1
מלאכה
ת"ר ג' ימים הראשונים אבל אסור בעשיית מלאכה ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה מכאן ואילך עושה בצינעה בתוך ביתו ואשה שמת בעלה טווה בפלך בתוך ביתה מג' ימים ואילך ירושלמי תבא מארה לשכיניו שהצריכו' לכך שהצריכוהו לאבל לעשות ולאכול מדקאמר שהצריכוהו [לעשות] ולאכול ש"מ דהא דקאמר מיכן ואילך עושה בצינעה היינו דוקא עני שרי. ורבי' תם מוקי לה באבל כדפרישית בריש הלכות ערב שבת. ירושלמי על כל המתים כולן אסור לילך בסחורה עד שלשים יום על אביו ועל אמועד שיגערו בו חביריו צא עמנו: