994 / (מגילה ו.) / טרית
טונינ"א / tonine / טוּנה
✭ tuna
995 / (מגילה ו.) / אקרא
פור"ט / port / נמל
יש להעיר, שלפי דברי רש"י בפירושו: "מקום מעבר הנהר" לא בא הלעז לציין נמל במשמעות הרגילה של המלה, אלא במשמעות צדדית של "מעבר", הקיימת עד היום במינוח הטופוגרפי של הרי הפירנאים (העיר Saint-Jean-Pied-de-Port היא Saint-Jean שלרגלי המעבר בהרים), והיא קרובה לסיומת הגרמנית –furt (בשם הערים Frankfurt, Erfurt ועוד), המציינת דווקא מעברות של נהר. ואכן המלה הארמית, המתפרשת פה, היא "אקרא", בניגוד לשבעה מקומות אחרים, שבהם הלעז מופיע, להוציא רק מקרה אחד (מס' 1042 להלן), ששם מקוריות הלעז מפוקפקת ביותר.
✭ port, seaport
995א / (מגילה ו.) / דה"מ מטרופולין
מטר"א / metra / אֵם
הלעז הוא "לשון יוון" כפי שמצוין בפירוש.
✭ mother
996 / (מגילה יא.) / שטנה
נוישמינ"ט נזק, מכשול, צרה (כתב פלסתר המיועד לגרום נזק) / muisement
רק בכתב-יד אחד אפשר לפענח את המלה, והיא משובשת בשאר כתבי-היד ובדפוסים – שם קוראים "שנמנה" במקום "נוישימינט", בבלבול האותיות. ר' מילונו של לוי (מס' 598).
✭ damage, obstacle, trouble (a libelous document intending to cause harm)
997 / (מגילה יג.) / כתלי
בקונ"ש / bacons / חתיכות שומן חזיר
את המלה הבאה אחרי הלעז בפירוש רש"י: "שמינית", יש לקרוא, כפי הנראה: "שמינין" (למלה "שמיני'" הוסיפו אולי תי"ו בפענוח מאוחר) או "שמנונית", בכל אופן לשון "שמן".
✭ slices of bacon
998 / (מגילה יג.) / מעדן
אישקלייריי"ר / escleirier [esclairier] / להבריק, לצחצח
ראה לעיל מס' 647. חסר ברוב כתבי-היד ובדפוסים.
✭ to shine, polish
999 / (מגילה טז:) / זקיפא
פורק"א / forche / קלשון
כאן מדובר בוי"ו המוארך שבשם ויזתא (אסתר ט, ט'), ורש"י מתכוון לכאורה לידית של הקלשון, והקו המאוזן של הוי"ו נמשל לחודי הקלשון.
✭ hayfork, pitchfork
1000 / (מגילה יח.) / פרפחיני
פולפיי"ר / polpier / רגלה, חלגלוגה (עשב-בר)
גם כאן (כמו לעיל מס' 943) יש ברוב כתבי-היד ובדפוסים המלה האיטלקית פורקקל"י porcacle.
✭ purslane, portulaca (plant)
1001 / (מגילה יח.) / טאטיתא
אישקוב"א / escove / מטאטא
ראה לעיל מס' 430.
✭ broom
1002 / (מגילה יח:) / סמא
אורפימינ"ט / orpiment / צבע צהוב
ראה לעיל מס' 355.
✭ yellow paint (made from Arsenic disulfide)
1003 / (מגילה יח:) / קומא
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
ראה לעיל מס' 357. הלעז נמצא רק בכתב-יד אחד, וספק אם הוא מאת רש"י.
✭ sap, gum (of a tree)
1004 / (מגילה יט.) / חרתא
אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור
ראה לעיל מס' 358. חסר בכמה כתבי-יד ובדפוסים.
✭ black paint (made from Sulfuric Copper)
1005 / (מגילה יט.) / עפצים
גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)
✭ gall-nuts (parasite growth on oaks' leaves)
1006 / (מגילה כד:) / בוהקניות
לינטילושי"ש עדשניות, שעורן מנומש בכעין עדשים / [lentilloses] lentiloses
✭ lentiginous (who have a skin with lentil shaped freckles)
1007 / (מגילה כד:) / סטיס
קרו"ג / crog / כרכום (קורטם?)
ראה להלן מס' 1008. פירושו של רש"י על מלה זו של המשנה נדפס בטעות בסוף הפירוש של הגמרא.
✭ saffron, crocus
1008 / (מגילה כד:) / סטיס
גישד"א / gesde [guesde] / איסטיס, פַּסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע)
איננו ברוב המקורות, בהם "סטיס" מפורש crog, אלא רק בפירוש רש"י שברי"ף (ר' לעיל מס' 323, שם הצגנו את הבעיה של התרגומים השונים ל"סטיס"). כמובן הצורה gesde שווה לצורה wesde (ר' לעיל מס' 279 ועוד), כי כל אחת מייצגת שלב במעבר מה-w הגרמני לg- הרומני (דרך gu-wu). ר' בעניין לעיל מס' 870.
✭ isatis, pastel (a plant with dye- yielding roots)
1009 / (מגילה כד:) / קוצה
גרנצ"א / garance / פואה (עשב, שמשורשו מפיקים צבע אדום)
איננו בכתבי-היד ולא בדפוסים, אלא רק ברש"י שברי"ף על המקום (ר' במסורת הש"ס על הדף). גם כאן יש בלבול בין המלים העבריות ובין הלעזים הבאים לפרש אותן. כי "קוצה" במקום אחר (לעיל מס' 663 ולהלן מס' 1448 ומס' 2426) מתורגם gesde או wesde. מאידך (=garance) warance מתרגם הן "פואה" (לעיל מס' 305, 324) הן "קוצה" (לעיל מס' 280).
✭ rubia (an herb whose roots produce a red dye)
1010 / (מגילה כד:) / גובה של יד
ברדו"ן / bradon / חלק (של הזרוע) שהוא מלא בשר
ראה לעיל מס' 9. מצוי רק ברש"י שברי"ף בצורת ברצו"ן.
✭ the part (of the arm) that's full of flesh, biceps
1011 / (מגילה כה.) / מרזפתא
מרטי"ל / martel / פטיש
גרסה אחרת של הדה"מ: "ארזפתא".
✭ hammer
1012 / (מגילה כו:) / דלוסקמי
טשק"א / tasche / שק
חסר בדפוסים.
✭ sack, bag
1013 / (מגילה כו:) / כורסיא
אלמינבר"א / almenbre / בימה (באמצע בית-הכנסת)
חסר בדפוסים. בדבר מוצא המלה ר' לעיל מס' 837.
✭ platform (at the center of the synagogue)
1014 / (מגילה כו:) / קמטרא
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
1015 / (מגילה כח.) / מרא
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
1016 / (מגילה כח:) / מטיילין
אישבניי"ר (אולי ) esbaneier / esbanier / להתבדר
ר' לעיל מס' 711. חסר בדפוסים (מקומו בדה"מ "ואין ניאותין"). ר' מילונו של לוי (מס' 786), הגורס, לפי אחד מכתבי-היד, אישפציי"ר espacier (לטייל, השווה בגרמנית spazieren).
✭ to be entertained, amused
1017 / (מגילה כח:) / זילחא דמיטרא
אונדיד"א / ondede / גשם שוטף, שבר-ענן
חסר בדפוסים.
✭ torrential rain, downpour
1018 / (מועד קטן ב.) / חוטטין, מנקרין
קורי"ר / curer / לנקות
בדפוס פאס השמור בספריית קמבריג' שבאנגליה קוראים פירוש רש"י, שאינו קיים בדפוסים שלנו. וזה לשונו: "מתקני' קלקולי המים. מים המכונסין בגומות לשתות מהן ונמשכין לתוכן זבילי רשות הרבים ומקלקלין אותן המים, מתקנין וסותמין אותן החריצין שבהן הולך הזבל לבור וחוטטין אותן, מנקרין כעין שעושין לבור קוריי"ר בלע"ז, שמוציאין מתוכן צרורות וקסמים ועפרות שנפלו לתוכן".
✭ to clean