בפרק אין מעמידין איתמר מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה אדא בר פפא משמיה דרב אמר ואתה את בריתי תשמור. ר"י אמר המול ימול מאי בינייהו א"ב גבעוני מהול וערבי מהול ומסקנא דלכ"ע לאו כמהולין דמו ולא מצי לממהל. ושוב הוה בעי למימר דאיכא בינייהו ערל שמתו אחיו מחמת מילה ומסקנא דאע"ג דלא מהיל כמאן דמהול דמי ומצי לממהל לכ"ע אלא א"ב אשה מ"ד אתה את בריתי תשמור אשה לא מיפקדא מאן דאמר המול ימול אשה כמאן דמהילא דמיא ופריך מי איכא למ"ד אשה לאו בת מילה היא והכתיב ותקח צפור' צר גו'. ופסק בשאלתו' דרב אחאי פ' לך לך דאשה מציא לממהל דרב ור' יוחנן הלכה כר"י. ובספר בשר על [גבי] גחלים כתב והלכתא כר"י ואתתא נמי מהלא דכתיב ותקח צפורה צר גו' עכ"ל. ולענין ישראל משומד לא ידענא מאי אידון ביה ולכאורה נראה שיכול למול דלמ"ד ואתה את בריתי תשמור הרי מצווה הוא ולמ"ד המול ימול הרי הוא מהול וה"נ מסתברא מדלא קאמר איכא בינייהו ישראל משומד. או שמא לא מצי מהיל משום דלא מהיל לשמה: