1136 / (כתובות ב.) / לפרנס
קונריידי"ר / conreider / לקשט, לצייר
נגזר מהשורש הגרמני rat (כמו ב – vorrat), ציוד (השווה בצרפתית desarroi,arroi).
✭ to decorate, equip
1137 / (כתובות ג:) / איספורווא
הירניי"ש / herneis / חיל-הספקה (סיעת אנשים המלווים את הצבא ודואגים לסיפוק צרכיו)
✭ army service corps (a group of people accompanying the army and hiking care of its supplies)
1138 / (כתובות ה.) / פקוח נפש
דיקומברימינ"ט חילוץ / descombrement
ראה לעיל מס' 490.
✭ rescue, extrication
1139 / (כתובות ה.) / יתד
קיביל"א / [cheville] chevile / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
1140 / (כתובות ה:) / משופות
אגוישיידי"ש מושחזות, מחודדות / aguisiedes
ר' בלונדהיים ב' (ע' 61).
✭ sharpened, pointed
1141 / (כתובות ו:) / נפח
קלו"ג / clog / מורסה
✭ abscess
1142 / (כתובות י:) / גיהוץ
ליישקיי"ר / lischier / לגהץ
✭ to iron
1143 / (כתובות י:) / תמוגגנה
דישטינפרי"ר לערבב בנוזל, להרטיב / destenprer
✭ to mix into a liquid, to wet
1144 / (כתובות טו:) / ראשה פרוע
אישייביליד"א / esjevelede / פרועת שֵעָר
✭ disheveled
1145 / (כתובות כח.) / גייסי בהדדי
פריבי"ץ / privez / חופשיים
ראה לעיל מס' 544.
✭ familiar [see 544]
1146 / (כתובות ל:) / סרונכי
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5. החלק הראשון של הלעז בו"ן הושמט בכתבי-היד, כפי הנראה בגלל הדמיון עם "גרון", שהיה כתוב לפניו.
✭ a serious wound
1147 / (כתובות לט:) / ריבדא
פוינטוד"א / pointure / דקירה
ר' מילונו של לוי (מס' 645).
✭ prick, puncture
1148 / (כתובות לט:) / כוסילתא
פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם)
לעז זה וקודמו מחוברים במלת היחס הצרפתית "ד"י": פונטור"א דיפלימיא"ה pointure de flemie (דקירה של איזמל).
✭ a surgical knife (for bloodletting)
1149 / (כתובות מו:) / חלילין
קלימיל"ש חלילים (כלי-נגינה) / chalemles
✭ flutes, pipes
1150 / (כתובות נ.) / דיה
וולטו"ר / [voltur] woltur / עזנייה
✭ vulture
1151 / (כתובות נ.) / אצוותא דדיקלא
וידיל"א / [vedille] wedile / קנוקנת
ראה לעיל מס' 627.
✭ tendril
1152 / (כתובות נט:) / יעדן
אישקלריי"ר להבריק, לצחצח, ליפות / esclarier
ראה לעיל מס' 647.
✭ to shine, polish
1153 / (כתובות ס.) / גונח
פליינדר"א / [plaindre]pleindre / להתייפח, להתאונן
יש להעיר, שבמילונים מהפועל מופיע בהוראתו הפעילה ("לרחם על…"); בהוראה החוזרת מקובל se plaindre, אבל עדותו של רש"י ברורה, הן כאן והן להלן (מס' 1415 ומס' 2378).
✭ to cry, complain
1154 / (כתובות ס:) / כשות
הומלו"ן / homlon / כשות
ראה לעיל מס' 370.
✭ hops
1155 / (כתובות ס:) / חבושא
קודוינ"ץ / codoinz / חבוש (פרי)
✭ quince
1156 / (כתובות ס:) / דה"מ בני נכפי
פיישיו"ן מחלת הנפילה / [paission] peision
במקורות ימי-הביניים מוצאים בדרך כלל, בהוראה זו, male passion (כלומר הייסור הגרוע).
✭ epilepsy
1157 / (כתובות ס:) / גרגושתא
ארזיל"א / [arzille] arzile / חומר, טין
ראה לעיל מס' 311.
✭ clay, mud
1158 / (כתובות סא.) / כרפסא
אפי"א / [apie] apie / כרפס
ראה לעיל מס' 829.
✭ celery
1159 / (כתובות סא.) / כוסברתא
אליינדר"א / [aillendre] aliendre / כוסבר
ראה לעיל מס' 376.
✭ coriander (plant)
1160 / (כתובות סא.) / גרגלידי
רודילי"ש / rodeles / פלחים עגולים דקים
הגרסה שבדפוסים משובשת ביותר.
✭ round thin slices
1161 / (כתובות סא.) / קיוהא
איגרו"ר / [aigror] egror / חמיצוּת
✭ sourness, acidness
1162 / (כתובות סא.) / אטורנגא
שינישקל"ש ממונה על משק-הבית / seneschals
ראה לעיל מס' 794.
✭ household manager
1163 / (כתובות סא:) / דה"מ דבר אחר
שורשימי"ץ / sorsemez / (חזיר)מצורע
כפי הנראה יש לתקן שורשמי"ץ sorsamez. כך מופיעה המלה במקורות הצרפתיים מהמאה הי"ב ואילך, ומוצאה לא ידוע.
✭ a leper (swine)
1164 / (כתובות סא:) / דה"מ משרבט
אישיא"ש ?] / []esjas [ / מוט ארוך
לא פענחו בלונדהיים. ההשערה שלי הולמת את גרסאות כתבי-היד, אבל קצת קשה להבין. מה הוסיף רש"י לפירוש העניין, כשהוא כותב: "פושטן [את השפתיים] כמין שרביט עד שנעשין (?) גדולות ובלשוננו נקרא אשיא"ש על-ידי שהיא צריכה לשרות את החוט תמיד ברוק". אלא אם כן רצונו להדגיש, שגם במקומו קראו לשפתיים ארוכות במלה, שמשמעותה הראשית קרובה ל"שרביט". פתרון אחר, שאפשר להציע: אישיו"ש eseus(חריץ לזרימה). כי כך השפה מתעקמת במלאכה זו. לוי במילונו (מס' 786) גורס אשיי"ר asier (לשרות [את הפשתה]), שלא מצאתי בשום מילון.
✭ a long pole, bar
1165 / (כתובות סא:) / נדרשיר
אישייק"ש / esjecs / שחמט
בכתב-יד אחד ובדפוסים הגרסה מושפעת מהצורה האיטלקית scacchi, שאף הושאלה בעברית של ימי-הביניים (אשקוקה, אשקוקי).
✭ chess
1166 / (כתובות סה.) / שופרזי
מדירני"ש / madernes / כוסות עשויות עץ משויש
החומר, שהכוס עשויה ממנו (madre: עץ, שבו קווים בעלי צבע אחר, דמוי שיש), הוא יסוד המלה מבחינת מוצאה. אבל יש להניח, שאין כוונת רש"י בכך, אלא בצורה של כוסות אלה, שהיו ארוכות במיוחד, כפי שהוא מדגיש כאן וכן בפירושו על בראשית מ"ד, ב'. לפי הגרסאות שלפנינו אפשר לקרוא גם מדרינ"ש madrins. לוי (במילונו, מס' 555) מציע לקרוא maderins (מדירינ"ש).
✭ cups made of marbled wood
1167 / (כתובות סז.) / ממלא
פיילול"א / [paillole] peilole / רסיסי (זהב), פירורי (זהב)
✭ particles (of gold), crumbs (of gold)
1168 / (כתובות עה.) / שומא
וירוא"ה / [verrue] werue / יבלת
✭ a wart
1169 / (כתובות עה.) / קיוהא דחמרא
איגר"א / [aigre] egre / חומץ
ר' Modern lanuage notes, כרך ל"ז (1922), ע' 110-138 (הובא ע"י בלונדהיים ב', ע' 63).
✭ vinegar
1170 / (כתובות עה.) / צלקת
פינדידור"א / fendedure / חריץ
✭ a groove, notch
1171 / (כתובות עו:) / דה"מ בעובי בית הכוסות
דובלו"ן / doblon / פימה, קפל של שומן
ראה לעיל מס' 162.
✭ a fold of fat
1172 / (כתובות עז:) / פילא
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint (plant)
1173 / (כתובות עז:) / לודנא
אלוישנ"א / aloisne / לענה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 80-78).
✭ wormwood (plant)
1174 / (כתובות עז:) / צבתא
טינליי"ש / [tenailles] tenalies / צבת
✭ tongs, pliers
1175 / (כתובות עז:) / תכטקי
פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל
לפי העניין אפשר לחשוב, שהמלה הצרפתית עברה כבר ממובנה המקורי "כיסא מתקפל" למובנה הנוכחי "כורסה" (fauteuil).
✭ folding chair
1176 / (כתובות עט.) / פירא דכוורי
ויביי"ר / [vivier] wivier / ברכת דגים
ראה לעיל מס' 867.
✭ a fishing pond
1177 / (כתובות עט:) / צריף
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
1178 / (כתובות פ.) / שיגרא
טרוי"א / troje / אגודה, חבילה
הצורה המצויה במקורות הצרפתיים: troche (ר' לעיל מס' 804 ועוד).
✭ bundle, package
1179 / (כתובות פה.) / עוגין
ריימ"ש / reims / משוטים
הכתיב המצוי במקורות הצרפתיים: raims.
✭ oars
1180 / (כתובות פה.) / ממלח
וירני"ר / [verner] werner / להשיט, לנווט
על שם הגה האנייה, שהיה עשוי עץ verne (מלה ממוצא גלי, שבמקומה באה המלה aune ממוצא לטיני [alnus], וגם בעברית שם העץ אלנוס; המלה הישנה נשארה בשמות מקומות ומשפחות: Vergne, (Laverne, Lavergne, Verne .
✭ to sail, navigate
1181 / (כתובות פה:) / מטכסא
צינדי"ר / cender / מין משי
ראה לעיל מס' 1091. הגרסה בדפוסים: צינד"ל cendal.
✭ a type of silk.
1182 / (כתובות פה:) / (ד)גיס ביה
פריבי"ץ / privez / חופשי
ראה לעיל מס' 544. נמצא רק בכתב-יד אחד.
✭ familiar [see 544]
1183 / (כתובות פה:) / חיזוק טובה
גרי"ד / gred / טובה
במשמעות של "לעשות טובה למישהו" או "בלי טובות", כלומר מעשה חסד.
✭ favor
1184 / (כתובות צו.) / דסקיא
בישצ"א / besace / שק בעל שני כיסים
רש"י מתכוון מן-הסתם להדגיש את קרבת המלה הארמית למלה הצרפתית: שתיהן נגזרות מלשון "שק" (גזרון משותף לכל שפות הים התיכון) ומקדומת הכפילות (ד-=דו- בארמית, be-=bi- בצרפתית).
✭ a sack with two pockets
1185 / (כתובות צח.) / כסיתא
קור"ל / coral / אלמוג
בלונדהיים רשם את המלה המתפרשת "כיסתא", ולא היא, שהרי רש"י מפרש כאן את הגרסה השנייה "כסיתא", ואף זו הגרסה, שבלונדהיים עצמו מציין לגבי הלעז בראש-השנה כג.
✭ coral
1186 / (כתובות ק:) / איצצא
איגרו"ר / [aigror] egror / חמיצוּת
ראה לעיל מס' 683.
✭ sourness, acidness
1187 / (כתובות קז:) / דה"מ מאני דקוניא
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
ראה לעיל מס' 606.
✭ to cover or smear with lead
1188 / (כתובות קז:) / צריף
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
1189 / (כתובות קז:) / קרטופנא
קריבצי"ש / crevaces / סדקים (בקירותיו של כלי)
✭ cracks (on a vessel's sides)
1190 / (כתובות קיא:) / דלית
טרייל"א / [treille] treile / גפן-דליות
ראה לעיל מס' 653.
✭ vine-aibor
1191 / (כתובות קיב.) / אפרסקא
פירשק"א / persche / אפרסק
לעז זה מצוי רק בכתב-יד אחד ובצורה משובשת פרשג"א (בהשפעת הפרובנסאלית?). בדפוסים שלנו אין המלה "אפרסקא" מופיעה כלל בפירוש רש"י. בלונדהיים מעתיק מאותו כתב-יד יחידי את המלה הארמית בצורת "פרסקי" (רבים).
✭ peach
1192 / (כתובות קיב.) / קיבוריא
שיאונדיי"ר / seondier / משני, בעל איכות נחותה
✭ secondary, of low quality