כתב מורי רבי' אב"י העזרי בירוש' ריש [פרק בשלשה] פרקים בתעניות ובמעמדות וכי יש מוסף בתעניות ש"מ תלת ש"מ שמתענים במעמדות וש"מ מתפללים ד' פעמים ביום וש"מ דביום נושאין כפים ולא בלילה ורשב"ט נמי פסק שאם התפללו תפלת נעילה בלילה שאין בה נשיאת כפים וה"ה שאין אומר ברכת כהנים בלילה ושלהי מסכת יומא איפלגו בה ר' יוסי ורבנן דלרבנן אפילו בלילה הויא נעילה ולר' יוסי דוקא ביום ולא בלילה ורב ס"ל אפי' בלילה דהא מוקמינן לרב כתנאי וס"ל כרבנן. וי"ל דאפי' ר' יוסי לא אמר טובל והולך כל היום כולו אלא משום דטבילה בזמנה מצוה אבל תפלת נעילה מודה דבלילה והאי דקאמר טבילה בזמנה מצוה הויא כתנאי אבל נעילה לכ"ע הוי בלילה ופוטרת של ערבית וסבירא להו ד' פעמים ביום לאו דוקא והעם נהגו כרב בתפלת נעילה וגם בנ"כ שהם בלילה [ולא] כדקדוק הירושלמי עכ"ל ובספר שלפני לא מצאתי זה בירושלמי ובשאלתו' דרב אחאי פרשת בהעלותך בתעניות וביום הכפורים מהו לשאת כפים במנחה ובנעילה מי גזרינן משום כל יומי או לא מיפלג פליגי בה ר"מ ור' יהודה ור' יוסי הלכתא מאי ת"ש דאמר רב יהודה אמר רב הלכה כר"מ ור' יוחנן אמר נהגו העם כר"מ ור"נ אמר הלכה כר' יוסי וכן הלכתא כר' יוסי בנעילה סלקין במנחה לא סלקין והאידנא דקא סלקין במנחה דתענית כיון דמנחי ברחמי עד זמן נעילה ביום הכפורים הויא לה כתפלת נעילה דלא מיחלפא עכ"ל. ואמר בירושלמי כה תברכו את בנ"י עד כאן בשחרית במוסף מנין דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם (במנחה) [המקרא הזה מסורס הוא והלא לא צריך לומר אלא] וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ואח"כ וישא אהרן [אלא] מלמד שבירידתו מן המזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם בנעילה יאר ה' פניו אליך להאיר לך מן חשיכה והיינו סמוך ללילה. וכתב מורי רבי' אב"י העזרי אנו נוהגים שלא לעלות במנחה ולא כדברי השאלתות ואותן הפסוקים המפורשים בפרק אלו נאמרין ובירושלמי דברכות שהעם אומרים בזמן שהכהנים מברכים אותם אין אנו אומרים אותם כמסקנא דשמעתין דהתם אר"ח בר אבא א"ר יוחנן כל האומרן בגבולין אינו אלא טועה א"ר אבהו מריש הוה אמינא להו כיון דחזינא ליה לר' אבא דמן עכו דלא אמר להו אנא נמי לא אמרי להו וכן עשה רבי' יצחק אלפס זצ"ל: