1764 / (עבודה זרה ב:) / גיגית
קוב"א / cuve / גיגית, מיכל גדול ועגול
✭ a tub, a large round container
1765 / (עבודה זרה ג:) / ביצי כינים
לינטרי"ש / lentres / ביצי-כינים
בדפוסים רשום לפני הלעז: "אינב"א בלשון ארמית"; ברור, שהגרשיים נדפסו בטעות.
✭ nits
1766 / (עבודה זרה ד.) / פיד של תרנגולת
ביקידור"א / bechedure / ניקור, דקירה
ראה לעיל מס' 1383.
✭ a prick, pecking
1767 / (עבודה זרה ד:) / סורייקי
טקי"ש / taches / כתמים
✭ stains
1768 / (עבודה זרה ה:) / דוקין
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעין המצמצם את הראייה)
לפי כתב-היד היה אפשרי לגרוס טיילי"ש (teiles, ברבים), אבל בלונדהיים קבע צורת יחיד בהתאם להופעות רבות של "דוקין" בלע"ז, שבהן אין כל סימן של ריבוי. ראה לעיל מס' 675.
✭ cataract (a spot in the eye that reduces eyesight)
1769 / (עבודה זרה ז:) / שבת
אניי"ד / aneid / שֶבֵת (צמח ריחני)
✭ dill, anise (aromatic plant)
1770 / (עבודה זרה ז:) / שבת
אניט"ו / aneto / שֶבֶת (באיטלקית)
מצוי רק בדפוסים מדפוס סונצינו ואילך, ואינו מאת רש"י. ר' בלונדהיים ב' (ע' 95).
✭ dill, anise (in Italian)
1771 / (עבודה זרה ז:) / זירין
טודיל"ש / tudels / צינורות
כאן במובן של גבעולים (ר' לעיל מס' 722). הגרסה שבדפוסים משובשת מתוך הכפלת אותיות.
✭ tubes [stems, stalks]
1772 / (עבודה זרה ח:) / אינך
קרבונקל"א אודם (אבן יקרה בעלת צבע אדום כהה ומבריקה ביותר) / charboncle
ראה לעיל מס' 1645.
✭ ruby (a priceless gem with a shining deep red color)
1773 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
פאולו"ש / Paulus / פאולוס (שאול השליח, ה'קדוש' של הכנסייה הנוצרית)
בדפוסים הישנים של "עין יעקב" קוראים: "כתב ולשון של רומי מאומה אחרת בא להם, אחרי' תקנו להם כל ספרי טעותם, יוחנן פאולוס פיטרו', והם יהודים היו: לשון הוא גראמטיקא הוא הלטין שמדברים בו הגלחים, הם שנו ועמקו [צ"ל: ועקמו] הלשון ועשו להם הבל לחשבם בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק מתרמיתי ישו עשו עצמם כאילו הם עמו בקדישות וצוו עליהם הכל כמפורש בסיפור תליית ישו ע"כ פירש"י", כלומר שליחי הנצרות הביאו את כתבי-הקודש לרומאים. אבל בצורה מסולפת, כדי למנוע את התערבותם בעם ישראל. – השם רשום בצורתו הלטינית.
✭ Paul (the Apostle, Saul of Tarsus, a Christian ’saint1)
1774 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
פיטרו"ש / Petrus / פטרוס (שמעון כיפא השליח, ה'קדוש' של הכנסייה הנוצרית)
גם שם זה רשום בצורתו הלטינית (ר' לעיל מס' 1773).
✭ Peter (the Apostle, Simon, a Christian ’saint’)
1775 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
גרמטיק"א / [grammatica] gramatica / דקדוק (בלטינית או באיטלקית)
המשמעות כאן: השפה הלטינית. גם מלה זו שייכת לתוספת הפירוש שבדפוסים ישנים של "עין יעקב".
✭ grammar (in Latin or Italian)
1776 / (עבודה זרה י.) / דה"מ כתב ולשון
לטי"ן / latin / לטינית
עיין לעיל בשלושת המספרים הקודמים.
✭ Latin
1777 / (עבודה זרה י:) / גרגירא
אורוג"א / [orugue] oruge / אורה (צמח)
ראה לעיל מס' 377.
✭ rocket (plant)
1778 / (עבודה זרה י:) / כוסברתא
אליינדר"א / [aillendre] aliendre / כוסבר
ראה לעיל מס' 376.
✭ coriander (plant)
1779 / (עבודה זרה י:) / כרתי
פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל)
✭ leeks (vegetable used as food)
1780 / (עבודה זרה י:) / חסא
לייטוג"א / [laitugue] leituge / חסה
ראה לעיל מס' 624.
✭ lettuce
1781 / (עבודה זרה יא.) / חזרת
לייטוג"א / [laitugue] leituge / חסה
כנ"ל.
✭ lettuce
1782 / (עבודה זרה יא.) / צנון
רפנ"א / rafne / צנון
✭ radish
1783 / (עבודה זרה יא.) / עוקרין
אישיריטי"ר לכרות את מיתרי הברך / esjareter
כך קבע בלונדהיים לפי העניין, אף שבגרסת כתב-היד וגרסת הדפוסים אינן מכוונות לכך דווקא.
✭ to cut the knee sinew
1784 / (עבודה זרה יא:) / בלורית
אפובליי"ל / [] afubleil / צמה מכובנת
בלונדהיים השאיר את הלעז ללא פתרון. הרשיתי לעצמי לשער את הפתרון הנ"ל, ההולם את הגרסאות (אפוריי"ל, אפורליי"ץ בכתבי-היד, אפודלי"ץ בדפוסים מאז סונצינו) ואת המשמעות (יש עדות ל – afublail בהוראת שמלה מכובנת ול – afublement, afubleure בהוראת צמה מכובנת).
✭ a clasped plait of hair
1785 / (עבודה זרה יא:) / חגתא
קונפרידריא"ה (חגיגת ה)חברה / confredrie
ה – confredrie היא אגודת-אחים של בעלי מקצוע אחד, ושיא פעולותם השנתית הוא משתה גדול. באחד מכתבי-היד יש גרסה מוזרה: קטלומפרידיא"ה. אפשר להניח, שרצה המעתיק להפגין ברמזו לגזרון "קטל" את ריחוקו ממסיבות כאלה, שבהן הייתה שכיחה השכרות, ומכאן קטטות ורציחות (אולי תכופות היו הקרבנות יהודים).
✭ the fraternity's (festival)
1786 / (עבודה זרה יב.) / עלוקה
שנשוא"ה / sansue / עלוקה
גם ברי"ף על המשך הסוגיה (דף יב:) הנמצא במסכת שבת (דפוס וילנא דף מ.) צורף הלעז שנשוא"ה למלה "עלוקה", שבה מסביר רש"י את "נימא".
✭ leech
1787 / (עבודה זרה יב:) / חלא
איגר"א / [aigre] egre / חומץ
ראה לעיל מס' 1169.
✭ vinegar
1788 / (עבודה זרה יד.) / פירי דארזא
גלנ"ט / glant / בלוטים
ראה לעיל מס' 932.
✭ acorns
1789 / (עבודה זרה יד.) / טווזיג
קומפרי"א / [comparage] comparaje / סעודת-רעים
✭ a social meal, feast
1790 / (עבודה זרה יד:) / מיבק אביק ביה
אינלציי"ר / enlacier / לקשור
חסר בדפוסים. הכוונה לאדם קשור (בלשון רש"י: "אדוק") לעבודת כוכבים, אבל לא מתוך אמונה, כי אם מתוך אינטרס.
✭ to tie
1791 / (עבודה זרה טו:) / מזרה
פיל"א / pele / את-חפירה (כלומר כף שטוחה בעלת ידית ארוכה)
✭ shovel, spade (that is, a flat blade and a long handle)
1792 / (עבודה זרה טו:) / דקר
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
1793 / (עבודה זרה טו:) / סדן
שטו"ק / stok / סד (בגרמנית)
✭ stock (for locking prisoners' feet) (in German)
1794 / (עבודה זרה טו:) / סדן
צי"ף / cep / סד (שבו נעלו רגלי האסירים)
בדפוס סונצינו הלעז כתוב בפ"א עגולה, אבל ספק, אם נהגו כבר כבימינו להבדיל בין פ"א סופית, שהיא f, לפ"א עגולה, שהיא p. ר' מילונו של לוי (מס' 196).
✭ stock (for locking prisoners' feet)
1795 / (עבודה זרה טו:) / כבלים
בויא"ש / buies / כבלים
ר' מילונו של לוי (מס' 189).
✭ cables, chains
1796 / (עבודה זרה טו:) / שלשלאות
פיריי"ש / [ferges] ferjes / שרשרות ברזל, אזיקים
✭ iron chains, handcuffs
1797 / (עבודה זרה טז.) / עששיות
משי"ש / [masses] mases / גושים, עשתות
✭ lumps, bars, masses
1798 / (עבודה זרה טז.) / מרי
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70. צורת היחיד תמוהה.
✭ pick-ax
1799 / (עבודה זרה טז.) / חציני
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
✭ adz (a sort of ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisellike end mounted on a wooden handle]
1800 / (עבודה זרה טז.) / סחופי
אדינטי"ר / adenter / להפיל אפיים ארצה
✭ to knock down
1801 / (עבודה זרה טז.) / בימה
אלמינבר"א / almenbre / בימה
ר' לעיל מס' 837. אולם כאן אין השימוש במלה לענייני קודש (בימה בבית-הכנסת), אלא בענייני חול (סתם בימה). אך אולי רצה רש"י להשוות סתם בימה לבימה בבית-הכנסת ("ואנו קורין אותו…").
✭ platform (at the center of the synagogue)
1802 / (עבודה זרה טז.) / בימוסיאות
אלטי"ר / alter / מזבח
ר' בלונדהיים ב' (ע' 81-80) ובלונדהיים פ' (ע' 25). כתיב השם הפרטי "אלתר" בתי"ו נועד כנראה למנוע את הדמיון עם כלי הפולחן הזר.
✭ altar
1803 / (עבודה זרה טז.) / כיפה
אר"ק וולו"ד / [arc volud] arc wolud / קמרון
✭ vault, arch (dome)
1804 / (עבודה זרה יז:) / קיבורי
לימוישיל"ש / lemoisels [lemoissels] / פקעות (של חוט)
✭ balls (of thread)
1805 / (עבודה זרה יח:) / זקיפא
פורקי"ש / forches / קלשונים
ה"קלשונים" הם עץ-התלייה, כי המתקן הקמאי היה עשוי משני קלשונים נטועים באדמה ועליהם מוט מאוזן (בצרפתית: fourches patibulaires. כלומר "קלשונים תלייתיים").
✭ hayforks, pitchforks
1806 / (עבודה זרה יח:) / מזבלים
אמשי"ר / [amasser] amaser / להקהיל
גרסת הדפוסים מצביעה יותר על אמיישניי"ר ameisnier (להכניס [הביתה]), אבל ר' בלונדהיים ב' (ע' 84).
✭ to assemble, to gather (people)
1807 / (עבודה זרה כ:) / שחת
פירי"א / [ferrage] feraje / חציר
✭ hay
1808 / (עבודה זרה כב:) / מכתבא
גרפי"א / [grafie] grafie / מַכתֵּב, חרט
ראה לעיל מס' 1352.
✭ stylus, engraving tool, writing instrument
1809 / (עבודה זרה כד.) / קילעא
פורק"א / porche / פרוזדור (מבנה הבולט החוצה, ובו פתח הבית)
✭ porch, antechamber, entrance hall
1810 / (עבודה זרה כה) / עורף
הטירי"ל / haterel / עורף
✭ neck, nape
1811 / (עבודה זרה כה.) / שופי
פולפ"א / polpe / הבשר שעל עצם הירך
✭ the flesh covering the thigh bone
1812 / (עבודה זרה כו.) / אופיא
אישקומ"א / escume / קצף
ראה לעיל מס' 884.
✭ foam
1813 / (עבודה זרה כז.) / ריבדא
פוינטור"א / pointure / דקירה
ראה לעיל מס' 1147.
✭ prick, puncture
1814 / (עבודה זרה כח.) / אישתא צמירתא
מלויי"ד מיחושים (כלומר קדחת) / [maleveid] malweid
ראה לעיל מס' 29.
✭ aches, (from fever)
1815 / (עבודה זרה כח.) / ככי
יינציבי"ש / jencives / חניכיים
✭ gums
1816 / (עבודה זרה כח.) / צפידנא
מושג"א / [musgue] musge / פַּטֶרֶת (מחלת הפה)
ראה לעיל מס' 541.
✭ aphtha, thrush
1817 / (עבודה זרה כח.) / מרא
פושוי"ר / [fossoir] fosoir / מכוש
ראה לעיל מס' 70.
✭ pick-ax
1818 / (עבודה זרה כח.) / תחלי
קרישו"ן / [cresson] creson / שחליים
✭ cresses, garden cresses, paper cresses, (green mustards)
1819 / (עבודה זרה כח.) / עינבתא
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5. בדפוסים רק המלה השנייה מפיעה, אבל יש עדויות על מציאות שתי המלים במקור.
✭ a severe wound
1820 / (עבודה זרה כח.) / טיגנא
רוד"א / rude / פֵּיגָם (צמח)
✭ rue (plant)
1821 / (עבודה זרה כח) / כרפסא
אפי"א / [apie] apie / כרפס
ראה לעיל מס' 829.
✭ celery
1822 / (עבודה זרה כח.) / סימטא
קלו"ג / clog / מורסה
✭ abscess
1823 / (עבודה זרה כח:) / פיקעא
פיג"א / fige [figue] / תאנה (טחור בצורת תאנה)
ר' לעיל מס' 318; גם כאן יש אפשרות לקרוא פי"ג fig. בלונדהיים מתרגם, בניגוד לתרגומו שם, "פי הטבעת", בהתאם לפירוש רש"י כלשונו בספרינו. אבל קשה לקבל גלגול זה של המלה. וכמדומני יש דרך להבין את רש"י גם לפי הפירוש "טחור": "רבי יעקב חש בפקעא. [בחולי של] פי טבעת…", אף אם פירוש של "פקעא" הוא באמת "פי הטבעת", הלעז יכול בכל זאת להתייחס למחלה.
✭ a fig (a fig shaped hemorrhoid)
1824 / (עבודה זרה כח:) / נירא ברקא
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp heddle {Brit: heald) eye.[a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp thread]
1825 / (עבודה זרה כח:) / פרי הסנה
בוטונ"ש / botons / פירות ורד-הבר
בדפוסים, בטעות: "בוטנים". נדמה לי, שטעה בלונדהיים בתרגומו "ניצנים". לפנינו הוראה אחרת של אותה מלה ("כפתור" במקורה), והיא "פרי ורד-הבר" (בגרמנית Buttle). ר' מילונו של לוי (מס' 179) וכן בלונדהיים ב' (ע' 63-62).
✭ fruit of a wild rose
1826 / (עבודה זרה כח:) / משקדי חלזוני
לימ"ץ / limaz / חילזון ערום
לגבי לעז זה יש אצל בלונדהיים בלבול, שקשה להבינו, כשיודעים, באיזו דייקנות עבד החוקר. הוא מתרגם "מחלת העין", ובאמת בבכורות לח. (מס' 643b, להלן מס' 2327א), חלזון=limaz=מחלת העין. אבל פה מדובר בקונכיית החילזון (שהתלמוד מציע להשתמש בה לריפוי הטחורים), ואין זה יכול להתייחס אלא לחיה עצמה. אם כן את מס' 643a היה צריך לקרב למס' 640 (limace) ולהבדיל ממס' 643b, לפחות בתרגומו.
✭ a slug
1827 / (עבודה זרה כח:) / עמר גופנא
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26. חסר בדפוסים.
✭ cotton
1828 / (עבודה זרה כח:) / חיפושתא
אישקרבו"ט / escharbot / חיפושית
✭ beetle, bug
1829 / (עבודה זרה כח:) / חיפושתא
/ [] / חיפושית (בסלאווית)
יד מאוחרת הוסיפה בדפוסים "בלשון כנען קרוקי"ס" (דפוס סונצינו: קרקו"ס). ברוסית של היום קוראים לחיפושית kapa?y3?k’b (קאראפוזיק), ואולי יש קשר עם הלעז, או שהגרסה משובשת וצריך לקרוא קו"ק chue (kyk? ז'וק).
✭ beetle, bug (in Slavian)
1830 / (עבודה זרה כח:) / גמלניתא
הניטו"ן / haneton / שחרורית (מין חיפושית)
✭ May beetle, June bug (a large dark-colored bug)
1831 / (עבודה זרה כח:) / ברקא
ליצ"א / lice / ניר
ראה לעיל מס' 272.
✭ warp's heddle (Brit: heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]
1832 / (עבודה זרה כח:) / נדא
פויליי"ד / [foillied] foilied / צבוע בצבע מסוים (סגול?)
ראה לעיל מס' 1263: fueil, שממנו נגזר foilied. לפי זה יש להוסיף אצל בלונדהיים: "teint avec une teinture…".
✭ colored in some color (purple?)
1833 / (עבודה זרה כח:) / מלחא גללניתא
שי"ל יימ"א / sel jeme [sel geme] / מלח הסלע (כגון מלח סדומית)
✭ rock salt (such as Sodom salt, salt extracted from the Dead sea area)
1834 / (עבודה זרה כח:) / (ש)מרדה
אישפוינטי"ש / espointes / כאבים נוקבים
חסר בדפוסים. בלונדהיים כתב את התרגום בסימן שאלה, כפי הנראה מפני שמצפים כאן לפועל, ולא לשם עצם. ואולי מותר לקרוא (דווקא בכתב-היד נגרסה אישפוניי"ט) אישפוינ"ט espoint, כלומר "נוקב" (כשמדובר בכאב).
✭ piercing pains
1835 / (עבודה זרה כח:) / קדחא
אישקלפי"ר / eschalfer / להתחמם, ללקות בדלקת
✭ to heat up, suffer from fever and infection
1836 / (עבודה זרה כח:) / רירא
קציד"א / chacide / ליחת העיניים
✭ eye fluid
1837 / (עבודה זרה כח:) / דיצא
אישפוינטי"ש / espointes / כאבים נוקבים
ראה לעיל מס' 1834.
✭ piercing pains
1838 / (עבודה זרה כח:) / דמא
שנקטירו"ד ’] sancterud / [sancterud / רווי-דם
ראה לעיל מס' 682. איננו ברש"י שלנו, שאינו מפרש בכלל את המלה "דמא", אלא רי"ף מצטט את הפסקה הזאת במסכת שבת, פרק י"ד, ושם יש פירוש רש"י על "דמא" עם הלעז.
✭ bloodsoaked
1839 / (עבודה זרה כח:) / סימטא
קלו"ג / clog / מורסה
גם כאן קוראים בכתב-היד את המלה הפרובנסאלית פלורונ"ק floronc (ר' לעיל מס' 276).
✭ abscess
1840 / (עבודה זרה כח:) / דה"מ חמימי לסילוא
אישטוב"א / estuve / אמבטיה
איננו בדפוסים. בכתב-היד היחיד כתוב: "…שמחמם כל גופו, כעין אשטוב"א".
✭ bathtub
1841 / (עבודה זרה כט.) / איסתומכא דליבא
ליול"א / leule / ענבל (שבגרון)
כך פירושו של בלונדהיים. וקשה לקבלו, כי אין דברי רש"י מתפרשים אלא לאיבר שבתוך הגוף "כנגד הלב", וגם הקשר של גרסת כתב-היד ליבול"א ושל הדפוסים ניבל"א עם הצרפתית luette (כלומר l’uette, מלטינית מאוחרת uvitta, "הענב הקטן") מפוקפק. לי נראה, שיש לחפש בכיוון היוונית pleura (צרפתית plevra, הקרום שמסביב לריאות) או בכיוון nombril (בגרמנית Nabel, טבור). המעבר מלמ"ד לנו"ן יכול להסתבר בהשמטת היידוע le ובצירוף היידוע un לפני המלה המתחילה בתנועה.
✭ uvula
1842 / (עבודה זרה כט.) / דה"מ כמונא ברייא
איגרו"ם / [aigrum] egrum / חמיצות
ראה לעיל מס' 522. הגרסה שבדפוסים "כעין כף אגרוף" היא שיבוש במקום "כמון מלא אגרו"ם" שבכתב-היד.
✭ sourness, acidness
1843 / (עבודה זרה כט.) / ניניא
מינט"א / mente / נענה
✭ mint (plant)
1844 / (עבודה זרה כט.) / אגדנא
מרובי"א / marubie [marrubie] / מרוביון (מין צמח)
ראה לעיל מס' 626.
✭ horehound, marrubium (plant)
1845 / (עבודה זרה כט.) / ציתרי
שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח)
ראה לעיל מס' 434.
✭ savory (plant)
1846 / (עבודה זרה כט.) / סיסין
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint (plant)
1847 / (עבודה זרה כט.) / יותרת הכבד
איברי"ש / ebres / סרעפת
ראה להלן מס' 2084.
✭ diaphragm
1848 / (עבודה זרה כט.) / מראה
מירידוי"ר / miredoir / ראי
✭ mirror
1849 / (עבודה זרה כט:) / שורף
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ראה לעיל מס' 92.
✭ to swallow while inhaling
1850 / (עבודה זרה ל.) / אלונתית
פוישו"ן / poison / שיקוי
ראה לעיל מס' 61.
✭ potion
1851 / (עבודה זרה ל.) / כובא
קוב"א / cuve / גיגית, מיכל גדול ועגול
ברור, שרש"י רצה להצביע על הדמיון בין המלה הארמית לצרפתית.
✭ a tub, a large round container
1852 / (עבודה זרה ל.) / אפסינתין
אלוישנ"א / aloisne / לענה
ר' בלונדהיים ב' (ע' 80-78).
✭ wormwood (plant)
1853 / (עבודה זרה ל:) / שחלים
קרישו"ן / [cresson] creson / שחליים
✭ cresses, garden cresses, paper cresses, (green mustards)
1854 / (עבודה זרה ל:) / נסיובי דחלבא
מישג"א / [mesgue] mesge / מי-גבינה, נסיוב החלב
✭ whey, milk curds
1855 / (עבודה זרה ל:) / ניקורי
פיקידור"א / pikedure / הכשה
חסר בדפוסים. מאחר שיש רק כתב-יד אחד, מותר לשער, שאולי אין כאן אלא שיבוש קל של ביקידור"א bechedure, שהוראתו שווה (ר' לעיל מס' 1383 ובפרט מס' 1766, שם רוב המקורות גורסים דווקא פיקידור"א או כדומה).
✭ a (poisonous) bite
1856 / (עבודה זרה ל:) / אבטיח
בודיק"א / bodeke / אבטיח
ראה לעיל מס' 1369. בדפוסים: מלו"ן [צ"ל: מילון] melon (בעברית של היום: מלון; המלה קשורה עם מלפפון שבלשון המשנה, שאינו המלפפון שלנו, אלא מלון). בלונדהיים מניח, שגרסת הדפוסים הושפעה מהאיטלקית. בכתב-היד היחיד, שיש בידנו, קוראים: אלבודיק"א, והוא albodeca שבפרובנסאלית (עם סימן היידוע של הערבית).
✭ watermelon
1857 / (עבודה זרה ל:) / רומני דאפי
פומיל"ש / pomels / בליטות הלחיים
✭ the bulgings of the cheeks
1858 / (עבודה זרה לב.) / שטיחין
בשטיל"ש / bastels / אוכפים
מדובר בחתיכות עור, עשויות מנוד שנקרע, ומניחים אותן על גב החמור כדי לרכב עליו. הקרבה עם המשמעות של "שטיח" בעברית של ימינו ברורה.
✭ saddles
1859 / (עבודה זרה לב.) / גלדי
קרושט"א / croste / גלד (בעור, אחרי פצע)
המלה העברית היא "קורט", וייתכן, שכוונת רש"י להצביע על הדמיון בין "קורט" לקרושט"א (שבו ה – s כבר לא הייתה נשמעת או כמעט שלא).
✭ a scab (incrustration of a wound)
1860 / (עבודה זרה לג:) / צריף
אלו"ם / alum / צָריף
ראה לעיל מס' 185.
✭ alum
1861 / (עבודה זרה לג:) / צריף
בייס"א / beize / צָריף (בגרמנית)
המלה מופיעה בשלושה מקומות בפירוש רש"י על התלמוד, ושם בסך-הכול בשבעה מקורות באות סמ"ך, בשישה (כולם במקומנו בעבודה זרה) באות שי"ן, ובאחד באות צד"י. הכתיב בצד"י, הנראה לנו הסביר ביותר, אין לו עדות מספיקה. באשר לסמ"ך, שרש"י אינו משתמש בה בלעזים הצרפתיים, אולי הוא נוהג אחרת בקשר לגרמנית.
✭ alum (in German)
1862 / (עבודה זרה לג:) / שחימי
רוש"א / [rosse] rose / (קרקע) אדומה
✭ red (earth, soil)
1863 / (עבודה זרה לג:) / קוניא
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
ראה לעיל מס' 606.
✭ to cover, smear with lead
1864 / (עבודה זרה לד:) / אבטא
בוט"ץ / botz / נוד, קנקן
בלונדהיים ציין לעז זה בסימן שאלה, ומניח, שהוא אולי פורבנסאלי. יש לפנינו רק מקור אחד, דפוס סונצינו, ושָם בוטי"ן. לעניות דעתי אפשר לגרוס בו"ט bot או בוט"א bote באותה הוראה בצרפתית של ימי-הביניים, או אולי בוטי"ן botin (הקטנה של bot – אשר ממנה נגזר המונח של ימינו bouteille "בקבוק").
✭ pot, pitcher, leather bag
1865 / (עבודה זרה לד:) / נמילא
פור"ט / port / נמל
✭ port, seaport
1866 / (עבודה זרה לה.) / מפקפקין
פוריי"ר / forjier / לנבור
ראה לעיל מס' 1394.
✭ to peck, gnaw, nibble
1867 / (עבודה זרה לה.) / נסיובי דחלבא
מישג"א / [mesgue] mesge / מי-גבינה, נסיוב החלב
✭ whey, milk curds
1868 / (עבודה זרה לה.) / חלתית
לזר"א / lazre / חלתית
ראה לעיל מס' 465.
✭ laserwort, asafedita (plant)
1869 / (עבודה זרה לה:) / נסיובי
מישג"א / [mesgue] mesge / מי-גבינה, נסיוב החלב
✭ whey, milk curds
1870 / (עבודה זרה לו:) / עריסה
ברי"ץ / brez / עריסה
✭ cradle
1871 / (עבודה זרה לח.) / ארדי
בוליי"ץ / boleiz / פטריות
ראה לעיל מס' 371.
✭ mushrooms
1872 / (עבודה זרה לח.) / סיכתא
קיביל"א / [cheville] chevile / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
1873 / (עבודה זרה לח:) / שבלילתא
פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין)
✭ fenugreek (a Greek trefoil used as spice)
1874 / (עבודה זרה לח:) / גרגישתא
ארזיל"א / [arzille] arzile / חומר, טין
ראה לעיל מס' 311.
✭ clay, mud
1875 / (עבודה זרה לט.) / רדיפי
רבדי"ש / rabdes / (מים) סוערים
ר' מילונו של לוי (מס' 704).
✭ raging or stormy (water)
1876 / (עבודה זרה לט.) / צלופתא
אנגיל"א / [anguille] angile / צלופח (דג טמא)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 95).
✭ eel (a non-kosher fish)
1877 / (עבודה זרה לט:) / מלח סלקונדרית
שלמויר"א מי-מלח (של שימורים) / salmuire
חסר בדפוסים. ומצוי בכתבי-היד בסוף הפירוש דה"מ "אוכלין אותה" (ראה לעיל מס' 30).
✭ brine (for pickling)
1878 / (עבודה זרה לט:) / מגולגלין
מול"ש / mols / רכים (מרוככים מרוב שרייה בשמנם)
✭ soft (softened by being soaked in their oil)
1879 / (עבודה זרה מ.) / כד
פלט"א / plate / שטוחה
הסיומת אל"ף של צורת הנקבה קיימת בכל הגרסאות. אולי כתב רש"י כך מפני שבצרפתית המלה "ראש" (teste) לשון נקבה היא.
✭ flat
1880 / (עבודה זרה מ.) / חלבון
אלבו"ם / album / חלבון (הביצה)
אפשר גם (ואולי מוטב) לגרוס אלבו"ן album (ר' בלונדהיים ב', ע' 74-72).
✭ albumen (white of an egg)
1881 / (עבודה זרה מ.) / חלמון
מויו"ל / moiol / חלמון (הביצה)
הוראת המלה הצרפתית: "תווך" (השווה בצרפתית ךשל היום moyeu, טבור של גלגל), ולפי הסבר התלמוד היא מתאימה רק לביצה טהורה!
✭ yolk (of an egg)
1882 / (עבודה זרה מ.) / צב
בוטירי"ל / boterel / קרפדה קטנה
ברש"י על מסכת נידה (להלן מס' 2438) ועל ויקרא, י"א, כ"ט יש שם אחר לקרפדה: פרוי"ט froit. כפי הנראה מדובר בשני מיני קרפדות. הגרסה שבדפוסים כוכורי"ל מושפעת מהאיטלקית coccodrillo (תנין).
✭ a little toad
1883 / (עבודה זרה מ:) / שילפוחא
וישיא"ה / [vessie] wesie / שלפוחית
✭ bladder
1884 / (עבודה זרה מ:) / (ד)רפי טובא
מול"ש / mols / רכים (מרוככים מרוב שרייה בשמנם)
✭ soft (softened by being soaked in their oil)
1885 / (עבודה זרה מ:) / הפתק
פיל"א / pile / עֲרֵמָה
✭ pile
1886 / (עבודה זרה מ:) / כדור
פילוט"א / pelote / כדור
ראה לעיל מס' 302.
✭ ball
1887 / (עבודה זרה מז.) / חלילין
ילימיל"ש / jalemels / חליליות
ר' מילונו של לוי (מס' 516).
✭ flutes, pipes
1888 / (עבודה זרה מז.) / פארות
קורדי"ש / cordes / מיתרים (של כלי נגינה)
✭ cords, strings (of musical instruments)
1889 / (עבודה זרה מח:) / חזירין
לייטוג"א / [laitugue] laituge / חסה
ראה לעיל מס' 624.
✭ lettuce
1890 / (עבודה זרה מט:) / כרכור
רייו"ל / [raiol] reiol / כרכר
ראה לעיל מס' 287.
✭ spindle
1891 / (עבודה זרה נ.) / כלי
יליצ"א / jalice / גביע (של כנסייה)
חסר בדפוסים. בכמה כתבי-יד יש פירוש רש"י על המשפט "אין לה בטילה לעולם" (בין דה"מ "מנין לתקרובה וכו'" ובין דה"מ "כעין פנים"), ובסופו כתוב: "וכן כלי שקורי' גליצ"א אין משמשין בו לע"ז [לעבודה זרה]". מדובר בגביע המשמש בפולחן בענסיות, הנקרא עד היום בשם דומה לזה (calico). ונראה הדבר, שזוהי הוספה של פסק-דין למעשה, ואינה של רש"י. בעניין הגימ"ל (במקורות קוראים "גליצ"א", כלומר galice), שלדעתי באה במקום יו"ד, ר' לעיל מס' 641.
✭ chalice
1892 / (עבודה זרה נ.) / מחתה
צינשיי"ר / censier / מחתת קטורת
חסר בדפוסים, והוא המשך פסק-הדין המוזכר בערך הקודם (מס' 1891), בלשון זה: כלי מחתה שקורי' שנצי"ו [ברש"י על הרי"ף שנשי"ר, ושניהם משובשים] אסור משום משמשי ע"ז [עבודה זרה]". גם פה מדובר בכלי המשמש עד היום בכנסיות נוצריות (השם בצרפתית של היום encensoir).
✭ incense bowl
1893 / (עבודה זרה נא.) / דוקין
טייל"א / teile / תבלול (כתם בעיין המצמצם את הראייה)
ראה לעיל מס' 675.
✭ cataract (a spot in the eye reducing eyesight)
1894 / (עבודה זרה נא:) / מקופלת
פלייד"א / pleiede / מקופלת
✭ folded up
1895 / (עבודה זרה נא:) / משכילתא
אוקרי"ן / okrin / גיגית
ראה לעיל מס' 1551. בדפוסים כתוב: "אוקדו"ן בלשון כנען [כלומר בסלאווית]" וזאת אישר בלונדהיים [פ', ע' LXXV), אבל בכתב-היד רשום, שהלעז גרמני.
✭ tub
1896 / (עבודה זרה נד.) / גיר
גרישל"א / gresle / ברד
ראה לעיל מס' 1613. לפי פירוש זה הפסוק בישעיהו כ"ז, ט' מתאר מזבח העשוי מהמון אבנים קטנות, כמו פתותי ברד.
✭ hail
1897 / (עבודה זרה נד:) / סלע
קוי"ן / coin / חרט (לטביעת מטבע)
הקב"ה שותף בבריאת הילד עם אביו ואמו (נידה לא.), וכאשר ילד נולד מניאוף – כאילו גנבו ההורים את החתימה של השותף השלישי. וההשוואה עם טביעת המטבע הולמת ביותר את העניין, כי בימי קדם שליטים, שהיו ראויים שיסמכו עליהם, יכלו לטבוע מטבע של ממש, אבל מי שגנב את החרט המיוחד לשליש וטבע מטבעות, קשה היה להכיר בזיוף.
✭ engraved stamp for coining money
1898 / (עבודה זרה נה.) / עדשים של גת
מיי"ט / [mait] meit / עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
ראה לעיל מס' 597.
✭ tub, container (the part of the wine-press where the grapes are laid)
1899 / (עבודה זרה נה.) / תפוח
ש"ק / sac / שק (כמות של ענבים או של זיתים, שהיו מכניסים בבת אחת בגת או בבית-הבד)
ראה לעיל מס' 1577.
✭ a sack (the amount of grapes or olives laid at once in the olive-press or wine-press)
1900 / (עבודה זרה נז.) / קנה
פיי"ל / []peil / מוט
לא פענחו בלונדהיים. מדובר במוט, שמכניסים לתוך מיכל כדי למדוד את כמות היין שתוכו. שני המקורות גורסים פייל"א. סביר ביותר, המלה הצרפתית היא נגזרת מהלטינית palum (מוט, יתד), בצרפתית של היום pieu (כפי הנראה דרך הצורה הפירקדית piel במקום pel שבצרפתית המרכזית). אך מתקבל על הדעת, שלפנינו צורה של ניב המדובר בשמפניא, איזור טרויש, peil. לוי במילונו (מס' 786) גורס פיל"א pile, והוא מתרגם: קנה המשמש למדידת כמות היין בכלי. הוא מזכיר גם את הגרסה פישל"א fesle (ר' שם).
✭ pole, bar
1901 / (עבודה זרה נט:) / דודורין
טוניל"ש / tonels / חביות
✭ barrels
1902 / (עבודה זרה נט:) / ברזא
דוישי"ל / doisil / חור בחבית, ברז
ראה לעיל מס' 1503.
✭ a hole in a barrel, a tap, a faucet
1903 / (עבודה זרה ס.) / גלגל
וי"ץ / [viz] wiz / בורג (של הגת)
ראה לעיל מס' 1633.
✭ screw (of the wine-press)
1904 / (עבודה זרה ס.) / גלגל
אישפינל"א בורג של גת (בגרמנית) / espinle
כפי הנראה היא Spindel בגרמנית של היום.
✭ the screw of the wine-press (in German)
1905 / (עבודה זרה סח:) / עכבר
אישקורי"ל / escurel / סנאי
כאן, בניגוד לסנהדרין צא. (לעיל מס' 1722), לא מדובר בסתם עכבר, אלא בעכבר השדה. אבל גם עכבר השדה שונה מהסנאי שלנו.
✭ squirrel
1906 / (עבודה זרה סט.) / דולבקי
מישטיי"ר / mestier / מזנון לשמירת אוכל
ראה לעיל מס' 155.
✭ a cupboard for storing food
1907 / (עבודה זרה סט:) / חלים
שולדי"ר / solder / לרתך, לסתום חור
ראה לעיל מס' 1356. מדובר בחבית, שהיה בה חור ונסתם.
✭ to solder, close up a hole
1908 / (עבודה זרה סט:) / שייכא
שושפיריי"ל / sospiriel / פתח אוורור
חסר בדפוסים. הכוונה היא לנקב קטן במגופת החבית, המאפשר להריח את היין. המלה, הנגזרת מ – sospirer (soupirer היום) "להיאנח, לנשום ארוכות", קיימת עד היום בהוראת "חלון קטן של מרתף" (soupirail).
✭ an air hole, a vent
1909 / (עבודה זרה ע:) / אופיא
אישקומ"א / escume / קֶצֶף
ראה לעיל מס' 884.
✭ foam
1910 / (עבודה זרה ע:) / אמצרי קמצרנא
אישטינדייליי"ר להתמתח, להשתרע / [estendeillier] estendeilier
הלעז בא אחרי "לשון אחר: מתמוגג", והכוונה לתנועות האדם השוכב בעצלתיים וממתח את גפיו להנאתו. כתב-היד גורס "מתמודד", שאפשר לפרש אותו גם כן "מתמתח", כלומר להאריך את הגפיים לכל אורכם. נוסף לכך רש"י מביא גרסה נוספת "אימצודי קא ממצדנא", כנראה "אני מסתובב על הצד", ואף זה מצביע על תנועה לא מכוונת של הגפיים.
✭ to stretch
1911 / (עבודה זרה עב.) / משפך
אינטונידוי"ר / entonedoir / משפך
גרסת הדפוסים טרייטו"ר מושפעת אולי מגרמנית Trichter. ר' מילונו של לוי (מס' 786).
✭ funnel
1912 / (עבודה זרה עב:) / קנישקנין
קרול"א / carole / מחול
מכאן מעגל של עמודים, ומכאן מערכת צינורות מסביב למיכל, המאפשרת לכמה בני-אדם לשתות ביחד ממנו.
✭ a dance (in a circle)
1913 / (עבודה זרה עה.) / גורגי
רידורט"א / redorte / סורג המחזיק את הזיתים תחת הקורה בבית-הבד
משובש בדפוסים.
✭ a latticework holding the olives under the beam in the oil-press
1914 / (עבודה זרה עה.) / לולבין
אישקוב"א / escove / מטאטא
ראה לעיל מס' 430.
✭ broom
1915 / (עבודה זרה עה.) / עדשים
מיי"ט / [mait] meit / עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים)
ראה לעיל מס' 597.
✭ tub, container (the part of the wine-press where the grapes are laid)
1916 / (עבודה זרה עה.) / בצבוץ
קיניב"ץ / chenevaz / (אריג)קנבוס
ראה לעיל מס' 1516. בפירוש שלפנינו השיבוש בין העברית ללועזית הוחמר, מפני שליד "קיניב"ץ בלע"ז" יש לנו "קינבוס בלעי", לא רק מלה אחת, אלא שתי מלים, הנראות כהעתקה כפולה.
✭ a hemp (garment)
1917 / (עבודה זרה עה.) / שיפא
פויי"ל / paweil [paveil] / סוג של גומא (חזרן?)
ראה לעיל מס' 733.
✭ a type of papyrus (bamboo?)
1918 / (עבודה זרה עה.) / גמי
יונ"ק / jonc / סוּף
✭ rush, reed
1919 / (עבודה זרה עה.) / חולטן
אישקלדי"ר / eschalder / לחלוט, לשטוף במים רותחים
ר' מילונו של לוי (מס' 328).
✭ to blanch, scald, to wash with boiling water
1920 / (עבודה זרה עה.) / רודפין
רבדי"ש / rabdes / (מים סוערים)
ראה לעיל מס' 1875.
✭ stormy, raging (water)
1921 / (עבודה זרה עה:) / צבתא
לישק"א / lesche / כריך (צמח)
ראה לעיל מס' 773.
✭ sedge (plant)
1922 / (עבודה זרה עה:) / אסכלא
גרדיל"א / [gradille] gradile / אסכלה
צורת הנקבה gradile תמוהה, כי הצורה השכיחה היא הזכר gradil (לעיל מס' 576 ועוד).
✭ grill, roasting jack
1923 / (עבודה זרה עה:) / אבן של נפחים
מול"א / mole / אבן משחזת
ר' מילונו של לוי (מס' 752).
✭ a sharpening stone
1924 / (עבודה זרה עה:) / שפה
לימי"ר / limer / לפצור
✭ to file
1925 / (עבודה זרה עה:) / קוניא
פלומי"ר / plomer / לכסות, למשוח בעופרת
ראה לעיל מס' 606.
✭ to cover, smear upon with lead
1926 / (עבודה זרה עו.) / נדבקת
טרישטריש"ט / trestrest / מחלחל
ראה לעיל מס' 608.
✭ to penetrate, infiltrate