גיהוץ
ת"ר כל ל' יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאין מתחת המכבש פי' שדרכם היה שנותנים אותם תחת המכבש ליפותן פי' בערוך יש לכובס שני דפין אחר שמכבס מקפלן ומניחן ביניהם ועוצרן ונראין יפים כדתנן במס' שבת מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין ר' אומר [לא אסרו] אלא כלים חדשים בלבד פי' אבל ישנים אפילו יוצאין מתחת המכבש לא ראב"ש אומר לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים אביי נפק בגראדא דסרבלא כר' פי' אביי נפק בתוך שלשים ימי אבלו בסרבל ישן שתיקנוהו כעין חדש ע"י הגרידה, כר' דאמר לא אסרו תוך שלשים אלא כלים חדשים והאי לאו חדש הוא רבא נפק (בהימצתא) [בחימוציתא] רומיתא סומקתא חדתי כראב"ש פירש"י חלוק שקורין בלשון אשכנז שרו"ק רומיתא שבא מרומי כראב"ש הלכך לא אסור לן גיהוץ אלא בגד לבן וחדש אבל שאר בגדים שאינם לבנים אע"ג שהם חדשים לא אסירי כלל משום גיהוץ בתוך ל'. וכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ ופירש"י וכלי פשתן אין בהם ליאסר משום גיהוץ אלא בכלי מילת עכ"ל כלי מילת הם בגדים חשובים של צמר כדאמר פ"ק דשבועות מאי כצמר לבן כצמר נקי בן יומו שמכבנין אותו למילת. צמרי ופשתי שמני תרגום כסות מילת ובוץ משח מיהו בזה"ז אין בידי לאסור הגיהוץ מדאמרי' פרק בשלשה פרקים ובפ"ק דכתובות גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם פירש"י פרק קמא דכתובות שהיו מימיהם יפים לכבס או סממנים יפים היו להם לכבס ובכיבוס שלנו אין הבגד מלובן עד שיהיו מגוהצים הא למדת דגיהוץ שלנו לא הוי כ"א כיבוס וכיבוס שרי לאחר שבעה כדפרי' מיהו אם באנו להתיר מטעם זה ללבוש [תוך] שבעה דמדגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם א"כ כיבוס שלנו לא הוי מלובן ושרי וא"כ במה יהא ניכר שהוא אבל בבגדיו אלא מה יש לך לומר צריך שיהיו בגדיו מטולאים מבגדי שאר בני אדם שאינם אבלים ה"נ לא ילבוש בגדים מגוהצים שיהא ניכר שנוהג תורת שלשים מיהו לכבס תוך שבעה כדי להניח אחר שבעה דילמא שרי כדפרישי' לעיל מיהו לא ראיתי נוהגין בו היתר בשום מקום ופי' גיהוץ היינו שמשפשפים את הבגד באבן כי יש להם אבן אחת עגולה והיא של זכוכית כדפירש"י פ"ק דכתובות ומשפשפים בו את הבגד והבגד מבהיק מחמת השפשוף וכ"כ בערוך גיהוץ אבן שמחליקי' בה את הבגד:
Loading...
Volume II, Siman 445
1
Loading...