590 / (פסחים ח.) / יציע
אפינדי"ץ / apendiz / יציע
במשמעות 2 שבמילון אבן-שושן: "אגף צדדי בבניין", שגגו יורד בשיפוע מקיר הבניין הראשי ולחוץ. ר' בלונדהיים ב' (ע' 99-97).
✭ wing (of a building)
591 / (פסחים ח.) / מגדל
מישטיי"ר מזנון לשמירת אוכל / mestier
ראה לעיל מס' 155.
✭ a cupboard for storing food
592 / (פסחים ח:) / בקעה
קנפני"א / chanpanie / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות
ר' לעיל מס' 99.
✭ a plain, open fields
593 / (פסחים ט:) / ברדליס
פוטיי"ש / puteis / בואש
ברור, שרש"י הבין, כי מדובר בחיה מסוג החולדה, הגוררת מזונות מהבתים, ולא יכול לזהות אותה עם ה"ברדלס" המקובל, שאינוי מצוי בצרפת.
✭ skunk
594 / (פסחים יא.) / נר
קרוישי"ל / croisel / מנורה
כאן מדגיש רש"י, ש"כל נר שבגמ' היינו הכלי". ר' לעיל מס' 135 ומס' 150. זו הפעם היחידה, שיש לפנינו הגרסה croisel כנגד שבעה מקומות, שבהם croisol.
✭ lamp
595 / (פסחים יא.) / פסיקיא
פיישול"א סרט, רצועה / feisole
[faissole]
✭ band, stripe
596 / (פסחים יא:) / מקרדין
אישטריליי"ר לקרצף / estrelier [estreillier]
רש"י מתכוון כאן לקרצוף חזק הנקרא בתלמוד "קירוד". הגרסה שבדפוסים "מקדרין" היא מוטעית (ר' דקדוקי סופרים). השווה: "גרד".
✭ scrub, curry
597 / (פסחים טו.) / גת עליונה, היינו עדשים של גת
מיי"ט / meit [mait] / עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
ר' מילונו של לוי (מס' 557).
✭ tub, container [the part of the winepress where the grapes are laid]
598 / (פסחים יז:) / מרצופין
מלי"ש / males / ילקוטים, מזוודות (של עור)
המלה נמצאת רק בכתב-יד אחד אחרי "של עור" שבפירושנו, ולפניה: "שלועזין", ואינה בדפוסים. ספק, אם היא מאת רש"י.
✭ (leather) bags, suitcases
599 / (פסחים כה:) / אישתא צמירתא
מלויי"ד / malwed [maleveid] / מיחושים (כלומר קדחת)
ראה לעיל מס' 29.
✭ aches (from fever)
600 / (פסחים כו.) / רבקה
קופל"א / cople / צמד ("שקושרין ארבע פרות יחד")
✭ a couple ("when four cows are tied together")
601 / (פסחים כו:) / מגוּד
קיביל"א יתד,וו, זיז / chevile [cheville]
✭ peg, hook, wedge
602 / (פסחים כח.) / ישרוף
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ראה לעיל מס' 92.
✭ to swallow while inhaling
603 / (פסחים כח.) / סדנא
ציפייר"א / cepiere / בונה סדים (לכליאת אסירים)
המלה חסרה בדפוסים ונמצאת רק בכתב-יד אחד. ר' מילונו של לוי (מס' 196).
✭ a stock maker (stocks for prisoners)
604 / (פסחים כח.) / ים המלח
מי"ר ביטיא"ה ים קפוא (?) / Mer betee
משמעות bete במילונים: "קפוא", והביטוי Mer betee מצביע במקורות הצרפתיים בימי-הביניים על ים קרח אגדי בפאתי צפון. אולם יש להניח, שכאן הבינו את התואר, כאילו נגזר מ – betum (חימר). לפי בלונדהיים קפצה המלה מפירוש המהרש"ל אל דפוס וילנא ואינה מאת רש"י. אולם ברור, שהמהרש"ל העתיק את הלעז ממקור צרפתי, והשווה להלן מס' 668.
✭ frozen sea (?)
605 / (פסחים ל:) / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
606 / (פסחים ל:) / קונייא
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
קצת קשה, שמדובר לא בפעולה, אלא בחפץ "של חרס והוא טוח באיבר". אולי יש לפנינו תואר המשמש כשם עצם, מלטינית plumbaris "[כלי] עופרתי". ור' מילונו של לוי (מס' 646), או שצריך לגרוס פלומי"ד plomed, בינוני פעול, כלומר: מכוסה, משוח בעופרת.
✭ to cover or smear with lead
607 / (פסחים ל:) / צריף
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
608 / (פסחים ל:) / מידייתי
טרישטריש"ט / trestrest / מחלחל
כפי הנראה מלטינית tra(n)stra(n)sit (חודר חדירה גמורה).
✭ to penetrate, infiltrate
609 / (פסחים ל:) / חרוסת
איגרו"ם / egrum [aigrum] / חמיצות
ראה לעיל מס' 522.
✭ sourness, acidness
610 / (פסחים ל:) / אגני
מיי"ץ / meiz [maiz] / עֲרֵבוֹת (משארות, ארגזים ללוש בהם את הבצק)
✭ dough-trough (boxes for kneading dough)
611 / (פסחים לד.) / בצלים דקים
ציבו"ט / civot / בצלצולים (בצליות, בצלים ירוקים)
✭ small onions (chives, leeks)
612 / (פסחים לה.) / שיבולת שועל
אביינ"א / aveine / שיבולת-שועל
ר' בלונדהיים ב' (ע' 121-120) ומילונו של לוי (מס' 6).
✭ oats
613 / (פסחים לה.) / שיפון
שייגל"א / seigle / שיפון
✭ rye
614 / (פסחים לה.) / דישרא
שייגל"א / seigle / שיפון
✭ rye
615 / (פסחים לה.) / גולבי
אישפילט"א / espelte / כוסמת
✭ spelt
616 / (פסחים לה.) / שבילי תעלא
אביינ"א / aveine / שיבולת-שועל
ראה לעיל מס' 612.
✭ oats
617 / (פסחים לה.) / שיצניתא
נייל"א / niele [neele] / קצח (צמח)
✭ fennel, black cumin, love-in-a-mist (plant)
618 / (פסחים לה.) / שיצניתא
אישדרניל"א זוּן (עשב בר הצומח בשדות הדגן) / esdarnele
✭ darnel (a weed found in grain fields)
619 / (פסחים לה.) / כלניתא
מ"ק / mac / פרג
✭ poppy
620 / (פסחים לה.) / המחה
דישטינפרי"ר לערבב בנוזל, להמס / destenprer
✭ to mix into a liquid, to dissolve
621 / (פסחים לה:) / אסימון
פלדו"ן / fladon / עשת, גולם (חתיכת מתכת, לפני שהוטבעה בה צורת מטבע)
✭ a metal disk (a pre-stamped coin)
622 / (פסחים לו:) / חלוט
אישקלדי"ד / eschalded / סופגנייה
✭ a doughnut
623 / (פסחים לז.) / פת עמילה
בריי"ד / breied / (לחם) מָעוּך, מעוסֶה (נלוש היטב)
✭ well-kneaded (bread)
624 / (פסחים לט.) / חסא
לייטוג"א / leituge [laitugue] / חסה
ר' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV). יש עדויות בספרות הצרפתית של ימי-הביניים לצורות ב-e בלבד, כגון letue, וגם זו אפשרות קריאה כאן (ליטוג"א letuge).
✭ lettuce
625 / (פסחים לט.) / הינדיבי
קרישפיל"א / crespele [crespele] / עולש
ראה לעיל מס' 352.
✭ chicory, endive, witloof (plant)
626 / (פסחים לט.) / תמכא
מרובי"א / marubue [marubbie] / מרוביון (מין צמח)
היה מסתבר לקרוא גם marobje, כי המלה מופיעה בצרפתית עתיקה בצורת marroge; הצורה בצרפתית של היום, marrube, היא השאלה מדעית מהלטינית, שיש לה עדות רק מהמאה הט"ז. מכל מקום אין ה- iמוטעמת, כי אם ה- u (ראה להלן מס' 829).
✭ horehound, marrubium (plant)
627 / (פסחים לט.) / אצוותא דדקלא
וידיל"א / wedile [vedille] / קנוקנת
לפי ההסבר של רש"י: "סיב הגדל ונכרך סביב הדקל, שקורין וידיל"א", אפשר להבין, שמשמעות המלה הייתה יותר רחבה מאשר היום:אבל, אם נתבונן לעיל (מס' 546), יסתבר לנו יותר לפרש, שלפנינו קיצור דברים, והכוונה, כמו שם: "סיב שגדל ומתגלגל סביב הדקל, כעין וידיל"א של גפנים". ור' מילונו של לוי (מס' 452).
✭ tendril
628 / (פסחים לט.) / מררייתא
אמירפוי"ל / amerfoil / דקורית, פעפועין, קקולי (שמות שונים של עשב ריחני)
ר' גם תוספות חולין נט., דה"מ "עקירא דמרירתא". המלה בצרפתית עתיקה מורכבת מן היסודות "מר" ו"עלה", דהיינו "עלה מר" (ר' בלונדהיים ב', ע' 86-85).
✭ burdock, (sorts of) cress, [fragrant herbs]
629 / (פסחים לט.) / מררייתא
פורפירי"ץ / forferez / טלופח, טלף החמור (מין עשב)
✭ picris (plant) [wild herb]
630 / (פסחים לט.) / הירדופנין
אלוישנ"א / aloisne / לענה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 80-78) ומילונו של לוי (מס' 60), וכן לעיל מס' 394.
✭ wormwood (plant)
631 / (פסחים לט.) / שרף
לייטו"ן / leiton [laiton] / מיץ-עשבים דמוי-חלב
✭ a milk-like herb juice
632 / (פסחים לט.) / מכסיפין
פלדי"ש / paldes / חיוורים
✭ pale
633 / (פסחים לט.) / מררייתא
פורפירי"ץ / forferez / טלופח
ראה לעיל מס' 629.
✭ picris (plant) [wild heib]
634 / (פסחים לט.) / מררייתא
אמירפוי"ל / amerfoil / דקורית, פעפועין, קקולי
ראה לעיל מס' 628. רק בכתב-יד אחד חוזרת גם כאן המלה amerfoil יחד עם המלה המקבילה forferez (מס' 629, 633).
✭ burdock, (sorts of) cresses [fragrant herbs]
635 / (פסחים לט.) / [כרשי] שדה
שלויי"ש / salwajes [salvages] / בר
המלה הצרפתית, שהיא תואר-השם במשמעות "יערי, פראי", משמשת ליד שם חיה או צמח כגון "חתול-בר", תות בר" וכיו"ב (ר' מילונו של לוי, מס' 420).
✭ wild (plants or animals)
636 / (פסחים לט:) / כמושין
פלצידי"ש / flacedes / נובלים
✭ wither
637 / (פסחים לט:) / ותיקא
פפ"א / pape / דייסה
המלה נמצאת רק בפירוש רש"י שברי"ף דפוס בובמברג, וספק, אם היא מאת רש"י.
✭ porridge
638 / (פסחים מ.) / צומתן
אישטריינ"ט / estreint / מצַמֵּק
ר' מילונו של לוי (מס' 434).
✭ shrinking
639 / (פסחים מ:) / חרוסת
איגרו"ם חמיצות (מאכל, שיש בו טעם חמוץ) / egrum [aigrum]
ראה לעיל מס' 522.
✭ sourness, acidness (vinegar-like, or sour-tasting food)
640 / (פסחים מב.) / נסיובי דחלבא
מישג"א מי-גבינה, נסיוב החלב / mesge [mesgue]
✭ whey, milk curds
641 / (פסחים מב:) / זנגבילא
יינייהר"א / jenevre / זנגוויל
בכתבי-היד יש, במקום היודי"ן, גימ"לין חיי"נין, כפי הנראה בהשפעת האיטלקית או שפה אחרת.
✭ zangwill, ginger
642 / (פסחים מב:) / תמד
בופי"ט / bufet / יין-שמרים (בעל איכות גרועה)
המשמעויות של bufet במילונים: סטירה, דרגש, אבל יש גם עדויות למשמעות הנ"ל: ראה מאמרו של בלונדהיים ב-Romania, ל"ט, 1910, ע' 151, ומילונו של לוי (מס' 740).
✭ sediment wine (of bad quality)
643 / (פסחים מב:) / קורטמי
קר"ו / cro / כרכום
מוריקא היא מלה ארמית-תלמודית ואינה שייכת ללעז; ר' לעיל מס' 323 (ובמקומות נוספים), ששם קוראים צורה מקבילה של אותה מלה: Crog.
✭ saffron, crocus
644 / (פסחים מב:) / לכא (גרסת הדפוסים: לבא)
פרק"א / parche / עור אדום
המלה הצרפתית (לטינית parthica) היא על-שם מוצא סחורה זו, מארץ הפארתים.
✭ red leather
645 / (פסחים מב:) / פירורא
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
646 / (פסחים מב:) / דבק
גלו"ד / glud / דבק חזק
✭ a strong glue
647 / (פסחים מג.) / מעדן
אישקלייר"א מבריק, מצחצח / escleire [esclaire]
ר' מילונו של לוי (מס' 255).
✭ polishes, shines
648 / (פסחים מה:) / כופת
מטו"ן / maton / גוש
✭ a lump, clod
649 / (פסחים מח:) / כעכין
קילי"ש / kiles [] / יתדות (של משחק)
בצרפתית של היום: quilles, וכאן בהשאלה: לחמים מוארכים בעלי קצוות חדים. בלונדהיים אינו מפענח את הלעז, ואנו מביאים את התרגום העברי כהשערה; מתקבל על הדעת, שכינו לחמים בעלי צורה זו כשם היתדות, שמשחקים להפילן בזריקת כדור, כי צורתן דומה. או שצריך לקרוא קוילי"ש, גרסה המתאימה יותר לכתוב בכתבי-היד, coiles "אשכים", וגם זה יהיה לפי דמיון הצורה. אבל נראה קצת קשה להאמין, שרש"י היה משתמש במלה זו לשם תיאור.
✭ poles (for games)
650 / (פסחים מח:) / מקטפת
אינטורטי"ר / entorter / להעגיל
ראה לעיל מס' 558.
✭ to round (shape a pastry in a round shape)
651 / (פסחים נא.) / קורדקיסין
אישקפינ"ש / eschapins / נעליים קלות
ראה להלן מס' 961.
✭ light shoes
652 / (פסחים נב:) / סמדר
אישפיני"ר / espenir / פיתוח (הפרי)
השווה בשיר השירים ז', י"ג. יכול להיות, שהמלה הצרפתית מתייחסת לכל ההסבר שברש"י: "משנפל פרח הגפן ונראית צורת הענבים", ולא למלה "סמדר" דווקא. המילונים נותנים את הצורה espanir, שהיא יותר קרובה לגרסת כתבי-היד.
✭ development (of the fruit)
653 / (פסחים נג.) / דליות
טריילי"ש / treiles [treilles] / גפני-דליות
ר' מילונו של לוי (מס' 782).
✭ vine-arbors
654 / (פסחים נג.) / מילין
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts (parasite growth on Oaks' leaves)
655 / (פסחים נד.) / צבת
טינליי"ש / tealies [tenaiiles] / צבַת
✭ tongs, pliers
656 / (פסחים נה.) / צילצול
בינדי"ל / bendel / אֶגֶד
ראה לעיל מס' 251.
✭ a band
657 / (פסחים נה:) / מרכיבין
אינטי"ר / enter / להרכיב (ענף על עץ)
✭ grafting (a branch to a tree)
658 / (פסחים נו.) / דפנא
לו"ר / lor / דפנה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162-164).
✭ laurel, sweet bay (plant)
659 / (פסחים נו.) / דה"מ ושיכרא דדפנא
ביי"ש / beis [baies] / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 122). אולם המילון של Mayer-Lubke מציין, שליד המלה baie, יש תיעוד לצורת זכר (צרפתית עתיקה: bai) בכמה שפות רומניות, במשמעות מיוחדת של פירות הדפנה. וזה יכול להיות הפתרון לעובדה, שהגרסה היא כמעט תמיד ביי"ש בכל הופעות הלעז הזה, כלומר בלי e בסוף המלה.
✭ berries (and specifically, to the laurel's fruit)
660 / (פסחים נו.) / דה"מ ושדו ליה
שיאו"ר / seur / סמבוק (צמח)
הגרסה שבספרינו (שנבו"ג-sanbug) היא אולי תרגום פרובנסאלי, בכל אופן גם שנבו"ג גם סמבוק וגם שיאו"ר כולם הם ממוצא אחד, הלטינית sambucus.
✭ sambucus, elder tree
661 / (פסחים נו.) / ציקי קדירה
ארשידור"א / arsedure / בשר מטוגן ומתובל
כפי הנראה לא היה בשר כזה עולה על שולחן מלכים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 116-115), שם הוא מסביר את מוצא המלה מבטוי לטיני, שפירושו "טיגון, בשר מטוגן" assatura, שהשתנה בהשפעת ביטוי לטיני אחר ardura, שפירושו "שרפה", כלומר "בשר מטוגן השורף את החך". ור' גם מילונו של לוי (מס' 294).
✭ fried and spiced meat
662 / (פסחים נו:) / סטיס
קר"ו / cro / כרכום
ראה לעיל מס' 643.
✭ saffron, crocus
663 / (פסחים נו:) / קוצה
וישד"א / wesde / איסטיס, פַּסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
✭ isatis, pastel (a plant with dye- yielding roots)
664 / (פסחים נט.) / בבקר בבקר
פירמטיני"ט פירמטיני"ט matinet matinet / per / מוקדם מאוד בבוקר
הפרשן מצא בדיבור הצרפתי שבימיו ביטוי מוכפל הדומה לביטוי העברי "בבוקר בבוקר", ותרגומו המילולי "בעת הבוקר הקטן" (פעמיים). דהיינו בשעה מקודמת מאוד. הלעז הזה נמצא רק בכתב-יד אחד, ולא בדפוסים. ויש ספק, אם הוא באמת מאת רש"י. הביטוי מנוקד בכתב-היד, ולכן אין בו יו"ד במקום של e. לא ראיתי צורך לדבוק בגרסת כתב-היד, כפי שנהג בלונדהיים, עד כדי רישום per maitinet [sie] per matinet.
✭ very early in the morning
665 / (פסחים סא.) / סורסי
לינג"א שוריא"ה שפה סורית / [lengue surie] lenge surie
בכל כתבי-היד הגרסה:שוריי"א.
✭ Syrian language
666 / (פסחים סב:) / קלא
מוט"א / mote / גוש אדמה
✭ a clod of earth
667 / (פסחים סד.) / אונקליות
קרוק"ש / crocs / ווים, אנקולים
✭ hooks
668 / (פסחים סד:) / סורג
פרודני"ש / prosnes / סבכה, סורג
מהרש"ל: "כעין דלתות, שעושין לפני אוצרי יין". נמצא רק במהרש"ל על המקום, והוא כפי הנראה העתיק מכתב-יד של רש"י או של פרשן צרפתי אחר. מצוי במילונים לצרפתית עתיקה בצורת המאוחרת יותר: prone, "סורג החוצה את הכנסייה", ומכאן "דרשת הכומר".
✭ net, latticework.
669 / (פסחים סה.) / חביצין
מטונ"ש / matons / גושים (של חלב חמוץ)
✭ lumps (of sour milk)
670 / (פסחים סה:) / יבלת
וירוא"ה / werue [verrue] / יבלת
✭ wart
671 / (פסחים סו:) / מקנטרן
קונטרריי"ר / contrarier / להעליב
ר' מילונו של לוי (מס' 245).
✭ to insult
672 / (פסחים סח.) / מיחוי
דישטינפרי"ר לערבב בנוזל, להמס / destenprer
פירושו של רש"י, כפי שהוא מופיע בדפוסים, נראה מסובך ומתלבט: לפי דבריו "מיחוי" הוא הורדת שרידי הצואה, שנתערבבו בקרביים; אם כן, אין כאן מעשה ערבוב, אלא הרחקה של דבר מעורבב – ואולי כוונתו, שכאן הקדומת הצרפתית "des." אינה עניין של הפצה ("ערבוב לכל הצדדים") אלא של ביטול אחר, כפי שהוא נוהג, כשיש משהו להקשות על פירושו הראשון.
✭ to mix into liquid, to dissolve
673 / (פסחים סח.) / שירקא דמעיא
לימו"ן / limon / טיט, בוץ
✭ mud, slime
674 / (פסחים עב:) / קילעא
פורי"א / porje / פרוזדור
ר' לעיל מס' 11, ובחמישה מקומות נוספים בפירוש רש"י על התלמוד, אותה מלה בתעתיק אחר (פורק"א=porche).
✭ antechamber, entrance hall, portico, porch
675 / (פסחים עג.) / דוקין
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעין המצמצם את הראייה)
ר' מילונו של לוי (מס' 756).
✭ a cataract (a spot in the eye reducing eyesight)
676 / (פסחים עד.) / אסכלא
גרדי"ל / gradil / אסכלה
✭ grill, roasting jack
677 / (פסחים עד.) / שיבי
קנילי"ר / caneler / לחרוץ חריצים לאורך
✭ to groove along... to make grooves
678 / (פסחים עד.) / אלון
יישנ"א / jesne / אלון
ר' בלונדהיים ב' (ע' 162) ומילונו של לוי (מס' 516).
✭ oak
679 / (פסחים עד.) / מולייתא
אינפלידור"א / enpledure / מילוי (בשר בבצק או כדומה)
אינו בכתבי-היד, אלא רק בדפוס בומברג, אבל יכול להיות, שזה הסתמך על כתב-יד, שאינו ברשותנו, ר' מילונו של לוי (מס' 84).
✭ a stuffing (such as meat in dough)
680 / (פסחים עד:) / חלל הצואר
פורציל"א / forcele / קעורת הצוואר
המלה בצרפתית נגזרה מ-force, "קלשון בעל שני חודים". והכוונה כאן כנראה למקום, שבו העצמות מתפלגות מבית-החזה לכתפיים.
✭ the synclinal part of the neck
681 / (פסחים עד:) / טפליה
פשטיד"א / pastede / פשטידה
בשל הימצאותה פה ושם ברש"י, בתוספות ובספרים מאוחרים, נחשבה מלה צרפתית זו למלה בעברית רבנית, וכך נתקבלה בלשון המשכילים ובעברית החדשה.
✭ pie
682 / (פסחים עד:) / אסמיק
שנקטירו"ד ’] / sancterud [sancterud / רווי-דם
כלומר, מלא דם שנשפך, למשל מחמת פציעה פנימית, אבל לא יצא מהבשר. המלה הצרפתית מורכבת מ-sanc, "דם", ומ – terud, "מחופר (באדמה)"(?).
✭ bloodsoaked
683 / (פסחים עה.) / קיוַהא
איגרו"ר / egror [aigror] / חמיצות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 65).
✭ sourness, acidness
684 / (פסחים עה.) / חותך
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
נמצא רק בדפוס בומברג, ולא בכתבי-היד. ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ to notch, to groove
685 / (פסחים עה.) / גפסיס
קל"ץ / chalz / סיד
נמצא רק בכתב-יד אחד, ולא בדפוסים. ספק, אם זה מאת רש"י, ר' מילונו שלו לוי (מס' 205).
✭ lime
686 / (פסחים עו.) / פילי
קריבצי"ש / crevaces / סדקים (על-גבי בשר צלוי)
✭ cracks, (on a fried meat)
687 / (פסחים פג:) / אלל
יינו"ל / jenol / ברך (כאן במשמעות מיוחדת של גיד הצוואר)
המלה חסרה בדפוסים (בדה"מ "חוץ מגידי הצוואר") שם "אצל" הוא טעות דפוס, וצריך להיות "אלל" (ר' חולין קכא. ולהלן מס' 2275)
✭ knee (here, in a unique reference to the neck tendon)
688 / (פסחים פד.) / חסחוסים
טינרומ"ש / tenrums / חסחוסים
כפי שהוכיחו חכמי הלשון האחרונים, צריך לתקן במשנה ובכל מקום: "הסחוסים" ל"חסחוסים".
✭ cartilage
689 / (פסחים פד.) / גן הכתף
אישפלדו"ן / espaldon / עצם השכם
ר' בלונדהיים ב' (ע' 159-157).
✭ shoulder bone
690 / (פסחים פה.) / חותך
אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ)
✭ to notch, to groove
691 / (פסחים פה.) / קולית
רידונדי"ל / redondel / עצם הירך
המשמעות המקורית: חפץ עגול.
✭ thighbone
692 / (פסחים פה:) / דה"מ מן האגף
רב"ץ / rabaz / שפת הפתח (השטח, במזוזת הפתח, שעליו מגיפים את הדלת)
✭ the doorway edge, (the part of the doorpost on where the door closes)
693 / (פסחים קב:) / שלשלת
טריציי"ר / trecier / לקלוע (לצרף ברכות זו לזו)
מצוי רק בכתב-יד של פירוש הרשב"ם, בכתיב "משלשלן. לשון שלשלת וגדיל טריצי"ר".
✭ to plait (to gently combine one to the other)
694 / (פסחים קז.) / פירזומא
בריי"ש / breis [brais] / שּׁכַר שעוֹרִים (מין בירה)
חסר בדפוסים.
✭ a barley liquor (a sort of beer)
695 / (פסחים קז:) / אכילה גסה
שבל"א / savle [saule] / שביעה
בלונדהיים גורס saule, והמילונים saole, אך הלעז מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, בכתיב שאבל"א. ונראה, שיש לגרוס savle אף-על-פי שהאל"ף רומזת לכאורה לנוכחות של תנועה כפולה, ור' מילונו של לוי (מס' 723).
✭ satiation
696 / (פסחים קי:) / גס
אפירציביי"ר להבחין, לראות / aperceveir
חסר בדפוסים ובאחד מכתבי-היד, ומצוי בשני כתבי-היד הנוספים של פירוש הרשב"ם, בסוף הדה"מ: "גס ביה", ומובן, שהלעז מתייחס לפירושו השני. ר' בלונדהיים ב' (ע' 100-99).
✭ to perceive, to notice, to see
697 / (פסחים קיא.) / חיק קבל
אר"ק בלישט"א / arc baleste / בליסטרה
ר' לעיל מס' 177. חסר ברשב"ם שבדפוסים, אך מצוי בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, בפירוש המיוחס לרש"י ובפירוש שב"עין יעקב".
✭ arbalest, ballista (a sophisticated crossbow)
698 / (פסחים קיא:) / רוח פלגא
פליישי"ן / paleisin [palaisin] / שיתוק
ברשב"ם, הלעז משובש. במילונים מוצאים בעיקר את הצורה palasin.
✭ paralysis
699 / (פסחים קיא:) / צרדא
אישוירטי"ן מחלת-רוח (בלבול) / eswertin [esvertin]
מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם.
✭ insanity, madness
700 / (פסחים קיא:) / פרחא
קפריי"ר / caprier / שיח-צָלָף
ר' לעיל מס' 389. חסר ברשב"ם המודפס. הגרסה שבפירוש המיוחס לרש"י (קרפי"ף) הושפעה לכאורה מהמלההמשנאית "קרפיף".
✭ common caper bush
701 / (פסחים קיא:) / זרדתא
שורביי"ר / sorbier / חוזרר (אילן)
✭ sorb (tree)
702 / (פסחים קיא:) / כורמשא
ביי"ש / beis [baies] / גרגירים (ובפרט פירות הדפנה)
ר' לעיל מס' 659-658. הלעז מצוי רק בכתב-יד אחד של פירוש הרשב"ם, שם קוראים "כורמשא [בדפוסים שלנו: כרו משא]. אילן שקורין [בלונדהיים מציע להוסיף: לו"ר (lor) וגדל בו פרי שקורין] ביי"ש". זה המקום היחיד בתלמוד, שביי"ש מפרש "כורמשא" (בשאר הופעותיו הלעז קשור עם "דפנא" או שמו הנרדף "ערא"). אולי יש להשוות עם cormes (לעיל מס' 474,166,45) ו – cormier (מס' 1581) בגלל דימוי הצלילים; לכאורה יש מוצא משותף למלה הארמית ולמלה הצרפתית.
✭ berries (specifically, to the laurel's fruits)
703 / (פסחים קיט.) / קולפי
שירידור"א / seredure [serredure] / מנעול
חסר ברשב"ם המודפס.
✭ lock