה על האלמת (או לפחות על החלשת) האות d.
3629 / (ירמיה ו,ט) / סלסלות
פנייר"ש / paniers / סלים
במשמעות המקורית: "סלים ללחם", אולם עד ימינו "סלים" סתם. חסר בכתבי-היד.
3630 / (ירמיה ו,יא) / הכיל
אשופרי"ר / a sofrir / לסבול
חסר בכתבי-היד.
3631 / (ירמיה ו,יז) / צפים
בדיטי"ש / badetes / משקיפים
ר' מס' 3337. בדפוסים קוראים גייט"ש geits ("תצפיות").
3632 / (ירמיה ו,כט) / נחר
אישרשי"ט / esarsit / הובער עד תום
3633 / (ירמיה ו,כט) / נתקו
פורדיטרציי"ר / pordetracier / להוציא לגמרי ממסלולו
חסר בכתבי-היד. הגרסה שבדפוסים "פורצטדאקיי"ץ" נראית משובשת.
3634 / (ירמיה ח,ו) / (מרוצתם)[מרוצה]
קורש"א / corse / ריצה
3635 / (ירמיה ח,ו) / שוטף
אישפרידי"ץ / esfredez / מבוהל
פענוח בעייתי. גם הסיומת היא של רבים, אבל יכולה להיות של יחסת-הנושא.
3636 / (ירמיה ח,ז) / חסידה
ציגוני"א / cegoine / חסידה
ראה לעיל מס' 3167.
3637 / (ירמיה ח,ז) / סיס
גרוא"ה / grue / עגור
המינוח של היום אינו מתאים לזיהויים של רש"י.
3638 / (ירמיה ח,ז) / תר
ארונדיל"א / arondele / סנונית
ר' הערה בלעז הקודם. ויש גם להעיר, שהתרגום הארמי מתרגם דווקא את "עגור", הציפור הרביעית שבפסוק, שאין לו לעז, ב"סנוניתא".
3639 / (ירמיה ח,יג) / נבל
פליישטרי"ט / fleistrit / נבל
קשה לקבוע, לפי הגרסאות השונות, איזו צורה דקדוקית של הפועל מופיעה כאן. בחרנו לשער, כי זו הבינוני פעול. גם לא ודאי אם מפועל fleistre אם מפועל flestir.
3640 / (ירמיה ח,יח) / מבליגיתי
מי"ש אישטיינימינ"ץ / mes esteinemenz / סתימותיי
כך יש כנראה להבין: העובדה, שסתמתי (מילולית: כיביתי) את כאבי, לא מנעה את עוגמת לבי.
3641 / (ירמיה ח,כב) / (ארכת)[ארוכה]
אינפלשטר"א / enplastre / תחבושת
חסר בכתבי-היד.
3642 / (ירמיה ט,ב) / (קשתם)[קשת]
ארבלישט"א / arbaleste / בליסטרה
ר' אה"ל מס' 177.
3643 / (ירמיה ט,ז) / שחוט
טריי"ט / treit / משוך
3644 / (ירמיה ט,ז) / שחוט
טרנק"ט / tranchant / חותך
שני הלעזים הנ"ל חסרים בכתבי-היד.
3645 / (ירמיה ט,כג) / השכל
אינטיליינ"ט / entelient / בהבינו
ר' לעיל מס' 3209.
3646 / (ירמיה י,ג) / מעצד
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
3647 / (ירמיה י,ד) / מסמרות
קלוי"ש / cloes / מסמרים
חסר בכתבי-היד.
3648 / (ירמיה י,ד) / מקבות
מרטיל / martel / פטיש
לא ברור, למה רש"י מתרגם בלשון יחיד.
3649 / (ירמיה י,יב) / נטה
טינדי"ט / tendit / מתח
3651 / (ירמיה י,יט) / ואשאנו
א"י שופרירי"י לו"י / e sofrirei lui / ואסבול אותו
הלעז מופיע בדפוסים (וחסר בכתבי-היד) בגרסה אשופרירלו"י asofrirlui, אולי בהשפעת הלעז דלעיל מס' 3630.
3652 / (ירמיה י,כד) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונשים
3653 / (ירמיה י,כה) / אבלו
דיוורירינ"ט / deworerent / בלעו
3654 / (ירמיה יב,ג) / התקם
דישטק"א לו"ש / destache los / נתק אותם
3655 / (ירמיה יב,ה) / רגלים
פיונייר"ש / pioniers / אנשי חיל רגלים
ארבעת הלעזים האחרונים חסרים בכתבי-היד.
3657 / (ירמיה יב,ה) / תתחרה
אאטי"ר / aatir / להתחרות
3658 / (ירמיה יב,י) / (חלקתי)[חלקה]
קנפני"א / chanpanie / שדה
הלעז הזה, החסר בכתבי-היד, מביא משמעות לא רגילה של קנפני"א, במקום שהיינו מצפים למלה קנ"פ chanp.
3659 / (ירמיה יג,טז) / יתנגפו
אצופי"ר / acoper / להיכשל
3660 / (ירמיה יג,יח) / מראשותיכם
וושטר"א קיבי"ץ / wostre chevez / העומד בראשכם
"מראשות" בעברית, כמו chevez בצרפתית, משמש בעיקר לציין את "ראש המיטה". אבל כאן, אולי באופן מושאל, מדובר בראשי העם.
3661 / (ירמיה יג,יט) / שלומים
גירדונימינ"ץ / gerdonemenz / שכר
המלה הצרפתית ברבים כמו הדיבור המתחיל. חסר בכתבי-היד.
3662 / (ירמיה יג,כב) / שוליך
טי"ש אורלי"ש / tes orles / שולי בגדייך
חסר בכתבי-היד.
3663 / (ירמיה יג,כב) / (עקביך)[עקבים]
טרצי"ש / traces / עקבות
באחד מכתבי-היד: "טיטריצ"א" אולי שריד מאת טי"ש טרצי"ש tes traces (עקבותייך).
3664 / (ירמיה יג,כג) / כושי
מו"ר / mor / שחור עור
חסר בכתבי-היד.
3665 / (ירמיה יג,כג) / נמר
ליאפר"ט / liepart / ברדלס
חסר בכתבי-היד.
3666 / (ירמיה יג,כג) / (יברברתיו)[חברבורות]
טיי"ש / tajes / כתמים
קיימת אפשרות, שהלעז המקורי היה שי"ש טיי"ש ses tajes ("חברבורותיו"), ונעלמה המלה הראשונה בגלל דמיונה עם השנייה.
3667 / (ירמיה יד,ד) / אכרים
בובייר"ש / boviers / רועי בקר
חסר בכתבי-היד.
3668 / (ירמיה יד,ו) / שפים
ריבייר"ש / riviers / שפות הנהר
צורה משנית של rivieres , וכן riwiers (להלן מס' 3893 ומס' 4013).
3670 / (ירמיה יד,ט) / נדהם
ריקרידנ"ץ / recredanz / נרתע
לפי רוב הגרסאות שני הלעזים הנ"ל הם שתי הצעות תרגום. אבל מאחר ששניהם שייכים לאותו פועל, הראשון בינוני פעול והשני בינוני פועל, לא ברור, מה ההבדל ביניהם. לפי הנוסח המופיע בכמה כתבי-יד, יש לפנינו רק לעז אחד בשתי גרסאות.
3671 / (ירמיה טו,ו) / הנחם
ד"י פורפנשי"ר / de porpanser / להרהר
בכמה כתבי-יד הגרסה נוטה לקריאה ריפינטי"ר repentir ("להתחרט").
3672 / (ירמיה טו,ז) / מזרה
ו"ן / wan / רחת
ר' אה"ל מס' 448.
3673 / (ירמיה טו,יח) / אכזב
פיילנ"ץ / feilanz / חסר, לקוי
3674 / (ירמיה טז,ה) / אספתי
אטולי"ש / atolis / הסרתי
חסר בכתבי-היד. הגרסה בדפוסים: אטואי"ש, והפענוח שלי משוער.
3675 / (ירמיה טז,יט) / מנוסי
מו"ן ונטימינ"ט / mon wantement / גאוותי
נמצא רק בכתב-יד אחד ומתאים בקושי להסבר מילולי של רש"י. בדפוסים קוראים אנטיפרויימנ"ט, שחלקו האחרון הוא אולי פויימינ"ט fuiement ("פליטה"), אבל החלק הראשון לא מובן בשום אופן.
3676 / (ירמיה יז,ג) / הררי
מונטנייר"ש / montaniers / יושבים בהרים
לא ברור למה כאן צורת הרבים (או אולי יחסת-הנושא).
3677 / (ירמיה יז,ו) / ערער
דיגשטיד"א / dehastede / הרוסה, מושחתת
חסר בכתבי-יד, ואף הגרסה שבדפודסים דאגשטי"ה מוכיחה, שהצורה מאוחרת.
3678 / (ירמיה יז,ח) / בצרת
פמינ"א / famine / רעב
3679 / (ירמיה יז,יא) / דגר
קלוציי"ר / clocier / לקרקר
בדפוסים קוק"ו גלוצנט cucu glocant ("קוקייה מקרקרת").
3680 / (ירמיה יז,יד) / (תהלתי)[תהלה]
וונטנצ"א / wantance / שבח
באחד מכתבי-היד: מונטנצ"א [=מא וונטנצ"א] ma wantance ("שבחי").
3681 / (ירמיה יח,ג) / אבנים
פורמ"א / forme / מושב, קתדרה
חסר בכתבי-היד.
3682 / (ירמיה יח,ח) / דברתי
א"י ריפרוקיי"ד / ai reprochied / נזפתי
חסר בכתבי-היד, ואף, הגרסה שבדפוסים אשרפוק"י מצביעה על צורה מאוחרת.
3683 / (ירמיה יח,יד) / קרים
פרויד"ש / froids / קרים
3684 / (ירמיה יח,יד) / נוזלים
קורנ"ץ / coranz / רצים, שוטפים
חסר בכתבי-היד.
3685 / (ירמיה יט,ג) / תצלנה
טינטיני"ר / tintiner / לצלצל
3687 / (ירמיה כ,יד) / ילדתי
פוא"י איניינ"ט / fui enjeint / הולדתי (=אבי הוליד אותי)
חסר בכתבי-היד.
3688 / (ירמיה כב,יד) / משוח בששר
אליניאנ"ט אי"ן שינופל"א / aliniant en sinople / במתיחת קווים בצבע אדום (?)
חסר בכתבי-היד.
3689 / (ירמיה כב,כח) / עצב
אינמיילולי"ר / enmeiloler / לחתל
יש גם גרסאות מיילולי"ר meiloler. ר' אה"ל מס' 1224.
3690 / (ירמיה כג,ט) / רחפו
טרינבלינ"ט / trenblent / רועדים
3691 / (ירמיה כג,י) / (מרוצתם)[מרוצה]
קורש"א / corse / מירוץ
חסר בכתבי-היד.
3692 / (ירמיה כג,כט) / פטיש
פי"ק / pic / כילף
3693 / (ירמיה כג,לב) / (פחזותם)[פחזות]
אישטורדישו"ן / estordison / מבוכה
ר' אה"ל מס' 549.
3694 / (ירמיה כד,א) / (ה)חרש ו…המסגר
ל"י מייטר"א א"י ל"י פורטיי"ר / li meitre e li portier / האומן והשוער
חסר בכתבי-היד. יש כמה בעיות דקדוקיות בלעז זה: אם לפנינו יחסת-הנושא, היינו מצפים לצורה portiers, ואם לפנינו יחסת-מושא, היידוע היה צריך להיות li. גם תמוהה הצורה meitre ולא meistre.
3695 / (ירמיה כה,כ) / ערב
גרנטיא"ה / garantie / ערבות
3696 / (ירמיה כה,לד) / והתפלשו
וולטרי"ר / woltrer / להתפלש
בצרפתית של היום: se vautrer.
3697 / (ירמיה כז,ב) / מוסרות
קוניונגלי"ש / conjongles / חיבורים, כבלים
באחד מכתבי-היד קוראים קורייא"ש coreies ("רצועות").
3698 / (ירמיה כח,ו) / יעשה
פצ"א / face / יעש
רש"י מציין, שמדובר באיחול ולא בעתיד. הלעז חסר בכתבי-היד.
3699 / (ירמיה כט,יח) / חרפה
דישטרוי"ר / destrawer / להרוס
ר' לעיל מס' 3497, אבל כאן הצורה של הלעז ברורה למדאי.
3700 / (ירמיה כט,כו) / צינק
צי"ף / cep / סד (שבו נעלו רגלי האסירים)
בדפוסים הגרסה ציפ"ש ceps (ברבים).
3701 / (ירמיה ל,יב) / דה"מ אנוש לשברך נחלה מכתך
אינפר"ש / enfres / חולני, בעל מום
לא ברור, מה המלה, שרש"י מתכוון להסביר אותה בלעז זה. נראה, שזה תואר (ביחסת-הנושא). ומאחר שלפנינו צורת זכר, מתקבל על הדעת, שמדובר ב"אנוש" יותר מאשר ב"נחלה".
3702 / (ירמיה ל,כא) / ערב את לבו
פירמלי"א אאטינ"א / fermalie aatine / הסכם של התגרות
קשה להבין, למה פירש רש"י את הביטוי הפועלי שבפסוק לשני שמות עצם, שמשמעותם קרובה (התערבות בין שני גורמים על עשיית מעשה נועז). יכול להיות, ששתי המלים אינן קשורות בסמיכות, אלא שתי הצעות לתרגום. לגבי הלעז הראשון ר' אה"ל מס' 1762.
3703 / (ירמיה לא,יח) / מתנודד
קונפליינ"ט / conpleint / מקונן
3704 / (ירמיה לא,יח) / למד
פו"ד אגוילוני"ץ / fud aguilonez / דורבן (דרבנו אותו)
חסר בכתבי-היד.
3705 / (ירמיה לא,יט) / הודעי
אפירצו"י ג"א / apercui ge / הבחנתי
3706 / (ירמיה לא,כ) / שעשועים
אישבניימינ"ט / asbaniement / בידור
בדפוסים קוראים: אישבניימינ"ץ esbaniement ברבים.
3707 / (ירמיה לא,לה) / לאור
אאישקלריי"ר / a esclarier / להאיר
בלעז זה, שאינו בכתבי-היד, וגם צורתו (אאיקלארוי"ר[?]) נראית מאוחרת, רצה הפרשן להדגיש, שלא מדובר בשם "אור" אלא בפועל.
3708 / (ירמיה לא,מ) / שדמות
קנפני"א / chanpanie / מישור, איזור של שדות
3709 / (ירמיה לב,לג) / למד
אפריננ"ט / aprenant / בלמדי
ר' לעיל מס' 3209.
3710 / (ירמיה לג,ו) / שלום
שלו"ד / salud / ברכת שלום
3711 / (ירמיה לה,ד) / שמר הסף
טרישוריי"ר / tresorier / גזבר
חסר בכתבי-היד.
3712 / (ירמיה לח,ד) / מרפא
אלשקיאנ"ץ / alaschianz / מחליש
חסר בכתבי-היד.
3713 / (יריה לח,יב) / אצלות
אישילי"ש / aiseles / בתי-שחי
חסר בכתבי-היד. ר' אה"ל מס' 2414.
3714 / (ירמיה לח,יט) / והתעללו
א"י גבירונ"ט / e gaberont / וילעגו
חסר בכתבי-היד.
3715 / (ירמיה לט,י) / יגבים
א"י פושי"ץ / e fosez / וחפירות
חסר בכתבי-היד. ושתי בעיות לפנינו: א) למרות דברי רש"י, שמדובר ב"שדות", תרגמו הגלוסרים "איכרים, חקלאים" (כמו "יוגבים"); אך כנראה כוונת הפרשן לאדמה, שהוגבהה לשם עיבוד, על ידי חפירת הסביבה; ב) הגרסה שבדפוסים "אפושי"ץ", והתחשבתי בגלוסרים כדי לראות באל"ף את וי"ו החיבור. אולי יש כאן מלה אפושי"ץ afosez, המציינת דווקא שדה, כפי שהוסבר.
3716 / (ירמיה מ,א) / אזקים
בויאי"ש / buies / כבלים
חסר בכתבי-היד.
3717 / (ירמיה מג,ט) / מלט
אינוולופימינ"ט / enwolopement / החבאה, הלטה
3718 / (ירמיה מו,ד) / מרקו
פורבי"ר / forbir / לצחצח
3719 / (ירמיה מו,כא) / מרבק
קופל"א / / צמד
3720 / (ירמיה מו,כה) / נא
ל"ה שיניוריא"ה דלישנדר"א / la seniorie d'Alesandre / ממלכת אלכסנדרוס
חסר בכתב-היד. הלועז זיהה, כפי שמקובל, את "נא" עם בירת מצרים. אבל, במקום לכתוב Alesandrie, הסביר "ממלכת אלכסנדרוס".
3721 / (ירמיה מז,ד) / אי
אישל"א / isle / אי
צורת היחיד מצויה רק בכתב-יד אחד, אולם אני משער, שהריבוי נכתב מתוך שגרה, כי במקרא הריבוי אישלי"ש עקר (31 פעם) והיחיד טפל (5 פעמים).
3722 / (ירמיה מח,מג) / פחת
פוש"א / fose / שוחה
3723 / (ירמיה מח,מה) / וקדקד
א"י טרישפירציר"א / e trespercera / וידקור
חסר בכתבי-היד. כמו התרגום ומנחם בן סרוק, שהוא מצטט, רש"י קורא, כפי הנראה, כאילו כתוב "וקרקר" (במדבר כח,יז).
3724 / (ירמיה מט,ד) / תתהללי
ונטי"ר / wanter / להשתבח
3725 / (ירמיה מט,כט) / מגור
אינש"א / ainse / דאגה
בדפוסים יש לעז המצביע על פירוש אחר לגמרי: אמאשמנ"ט (צ"ל אמשמינ"ט) amasment "צבירה, איסוף" (קרוב לפועל "לאגור").
3726 / (ירמיה נ,ב) / נס
פירק"א / perche / מוט
3727 / (ירמיה נ,ו) / שובבום
אישויירינ"ט / esweierent / הסיטו
3728 / (ירמיה נ,יז) / עצמו
דישאושי"ר / desoser / לטרוף עצמות
יש אפשרות לקרוא דישאוש"ד desosad, אותו פועל בעבר.
3729 / (ירמיה נ,לז) / ערב
גרנטיא"ה / garantie / ערבות
3730 / (ירמיה נא,א) / רוח
טלינ"ט / talent / רצון
3731 / (ירמיה נא,יד) / בנפשו
אי"ן שי"י מאישמי"ש / en sei meismes / בתוך עצמו
חסר בכתבי-היד.
3732 / (ירמיה נא,כז) / סמר
היריציי"ר / hericier / להסתמר
3733 / (ירמיה נב,כב) / כתרת
קויפ"א / coife / שביס, כיפה (כאן במובן כותרת של עמוד)