3422 / (ישעיה א,ד) / כבד
פישנ"ט / pesant / כבד
3423 / (ישעיה א,ד) / כבד
פישנטומ"א / pesantume / כבדות
רש"י מסביר, שהצירוף "כבד-עוון" הוא ביטוי שמני, כלומר "עם של כבדות עוונות", היינו שרובצים עליו עוונות רבים.
3424 / (ישעיה א,ו) / טריה
דימצייד"א / demaciede / הלומה, כתושה
3425 / (ישעיה א,ו) / טריה
מוישט"א / moiste / רטובה
חסר בכתבי-היד.
3426 / (ישיעה א,כה) / בר
שבו"ן / savon / סבון
3427 / (ישעיה א,כה) / (בדיליך)[בדילים]
אישטיי"ן / estein / בדיל
כמעט בכל כתבי-היד המלה נגמרת במי"ם ולא בנו"ן (אישטיי"ם esteim).
3428 / (ישעיה א,כט) / אילים
אולמ"א / olme / בוקיצה (עץ נוי)
כרגיל זיהה רש"י עצים המוזכרים בתנ"ך עם עצים הצומחים באיזור מגוריו, אף שלפעמים אינם מצויים בארצות המקרא.
3429 / (ישעיה א,ל) / נבלת
פלטישנ"ט / flatisant / מפיל
הגרסה של כמה כתבי-יד נוטה יותר לפענוח פליישטרישנ"ט fleistrisant ("נובל"); שני השורשים התמזגו במשך הדורות.
3430 / (ישעיה א,לא) / ניצוץ
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
3431 / (ישעיה ב,ד) / אתים
קולטרי"ש / coltres / קנקנים של מחרשות (היתדות הפולחות את הקרקע)
3432 / (ישעיה ב,ד) / מזמרות
שרפי"ש / sarpes / מגלים, מזמרות
3433 / (ישעיה ב,ו) / שפק
דיבטימינ"ט / debatement / מאבק, טרדה
רש"י מפרש, שלחוטאים תהיינה בעיות עם הילדים, שיוולדו להם מנשים נכריות, והלעז מתייחס לשם עצם "שפק" שבאיוב (לו,יח), שבו רש"י מסביר את הפועל שלפנינו "ישפיקו".
3434 / (ישעיה ב,כ) / חפר פרות
טלפי"ש / talpes / חפרפרות
3435 / (ישעיה ב,כ) / עטלפים
קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלפים
נראה, שרש"י ראה בהרכב זה (מילולית: "עכברים קרחים") מלה אחת, ולכן אין סימן הריבוי ברכיב הראשון chalve.
3436 / (ישעיה ג,ו) / מכשלה
פיילנצ"א / feilance / מחסור, משגה
3437 / (ישעיה ג,יט) / נטפות
מושטניצי"ש / mostnices / שרשרות
לדברי רש"י: "כמין מרגליות נקובות וחרוזות בחוט… שתלויות על הצואר ונוטפות על החזה". ר' אה"ל מס' 1346.
3438 / (ישעיה ג,כ) / קשרים
אורפריי"ש / orfreis / רצועות רקמת זהב
כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים פריי"ס freis בלבד, ואין הבדל במשמעות.
3439 / (ישעיה ג,כ) / בתי-הנפש
נושקי"ש / nosches / סיכות, מכבנות
כפי הנראה כאן סיכה "הסוגרת את הבגד בצווארון" (ר' אה"ל מס' 213).
3440 / (ישעיה ג,כג) / גלינים
מירידויר"ש / miredoirs / ראיים, מראות
הדפוסים נותנים את המלה האיטלקית ספיקיי"ו (specchio).
3441 / (ישעיה ג,כג) / צניפות
מוליקי"ן / molekin / "עור-חפרפרת" (אריג יקר)
המילונים מציינים, שהמלה נתקבלה בצרפתית (מן האנגלית) רק באמצע המאה הי"ט בצורת moleskine. אך עובדה היא, שהיא מופיעה כאן אצל רש"י, ואין ספק, שמדובר באותה מלה.
3442 / (ישעיה ג,כג) / רדידים
פירמייל"ץ / fermeilz / סגרים
3443 / (ישעיה ג,כד) / מקשה
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
או בטדי"ץ batdiz, ר' מס' 3111.
3444 / (ישעיה ד,ד) / רוח
טלינ"ט / talent / רצון
3445 / (ישעיה ד,ד) / בער
דישקומברימינ"ט / descombrement / חילוץ
כאן במשמעות פינוי של ירושלים מתועבותיה.
3446 / (ישעיה ה,ב) / באשים
לנברוישי"ש / lanbruises / ענבי-בר
3447 / (ישעיה ה,י) / (צמדי)[צמד]
ארפינ"ט / arpent / מידת-שטח (שניים עד חמישה דונמים לפי המקומות)
3448 / (ישעיה ה,יב) / חליל
קלימי"ל / chalemel / חליל (כלי נגינה)
3449 / (ישעיה ה,טז) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונשים
זה אחד של המובנים של justice, והוא מתאים לדברי רש"י: "כשיעשה משפטים בהם".
3450 / (ישעיה ה,כו) / נס
פירק"א / perche / מוט
כאן רש"י מתאר באריכות, מהו נס: "הוא כמו כלונס ארוך ונותנין בראשו בגד ועולין בראש הר גבוה ורואין אותו מרחוק והוא סימן לקיבוץ בני אדם".
3451 / (ישעיה ה,כו) / ושרק
שיבלי"ר / sibler / לשרוק
3452 / (ישעיה ה,כט) / ויפליט
אישמוציי"ר / esmucier / להחביא
במס' 3015 תורגמה המלה "להיחבא". כנראה יש לפועל משמעות סבילה וגם משמעות פעילה כמו כאן, שהאריה מבריח את הבאים להציל את טרפו מידו.
3453 / (ישעיה ה,ל) / ונבט
איר"ט אישגרדי"ד / יהיה נבחן (=ייבחן) / ert esgarded
רש"י מבקש לתרגם את הנפעל של המקור בצורה מקבילה בצרפתית. אך קשה, מפני של"נבט" יש כאן משמעות פשוטה ("יסתכל" או כדומה). וצריך להסביר, בערך, שתהיה הסתכלות ממנו לכיוון הארץ וכו'.
3454 / (ישעיה ו,י) / השמן
אינגריישנ"ט / engreisant / משמין
רש"י מייחס לבינוני צרפתי זה, המתרגם שם-פועל עברי, מובן של פעולה מודרגת, כלומר: "[לב העם הזה] הולך ומשין".
3455 / (ישעיה ז,ב) / נחה
פוש"ד / posad / נח, נשען
שלא כרגיל יש כאן תרגום של צורה מוטית של הפועל, אולי כדי למנוע הבנה של "נחה" כהווה.
3456 / (ישעיה ז,ג) / (תעלת)[תעלה]
פושי"ד / fosed / חפיר, תעלה
3457 / (ישעיה ז,ד) / אודים
טישונ"ש / tisons / אודים, עצים חרוכים
3458 / (ישעיה ז,יט) / נעצוצים
ברוצי"ש / broces / סבכי יער
3459 / (ישעיה ז,כה) / מעדר
פושוי"ר / fosoir / מכוש
3460 / (ישעיה ט,יג) / כפה
אר"ק וולו"ד / arc wolud / קמרון
ר' אה"ע מס' 1109.
3461 / (ישעיה י,ז) / ידמה
קוידי"ר / cuider / להאמין
3462 / (ישעיה י,יב) / פרי גדל
קריישמינ"ט ד"י גרנדיצ"א / ניפוח גדולה / Creisment de grandece
3463 / (ישעיה י,יב) / תפארת
ונטנצ"א / wantance / התפארות
3464 / (ישעיה י,יג) / כאביר
פלושור"ש / plusors / רבים
3465 / (ישעיה י,טו) / גרזן
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מין גרזן)
3466 / (ישעיה י,טו) / משור
שיר"א / sere / משור
3467 / (ישעיה י,לד) / ונקף
אישברניי"ר / esbranjier / לסעף, לגזום
חסר בדפוסים.
3468 / (ישעיה יא,ג) / והריחו
אי"ד אינושמיר"א לו"י / וימלא אותו רוח (או: ריח) /
ed enosmera lui הפועל enosmer מורכב מהפועל osmer ("להריח") ומהקידומת "en ("בתוך").
3469 / (ישעיה יא,ח) / חר
קרו"ט / crot / חור
ר' אה"ל מס' 2046.
3470 / (ישעיה יא,יב) / נס
פירק"א / perche / מוט
ר' לעיל מס' 3450.
3471 / (ישעיה יג,טו) / נספה
אקוילי"ד / acoilid / נקלט
3472 / (ישעיה יג,כא) / ציים
מרטרינ"ש / martrins / סמורים, דלקים
3473 / (ישעיה יד,טז) / ישגיחו
אבואטי"ר / aboater / להציץ
3474 / (ישעיה יד,טז) / יתבוננו
פורפנשי"ר / porpanser / לחשוב, להרהר
3475 / (ישעיה יד,כג) / קפד
היריצו"ן / hericon / קיפוד
ר' אה"ל מס' 218.
3476 / (ישעיה יד,כג) / וטאטאתיה
אישקובי"ר / escover / לטאטא
3478 / (ישעיה יז,יג) / גלגל
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה (=קוץ)
ר' אה"ל מס' 110.
3479 / (ישעיה יח,ה) / מזמרות
שרפי"ש / sarpes / מגלים, מזמרות
3480 / (ישעיה יח,ה) / נטישות
ציפו"ש / ceps / גזעי גפן
מכאן המשמעות המושאלת של סד, מכשיר עינויים (ר' אה"ל מס' 23 ומס' 1794).
3481 / (ישעיה יט,ח) / חכה
אי"ם / Aim / חכה
ר' אה"ל מס' 119.
3482 / (ישעיה יט,י) / שכר
אישקלוש"א / escluse / סכר
אחד מכתבי-היד מביאל עז גם ל"מדכאים" הסמוך": אישמינוישיי"ץ esmenuisiez "מרותתים".
3483 / (ישעיה כ,ה) / (תפארתם)[תפארת]
ונטנצ"א / wantance / התפארות
האותיות בלט"ש, המופיעות בדפוסים אחרי גרסת הלעז שלהם וונט"ש, יכולות להיות שיבוש של הצירוף בלע"ז.
3484 / (ישעיה כא,ב) / אנחתה
שושפירדי"ץ / sospirdiz / מכלול האנחות
3486 / (ישעיה כב,יח) / כדור
פילוט"א / pelote / כדור
3487 / (ישעיה כג,יג) / (בחוניו)[בחונים]
בירפרי"ד / berfred / מגדל הסתערות
בשפה מאוחרת יותר beffroi ("מגדל העיר").
3488 / (ישעיה כה,א) / אמן
אביירימינ"ט / aveirement / אישור
3489 / (ישעיה כו,ז) / פילוס
קונטריפיי"ש / contrepeis / איזון
רש"י מסביר את שם הפעולה "פילוס" במקום בפועל "תפלס" שבפסוקנו.
3490 / (ישעיה כז,ב) / חמר
וינו"ש / winos / ייני (עשיר ביין)
3491 / (ישעיה כח,טו) / חזה
אשומיי"ל / asomeil / גבול
ר' מס' 3066.
3492 / (ישעיה כח,יז) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונשים
3493 / (ישעיה כח,כ) / השתרע
אישטינדייליי"ר / estendeilier / להתמתח
3494 / (ישעיה כח,כא) / לעבד
לבורי"ר / laborer / לעבוד (בעיקר את האדמה)
3495 / (ישעיה כט,ז) / מצב
צינבי"ל / cenbel / גדוד בעל משימה מיוחדת (בעצם: קומנדו)
רש"י מביר את שם העצם "מצב", שאינו נמצא בפסוק, כדי להבהיר את הביטוי "וכל צֹבֶיהָ".
3496 / (ישעיה ל,ב) / לחסת
אבריאי"ר / abrier / לחסות
3497 / (ישעיה ל,ב) / חרפה
דישטורבי"ר / destorber / לקלקל
ברנדין גורס דישטרבי"ר destraver [=דישטרוי"ר destrawer] ("להרוס"). אף אחד משני הפתרונים אינו מספק, מפני שאינם מתאימים לפירוש העברי של רש"י ("גידוף") לא מבחינת המובן ולא מבחינת הצורה (כי היינו מצפים לשם עצם ולא לפועל).
3498 / (ישעיה ל,ו) / דבשת
חלדרוב"א / haldrobe / דבשת
3499 / (ישעיה ל,יד) / לחשף
אישפוישיי"ר / espuisier / לדלות
3500 / (ישעיה ל,יז) / תרן
מש"ט / mast / תורן
3502 / (ישעיה ל,כד) / מזרה
ו"ן / wan / רחת
ר' אה"ל מס' 448.
3503 / (ישעיה ל,כח) / הנפה
וני"ר / waner / לזרות
3504 / (ישעיה ל,כח) / רדסן
פריי"ן / frein / רסן
חסר בכתבי-היד. הלעז רשום בדפוסים פרינ"ק, אולי כדי להצביע על האנפוף של התנועה. לפניו קוראים פרומבי"א, אולם הגרשיים הם טעות, כי זהו תרגום ארמי.
3505 / (ישעיה ל,ל) / נחת
פושימינ"ט / posement / שימה
רש"י רוצה להדגיש, שכאן אין "נחת" במשמעות של "מנוחה, הנאה", אלא מעין שם-פועל של "להניח", ודווקא באופן קשה.
3506 / (ישעיה לא,ה) / והמליט
אישמוציי"ר / esmucier / להחביא, להציל
3507 / (ישעיה לב,ז) / משפט
דיריישנימינ"ט / הוכחה, טענה / dereisnement
3508 / (ישעיה לב,ז) / משפט
יויימינ"ט / jutement / גזר-דין
3509 / (ישעיה לב,ז) / משפט
יושטיצ"א / justice / עונשים
3510 / (ישעיה לג,טו) / נער
אישקו"ט / escot / מנער
3511 / (ישעיה לג,כ) / צעננים
קומבי"ש / combes / בקעות
בדפוסים קוראים פושי"ץ fosez ("חפירות"). רש"י בא להסביר את הביטוי "בל יצען" ולשם כך מביא את המלה "צעננים" שבשופטים ד,יא (ר' לעיל מס' 3287), אבל מתרגם אותה אחרת.
3512 / (ישעיה לד,יא) / קפד
צואיט"ה / cuete / כוס (עוף לילי)
ר' אה"ל מס' 218.
3513 / (ישעיה לד,יג) / סירים
אורטיא"ש / orties / סרפדים
3514 / (ישעיה לד,יד) / ציים
מרטרינ"ש / martrins / סמורים, דלקים
3515 / (ישעיה לד,טו) / ודגרה
קלוציי"ר / clocier / לקרקר
3516 / (ישעיה לד,טו) / דיות
וולטויר"ש / wolltoirs / עזניות
בחלק מכתבי-היד יש גרסה בלי יו"ד: וולטור"ש woltors.
3517 / (ישעיה לו,ב) / (תעלת)[תעלה]
פושי"ד / fosed / חפיר, תעלה
3518 / (ישעיה לו,ב) / (מסלת)[מסלה]
קימי"ן / chemin / דרך, כביש
בשני כתבי-יד קוראים יימי"ן jemin. ר' בעניין זה בסוף המבוא לאה"ל, סעיף א.
3519 / (ישעיה לו,ח) / התערב
גיי"ר / gajer / להמר
3520 / (ישעיה לו,יא) / שמעים
אינטינדונ"ש / entendons / אנו מבינים
סביר להניח, שכך יש לתקן את הגרסה אינטינדינ"ץ של אחד מטובי כתבי-היד. אך כל היתר נותנים אינטינדנ"ט entendant ("שומעים", בינוני פועל) או אינטינדר"א entendre (שם הפועל).
3521 / (ישעיה לו,יב) / חלחולת
טבחי"א / tabahie / פי-הטבעת
המלה חלחולת שייכת לפירוש שבדפוסים על הקרי-כתיב צואתם-חראיהם. ר' אה"ל מס' 95.
3522 / (ישעיה לו,טז) / ברכה
שלו"ד / salud / ברכת שלום
3523 / (ישעיה לז,ג) / תוכחה
אישפרובימינ"ט / esprovement / מבחן
3524 / (ישעיה לז,ד) / ובוכיח
אישפרובי"ר / esprover / לבחון, להפגין, להתרברב
3525 / (ישעיה לז,יט) / ונתן
דוננ"ט / donant / בתתו
ר' מס' 3209.
3526 / (ישעיה לז,כז) / שדמה
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר)
3527 / (ישעיה לז,לג) / סללה
פידרייר"א / pedriere / בליסטרה
רש"י סותר פירוש זה.
3528 / (ישעיה לח,יד) / ערבות
גרנטיא"ה / garantie / ערבות
3529 / (ישעיה לח,יט) / יודיע
אינשיניי"ר / ensenier / ללמד
הלעז משובש בדפוסים.
3530 / (ישעיה מ,ד) / בקעה
קנפני"א / chanpanie / מישור, איזור של שדות
3531 / (ישעיה מ,יב) / תכן
אמול"ד / amolas / מדד
או, לפי גרסאות אחרות, אמולי"ר amoler ("למדוד"), מלטינית modulus ("מידה").
3532 / (ישעיה מ,טו) / מר מדלי
לימוניד"א / limonede / משקע בוץ
3533 / (ישעיה מ,כב) / חוג
קומפ"ש / compas / מחוגה
בקצת כתבי-יד קונפ"ש.
3534 / (ישעיה מ,כב) / דק
טייל"א / teile / אריג, קרום
3535 / (ישעיה מ,כד) / שרש
אינרציננ"ט / enracinant / משתרש
רש"י מצביע על ההבדל בין השם שורש ובין הפועל שרש הנמצא כאן.
3536 / (ישעיה מא,ז) / דבק
שולדידור"א / soldedure / תפר, ריתוך
3537 / (ישעיה מא,יד) / תולעת
וירמינייר"ש / werminiers / דומים לתולעת
כך יוצא מהגרסאות השונות, אך אין עדות לצורה הנ"ל ואולי בשל כך קוראים בדפוסים דבר יותר קרוב ל"וירמינ"א" wermine ("מכלול התולעים").
3538 / (ישעיה מא,טו) / דה"מ מורג
לימ"א / lime / פצירה
רש"י אינו מתרגם את "מורג" בלעז זה, אלא אומר, שמורג כלי עץ, הדומה ל"לימ"א" של ברזל.
3539 / (ישעיה מא,טו) / מורג
טרוי"ל / troil / מסחטה
הלעז הזה, החסר בדפוסים, מציג בעיות. הצורה פחות או יותר ודאית (כתבי-היד: טרי"ל, טריי"ל, טרואי"ל, ובגלוסר של בזל אטרוי"ל). משמעות המלה: "גת" ואולי "מסחטה". אולי אפשר לראות כאן מלה קרובה ל – trou ("חור") או לקרוא טרי"ל tarel ("מקדח").
3540 / (ישעיה מב,י) / דה"מ יורדי הים ומלאו
ויניז"א / Wenize / ונציה
רש"י מזכיר את העיר ונציה כדי להמחיש את הקטע "יורדי הים ומלאו" והוא אומר: "[האנשים] הקבועים בים ולא באיים אלא בתוך המים, שופכים עפר כל אחד ואחד כדי בית והולכים מבית לבית בספינה כגון עיר ויניז"א". מעניין, שונציה קיימת רק מסביבות המאה השביעית לספירתם, והייתה אפוא תופעה חדשה למדאי בימי רש"י. בכתבי-היד יש גם גסאות כמו וניצ"א הקרובה ל – Venice באנגלית וגם ויניציא"ה שהוא Venezia האיטלקית.
3541 / (ישעיה מד,יב) / פחם
קרבו"ן / charbon / פחם
3542 / (ישעיה מד,יב) / מקבות
מרטי"ל / martel / פטיש
3543 / (ישעיה מד,יג) / שרד
דולידויר"א / soledoire / מעצד (מעין גרזן)
3544 / (ישעיה מד,יג) / מחוגה
קומפ"ש / compas / מחוגה
גם כאן יש גרסאות קונפ"ש conpas.
3545 / (ישעיה מד,יד) / אורן
פלנצו"ן / plancon / שתיל
רש"י אינו רואה כאן במלה "אורן" שם של עץ מסוים, אלא מונח כללי: "שתיל" של העצים הנזכרים לעיל ("ארזים… תרזה ואלון").
3546 / (ישעיה מה,כה) / ויתהללו
פורונטרונ"ט / porwantront / ישתבחו
3547 / (ישעיה מו,א) / כרע… קרס
אקרופי"ד שי"י… קונקיא"ד שי"י / acropid sei…conchiad sei / כרע על ברכיו…עשה את צרכיו
הפסוק מתאר את האלילים במצב מביש של עושים צורכיהם, אך במקום שהמקור מצביע רק על תנוחה מסוימת של הגוף, רש"י מביא בפועל השני את הפעולה הפיסיולוגית בפירוש.
3549 / (ישעיה מז,י) / (שובבתך)[שןבבה]
אינוישייד"א / enweisiede / הוללה
3550 / (ישעיה מט,ב) / ברור
קלי"ר / cler / מבריק
זה אחד המובנים של cler, ליד "בהיר, צלול". ואולי יש קשר עם הביטוי הקיים עד היום בצרפתית au clair sabre, כלומר "סיף שלוף".
3551 / (ישעיה מט,ב) / (אשפתו)[אשפה]
קויבר"א / cuivre / אשפה, תלי (לחיצים)
3552 / (ישעיה מט,כא) / גלמודה
שוליט"א / solete / לבדה, בודדת
3553 / (ישעיה מט,כב) / (נסי)[נס]
פירק"א / perche / מוט
כתב-יד אחד גורס שיינייר"א seiniere ("רצועה, דגל").
3554 / (ישעיה מט,כב) / חצן
אישיל"א / aisele / חיק
ר' אה"ל מס' 2414, שם מובאים התרגומים "בית-שחי" ו"מרפק". אולם כאן ברור, שהמובן יותר כללי. וארשה לעצמי לשער, שרש"י קשר את המלה aisele עם aise ("רווחה, תנוחה נוחה"), ר' לעיל מס' 3206.
3555 / (ישעיה נא,ה) / ישפטו
יושטיצ"א / justice / עונשים
הלעז אינו מתרגם את הדיבור המתחיל, כי אם את שם המושג שבפועל.
3557 / (ישעיה נא,יז) / תרעלה
אינטומישמינ"ט / entomisment / בהלה, תרדמה, סחרחורת
3558 / (ישעיה נא,יז) / מצית
אגוטי"ר / agoter / לנקז (לרוקן עד הטיפה האחרונה)
3559 / (ישעיה נא,כ) / עלפו
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
3560 / (ישעיה נא,כג) / מוגיך
קרושלי"ר / crosler / למוטט
צורת הפועל הרגילה היא קרולי"ר croler, אבל יש עדויות על הוספת ה – s באמצע המלה.
3561 / (ישעיה נב,ב) / התנערי
אישקודר"א / escodre / לנער
3562 / (ישעיה נב,ב) / (מוסרי)[מוסרים]
קוניונגלי"ש / conjongles / חיבורים, כבלים
הלעז המסובך הזה הכשיל את רוב המעתיקים והגרסאות רבות ומשונות, את אחת מהן צינגל"ש אפשר לקרוא צינגלי"ש cengles "חבקים", אבל סביר יותר לראות גם בה שיבוש של קוניונגלי"ש.
3563 / (ישעיה נג,ו) / הפגיע
אישפריאי"ר / esprier / להיעתר לתפילה
3564 / (ישעיה נג,ז) / נענה
שורפרלי"ץ / sorparlez / נגער
המילונים נותנים רק את המשמעויות: "לדבר בהתרברבות, לפטפט", אבל מתקבל על הדעת, שגם "לעור" הוא דיבור מלמעלה למטה, המתאים לםפועל sor-parler ("לדבר מגבוה"). היינו מצפים לצורה שורפרלי"ד sorparled, אולי לפנינו יחסת-הנושא.
3565 / (ישעיה נג,י) / אשם
אמינד"א / amende / תיקון (הנפש), כפרה
3566 / (ישעיה נד,ב) / (יתדתיך)[יתדות]
קיבילי"ש / cheviles / יתדות
3568 / (ישעיה נו,יא) / עזי נפש
אינגרי"ש טלינ"ט / engres talent / עזי רצון
הקשר התחבירי בין שתי המלים הצרפתיות לא ברור. אולי לפנינו "תצלום" של הביטוי העברי. בדפוסים הושמטה המלה השנייה של הלעז.
3569 / (ישעיה נז,ח) / יד
איש"א / aise / רווחה, מקום נוח
3570 / (ישעיה נז,יא) / כזב
פיילנ"ץ / feilanz / חסר, לקוי, מזניח
לפי צורת הלעז בכתבי-היד השונים מסתבר, שרש"י מתרגם כאן את "כוזב", שהוא מצטט מתהלים קטז,יא.
3571 / (ישעיה נח,ה) / אגמן
אי"ם / aim / קרס )שבקצה החכה)
3572 / (ישעיה נט,ה) / בקעו
אישקלוטרינ"ט / בקעו (מקליפתם) / esclotrent
3573 / (ישעיה נט,ה) / עכביש
אירייני"א / ireinie / עכביש
3574 / (ישעיה נט,ה) / (קורי)[קורים]
אורטוירי"ש / ortoires / מנורי אורגים
לפי רש"י "קורי עכביש" הם "כלי האורג שהשתי מוסך בהן", ולא, כפי שאנו מבינים, המסכת היוצאת מהם.
3575 / (ישעיה נט,ה) / זורה
קובי"ר / cover / לדגור
הכוונה כפי הנראה "אחרי שדגרו עליהן…".
3576 / (ישעיה נט,יז) / קנאה
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
3577 / (ישעיה ס,י) / ברצוני
אי"ן מו"ן אפיימינ"ט / בפיוסי / en mon apeiement
3578 / (ישעיה ס,יא) / ופתחו
טרישאובירט"ש / tresoverts / פתוחים לרווחה
tres משמש כאן קידומת ולא תואר הפועל.
3579 / (ישעיה ס,כא) / להתפאר
פורונטי"ר / porwanter / להשתבח
3580 / (ישעיה סב,י) / סלו המסלה
בטי"ץ לוקמי"ן / batez lochmin / כבשו את הדרך
מאחר שאין יו"ד אחרי הקו"ף בשום כתב-יד, ייתכן, שאחרי ה"א הידיעה (lo) הושמטה התנועה, כמו שהיום בצרפתית אומרים une fenetre ב – e נשמעת, אבל la fenetre ב – e נאלמת (la fnetre).
3581 / (ישעיה סב,י) / סקלו מאבן
אישפידרי"ץ / espedrez / סקלו
3582 / (ישעיה סב,י) / נס
פירק"א / perche / מוט
3583 / (ישעיה סג,יד) / בקעה
קנפני"א / chanpanie / מישור, איזור של שדות
3584 / (ישעיה סד,ה) / ונבל
פליישטר"א / fleistre / לנבול
כך הקריאה המתקבלת ממקומות אחרים. הגרסאות כאן נוטות יותר למשהו כמו פלישטי"ר flestir, פועל אחר, במשמעות של "לנבול", שתתמזג במידה מסוימת עם fleistre.
3585 / (ישעיה סו,ז) / והמליטה
אישמוציי"ר / esmucier / להוציא מהמחבוא
"כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה". כאן מדובר בהוצאת הוולד ממעי אמו.
3586 / (ישעיה סו,יא) / תינקו
שוציי"ר / sucier / למצוץ
יותר סביר אפוא לייחס הלעז ל"תמצו" כפי שמצוי בדפוסים.
3587 / (ישעיה סו,יא) / זיז
אישמובימינ"ט / esmovement / התנועעות
רש"י מסביר: "הזז וממשמש לבוא".
3588 / (ישעיה סו,יב) / תשעשעו
אישביניי"ר / esbaneier(אולי esbanier) / להתבדר
ר' אה"ל מס' 711.
3589 / (ישעיה סו,טז) / נשפט
דיריישניי"ר / dereisnier / להתווכח
3590 / (ישעיה סו,כ) / כרכרות
טריפי"ר / treper / לרקוד
רש"י מקשר את המלה עם הפועל "לכרכר" (שמואל ב' ו,יד וטז), ולא כמו רוב הפרשנים הרואים ב"כרכרות" סוג של גמלים או של עגלות.