ולענין שאילת שלום של אבל של כל השנה ת"ר אבל אסור בשאילת שלום ג' ימים וכו' ומסקנא דמילתא ג' ימים ראשונים אינו שואל בשלום אחרים ואינו משיב להם ואי לא ידעי ושאילו בשלמיה מודע להו שהוא אבל ולא מהדר להו שלמא ולכבוד רבים שואל בשלומם אע"ג דידעי שהוא אבל כדילפינן ממעשה דר"ע מג' ועד ז' אי לא ידעי ושאילו בשלמיה מהדר להו שלמא ולא צריך לאודועינהו ומשבעה ועד שלשים הוא שואל בשלום אחרים שאחרים שרוים בשלום אבל אחרים אין שואלין בשלומו אלא לאחר שלשים והני מילי בשאר קרובים אבל על אביו ועל אמו אין שואלין בשלומו אלא אחר שנים עשר חודש והנ"מ בימות החול אבל בשבת במנהגא תליא מילתא כדאמר בפ' היה קורא ירושלמי וגם במועד קטן ירושלמי כמדומה אני תני מקום שנהגו לישאל בשלום אבלים בשבת שואלים ובדרום נהגו להיות שואלים ר' הושעיא רבה אזל לחד אתר וחמא אבלין בשבתא ושאל בהון אמר להן שלום עליכם כמנהג מקומנו. ר' יוסי בן חלפתא הוה משתבח בר' מאיר קומי צפוראי אדם גדול הוא אדם קדוש הוא אדם צנוע הוא חד יומא חמון ליה שאיל כשלום אביליא בשבתא אתון אמרין לי' ר' אהן הוא דאת מתני שבחיה אמר לון מה עסקי' א"ל שאיל בשלום אביליא אמר לון בעיין אתון למוד חייליה אתא לאודועא דאין אבילות בשבת דכתי' ברכ' ה' היא תעשיר זו ברכת שבת לא יוסיף עצב עמה זו אבילות כמה דאת אמר נעצב המלך על בנו: