נישואי אבל
ת"ר כל ל' יום לנשואין פי' אם מת בנו או אחיו [מתה אשתו] אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו ג' רגלים פי' רש"י מפני שמראה כאלו אינו חושש במיתת אשתו ר' יהודה אומר רגל ראשון כו' ופי' רשב"ם הרי מי שמתה אשתו אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו ג' רגלים דאזלינן בתר חכמים דהכא לא שייך לומר הלכה כדברי המיקל [באבל] דהכא לא שייך להזכיר אבילות שהרי כבר בטל דין אבילות ואין כאן אלא משום כבוד אשתו שמכניס אשה אחרת במקומה ויחשדוהו ששמה במיתתה. והיכא דאין לו בנים דלא קיים מצות פריה ורביה כמפורש במסכת יבמות דין של פריה ורביה [כתבו] בשם ר"ת. דהאי דקתני אם אין לו בנים מותר לישא אשה לאלתר היינו לאחר שבעה ובתוך ל'. וכתב במגילת סתרים שער קכ"ה מעשה שהיה משנים רבות [באדם] שמתה אשתו וקברוה ביום ט' באב ואירס את אחותה בו ביום בביה"ק ושמעתי שאחרים עכבו בדבר ואמרו איך מארסין בט"ב ומצאתי בתענית דבני מערבא ספ"ק ר' אבא בר כהן אמר קומי ר' יוסי ר' אחא בשם ר' יעקב בר אידי אסור לאדם לארס אשתו בערב שבת הדא דתימר שלא לעשות סעודת אירוסין הא לארס יארס שמואל אמר אפי' בט' באב יארס שלא יקדמנו אחר. ואית' נמי בכתובות דבני מערבא בבתולה נישאת וזה שעושין אירוסין בבית הקברות יש לדבר זה עיקר מן התלמוד מתה אשתו אסור לישא אחרת עד ג' רגלים כו' עד (א"ר יוסי) מעשה שמתה אשתו של יוסף [הכהן] ואמר לאחותה בבית הקברות לכי ופרנסי את בני אחותך וכו' וגרסי בני מערבא בגמ' דהחולץ חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה הוא איבול ל' יום הדא דתימר בנשים אבל באנשים ג' רגלים. בשיש לו מי שישמשנו [אבל אין לו מי שישמשנו] מיד כשיש לו בנים אבל אין לו בנים מיד כשאין לו בנים קטנים אבל יש לו בנים קטנים מיד כהדא מעשה שמתה אשתו של ר"ט עד שהוא בבית הקברות אמר לאחותה הכנסי וגדלי [בני אחותך] אעפ"כ כינסה ולא הכירה עד שעברו ל' יום עכ"ל רוצה לומר הא דמסיק בגמ' דידן לכי ופרנסי את בני אחותך וגם הא דמסיק בירושלמי הכנסי וגדלי את בני אחותך דהיינו שקדשה א"כ ראיה לדבר שמקדשין בביה"ק. מיהו אינה ראיה שלא אמר אלא מעין שידוכין ויכול להיות שלא קדשה אלא לאחר שבעה מ"מ אחרי שרב נסים גאון זצ"ל הוציא הדבר מפיו הסומך עליו בשעת מעשה לא הפסיד וכשהתרנו לישא בתוך שלשים למי שמתה אשתו כ"ש שהתרנו למי שמת בנו או אחיו:
Loading...
Volume II, Siman 448
1
Loading...