918 / (ראש השנה ט:) / זמורות
פרובינ"ץ / provinz [provainz] / חוטרי-גפנים המשמשים להברכה
לא ברור, למה תרגם בלונדהיים provin ("זמורה") בלשון יחיד. מכל מקום אין זה משנה את צורת המלה בצרפתית עתיקה, שהיא שווה ביחיד וברבים. כפי הנראה חשב רש"י, שהמלה (והפועל הקשור אליה proveinier, "להבריך" – ראה להלן מס' 1611) נגזרת מ – vigne, "גפן". אך הבלשנים טוענים היום, שמוצאה מלטינית provainz, שהיא הצורה השכיחה ביותר בימי-הביניים, אבל לכאורה בכתבי-היד קוראים provinz (ביו"ד אחת).
✭ layer, a twig still attached to the living stock induced to root by bending and covering with soil
919 / (ראש השנה ט:) / מרכיב
אינטי"ר / enter / להרכיב (ענף בתוך עץ)
✭ to graft (a branch to a tree)
920 / (ראש השנה יב:) / תלתן
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek (a Greek trefoil used as spice)
921 / (ראש השנה יג:) / דוחן
פני"ל / panil / פנג
panil שווה ל – paniz (לעיל מס' 33). בכתבי-יד אחדים וכן בדפוסים, קוראים, במקום "פני"ל": "מילי"ו" (miglio), צורה איטלקית של mil, צמח אחר, שעמו מזהים היום את הדוחן, אבל רש"י מתרגם כך את "אורז" דווקר (ר' לעיל מס' 32 ולהלן מס' 1499). ועיין בעניין זה תוספות ברכות לז. דה"מ "רש"י פי' אורז מי"ל".
✭ type of millet, panic grass
922 / (ראש השנה יג:) / פרגין
מ"ק / mac / פרג
הצורה שבדפוסים הושפעה מהאיטלקית.
✭ poppy
923 / (ראש השנה יג:) / פול המצרי
פיישו"ל / [faisol] feisol / שעועית
ראה לעיל מס' 531.
✭ kidney beans
924 / (ראש השנה יד.) / בצלים הסריסים
ציבו"ט / civot / בצלצולים (בצליות, בצלים ירוקים)
✭ small onions (chives, leeks)
925 / (ראש השנה כב:) / כלונסות
פירקי"ש / perches / מוטות
אף כאן צורה איטלקית בדפוסים: פירטיק"י (pertiche), ועוד במקרים רבים במסכת זו.
✭ poles, rods
926 / (ראש השנה כב:) / משיחה
לינוי"ל / [linoel] linoil / חוט (של פשתן)
✭ a (linen) thread
927 / (ראש השנה כג.) / תורניתא
פי"ן / pin / אורן
✭ pine (tree)
928 / (ראש השנה כג.) / ברתא
בוי"ש / buis / אשכרוע
ראה לעיל מס' 438.
✭ box (wood)
929 / (ראש השנה כג.) / שאנא
ש"ף / sap / אשוח
בדפוסים קוראים ש"פ כפ"א לא סופית, או, כפי שנהוג היום, כדי להבדיל בין פ"א דגושה (p) לפ"א רפה (f), או – ומסתבר יותר – מפני שהמדפיסים חשבו את המלה הקטנה לראשי-תיבות.
✭ fir (tree)
930 / (ראש השנה כג.) / בוטמי
אולמ"א / olme / מיש (אילן)
ואולי צריך להיות אולמי"ש olmes, כי כל הצורות שלפנינו, בכתבי-יד ובדפוסים עתיקים, הושפעו מהאיטלקית (olmo,olmi), ולא נותרה עדות לצורה המקורית הצרפתית, אשרף לפי הארמית, חייבת להיות ברבים.
✭ elm (tree)
931 / (ראש השנה כג.) / בלוטי
קישנ"א / chesne / אלון
שוב יחיד במקום רבים, כשרוב העדויות איטלקיות (cerpua), וכך נדפס בספרינו (צירקו"א). ר' בלונדהיים ב' (ע' 154-153), המביא את הגרסה קשנ"א chasne.
✭ oak (tree).
932 / (ראש השנה כג.) / בלוטי
גלנ"ט / glant / בלוטים
במקומות אחרים מופיעה הצורה גלנ"ץ glanz (למשל להלן מס' 1299), אולם שתי הצורות משמשות גם ביחיד גם ברבים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 162-160).
✭ acorn
933 / (ראש השנה כג.) / כיסתא
קור"ל / coral / אלמוג
✭ coral
934 / (ראש השנה כג.) / ערי
לו"ר / lor / דפנה
ראה לעיל מס' 685.
✭ laurel, sweet bay
935 / (ראש השנה כג.) / דה"מ ערי
ביי"ש / [baies] beis / גרגירים
ראה לעיל מס' 659.
✭ berries
936 / (ראש השנה כג.) / דולבי
קשטיניי"א / [chastaignes] chastenies / עצי-ערמונים
ר' בלונדהיים ב' (ע' 149-147).
✭ chestnut trees
937 / (ראש השנה כג.) / בורני גדולה
דרומונ"ט / dromont / ספינה בעלת קומות אחדות של משוטים
ר' מילונו של לוי (מס' 324), המתרגם: "ספינת-מפרשים גדולה למלחמה".
✭ a ship with a number of decks with oars (dromond)
938 / (ראש השנה כג.) / פרוותא
פור"ט / port / נמל
ראה לעיל מס' 731.
✭ port, seaport
939 / (ראש השנה כד.) / עששית
לנטירנ"א / lanterne / קופסה של זכוכית (המשמשת בדרך כלל להגן על להבה של נר)
כאן במשמעות מיוחדת: זכוכית שראו את הלבנה דרכה. רק בכתב-יד אחד נשאר הלעז המקורי. בשאר כתבי-היד יש השפעה איטלקית וקוראים לנפנ"א lanpana, ובדפוסים אפילו קנדיל"ה candela.
✭ lantern, a glass box (usually used for protecting a candle's flame).
940 / (ראש השנה כד:) / בעץ
אישטיי"ן / [estain] estein / בדיל
✭ tin
941 / (ראש השנה כד:) / אפיקים
ריביירי"ש / rivieres / נחלים
ר' מילונו של לוי (מס' 705).
✭ streams
942 / (ראש השנה כה.) / קלא
מוט"א / mote / גוש אדמה
✭ a clod of earth
943 / (ראש השנה כו:) / פרפחיני
פולפיי"ר / polpier / רגלה, חלגלוגה (עשב-בר)
ברוב כתבי-היד ובדפוסים יש מלה איטלקית: פורקקל"י porcacle.
✭ purslane, portulaca (plant)
944 / (ראש השנה כו:) / יעל
אישטיינבו"ק / esteinboc [estainboc] / אקו, יעל-סלע
המלה הצרפתית שאולה מהגרמנית steinbock, שעיר הסלעים (וכך למעשה היא מופיעה בדפוסים בלי הקדומת מנעימת-הצליל "אי-" שבשפות הרומניות).
✭ ibex, wild goat
945 / (ראש השנה כז.) / דות
אישקריינ"א / [escraigne] escriene / מרתף
ראה לעיל מס' 583. בחלק מכתבי-היד ובדפוסים, קוראים את המלה האיטלקית צישטירנ"T cisterna.
✭ cellar
946 / (ראש השנה כז.) / פיטס
פונטו"ן / ponton / חבית גדולה
לא ידוע, מאין לבלונדהיים משמעות זו למלה הנ"ל, שמוצאים אותה בדרך-כלל במובן של "גשר צף".
✭ a large barrel
947 / (ראש השנה כז.) / דבק
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
948 / (ראש השנה כז:) / הברה
ריצידי"ר / receder / לילל (צלילים קצרים)
פועל לא שכיח, המצוי במילונים בצורה המאוחרת יותר receer, מלטינית recitare, לתנות (שונה משווה-הצליל, שמובנו "להיכנע"). בפירוש רש"י על המשנה שבכתבי-היד ובדפוסי התלמוד אין הסבר למלה "הברה", כי אם רק בפירוש רש"י הנדפס ליד הרי"ף על המקום.
✭ to wail, (short sounds)
949 / (ראש השנה כז:) / צרור
רוי"ש / rois / קשה (קול היוצא בקושי מהגרון או מכלי-נגינה)
מלטינית rigidus (נוקשה) וכפי הנראה לא מן raucus (צרוד). הגרסה הנכונה בתלמוד היא כפי הנראה "צרוד", כלשון ימינו.
✭ hoarse, (a vocal tone barely emerging from a throat or a musical instrument)
950 / (ראש השנה לג.) / מגלא
שרפ"א / sarpe / מגל, מַזמֵרה
ראה לעיל מס' 895.
✭ scythe, pruning shears
951 / (ראש השנה לד.) / גניחות
קומפליינ"ץ / [complainz] compleinz / גניחות (צלילים ארוכים)
ר' מילונו של לוי (מס' 243).
✭ groans (long sounds)
952 / (ראש השנה לד.) / מיליל
ריצידי"ר / receder / לילל (צלילים קצרים)
ראה לעיל מס' 948.
✭ to wail, howl (short sounds)