3941 / (הושע ב,ט) / ורדפה
פורקציי"ר / porchacier / לרדוף
3942 / (הושע ב,טז) / אנכי מפתיה
אטריירי"י / atreirei / אמשוך
בדפוסים קוראים: לוזניי"ר lozanjier ("להחניף, להטעות").
3943 / (הושע ג,ב) / סחורה
ברגייני"א / bargeinie / קניין, מיקוח
3944 / (הושע ג,ה) / ופחדו
א"י אינשפירירונ"ט / inspireront e / וינשפו
במובן "ירוצו עד כלות הנשימה". הלעז, החסר בדפוסים, נקרא באחד מכתבי-היד איינשיפירונ"ט ונראה לי, שהשערתי עולה על השערת ברנדין eyspondront ("וידרבנו"). בשלושה כתבי-יד אחרים יש גרסאות, שאפשר לפענח אינשירונ"ט aineront ("ידאגו, יחרדו"), גם זה בניגוד לדעת ברנדין. בסוף פענוח הלעז הנ"ל, כתוב אצל בנרדין: et deux lignes apres [ושתי שורות אחר-כך] (וירא מפניו) רקנוייש"ט… reconuyst [כלומר: "הכיר"]". הגרסה הזאת נלקחה מכתב-יד שאבד, ואי-אפשר לברר את פירוש התוספת הזאת, הנראית בעיניי סתומה לגמרי.
3945 / (הושע ד,יג) / אלון
קישנ"א / chesne / אלון
3946 / (הושע ד,יג) / דה"מ אלון
גלנ"ט / glant / בלוט
3947 / (הושע ד,יג) / אלה
אולמ"א / olme / מיש
3948 / (הושע ד,יד) / ילבט
דילשי"ר / delaser / להתעייף
3949 / (הושע ו,ט) / (חכי)[חכים]
אימדור"ש / aimdors / דייגים בחכה
כך מסתבר, אך בפסוק נראה יותר, ש"חכים" הם כלי-הדייג. ואולי אפשר לראות במלה מונח מקצועי, המציין את מערכת החכות של הדייג.
3950 / (הושע ו,יא) / שבות
אינויישדור"א / enweisdure / הוללות
לשון "שובב, משובה". בלעז זה ובקודם יש עיצור לפני ה – d בלי תנועת מעבר, כפי הנראה מפני שה – d בלי תנועת מעבר, כפי הנראה מפני שה – d הייתה כבר פחות או יותר נאלמת.
3951 / (הושע ח,ט) / התנו
אינדרגונירינ"ט / endragonerent / נהגו כמו תנינים
לפי פירוש זה בני ישראל הנואפים נדמו לתנינים (dragons), ההולכים שולל אחרי תאוותינם, ר' לעיל מס' 3605.
3952 / (הושע י,ז) / קצף
אישקומ"א / escume / קצף
3953 / (הושע י,יא) / מלמדה
פורפוינט"א / porpointe / דקורה בהרבה דקירות
3954 / (הושע י,יא) / מלמד
אגוילו"ן / aguilon / מַלמד, דרבן
3955 / (הושע יג,יג) / משבר
שיל"א / sele / מושב
3956 / (הושע יד,א) / תאשם
אי"ד איר"ט אינקולפיד"א / ed ert enclpede / ותהיה מואשמת
חסר בדפוסים. מלת החיבור ed, הנמצאת רק בכתב-יד אחד, מיותרת, אלא אם כן הייתה לפני הפרשן גרסה "ותאשם".