3734 / (יחזקאל א,ג) / יד
דישטריצ"א / destrece / כפייה
3735 / (יחזקאל א,ז) / נצצים
אישטינצילנ"ט / estencelant / נוצץ
חסר בדפוסים. צורת היחיד תמוהה, אך אין בכתבי-היד גרסה, שבה צד"י סופית, כפי שהיה צפוי.
3736 / (יחזקאל א,יג) / ברק
פלנדור"ש / plandurs / ברקים
להפך מהלעז הקודם יש כאן צורת רבים, הנראית בלתי-סבירה לגמרי.
3737 / (יחזקאל א,יד) / הבזק
די"ל אישטינציל"א / de lestencele / של הניצוץ
חסר בכתבי-היד, וכן חסרים כל הלעזים שבדפוסים מכאן עד פרק ד'.
3738 / (יחזקאל א,טז) / תרשיש
קרישט"ל / cristal / בדולח
3739 / (יחזקאל א,יח) / וגבתם
א"י לו"ר שורציל"ש / e lor sorcils / וגבות עיניהם
3740 / (יחזקאל א,כב) / הקרח הנורא
ייליד"א פור"ט / jelede fort / כפור חזק
בדפוסים (כזכור, אין בכתבי-היד) קוראים גליא"ה, וזה אולי כתיב מאוחר של jelede, כלומר gelee (ואם כך הגימ"ל הוא חיקוי של ה – g האטימולוגי בצרפתית), אולם קיימת גם אפשרות לתקן ל – גלצ"א glace ("קרח").
3741 / (יחזקאל ב,ב) / מדבר
פורפרלנ"ץ / porparlanz / מדבר עם עצמו
3742 / (יחזקאל ב,ו) / עקרבים
איגלינטייר"ש / eglentiers / עצי ורד-הבר
עד כאן חסרים בכתבי-היד כל הלעזים מפסוק א,יד ואילך. ועל הלעז הזה ר' לעיל מס' 3388.
3743 / (יחזקאל ד,א) / לבנה
טיול"א / tiule / רע,
3744 / (יחזקאל ד,ב) / דיק
מנגוני"ל / mangonel / בליסטרה
3745 / (יחזקאל ד,ב) / סללה
בשטיו"ן / bastion / מבצר
3746 / (יחזקאל ד,ט) / דחן וכסמים
פני"ץ א"י אישפילט"א / paniz e espelte / פנג וכוסמת
חסר בכתבי-היד.
3747 / (יחזקאל ד,טז) / מטה לחם
פייצ"א ד"י פ"ן / piece de pan / חתיכה של לחם
חסר בכתבי-היד, ואינו מתאים להסברו של רש"י ("משען לחם"). אולי צריך לראות כאן תיקון של מעתיק, שלא הבין את הלעז אישפוי"ל (משען) ד"י פ"ן espoial de pan, והחליף במלה שגורה בפי כל piece de pan.
3748 / (יחזקאל ד,טז) / דאגה
אינש"א / ainse / דאגה
3749 / (יחזקאל ד,טז) / דאגה
דובטו"ר / dobtor / ספק
"בלשוננו" (כלומר בדיבור המקומי) בניגוד ללעז הקודם, שהוא לשון צרפת הרגילה. ובדפוסים יש במקומו מלה אחרת:טרוא"ר. אולי צריך לקרוא אותה טרימו"ר tremor ("רעדה").
3750 / (יחזקאל ה,א) / גלבים
פרקמיניי"ר / parchaminier / מוכר קלף
חסר בכתבי-היד.
3751 / (יחזקאל ה,יד) / חרפה
דישטורבי"ר / destorber / לקלקל
ר' לעיל מס' 3497. גם כאן, כמו שם, שתי האפשרויות, שאינן משביעות רצון.
3752 / (יחזקאל ו,ט) / ונקטו
דימוני"ר / demonir / להתמוטט
3753 / (יחזקאל ו,יג) / אלה
פלנצו"ן / plancon / שתיל
חסר בכתבי-היד.
3754 / (יחזקאל ח,ג) / ציצת
פלוצי"ל / flocel / קווצה
חסר בכתבי-היד.
3755 / (יחזקאל ח,ה) / בבאה
א"ל אינטריא"ה / a l’entree / בכניסה
חסר בכתבי-היד.
3756 / (יחזקאל ח,יד) / מבכות את התמוז
פיישנ"ט פלורי"ד לישקלפי"ד / feisant plorer l eschalfed / גורמות שיבכה המחומם
חסר בכתבי-היד. א' ההסבר בפירוש של רש"י. הגרסה שבדפוסים מסתיימת בצד"י, לכן צריך אולי לקרוא לי"ש קלפי"ץ les chalfez, אבל קשה להבין את הרבים.
3757 / (יחזקאל י,יב) / (ידיהם)[ידים]
בויי"ל / boiel / מעי
כאן, כפי הנראה, במשמעות של החלק הפנימי, כלומר הטבור של הגלגל. אולי יש כאן השפעה של המלה moiol הדומה, שמשמעותה דווקא טבור של גלגל (ר' אה"ל מס' 1881).
3758 / (יחזקאל יא,ה) / רוחכם
וושטר"א טלינ"ט / wostre talent / רצונכם
חסר בכתבי-היד.
3759 / (יחזקאל יב,ג) / יראו
אפירציברונ"ט / apercevront / יבחינו
חסר בכתבי-היד.
3760 / (יחזקאל יב,ד) / (כמוצאי)[כמוצאים]
קומ"א אישואי"ש / come isues / כמו יציאות
חסר בכתבי-היד.
3761 / (יחזקאל יב,יד) / אזרה
אישפנדרי"י / espandrei / אפזר
חסר בכתבי-היד.
3762 / (יחזקאל יב,כ) / נושבות
אשייאיידי"ש / aseijedes / מיושבות, מכוננות
חסר בכתבי-היד, והגרסה שבדפוסים אשייא"ש נראית מאוחרת, משהו כמו asiees (השווה הפועל בצרפתית של ימינו asseoir) האל"ף שבתוך הלעז בא כנראה כדי לאפשר כתיבת ארבע יודי"ן רצופות.
3763 / (יחזקאל יב,כד) / מקסם חלק
דיבינייל"א / devineile / ניחוש
חסר בכתבי-היד.
3764 / (יחזקאל יב,כה) / תמשך
שיר"א אלונגייד"א / sera alongiede / תהיה מוארכת
חסר בכתבי-היד. גם כאן הסיומת שבדפוסים מצביעה על צורה מאוחרת (אלונגי"א).
3765 / (יחזקאל יג,ו) / ויחלו
א"י קוידירונ"ט / e cuideront / ויחשבו
חסר בכתבי-היד.
3766 / (יחזקאל יג,י) / תפל
איושטימינ"ט / ajostement / תוספת
חסר בכתבי-היד.
3767 / (יחזקאל יג,יח) / מתפרות
קושנ"ץ / cosanz / תופרות
חסר בכתבי-היד. הצורה שבדפוסים (קוטבא"ש) משובשת, ויש לבחור בין גרסת הגלוסר מפריז cosanz ובין הגרסה של הגלוסר מבזל קושירישי"ש cosereses, הראשונה בינוני פועל, והשנייה מקצוע – בעצם באותו מובן.
3768 / (יחזקאל יג,יח) / (אצילי)[אצילים]
אישילי"ש / aiseles / בתי-שחי
3769 / (יחזקאל יג,יח) / המספחות
לי"ש איושטימינ"ץ / les ajostemenz / התוספות
חסר בכתבי-היד. הלעז שבדפוסים משובש: לישאגמנ"ץ.
3770 / (יחזקאל יג,יח) / מספחות
פלטריי"ש / faltrajes / מיני שטיחים
חסר בכתבי-היד.
3771 / (יחזקאל יג,יט) / (בשעלי)[בשעלים]
אי"ן גלוניא"ש / en gelonedes / בגלונים (מידת-הלח)
חסר בכתבי-היד. הגרסה שבדפוסים אונגיאלוני"ש יכולה גם להתפרש אינגלוניא"ש en galonees, צורה חילופית של אותה המלה (לעז מאוחר במקום גילונידי"ש – גלונידי"ש galonedes, gelonedes).
3772 / (יחזקאל יג,יט) / (ובפתותי)[ובפתותים]
א"י אי"ן פייצי"ש / e en pieces / ובחתיכות
חסר בכתבי-היד.
3773 / (יחזקאל יד,ד) / נעניתי
שייא"ש ריפונדו"ץ / seies repoduz / שתקבל תשובה, שתיענה
חסר בכתבי-היד, ומוזר, שצורת מדבר הפכה לצורת נוכח. אולי נכתב קודם שיי"א ריפונדנ"ץ seie repondanz ("שאהיה עונה") ותוקן לאחר זמן. אף דרך המגמה (סוביונקטי"ב) לא כל-כך ברורה כאן, אולי מפני שזה דיבור עקיף, מה שהקב"ה מצווה את הנביא לומר. הגרסה שויי"ש שבדפוסים מתאימה לצורה המאוחרת soies.
3775 / (יחזקאל יד,ח) / פני
מי"ש אירי"ש / mes ires / כעסיי
חסר בכתבי-היד.
3776 / (יחזקאל יד,כא) / שפטי
מי"ש יושטיצי"ש / mes justices / עונשיי
חסר בכתבי-הדי. בגרסת הדפוסים מופיעה, במקום היו"ד העיצורית, גימ"ל: חיקוי של הכתב הצרפתי המשתמש ב – g גם ב – dateau (גטו) גם ב – gentil (ז'נטי).
3777 / (יחזקאל יד,כב) / נותרה
איריט רימנש"א / eret remanse / הייתה נשארת
חסר בכתבי-היד. בגרסת הדפוסים אין סיומת האל"ף של הנקבה. שמא צריך לקרוא רימנ"ש remans בזכר, בהתאם למלה צרפתית ממין זכר, תרגום של "פלטה".
3778 / (יחזקאל טו,ד) / לאכלה
אדיוורי"ר / a deworer / לבלוע
חסר בכתבי-היד.
3779 / (יחזקאל טו,ד) / נחר
ברואי"ר / bruir / לחרוך
3780 / (יחזקאל טו,ד) / לחרוך
אישר"ט / esart / מובער לחלוטין
חסר בכתבי-היד. קשה לדעת, למה, בלעז הקודם, יש לפנינו שם – פועל וכאן בינוני פעול. האל"ף, גם היא מקורית, מצביעה על הרכב המלה: es” (לטינית- ex, במובן של ביטול) והפועל ardre (להבעיר).
3781 / (יחזקאל טז,ב) / הודע
פיי"ש שבוי"ר / feis savoir / הודע (תן לדעת)
3782 / (יחזקאל טז,ד) / הולדת אותך
פו"ש ניא"ה / fun nee / הולדת (היית נולדת)
חדסר בכתבי-היד.
3783 / (יחזקאל טז,ד) / למשעי
אאפלנישימינ"ט / a aplanisement / בהחלקה
חסר בכתבי-היד. בדפוסים הגרסה אפלצמנ"ט היא כפי הנראה רק שריד מהלעז המקורי.
3784 / (יחזקאל טז,ה) / געל
אבורישימינ"ט / aborisement / תועבה
חסר בכתבי-היד. קוראים בדפוסים: אנבורישמנ"ט, ואולי זה תרגום של "בגעל": אי"ן אבורישימינ"ט en aborisement. ייתכן גם, שהייתה המלה שגורה בהשמטת ההברה הראשונה: אי"ן בורישימינ"ט en borisement.
3785 / (יחזקאל טז,ו) / מתבוססת
שוילייד"א / doiliede / מטונפת
חסר בכתבי-היד. וכמו כל הלעזים האלה המאוחרים כבר נאלמה ה – d (בדפוסים: שוייליא"ה).
3786 / (יחזקאל טז,ז) / בעדי עדיים
איניושק"א שייגל"א / enjusca siegle / עד עולם
חסר בכתבי-היד. בגרסה שבדפוסים: אנגוק"א אשיגל"א, אני רואה בגימ"ל תחליף של היו"ד (ר' לעיל מס' 3776).
3787 / (יחזקאל טז,ז) / נכנו
פורינ"ט אפייטיידי"ש / furent afeitiedes / היו נכונות
חסר בכתבי-היד. המשמעות ברורה: הגיעו למצבן המושלם. כמו בכל הלעזים המאוחרים הקריאה כאן: אפייטיא"ש (הדל"ת כבר נאלמת). אשר לצורת הנקבה, יש לשייך אותה לתרגום – שאינו מופיע בלעז – של "שדים": mameles.
3788 / (יחזקאל טז,ח) / דדים
אמישטיי"ד / amistied / ידידות
חסר בכתבי-היד ומופיע בדפוסים בצורה מאוחרת אמיטיא"ש.
3789 / (יחזקאל טז,י) / ואנעלך תחש
א"י קלצי"י ט"י טיישו"ן / e chalcei tei teison / והנעלתי אותך עור
חסר בכתבי-היד.
3790 / (יחזקאל טז,י) / ואחבשך
א"י פוציילי"ש טי"י / e focielis tei / ועטפתי אותך
חסר בכתבי-היד ומובא כהשערה שלי בלבד. בדפוסים: איפוציינישטוי"י, ואני משער, שהנו"ן באה בטעות במקום למ"ד (הכתיב טוי"י, גם בלעז הקודם מצביע על המעבר בין tei ל – toi). גם את הפועל focielir לא מצאתי במילונים, אבל הוא נגזר בקלות מהשם focel ("עטיפה").
3791 / (יחזקאל טז,י) / משי
שייד"א / seide / משי
חסר בכתבי-היד. בגרסת הדפוסים: שווייא"ה יש סימן גם להאלמת הדל"ת (ר' בפסוקים הקודמים).
3793 / (יחזקאל טז,יד) / כליל
קורונ"א / corone / כתר
חסר בכתבי-היד.
3794 / (יחזקאל טז,טז) / טלאות
פלשטרידי"ש / palastrdes / מטולאות
חסר בכתבי-היד. הגרסה שבדפוסים: פלטריא"ש היא צורה מאוחרת (palatrees?). הבעיה היא במשמעות המלה, כי כאן "טלאות" אמור להיות כליל היופי. ייתכן, שכמו במקור, ה"טלאי" הובן כמעשה אומנות של שיבוצי חתיכות מצבעים שונים. והתוצאה למופת.
3795 / (יחזקאל טז,טז) / לא באות ולא יהיה
א"י נו"ן אביני"ר אינו"ן ייר"ט / e non avenir e non iret / לא לבוא ולא יהיה
חסר בכתבי-היד. כפי הנראה המתרגם הבין את הפסוק: "[דברים] שלא היו צריכים להתרחש" ומצא ביטוי צרפתי כפול המתאים למקור העברי. הגרסה שבדפוסים: נו"ן אבני"ר אינו"ן אייטר"א (אולי תיקון, שנעשה בזמן שכבר לא הבינו את העתיד העתיק ורצו לקרוא א"י נו"ן אאי[ש]טר"א e non a e[s]tre).
3796 / (יחזקאל טז,כה) / ותפשקי
א"י אקלבייש"ש / e achalveisas / ופישקת
חסר בכתבי-היד. הפענוח לפי הגלוסרים של בזל ושל פריז, כי לפנינו רק: איאקיישמ"ש.
3797 / (יחזקאל טז,כח) / ותזנים
א"י אינשיר"ש אאיל"ש / e enseras a els / וסגרת אותם
חסר בכתבי-היד. כאן "לסגור" במובן "להתעות, להביך" (ר' שמות יד,ג: "נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר").
3798 / (יחזקאל טז,לא) / (ל)קלס
פרלידי"ץ / parlediz / דיבור, רכילות
חסר בכתבי-היד.
3799 / (יחזקאל טז,לא) / אתנן
לויאי"ר / loier / שכר
חסר בכתבי-היד. ובדפוסים קוראים: לויאי"ץ Joiiz אולי הייתה קיימת צורה כזאת של השם. הגלוסרים נותנים צורה, שהיא בצרפתית של היום douaire "מוהר").
3800 / (יחזקאל טז,לו) / (נחשתך)[נחשת]
פונ"ץ / fonz / קרקעית (כאן במשמעות: תחת)
3801 / (יחזקאל טז,לז) / ערבת
מיל"ש / melas / ערבבת
חסר בכתבי-היד, והצורה נראית מאוחרת, בפרט לפי הכתיב שלפנינו מאלא"ש.
3802 / (יחזקאל טז,מ) / ובתקוך
א"י טרישפירצירונ"ט טי"י / e trespercerint tei / ודקרו אותך
חסר בכתבי-היד.
3803 / (יחזקאל טז,מז) / ולא
א"י פליאו"ט / e pleut / ומי יתן
חסר בכתבי-היד. רש"י מפרש: "הלואי" כמו "ולוא" ומביא את התרגום הצרפתי מהפועל plaire ("למצוא חן"), המשמש עד היום במשמעות זו, בדרך כלל בתוספת הזכרת ה': plaise, plut au ciel וכדומה.
3804 / (יחזקאל טז,מז) / קט
פיקו"ט / pichot / קטן
חסר בכתבי-היד. זו מילת הקטנה מלשון דרום – צרפת.
3805 / (יחזקאל טז,סא) / (בריתך)[ברית]
פטרימוני"א / patremonie / נחלת אבות
חסר בכתבי-היד.
3806 / (יחזקאל יז,ג) / כנ,
איל"א / ele / כנף
חסר בכתבי-היד.
3807 / (יחזקאל יז,ג) / צמרת
צימ"א / cime / צמרת
3808 / (יחזקאל יז,ה) / צפצפה
שלק"א / salche / ערבה
חסר בכתבי-היד. הצורה רגילה היא salz,sals אבל סביר להניח, שאף הצורה הנ"ל קיימת, שכן ה – ch מופיע בכמה מלים נגזרות.
3809 / (יחזקאל יז,ז) / כפנה
אמש"א / amasa / קיבץ
חסר בכתבי-היד.
3810 / (יחזקאל יז,ט) / (טרפי)[טרפים]
פואיילי"א / fueilie / עלֶה
חסר בכתבי-היד.
3811 / (יחזקאל יז,כא) / יפרשו
שירונ"ט אישפנדו"ץ / seront espanduz / יהיו מפוזרים
חסר בכתבי-היד.
3812 / (יחזקאל יז,כב) / רך
גרייפ"א / greife / חוטר (שמרכיבים אותו באילן אחר)
בכמה כתבי-יד הגרסה גרפי"א (או כדומה) grafie (ר' אה"ל מס' 1352, שם במשמעות אחרת).
3813 / (יחזקאל יז,כב) / תלול
אמונציליד / amonceled / מגובב
3814 / (יחזקאל יח,ב) / משלים
אישנפלנ"ץ / esenplanz / מספרים משלים
חסר בכתבי-היד.
3815 / (יחזקאל יח,ב) / בסר
ויריו"ץ / werjuz / יין-בוסר
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים קוראים ביירגו"ץ, מתוך החלפת וי"ו בבי"ת ויו"ד בגימ"ל.
3816 / (יחזקאל יח,ב) / תקהינה
אגצירונ"ט / agaceront / יגָרו
חסר בכתבי-היד. היינו מצפים לצורה סבילה, ולא פעילה כמו זו. גם הפועל במובן זה הוא כפי הנראה מאוחר, ויש מקום להטיל ספק במקוריות הלעז.
3817 / (יחזקאל יח,יד) / וירא
א"י אפירצו"ט / e apercut / והבחין
חסר בכתבי-היד.
3818 / (יחזקאל יח,כט) / יתכן
אפייטיי"ד / afeitied / מסודר, מוכן
חסר בכתבי-היד. יש להניח, שהושמט החלק הראשון של הלעז [sera] afeitied והמשמעות "יסתדר, יתאמת".
3819 / (יחזקאל יח,ל) / שובו
ריטורני"ר / retorner / לשוב
חסר בכתבי-היד.
3820 / (יחזקאל כא,ג) / ונצרבו
ריטרייר"א / retreire / להתכווץ
3821 / (יחזקאל כא,יד) / מרוטה
פורביד"א / forbide / מצוחצחת
3822 / (יחזקאל כא,טו) / ברק
פלנדור"ש / plandurs / ברקים
ר' לעיל מס' 3736.
3823 / (יחזקאל כא,כ) / (אבחת)[אבחה]
גלפישמינ"ט / glapisment / נביחה, צעקב
"אבחת חרב" לפי רש"י מציינת את צעקת החללים שפגעה בהם החרב.
3824 / (יחזקאל כא,כד) / בָרֵא
אישרטי"ר / esarter / לבָרֵא (להכשיר קרקע בעקירת הקוצים והסלעים)
3825 / (יחזקאל כא,כד) / בָרֵא
לישנ"ט / lisant / בוחר
חסר בכתבי-היד. לעז זה מפתיע משתי סיבות: א) במשמעות זו שכיחים פעלים מורכבים בקידומת (כגון אישליר"א eslire). ב) צורת הבינוני הפועל (אף אם יש לתרגם "בבחרו") אינה נראית מתאימה כאן, ובפרט אם נשווה ללעז הקודם המופיע בכתבי-היד.
3826 / (יחזקאל כא,כו) / אם הדרך
קרפו"ר / carfor / צומת
חסר בכתבי-היד.
3827 / (יחזקאל כא,כו) / קלקל
טראיש"ט / traist / משך
חסר בכתבי-היד.
3828 / (יחזקאל כב,ד) / קלסה
פרלידי"ץ / parlediz / דיבה, רכילות
3829 / (יחזקאל כג,ג) / עשו
אטינבירינ"ט / atenvirent / הֵדֵקוּ
חסר בכתבי-היד. כאן במובן של מעיכה. הגלוסרים נותנים צורות מהפועל esachier ("לשבור, למעך").
3830 / (יחזקאל כג,ה) / ותעגב
אישויי"ר / esweier / לסטות מן הדרך
3831 / (יחזקאל כג,ה) / ותעגב
דישירי"ר / desirer / להתאוות
חסר בכתבי-היד.
3832 / (יחזקאל כג,י) / שפוטים
יושטיצי"ש / justices / עונשים
חסר בכתבי-היד.
3833 / (יחזקאל כג,יא) / (עגבתה)[עגבה]
וייניטי"ד / weineted / תורפה
3834 / (יחזקאל כג,יז) / ותקע
אישלוקיי"ר / eslochier / לנקוע
3835 / (יחזקאל כג,כג) / קרואים
שימונ"ץ / semonz / מוזעקים
חסר בכתבי-היד.
3836 / (יחזקאל כג,ל) / עשה
פיישנ"ט / feisant / בעשותם
ר' לעיל מס' 3209.
3837 / (יחזקאל כג,לד) / ומצית
א"י שוציר"ש / e suceras / ותמצצי
חסר בכתבי-היד.
3839 / (יחזקאל כג,מ) / לאשר
א"ל לו"א / al lue / למקום
חסר בכתבי-היד.
3840 / (יחזקאל כג,מ) / כחול
קוליר"א / colire / משחה לעיניים
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים: אוקליר"א (?). אולי צריך לקרוא אקולירי"ר acolirer ("לצבוע במשחת כחול").
3841 / (יחזקאל כג,מא) / כבודה
פריד"א / parede / מקושטת
3842 / (יחזקאל כד,ו) / חלאתה
אישקומ"א / escume / קצף
3843 / (יחזקאל כד,ט) / מדורה
פואיד"ה / foede / אח,מדורה
חסר בכתבי-היד. בדפוסים מופיעה הצורה המאוחרת פואי"ה foee.
3844 / (יחזקאל כד,י) / הרקח
אדורשי"ר / adorser / לתת (את התבשילים) להישרף ולדבוק בסיר
3845 / (יחזקאל כד,יז) / האנק
שייא"ש דימוני"ץ / seies demoniz / הֶיֵה מתמוטט
3846 / (יחזקאל כד,כב) / שפם
גרינו"ן / grenon / שפם
חסר בכתבי-היד. הצורה שלפניו קיימת ליד gernon.
3847 / (יחזקאל כד,כג) / ונמקתם
א"י שירי"ץ דימוני"ץ / e serez demoniz / ותתמוטטו
3848 / (יחזקאל כה,ו) / (שאטך)[שאט]
גולושימינ"ט / golosement / שאיפה, תאווה
כפי הנראה יש לקרוא בפירושו של רש"י: "לשון שאף" במקום "שטף".
3849 / (יחזאל כה,טז) / חוף
מרק"א / marche / גבול, ספר
חסר בכתבי-היד.
3850 / (יחזקאל כו,ט) / ומחי קבלו
אי ל"א קוליד"א ד"י ש"א פירייר"א / e la colede de sa periere / והמכה של בליסטרתו
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים, כרגיל, צורה מאוחרת colee בלי דלי"ת. פירייר"א מודפס פעם שנייה בסוף הפירוש.
3852 / (יחזקאל כו,י) / משפעת
ד"י ל"א פוישו"ן / de la foison / מהשפע
חסר בכתבי-היד.
3853 / (יחזקאל כו,יז) / חתיתם
לו"ר דיפרייניימינ"ט / lor defreiniement / שבירתם
חסר בכתבי-היד. הצורה המצויה בדפוסים לורדפריימנ"ט קשה לפענוח. "שבירתם" מתאים לגזרון של "חתיתם", אך לא כל כך למשמעות הפסוק. יש אפשרות אחרת: לו"ר אישפריימינ"ט esfreement lor "פחדם".
3854 / (יחזקאל כז,ג) / מבואת ים
פור"ט / port / נמל
חסר בכתבי-היד.
3855 / (יחזקאל כז,ה) / מפרש
וייל"א / weile / מִפרָשֹ
3856 / (יחזקאל כז,ה) / תרן
מש"ט / mast / תורן
3857 / (יחזקאל כז,ו) / קלונים
קישנ"א / chesne / אלון
3858 / (יחזקאל כז,ו) / (משוטיך)[משוטים]
ריימ"ש / reims / משוטים
3859 / (יחזקאל כז,ו) / (קרשך)[קרש]
גובירניי"ל / governeil / הגה (של ספינה)
3860 / (יחזקאל כז,ז) / (מפרשך)[מפרש]
שיג"ל / segel / מִפרָשֹ (בגרמנית)
3861 / (יחזקאל כז,ז) / (מפרשך)[מפרש]
וייל"א / weile / מִפרָשֹ
3862 / (יחזקאל כז,ז) / נס
פירק"א / perche / מוט
3863 / (יחזקאל כז,ט) / מחזיקי בדקך
אפייטיאנ"ט ט"א קרויצ"א / afeitiant ta crewace / מתקנים בקעך
חסר בכתבי-היד. ובדפוסים: אפייטיאנ"ט טאקראוצ"א.
3864 / (יחזקאל כז,ט) / (מערבך)[מערב]
גרנטיא"ה / garantie / עֲרֵבוּת
3865 / (יחזקאל כז,יא) / גמדים
אנדוי"ש(?) / andois(?) / בני אמה אחת
חסר בכתבי-היד. ולא מצאתי כמלה הזאת במילונים. ההשערה היא, שלפנינו אלנידי"ש alnedis, תואר נגזר מהשם alne ("אמה", כלומר "גומד").
3866 / (יחזקאל כז,יא) / (שלטיהם)[שלטים]
קויברינ"ש / cuivrins / אשפות (לחיצים)
חסר בכתבי-היד.
3867 / (יחזקאל כז,יב) / בדיל
אישטיי"ן / estein / בדיל
חסר בכתבי-היד.
3868 / (יחזקאל כז,טו) / הבנים
פאו"ן / paon / טווס
3869 / (יחזקאל כז,טז) / נפך
אישקרבונקל"א / escharboncle / אודם (אבן יקרה)
חסר בכתבי-היד. ר' באה"ל מס' 1645 את הצורה המקבילה charboncle. מניחים, שהקידומת es- נדבקה בטעות בגלל שכיחות היידוע les,des לפני המלה.
3870 / (יחזקאל כז,יז) / מנית
טרוק"א / troche / ענף, אגודה
לפי פירוש זה "חטי מנית" הן חיטה הצומחת בקבוצות שיבלים ענפות.
3871 / (יחזקאל כז,יז) / פנג
בלשמ"א / balsme / אפרסמון
חסר בכתבי-היד. ר' אה"ל מס' 247.
3872 / (יחזקאל כז,יט) / עשות
משי"ש / mases / גושים, עשתות
3873 / (יחזקאל כז,כד) / מכללים
פרימינ"ט / parement / קישוט
רק בכתב-יד אחד מוצאים את הרבים פרימינ"ץ paremenz.
3874 / (יחזקאל כז,כד) / (גנזי)[גנזים]
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
3875 / (יחזקאל כז,כד) / מגדלי (בתרגום ארמי)
יפרייטי"ש / jafreites / ארונות
ר' אה"ל מס' 154. הגרסה שבדפוסים: שיפרייט"ש מושפעת כפי הנראה מההגייה המאוחרת של השי"ן (בגרמנית?). ר' בהקדמה. בכתבי-יד מצוין, שהמלה גרמנית. אבל, כפי הנראה, היא נתקבלה כבר בצרפתית, אלא שבסביבתו של רש"י המשתמשו במלה אחרת, ר' בלעז הבא.
3876 / (יחזקא כז,כד) / מגדלי (בתרגום ארמי)
ארמייש"א / armeise / ארון
צורה מקבילה של armeire (היום: armoire), נמצאת רק באחד מכתבי-היד, אחרי המלה: "ובלשוננו".
3877 / (יחזקאל כז,לו) / שרקו
שיבלי"ר / sibler / לשרוק
3878 / (יחזקא כח,יב) / תכנית
פיינטור"א / peinture / תמונה
חסר בכתבי-היד.
3879 / (יחזקאל כח,כד) / ממאיר
פוינינ"ט / poiniant / נוקב, עוקץ
3880 / (יחזקאל כט,ד) / חחים
אינ"ש / ains / קרסים
חסר בכתבי-היד. צורה מקבילה ל – aim (אי"ם) באה"ל מס' 119 ועוד.
3881 / (יחזקאל כט,ד) / בקשקשתיך
אי"ן טי"ש אישקרדי"ש / en tes eschardes / בקשקשותיך
חסר בכתבי-היד. בדפוסים שלפנינו: אינטישאיקרטי"ש en tes echartes (או טעות או צורה מקבילה, מאוחרת).
3882 / (יחזקאל כט,ה) / ונטשתיך
א"י איטינדרי"י טו"י / e etendrei toi / ואשטח אותך
חסר בכתבי-היד. הצורות נראות מאוחרת, כי בלעזים של רש"י היינו קרואים כפי הנראה א"י אישטינדרי"י טי"י e estendrei tei.
3883 / (יחזקאל כט,יא) / תשב
שיר"א אשייאייד"א / sera aseijede / תהיה מיושבת
חסר בכתבי-היד. לפנינו הדפוסים: אשיגיא"ה (מאוחר).
3884 / (יחזקאל כט,יח) / מקרח
קלב"א / chalve / קֵרֵח
חסר בכתבי-היד.
3885 / (יחזקאל כט,יח) / מרוטה
פיליד"א / pelede / מקולפת
חסר בכתבי-היד. בדפוסים: פליא"ה (מאוחר).
3886 / (יחזקאל ל,ה) / ערב
גרנטיא"ה / garantie / עֲרֵבוּת
ר' לעיל מס' 3386.
3887 / (יחזקאל לא,ג) / (צמרתו)[צמרת]
צימ"א / cime / צמרת
3888 / (יחזקאל לא,ד) / (תעלתיה)[תעלות]
פושי"ץ / fosez / חפירות
3889 / (יחזקאל לא,ז) / דליותיו
שי"ש טריילי"ש / ses treiles / הדליות שלו
3890 / (יחזקאל לא,ח) / ערמנים
קשטינייר"ש / chasteniers / עצי ערמון
3891 / (יחזקאל לא,טו) / עלפה
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
3892 / (יחזקאל לב,ו) / צפתך
טו"ן פלוטימינ"ט / ton flotement / צפותך (העובדה, שאתה צף)
חסר בכתבי-היד. בדפוסים קוראים: "טונפורטמנ"ט" [צ"ל: טו"ן פורטימינ"ט]. אולי: נשיאתך (העובדה, שאתה נושא), אבל אין זה מתקבל על הדעת, לכן תיקנתי לפי הגלוסרים של בזל ושל פריז.
3893 / (יחזקאל לב,ו) / אפקים
ריוייר"ש / riwiers / נחלים
ר' אה"ל מס' 941, שם ריביירי"ש, ומכאן שלא הבחינו הבחנה חמורה בין בי"ת לא דגושה לבין וי"ו בתעתיק המלים הצרפתיות.
3894 / (יחזקאל לב,י) / איש לנפשו
ש"י מאישמי"ש / sei meismes / את עצמו
חסר בכתבי-היד.
3895 / (יחזקאל לג,ב) / צפה
בדיט"א / badete / משקיף
ר' לעיל מס' 3337.
3896 / (יחזקאל לד,ד) / נחלות
דולורושי"ש / doloroses / כואבות
3897 / (יחזקאל לד,כ) / רזה
מייגר"א / meigre / רזה
חסר בכתבי-היד.
3898 / (יחזקאל לו,ג) / (דבת)[דבה]
פרלימינ"ט / parlement / דיבור
3899 / (יחזקאל לו,לא) / ונקטתם
דימוני"ר / demonir / להתמוטט
3900 / (יחזקאל לז,ו) / וקרמתי
א"י קרושטיר"י / e crosterei / ואקרום, ואעלה גלד
3901 / (יחזקאל לח,ד) / ושובבתיך
אינויישיי"ר / enwoisier / להשטות (מן הדרך הטובה)
3902 / (יחזקאל לח,ט) / שואה
ברואינ"א / cruine / ערפל
ר' להלן מס' 4293.
3903 / (יחזקאל לח,כ) / מדרגות
אישקילונ"ש / eschelons / מדרגות
בכמה כתבי-יד קוראים אישקלייר"ש eschaliers , מקבילה פרובנסאלית.
3904 / (יחזקאל לט,ט) / בנשק
אי"ן ארמורי"ש / en armures / בכלי נשק
חסר בכתבי-יד. הצורה מאוחרת במקום ארמידורי"ש armedures.
3905 / (יחזקאל לט,כא) / (משפטי)[משפט]
יושטיצ"א / justice / עונש
3906 / (יחזקאל מ,ז) / תא
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
ר' אה"ל מס' 590.
3907 / (יחזקאל מ,ט) / ואיליו
א"י שי"ש לטי"ש / e ses lates / ומערכות הנסרים שלה
חסר בכתבי-היד. התיקון מגרסת הדפוסים (אשישלטינ"ץ) אינו משביע רצון כל כך ואולי יש למלה לטנ"ץ latanz (מלה נגזרת מ – lates כמו latiz) משמעות יותר סבירה.
3908 / (יחזקאל מ,יב) / גבול
אשומיי"ל / asomeil / גבול
ר' לעיל מס' 3066.
3909 / (יחזקאל מ,טז) / תמרים
פומיל"ש / pomels / כותרות
חסר בכתבי-היד, ולפי ההסבר של רש"י היינו מצפים יותר למלה נגזרת מ"דקל" (פלמ"א palme).
3910 / (יחזקאל מ,יז) / רצפה
פלנקיי"ר / planchier / רצפת-קרשים
חסר בכתבי-היד, ובדפוסים קוראים: פלנקי"ץ.
3911 / (יחזקאל מ,יז) / לשכות
קנברי"ש / chanbres / חדרים
חסר בכתבי-היד.
3912 / (יחזקאל מ,ל) / אלמות
ארוולו"ץ / arwoluz / קמרונות
חסר בכתבי-היד ואין תרגום למלה בגלוסרים של פריז ושל בזל. את גרסת הדפוסים (ארבו"ץ) קשה להעמיד.
3913 / (יחזקאל מ,לז) / (איליו)[אילים]
מיישילינ"ש / meiselins / חנויות
את המלה לא מצאתי במילונים, אבל היא נגזרת בקלות מהמלה meisel ("אטליז") ואפשר להניח, שהיא מציינת צורת בנייה בקשתות, כפי שהיו בונים חנויות בימי-הביניים. אולי בגלל נדירות המונח הדפוסים מקדימים לעז אחר: אשישפיארקא"ש, קרי: א"י שי"ש פורקי"ש e ses porches ("ופרוזדוריו").
3914 / (יחזקאל מא,ה) / צלע
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
חסר בכתבי-היד.
3915 / (יחזקאל מא,ו) / אחוזים
פורפרי"ש / porpris / מוחזקים
חסר בכתבי-היד.
3916 / (יחזקאל מא,ז) / דה"מ ונסבה
וי"ץ / wiz / מדרגות לולייניות
3917 / (יחזקאל מא,ז) / דה"מ ונסבה
וינדילשטיי"ן / wendelstein / מדרגות לולייניות (בגרמנית)
גם כאן תוקן בדפוסים לצורה שווינדי"ל שטי"ג schwindelsteg (ר' לעיל מס' 3369-3368).
3918 / (יחזקאל מא,טו) / אתיקים
פילייר"ש / piliers / אומנות (עמודים תומכים)
אולי יש לקרוא כמו באה"ל מס' 512 פיליר"ש pilers (באותה משמעות).
3919 / (יחזקאל מא,כה) / עב
טרי"ף / tref / קורה
חסר בכתבי-היד. ור' באה"ל מס' 785 ולהלן מס' 4381 צורה מקבילה trev.
3920 / (יחזקאל מב,א) / לשכה
קנברידי"ץ / chanbrediz / איזור הלשכות
הלעז תואם כנראה את פירושו של רש"י "מקום הלשכות", כלומר מכלול הלשכות (השווה אירבידי"ץ erbediz, לעיל מס' 3003).
3921 / (יחזקאל מד,יא) / פקדות
קומנדיא"ש / comandies / משמרות
חסר בכתבי-היד.
3922 / (יחזקאל מד,טו) / בתעות
קנ"ט איגרירינ"ט / cant egarerent / כאשר תעו
חסר בכתבי-היד, והגרסות שבדפוסים נראות משובשות: קנאושאד"ר, קאנדילשארינ"ע…
3923 / (יחזקאל מד,יח) / (פארי)[פארים]
קפיל"ש / chapels / כובעים
חסר בכתבי-היד.
3924 / (יחזקאל מד,יח) / ביזע
אי"ן ל"א שוייר"א / en la suiere / בזיעה
חסר בכתבי-היד. היינו מצפים למלה sudor ולא suiere, שמשמעותה בדרך כלל "סמרטוט, ספוג[=ספונג'ידור]", אלא מסתבר, שהיה טשטוש מסוים בין שתי המלים.
3925 / (יחזקאל מד,כ) / כסום
אמולי"ר / amoler / לספר את השער לפי מידה שווה
מלשון modle, mole, "תבנית", וזה בעצם כפי שאנחנו מסתפרים, וכן רש"י אומר: לא גידול ולא גזיזה. כתב-יד אחד גורס אמודלי"ר amodler (צורה ישנה) ואחרים אמוללי"ר amoller, אך הרוב כפי שנרשם כאן.
3925א / (יחזקאל מד,ל) / להניח
אפושי"ר / aposer / להניח
חסר בכתבי-היד.
3925ב / (יחזקאל מה,יא) / בת
מו"י / mui / חבית גדולה (מידת הלח)
חסר בכתבי-היד. מידה זו הייתה בשימוש בצרפת עד המהפכה באזורים אחדים, בדרך כלל בכתיב muid.
3925ג / (יחזקאל מה,יב) / המנה
ל"ו צינ"ט / lo cent / המאה (משקל מאה שקלים)
חסר בכתבי-היד.
3926 / (יחזקאל מה,יד) / עשרת הבתים
די"ץ מישורי"ש / diz nesures / עשר מידות
מצוי רק בכתב-יד אחד (דיצמדור"א).
3927 / (יחזקאל מה,טו) / אחתך
ל"ו מיילו"ר / lo meilor / הטוב ביותר
חסר בכתבי-היד.
3928 / (יחזקאל מו,יד) / לרס
אישפרישי"ר / espreser / ללחוץ בחוזקה, לבלול
חסר בכתבי-היד. הגרסה שבדפוסים אילפרישי"ר ודאי משובשת.
3929 / (יחזקאל מו,יד) / לרס
אישמיילי"ר / esmieler / לכתת
חסר בכתבי היד. בדפוסים קוראים: אימללי"ר.
3930 / (יחזקאל מו,כא) / (מקצועי)[מקצועים]
אנגלי"ש / angles / זויות
חסר בכתבי-היד.
3931 / (יחזקאל מז,ב) / מפכים
בוילינ"ט / boilent / רותחים
גרסות כתבי-היד: בוייאונ"ט, בוייאנ"ט מצביעותלכאורה על המסת האות l, שלפי המקובל נמסה רק במאה הי"ט!
3932 / (יחזקאל מז,ג) / אפסים
קיבילי"ש / cheviles / קרסוליים
3933 / (יחזקאל מז,ה) / שחו
נואי"ר / noer / לשחות
"מי-שחו" הם מים, שאי-אפשר לעבור בהם בהליכה, אלא רק בשחייה. באחד מכתבי-היד קרואים נודי"ר noder, צורה ישנה, שבה טרם נאלמה ה – d.
3934 / (יחזקאל מז,ח) / הגלילה
מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים
בדפוסים: לאמרק"א la marche ("הגבול, הספר"), וזה מתאים הרבה יותר טוב לתרגם "הגלילה". לכן יש לשער, שהוחלפה כאן מלה במלה או בגלל דמיון הצלילים או בגלל הלעז הבא.
3935 / (יחזקאל מז,יא) / (בצאתו)[בצות]
מריש"ק / maresc / בִּיצה, מקווה מים רדודים
חסר בכתבי-היד.
3936 / (יחזקל מח,יח) / לעובדי העיר
א"ש שירבנ"ץ / as servanz / למשרתים
חסר בכתבי-היד. את הגרסה שלפנינו: אישארבנ"ט קשה להעמיד בלי תיקונים.
3937 / (יחזקאל מח,כ) / (אחזת)[אחזה]
פורפרי"ש / porpris / פרוור
שכונה, ש"נאחזה" לעיר.