1344 / (קידושין ט.) / חומרי
בוטונ"ש / botons / כפתורים
גם כאן מדובר בכפתורים לנוי, אבל הפעם, לדברי רש"י, של בדיל או של זכוכית, לא של זהב כמו לעיל (מס' 1229, 1323). הצורה boton המודפסת אצל בלונדהיים היא ללא ספק טעות דפוס.
✭ buttons
1345 / (קידושין ט.) / חומרי
פיוילי"ש / fiweles [fiveles] / סגרים, מכבנות
גם אלה בעיקר לנוי (מלטינית fibuls). אין כמעט ספק, שההטעמה חלה על ההברה הראשונה. יש גם אפשרות לקרוא את הלעז פיולי"ש fioles, ואז יהיה פירושו "צלוחיות קטנות", כמין כדורים קטנים, שהנשים מתקשטות בהם ובתוכם בושם (ר' פירוש רש"י דה"מ "חומרתא דפילון" גיטין סט:)
✭ [decorative] hairpins, clasps
1346 / (קידושין ט.) / דה"מ חומרי
מושטניצי"ש ענקים, שרשרות / mostnices
כך נתן כאן בלונדהיים הוראה אחרת למלה מאשר לעיל (מס' 236). שם מדובר ב"לבובה", מין בגד, שקושרים לצוואר. אמנם קשה לתאם את דברי רש"י עם הפירוש "לבובות", אבל גם עם הפירוש "ענקים" אין תיאום מושלם, כי לכאורה mostnices צריך להיות שם נרדף ל – fiweles. בכל אופן יש לשאול, מה הכוונה ב"לשון רבותינו"? אולי בלשון היהודים בחבל הריין, ששם למד רש"י בישיבות וורמס ומיינץ?
✭ necklaces, chains
1347 / (קידושין יג.) / וורשכי
בינדיל"ש / bendels [bendel] / אגדים, חגורות
ראה לעיל מס' 251. לא הבנתי, למה רשם בלונדהיים בינדי"ל bendel (אגד, חגורה) ביחיד ולא ברבים, כפי שמסתבר מהדה"מ ומגרסאות רוב כתבי-היד.
✭ bands, belts
1348 / (קידושין יד:) / עקב
שול"א / sole / סוליה
✭ sole
1349 / (קידושין טז:) / שומא
וירוא"ה / [verrue] werue / יבלת
✭ wart
1350 / (קידושין כא:) / סול
ברוק"א / broche / שפוד, קנה עץ מחודד
ר' מילונו של לוי (מס' 187).
✭ a spit, a sharpened stick
1351 / (קידושין כא:) / מקדח
טריידר"א / tariedre / מַקדֵחַ
בכמה כתבי-יד קוראים את המלה האיטלקית טריביל"א trivella או את המלה הפרובנסאלית טרוול"א travela.
✭ drill
1352 / (קידושין כא:) / מכתב
גרפי"א / [grafie] grafie / מַכתֵּב, חרט
המלה הצרפתית מוטעמת על ההברה הראשונה. ר' בלונדהיים פ' (ע' 51).
✭ stylus, engraving tool, writing instrument
1353 / (קידושין כא:) / איסקונדרי
מירילי"ש / mereles / אסימונים, אבנים או כלים קטנים, שמניעים אותם על לוח המשחק
בצרפתית של היום המלה marelle מורה על משחק "ארץ" ("קלס", "שמים"), שבו מניעים אבן ממשבצת למשבצת מתוך דילוג על רגל אחת בתבנית המצויירת על גבי הקרקע.
✭ stones or little vessels that are moved on the game board
1354 / (קידושין כב.) / תמותות
אמורטידי"ש / amortides / גוססות
ר' בלונדהיים ב' (ע' 91-89) ואולי גם בלונדהיים פ' (ע' 80, amortadir).
✭ dying
1355 / (קידושין כב:) / גרדו
גרטי"ר / grater / לגרד
ר' מילונו של לוי (מס' 498).
✭ to scratch
1356 / (קידושין כה.) / חלים
שולדי"ר / solder / ללחוץ בחוזקה
מכאן המשמעות "לרתך" (לעיל מס' 113 ומס' 169).
✭ to press firmly
1357 / (קידושין כז.) / אפסר
קיבישטר"א / chevestre / אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)
כאן בהוראה מושאלת: מסמך, שהשדה קשור בו, וכשנמסר לקונה, כאילו נמסר השדה עצמו.
✭ halter (part of the harness around the animal's neck)
1358 / (קידושין כז:) / סדנא
טרונ"ק / tronc / גזע, גוש, יסוד
✭ trunk, lump, base
1359 / (קידושין ל:) / נומי
בורבולי"ש / borboles / אבעבועות, כיבים
ר' מילונו של לוי (מס' 175).
✭ blisters
1360 / (קידושין לא.) / סירקון
צינדי"ר / cender / מין משי
ראה לעיל מס' 1091.
✭ a type of silk
1361 / (קידושין לג.) / גיסי
פריבי"ץ / privez / חופשיים
ראה לעיל מס' 544.
✭ familiar [see 544]
1362 / (קידושין לד.) / כמהין ופטריות
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ראה לעיל מס' 371. חסר בדפוסים (חוץ ממהדורת ספרד, רמ"ה בערך). אולי הלעז מתייחס ל"פטריות" בלבד.
✭ mushrooms
1363 / (קידושין לה:) / מלקט
פליינ"א / [plaine] pleine / מקצועה
ראה לעיל מס' 181 ולהלן מס' 1364.
✭ plane
1364 / (קידושין לה:) / רהיטני
פליינ"א / [plaine] pleine / מקצועה
ראה לעיל מס' 1363. רש"י מבחין בין שני מיני מקצועות "של מצחצחי חרבות, שמחליקים בו את תיק הסייף" ("מלקט"), ו"של עושי תריסין [כלומר מגנים]". וכן בעקביות הוא מפרש (לעיל מס' 340) את כל הביטוי "מלקט רהיטני" בפליינ"א. בכל המקומות הנוספים, שבהם הלעז מופיע, הוא מפרש את "רהיטני" בלבד.
✭ plane
1365 / (קידושין לה:) / גדידה
אישגרטיניי"ר / [esgratignier] esgratinier / לסרוט
✭ to scratch
1366 / (קידושין מ:) / מדרגה
אישילייר"א / esjaliere / מדרגה
✭ step, stair
1367 / (קידושין מד.) / כרוכיא
גרוא"ה / grue / עגור
ר' רש"י על "סיס" (ירמיהו ח', ז').
✭ crane (bird)
1368 / (קידושין מד.) / טגני
פרי"ט / frit / מטוגן
ראה לעיל מס' 529.
✭ frietff
1369 / (קידושין מו:) / אבטיח
בודיק"א / bodeke / אבטיח
ר' בלונדהיים ב' (ע' 129-128) ומילונו של לוי (מס' 180). וכן בלונדהיים פ' (ע' 32-31, 144-143). המלה הצרפתית, גם בצורתה העתיקה כאן גם בצורתה החדישה pasteque, מוצאה מהמלה העברית (או מוצא משותף להן), והיא נתקבלה בצרפתית דרך הערבית והפורטוגלית.
✭ watermelon
1370 / (קידושין מז.) / אלון
גלנ"ט / glant / בלוט
ראה לעיל מס' 932.
✭ acom
1371 / (קידושין מז.) / אלון
אייכ"ל / eichel / בלוט (בגרמנית)
אינוי מצוי בכתבי-היד, וברור שאינו מאת רש"י. ר' בלונדהיים ב' (ע' 154).
✭ acom [in German]
1372 / (קידושין נ.) / דלוסקמא
טשק"א / tasche / שק
✭ sack, bag
1373 / (קידושין נב.) / בצלים
אישקלויני"ש "שומי-אשקלון", בצלצולים / eschaloines
הלעז מצוי (בדה"מ "ה"ג ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי") בשני כתבי-יד ובמהדורת התלמוד מספרד (רמ"ה בערך). רש"י ראה כנראה צורך להסביר, שיש גם בצלים קטנים, שאפשר לקחת מהם "מלוא היד", כמו שומי-אשקלון. (המלה הצרפתית eschaloine, בצרפתית של היום echalote, נגזרת באמת משם העיר אשקלון, שמשם הביאו מאכל זה לראשונה).
✭ "Ashkelon-garlic", small onions
1374 / (קידושין נד:) / סמדר
אישפיני"ר / espenie / פיתוח (הפרי)
מצוי רק בשני כתבי-יד וחסר בדפוסים. ר' לעיל מס' 652. גם כאן יכול להיות, שהלעז מתייחס לכל המשפט "כשהענבים ניכרים לאחר שנפל הפרח".
✭ development (of the fruit)
1375 / (קידושין סב.) / תאכלו
אינמניי"ד / enmanjied [enmangied] / שֹבֵעִים
חסר בדפוסים ובחלק מכתבי-היד (מקומו בסוף הפירוש הראשון של רש"י בדף, דה"מ "חרב תאכלו"). ברור, שהתלמוד מפרש כאן "חרב" לשון יובש ולא כפשוטו.
✭ satiated
1376 / (קידושין סג.) / צוותא
שול"ץ / solaz / שעשוע (כלומר חברה, המונעת מהאדם החי בתוכה מלהשתעמם)
ראה לעיל מס' 3, חסר בדפוסים.
✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)
1377 / (קידושין עא.) / דה"מ עיסה
רומ"א / Rome / רומא (בירת איטליה)
✭ Rome (Italy's capital)
1378 / (קידושין עא.) / נעימה
טרופ"א / trope / ניגון
כפי הנראה מלטינית-יוונית tropus (אופן, קצב), אולם יש גם אפשרות, שהמלה קשורה עם stropha (בית [בשיר]), ואולי עם השורש הפרובנסאלי trobar (troubadour, trouvere). "לחבר שירים ולנגן טרו"ף trop כמו באחד מכתבי-היד. המלה נשמרת ביידיש לציין את טעמי המקרא.
✭ tune, melody
1379 / (קידושין עב.) / ארבא
אושיריי"ד / osereid / שדה ערבות
ראה לעיל מס' 1228. יש להעיר: א) באחד מכתבי-היד ובמהדורת התלמוד מספרד (רמ"ה בערך), קוראים לעז אחר, שאפשר לפענחו שלציי"ד salceid, כלומר שדה ערבות, כשבמקום להיות נגזר מהמלה osier (ערבה גמישה), הוא נגזר מהמלה הרגילה לערבה sals; ב) לפי פירושו של רש"י, שדה ערבות זה הוא מעין ביצה, "אגם" בלשונו.
✭ an osier (willow) field
1380 / (קידושין עב.) / פירא
ויביי"ר / [vivier] wivier / ברכת דגים
✭ fishpond
1381 / (קידושין עג:) / זרדתא
שורביי"ר / sorbier / חוזרר (אילן)
✭ sorb (tree)
1382 / (קידושין עד.) / דה"מ בשודא דדייני
וידונ"ש / [vidons] widons / נציג
מלטינית vicedominus (ממלא מקום השליט), בצרפתית חדישה vidame. מצוי רק בכתב-יד אחד, שם קוראים "משודא דדייני. הוא עצמו או אחר וידונ"ש לפי ט"ע [טביעת עין] בדין שאין תלוי וכו'".
✭ representative
1383 / (קידושין פ:) / נקורים
ביקידורי"ש ניקורים, דקירות / bechedures
נגזרמ לשון bec (מקור).
✭ pricks, peckings
1384 / (קידושין פא.) / (אפסרה)[אפסר]
קיבישטר"א אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם) / chevestre
✭ halter (a part of the harness around the animal's neck)
1385 / (קידושין פא.) / סקבא
רידוישידור"א / [redoissedure] redoisedure / קיהיון, פגימוּת
כאן בהוראה מושאלת: נקודת התורפה.
✭ bluntness, defectiveness (here in a sense of Achilles' heel)
1386 / (קידושין פא.) / דה"מ נקט מצרא
פלנק"א / planche / קרש
רק בכתב-יד אחד קוראים: "דף קצר המוטל ברוחב הנהר שקורין פלאנק"א".
✭ plank
1387 / (קידושין פא.) / כיבי
מלנ"ץ / malanz / פצע
✭ wound
1388 / (קידושין פא:) / אכמר
טושי"ר / [tosser] toser / להשתעל
✭ to cough
1389 / (קידושין פב.) / סריקים
פלוקיידרי"ש / [flochiedre] flochiedres / סורקי צמר
בלונדהיים גורס [פלוקיידר"א] flochiedre (צורת היחיד, וכן בתרגומו לצרפתית). אבל אפשר להסתמך על אחת הגרסאות של הלז, המסתיימת בשי"ן של הרבים, כפי שהסתמך בלונדהיים על גרסה אחרת המסתיימת באל"ף של היחיד.
✭ wool combers
1390 / (קידושין פב:) / מחטא דתלמיותא
ברושדי"ר / brosder / רקמה
רש"י מפרש כאן אותו ביטוי כמו לעיל מס' 97 (בתוך אותו מאמר, רק שכאן מיוחס לר' יהודה מה שמיוחס שם לר' חסדא), אבל כאן הוא מסתפק במלה צרפתית אחת, ולא הוסיף כפי שהוסיף שם: "של גנביי"ש". גם שאר דברי הפירוש דומים פה ושם, אף שיש קצת הבדלים בלשון.
✭ embroidery