תכפוהו אביליו
ת"ר כל אלו שאמרו מותרין לגלח במועד מותרין לגלח בימי אבלן ומסקנא דמילתא דהני מילי שתכפוהו אביליו אבל לא תכפוהו אביליו אסור ושאר כל אדם שתכפוהו אביליו הכביד שערו מיקל בתער ולא במספרים ומכבס כסותו במים ולא בנתר ולא בחול ורוחץ כל גופו בצונן אבל לא בחמין כדגרסי' בתענית פ"ק א"ר [אבא] הכהן משום ר' יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של ר' יוסי בר חנינא ורחץ בצונן כל שבעה ואוקימנא שתכפוהו אביליו והני כולהו שרי אפי' בתוך שבעת ימי אבלו דהא תכבוסת [גזירת] שבעה היא ושרי וכגון שלא הספיק להשלים [שלשים] עד שמת לו מת אחר אבל אם לאחר שבעה מיד מת לו מת מסתברא דלא שרי דהא קתני מיקל שערו ואלו לא מת לו מת אחר הוה בעי להשלים שלשים והשתא שמת לו מת אחר נתיר אותו בתוך שלשים של ראשון אלא ודאי כגון שמת לו מת אחר סמוך להשלמת שלשים דמשכי שבעת ימי אבל אחר לאחר שלשים של ראשון דאז שרינן ליה כדפרישית. מיהו זה איני יודע אם תכפוהו אביליו היינו כגון שמת לו מת לסוף שלשים של ראשון דמשכי ימי אבלו של שני לאחר שלשים של ראשון דאז מיד שרינן ליה או שמא לא שרינן עד שימות לו שוב מת אחר שלישי לסוף שלשים של שני מפני שראיתי שכתב פר"ח ת"ר תכפוהו אבליו זה אחר זה פי' קודם שישלים ימי אכל זה מת לו מת אחר וכן עוד בתוך ימי אבל מת לו מת אחר עכ"ל ואיני יודע אם דוקא פי' כן איני רשאי להתיר כ"א כגון עד שימות לו מת שלישי. וכל אלו שאמרו שמותרין לגלח במועד כגון הבא ממדינת הים או היוצא מבית האסורין או מבית השבי' ומנודה שהתירו לו חכמים ומי שנשאל לחכמים על נדרו שהיה עושה מגלוח והותר ונזיר ומצורע מטומאתו לטהרתו אם תכף אותם אבילות בשעה שהיה להם לגלח מגלחין אפי' במספרים ומכבסין כסותן אפי' בנתר וחול: